בוני התלמוד

    מסכת קידושין דף מ׳ עמוד א׳

    פרק א׳ - האשה נקנית

    Also cited as: Kiddushin 40a, Chapter 1 HaIshah Nikneit

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    כגון רבי צדוק - שלבש כח לכוף יצרו להתגבר בחפצי קונו:

    אמר מאי נפקא מינה - דהא מילתא דלא נזדמן לי אלא מאכל טמא יש לי ללמוד מכאן דעביד האי הבועל ארמית ראוי למאכל טמא:

    שגרת תנורא - אותה ארמית הסיקה את התנור לצלות דבר הטמא שם ואשה גדולה היתה שאין יכול ליפטר ממנה ומסור בידה להורגו:

    קא מנחא ליה - לאותו צלי בתוכו:

    נפיל בהא - באור של גיהנם:

    אי ידעי - אילו ידעתי שחמור עליכם הדבר כל כך:

    דיקולי - סלים שנשים נותנות שם פלכיהן:

    אטרחתן - שהייתי במקום אחר רחוק ד' מאות פרסי:

    לאו עניותא - בתמיה אם לא העניות לא הוצרכתי להיות עסקי במלאכת נשים:

    שיפא - שם כלי:

    דינרי - זהובים:

    יאריכון ימיך - לעולם הבא:

    ייטב לך - בחייך:

    ימצא חיים - לעולם הבא צדקה וכבוד בעולם הזה:

    חייך - בעולם הזה ואורך ימים לעולם הבא:

    בשלוח הקן נמי כו' - וליתנייה:

    רבי אידי אסברא לי - אינו דומה לאלו דהנך כולהו הבריות נהנין ממנו ונמצא טוב לשמים וטוב לבריות ובההוא כתיב כי פרי מעלליהם יאכלו דבהאי קרא כתיב כי טוב כי פרי מעלליו יאכל בחייו אבל בשילוח הקן טוב לשמים הוא ואין כאן טוב לבריות ולא כתיב ביה כי פרי מעלליו יאכל והלכך לא תנייה גבי אוכל פירותיהן בעולם הזה:

    רע לשמים ורע לבריות - כגון רוצח וגזלן וגנב:

    רע לשמים ואינו רע לבריות - מגלה עריות מבזה מועדים אוכל חלב:

    אין לו פירות - אין נפרעין ממנו יותר מכדי רשעו:

    עבירה שעושה פירות - כגון חילול השם שאדם חשוב עובר עבירה ואחרים למדין ממנו לעשות כן:

    מחשבה שעושה פירות - שקיים מחשבתו ועשה:

    מחשבה שעושה פירות - שקיים מחשבתו ועשה:

    מצרפה למעשה - ונפרעים ממנו אף על המחשבה:

    עולא אמר - הא דכתיב פרי מחשבותם בעובר ושונה כתיב כי הדר מהרהר לעשות מצטרפת למעשה ואפי' לא עביד לה אין חזרתו לשם שמים אלא שלא הוצרך לה כדרב הונא דאמר נעשית לו כהיתר:

    ואת שם קדשי לא תחללו - היינו פרהסיא שהרואה מזלזל בכבוד המקום:

    ילבש שחורים - שלא יראה עצמו בכבודו אולי ירך לבבו בכך וגם אם יחטא אין אדם נותן לב לפי שאינו חשוב בעיניהם לכן ילבש שחורים:

    אין עושין לו כחנווני - המקיף לאדם פעמים רבות וגובה כל הקפותיו יחד אין עושין כך מלמעלה למחללי השם אלא נפרעין מיד:

    שאם היתה - כף המאזנים שקולה ויש באחד העונות חילול השם מכריע את הכף לחובה והאי מקיפין לשון עיוני כמו אין מקיפין בבועי (חולין דף מו:) אקפינהו ואידמו (שם דף נ.) שמקריב זו אצל זו ומעיין אם דומות:

    קידושין 40 עמוד א

    1נושאי קיסר שמרוני כל הלילה. אמרו ליה: שמא דבר ערוה בא לידך וניצלת הימנו, דתנינא: כל הבא דבר ערוה לידו וניצל הימנו עושין לו נס. (תהלים קג, כ) גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו כגון רבי צדוק וחביריו.

    2ר' צדוק תבעתיה ההיא מטרוניתא, אמר לה: חלש לי ליבאי ולא מצינא, איכא מידי למיכל? אמרה ליה: איכא דבר טמא. אמר לה: מאי נפקא מינה? דעביד הא אכול הא. שגרת תנורא, קא מנחא ליה. סליק ויתיב בגויה. אמרה ליה: מאי האי? אמר לה: דעביד הא נפיל בהא. אמרה ליה: אי ידעי כולי האי לא צערתיך.

    3רב כהנא הוה קמזבין דיקולי, תבעתיה ההיא מטרוניתא. אמר לה: איזיל איקשיט נפשאי, סליק וקנפיל מאיגרא לארעא. אתא אליהו קבליה. אמר ליה: אטרחתן ארבע מאה פרסי! א"ל מי גרם לי לאו עניותא יהב ליה שיפא דדינרי׃

    4רמי ליה רבא לרב נחמן תנן אלו דברים שאדם עושה אותן ואוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא אלו הן כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום שבין אדם לחבירו ותלמוד תורה כנגד כולם׃

    5בכיבוד אב ואם כתיב ״(דברים ה״, טו) למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך בגמילות חסדים כתיב ״(משלי כא״, כא) רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד׃

    6ובהבאת שלום כתיב ״(תהלים לד״, טו) בקש שלום ורדפהו וא"ר אבהו אתיא רדיפה רדיפה כתיב ״הכא בקש שלום ורדפהו וכתיב התם רודף צדקה וחסד בתלמוד תורה כתיב (דברים ל״, כ) כי הוא חייך ואורך ימיך׃

    7בשילוח הקן נמי כתיב ״(דברים כב״, ז) למען ייטב לך והארכת ימים ליתני נמי הא תנא ושייר תני תנא אלו דברים ואת אמרת תנא ושייר׃

    8אמר רבא רב אידי אסברא לי (ישעיהו ג, י) אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו וכי יש צדיק טוב ויש צדיק שאינו טוב אלא טוב לשמים ולבריות זהו צדיק טוב טוב לשמים ורע לבריות זהו צדיק שאינו טוב׃

    9כיוצא בדבר אתה אומר (ישעיהו ג, יא) אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו וכי יש רשע רע ויש שאינו רע אלא רע לשמים ורע לבריות הוא רשע רע רע לשמים ואינו רע לבריות זהו רשע שאינו רע׃

    10הזכות יש לה קרן ויש לה פירות שנאמר ״אמרו צדיק כי טוב וגו' עבירה יש לה קרן ואין לה פירות שנאמר אוי לרשע רע וגו'״׃

    11ואלא מה אני מקיים (משלי א, לא) ויאכלו מפרי דרכם וממועצותיהם ישבעו עבירה שעושה פירות יש לה פירות ושאין עושה פירות אין לה פירות׃

    12מחשבה טובה מצרפה למעשה שנאמר ״(מלאכי ג״, טז) אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו מאי ולחושבי שמו אמר רב אסי אפילו חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה׃

    13מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה שנאמר ״(תהלים סו״, יח) און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה' ואלא מה אני מקים (ירמיהו ו, יט) הנני מביא אל העם הזה רעה פרי מחשבותם מחשבה שעושה פרי הקב"ה מצרפה למעשה מחשבה שאין בה פרי אין הקב"ה מצרפה למעשה׃

    14ואלא הא דכתיב ״(יחזקאל יד״, ה) למען תפוש את [בית] ישראל בלבם אמר רב אחא בר יעקב ההוא בעבודת כוכבים הוא דכתיב ״דאמר מר חמורה עבודת כוכבים שכל הכופר בה כמודה בכל התורה כולה״׃

    15עולא אמר כדרב הונא דאמר רב הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו הותרה לו סלקא דעתך אלא נעשית לו כהיתר׃

    16אמר רבי אבהו משום רבי חנינא נוח לו לאדם שיעבור עבירה בסתר ואל יחלל שם שמים בפרהסיא שנאמר ״(יחזקאל כ״, לט) ואתם בית ישראל כה אמר ה' איש גילוליו לכו עבדו [ואחר] אם אינכם שומעים אלי ואת שם קדשי לא תחללו׃

    17אמר רבי אלעאי הזקן אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ ואל יחלל שם שמים בפרהסיא׃

    18איני והתניא כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם מה היא רבה אומר זה המסתכל בקשת רב יוסף אומר זה העובר עבירה בסתר׃

    19לא קשיא הא דמצי כייף ליצריה והא דלא מצי כייף ליצריה׃

    20תנן התם אין מקיפין בחילול השם אחד שוגג ואחד מזיד מאי אין מקיפין אמר מר זוטרא שאין עושים כחנווני מר בריה דרבנא אמר לומר שאם היתה שקולה מכרעת׃

    ברייתא

    21ת"ר לעולם׃

    תוספות

    ויעשה מה שלבו חפץ - פי' ר"ח ח"ו שהותר לו לעבור עבירה אלא כך אמר ר' אלעאי יגיעת דרכים והאכסנאות ולבישת שחורים משברים יצר הרע ומונעים אדם מן העבירה.:

    אין מקיפין בחילול השם - פר"ח משנה במסכת אבות ושמא היינו הא דתנן (פ"ד מ"ד) כל המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי אבל לשון מקיפין קשה ושמא ברייתא היא אף על גב דאומר תנן:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    ריטב"א

    זה המסתכל בקשת - פי' לפי שהוא בדמות מראה כבוד ה' כמו שכתוב במרכבת יחזקאל ויש בזה סוד גדול לבעלי האמת רמזו רבינו הגדול בפירושו על התורה:

    ויעשה מה שלבו חפץ - פי' בצנעה ואל יחלל שם שמים בפרהסיא במקומות שמכירין אותו שהוא נכבד והוי חלול השם הלכך עדיף ליה כיון דלא מצי כאיף ליצריא כדבפריש ואזיל ובירושלמי מפרש ויעשה מלשון ועסותם רשעים ולא משמע הכי בגמ' דילן כדמוכח הכא. פירש"י ז"ל לא גרסינן תנן התם מקיפין בחלול השם שאין משנה זו שנויה בשום מקום אלא הכי גרסינן תניא. אבל ר"ח גורס אותו וכתב דמשנה היא במסכת אבות ושמא דעתו משום הא דתנן כל המחלל שם שמים בסתר נפרעים ממנו בגלוי כלומר נפרע לאלתר ואע"פ שהביאו אותו בכאן שלא כלשונם הכי אורחא דתלמודא בכמה דוכתי ואין לשון הגמרא מוכיח כשחלקו על פי' מקיפין ותו דתינח למר זוטרא אבל למר בריה דרבינא מה ענין זו אצל זו:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת קידושין דף מ׳ עמוד א׳

    מסכת קידושין דף מ׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 21 קטעים ממוספרים, כ־667 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: קידושין דף מ׳ ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026