Talmud Builders

    Yoma 87a

    Back to index

    English translation — Yoma 87a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Of his own will, he goes to die; and he does not fulfill the will of his household, and he goes empty-handed to his household; and if only his entrance would be like his exit. And when he saw a line of people [ ambuha ] following after him out of respect for him, he said: “Though his excellency ascends to the heavens, and his head reaches to the clouds, yet he shall perish forever like his own dung; they who have seen him will say: Where is he?” (Job 20:6–7). This teaches that when one achieves power, it can lead to his downfall. When they would carry Rav Zutra on their shoulders during the Shabbat of the Festival when he taught, he would recite the following to avoid becoming arrogant: “For power is not forever, and does the crown endure for all generations?” (Proverbs 27:24).

    2§ It was further taught: “It is not good to respect the person of the wicked” (Proverbs 18:5), meaning, it is not good for wicked people when they are respected in this world and are not punished for their sins. For example, it was not good for Ahab to be respected in this world, as it is stated: “Because he humbled himself before Me, I will not bring the evil in his days” (I Kings 21:29), and Ahab thereby lost his share in the World-to-Come.

    3The opposite is also true. The complete verse states: “It is not good to respect the person of the wicked, to turn aside the righteous in judgment” (Proverbs 18:5), meaning: It is good for the righteous when they are not respected in this world and are punished in this world for their sins. For example, it was good for Moses that he was not respected in this world, as it is stated: “Because you did not believe in Me, to sanctify Me” (Numbers 20:12). The Gemara analyzes this: Had you believed in Me, your time still would not have come to depart the world.

    4They said: Fortunate are the righteous because not only do they accumulate merit for themselves, but they accumulate merit for their children and their children’s children until the end of all generations; as there were several sons of Aaron who essentially deserved to be burned like Nadav and Avihu, as it is stated: “The sons of Aaron who were left” (Leviticus 10:16), implying that others were left as well although they deserved to be burned with their brothers. But the merit of their father protected them, and they and their descendants were priests for all time.

    5On the other hand: Woe to the wicked, as not only do they render themselves liable, but they also render their children and children’s children liable until the end of all generations. For example, Canaan had many children who deserved to be ordained as rabbis and instructors of the public due to their great stature in Torah study, like Tavi, the servant of Rabban Gamliel, who was famous for his wisdom; but their father’s liability caused them to remain as slaves.

    6Furthermore: Whoever accumulates merit for the public will not have sin come to his hand, and God protects him from failing; but whoever causes the public to sin has almost no ability to repent. The Gemara explains: What is the reason that whoever accumulates merit for the public will not have sin come to his hand? It is so that he will not be in Gehenna while his students are in the Garden of Eden, as it is stated: “For You will not abandon my soul to the nether-world; neither will You suffer Your godly one to see the pit” (Psalms 16:10). On the other hand, whoever causes the public to sin has almost no ability to repent, so that he will not be in the Garden of Eden while his students are in Gehenna, as it is stated: “A man who is laden with the blood of any person shall hasten his steps to the pit; none will support him” (Proverbs 28:17). Since he oppressed others and caused them to sin, he shall have no escape.

    7§ The Gemara returns to interpreting the mishna. It states there that one who says: I will sin and I will repent, I will sin and I will repent, is not given the opportunity to repent.The Gemara asks: Why do I need the mishna to say twice: I will sin and I will repent, I will sin and repent? The Gemara explains that this is in accordance with that which Rav Huna said that Rav said, as Rav Huna said that Rav said: Once a person commits a transgression and repeats it, it becomes permitted to him. The Gemara is surprised at this: Can it enter your mind that it becomes permitted to him? Rather, say that it becomes to him as though it were permitted. Consequently, the sinner who repeats his sin has difficulty abandoning his sin, and the repetition of his sin is reflected in the repetition of the phrase.

    8It is stated in the mishna that if one says: I will sin and Yom Kippur will atone for my sins, Yom Kippur does not atone for his sins. The Gemara comments: Let us say that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, as it was taught in a baraita that Rabbi Yehuda HaNasi says: Yom Kippur atones for all transgressions of the Torah, whether one repented or did not repent. The Gemara answers: Even if you say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, it is different when it is on the basis of being permitted to sin. Even Rabbi Yehuda HaNasi agrees that Yom Kippur does not atone for the transgressions one commits only because he knows that Yom Kippur will atone for them.

    9§ It was taught in the mishna: Yom Kippur atones for sins committed against God but does not atone for sins committed against another person. Rav Yosef bar Ḥavu raised a contradiction before Rabbi Abbahu: The mishna states that Yom Kippur does not atone for sins committed against a fellow person, but isn’t it written: “If one man sin against another, God [ Elohim ] shall judge him [ ufilelo ]” (I Samuel 2:25). The word ufilelo , which may also refer to prayer, implies that if he prays, God will grant the sinner forgiveness. He answered him: Who is Elohim mentioned in the verse? It is referring to a judge [ elohim ] and not to God, and the word ufilelo in the verse indicates judgment. Atonement occurs only after justice has been done toward the injured party by means of a court ruling.

    10Rav Yosef bar Ḥavu said to him: If so, say the following with regard to the latter clause of the verse: “But if a man sin against the Lord, who shall entreat [ yitpallel ] for him?” (I Samuel 2:25). This is difficult, since it has been established that the root pll is interpreted in this verse as indicating judgment, and therefore the latter clause of the verse implies that if one sins toward God there is no one to judge him. Rabbi Abbahu answered him: This is what the verse is saying: If one man sins against another, God [ Elohim ] shall forgive him [ ufilelo ]; if the sinner appeases the person against whom he has sinned, he will be forgiven. But if a man sin against the Lord, who shall entreat [ yitpallel ] for him? Repentance and good deeds. The root pll is to be interpreted as indicating forgiveness rather than judgment.

    11§ Rabbi Yitzḥak said: One who angers his friend, even only verbally, must appease him, as it is stated: “My son, if you have become a guarantor for your neighbor, if you have struck your hands for a stranger, you are snared by the words of your mouth… Do this now, my son, and deliver yourself, seeing you have come into the hand of your neighbor. Go, humble yourself [ hitrapes ] and urge [ rehav ] your neighbor” (Proverbs 6:1–3). This should be understood as follows: If you have money that you owe him, open the palm of [ hater pisat ] your hand to your neighbor and pay the money that you owe; and if not, if you have sinned against him verbally, increase [ harbe ] friends for him, i.e., send many people as your messengers to ask him for forgiveness.

    12Rav Ḥisda said: And one must appease the one he has insulted with three rows of three people, as it is stated: “He comes [ yashor ] before men, and says: I have sinned, and perverted that which was right, and it profited me not” (Job 33:27). Rav Ḥisda interprets the word yashor as related to the word shura , row. The verse mentions sin three times: I have sinned, and perverted, and it profited me not. This implies that one should make three rows before the person from whom he is asking forgiveness.

    13Rabbi Yosei bar Ḥanina said: Anyone who asks forgiveness of his friend should not ask more than three times, as it is stated: “Please, please forgive the transgression of your brothers and their sin, for they did evil to you. And now, please forgive” (Genesis 50:17). The verse uses the word please three times, which shows that one need not ask more than three times, after which the insulted friend must be appeased and forgive. And if the insulted friend dies before he can be appeased, one brings ten people, and stands them at the grave of the insulted friend, and says in front of them: I have sinned against the Lord, the God of Israel, and against so-and-so whom I wounded.

    14The Gemara relates that Rabbi Yirmeya insulted Rabbi Abba, causing the latter to have a complaint against him. Rabbi Yirmeya went and sat at the threshold of Rabbi Abba’s house to beg him for forgiveness. When Rabbi Abba’s maid poured out the dirty water from the house, the stream of water landed on Rabbi Yirmeya’s head. He said about himself: They have made me into a trash heap, as they are pouring dirty water on me. He recited this verse about himself: “Who lifts up the needy out of the trash heap” (Psalms 113:7). Rabbi Abba heard what happened and went out to greet him. Rabbi Abba said to him: Now I must go out to appease you for this insult, as it is written: “Go, humble yourself [ hitrapes ] and urge your neighbor” (Proverbs 6:3).

    15It is related that when Rabbi Zeira had a complaint against a person who insulted him, he would pace back and forth before him and present himself, so that the person could come and appease him. Rabbi Zeira made himself available so that it would be easy for the other person to apologize to him.

    16It is further related that Rav had a complaint against a certain butcher who insulted him. The butcher did not come before him to apologize. On Yom Kippur eve, Rav said: I will go and appease him. He met his student Rav Huna, who said to him: Where is my Master going? He said to him: I am going to appease so-and-so. Rav Huna called Rav by his name and said: Abba is going to kill a person, for surely that person’s end will not be good. Rav went and stood by him. He found the butcher sitting and splitting the head of an animal. The butcher raised his eyes and saw him. He said to him: Are you Abba? Go, I have nothing to say to you. While he was splitting the head, one of the bones of the head flew out and struck him in the throat and killed him, thereby fulfilling Rav Huna’s prediction.

    17The Gemara further relates: Rav was reciting the Torah portion before Rabbi Yehuda HaNasi.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    בצבו נפשיהברצון עצמו:

    לקטלא אזיללישא עונש חטא שמא ישגה בדין ועל עצמו אמר כן:

    וצבו ביתיה לית הוא עבידבכל זה לא יעשה צורכי ביתו ולא ישתכר כלום בדבר:

    ולואי שתהא ביאהשישוב ויכנס לביתו בלא חטא כיציאה:

    אמבוהאגדודי בני אדם הולכין אחריו לכבודו:

    אם יעלה לשמים שיאו וגו' סופו כגללו לנצח יאבדוכל זה אמר שלא תזוח דעתו:

    מכתפי ליהזקן היה ונושאין אותו באלנקי בכתפיהם בבית המדרש שלא להטריח את הציבור לקום מפניו:

    שנאמר הנותריםאלמא אף הן היו ראויין לישרף ונותרו:

    אין חטא בא על ידוהקב"ה מדחה מפניו את העבירה שלא תבא לידו:

    כי לא תעזוב נפשילמדנו שהקב"ה מונע את החטא מלהכשילו:

    עשוק בדם נפשמחויב בנפש שאבדה על ידו:

    אל יתמכו בושלא יפול אלא מניחין אותו ויפול בבור בגיהנם:

    כדרב הונאדכיון דחטא תרי זימני שוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה לפי שהעבירה דומה עליו היתר:

    לימא דלא כרבידאמר לעיל אפי' לא עשה תשובה מכפר:

    אגב שאנימאחר שעליו הוא סומך לחטוא אינו מכפר:

    והכתיב ופללו אלהיםוקא סלקא דעתך ופללו לשון תפלה ופיוס הוא שהקב"ה מפללו ומפייסו ומכפר לו:

    מאן אלהים דייןוהאי ופללו לשון ונתן בפלילים (שמות כא) הדיין ישפוט ביניהם:

    אי הכידפללו דקרא לשון משפט נינהו אימא סיפא מי יתפלל לו מי ישפטנו בשביל המקום וכי אין שלוחין הרבה למקום ליפרע הימנו:

    הכי קאמרהכי נמי דפילול דקרא לשון פיוס הוא והכי קאמר אם יחטא איש לאיש ופללו לחבירו וריצהו האלהים ימחול לו:

    ואם לה' יחטא איש מי יתפלל בעדואם אינו שב מעבירות שבידו כך היה עלי הכהן מוכיח את בניו שישובו מרעתם:

    בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיךבשביל זר לערבו בממון או אם נוקשת באמרי פיך שהקנטתו בדברים עשה זאת והנצל כי באת בכף רעך על עסקי ממון:

    לך התרפסיד ופרע לו ועל מוקש אמרי פיך אם הקנטתו רהב רעיך הרבה רעים לבקש הימנו מחילה. רעיך בתרא דקרא מלא כתיב לפי שהוא לשון רבים:

    בשלש שורותשלש פעמים יפייסוהו בשלשה אנשים בכל פעם שנאמר ישור לשון שורה ואין שורה פחותה משלשה בני אדם:

    חטאתיהרי פעם אחת וישר העויתי הרי שתים ולא שוה לי הרי שלשה:

    אנא שא נא ועתה שא נאאין נא אלא לשון בקשה:

    הוה ליה מילתא לר' אבא בהדיהר' אבא היה לו להתרעם על ר' ירמיה שחטא לו אזל ר' ירמיה איתיב אדשא דר' אבא:

    זרזיפי דמיאהתזת טיפי שופכין שהיתה השפחה שופכת וזרזיפי טיפין ודומה לו כרביבים זרזיף ארץ בספר תהלים (עב):

    ממציא נפשיהלפני מי שחטא לו אולי יבקש ממנו מחילה וימחול לו:

    חליף ותניעובר ושונה ומשלש פעמים רבות:

    בהדי טבחאהטבח חטא לו:

    קאזיל אבארביה:

    למקטל נפשיהעכשיו הוא מענישו למות:

    תבר רישאמשבר עצמות ראש של בהמה:

    בקועיהבגרגרתו:

    סידראפרשת מקרא של נביאים או של כתובים:

    יומא 87 עמוד א

    1בצבו נפשיה לקטלא נפיק, וצבו ביתיה לית הוא עביד, וריקן לביתיה אזיל, ולואי שתהא ביאה כיציאה. וכי הוי חזי אמבוהא אבתריה, אמר: (איוב כ, ו) ״אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע. כגללו לנצח יאבד רואיו יאמרו איו״. רב זוטרא, כי הוו מכתפי ליה בשבתא דריגלא, הוה אמר: (משלי כז, כד) ״כי לא לעולם חסן ואם נזר לדור ודור״.

    2(משלי יח, ה) ״שאת פני רשע לא טוב״ לא טוב להם לרשעים שנושאין להם פנים בעולם הזה. לא טוב לו לאחאב שנשאו לו פנים בעוה"ז שנאמר: ״(מלכים א כא״, כט) ״יען כי נכנע (אחאב מלפני) לא אביא הרעה בימיו״.

    3(משלי יח, ה) ״להטות צדיק במשפט״ טוב להם לצדיקים שאין נושאין להם פנים בעוה"ז טוב לו למשה שלא נשאו לו פנים בעוה"ז שנאמר: ״(במדבר כ״, יב) ״יען לא האמנתם בי להקדישני״, הא אילו האמנתם בי עדיין לא הגיע זמנם ליפטר מן העולם.

    4אשריהם לצדיקים, לא דיין שהן זוכין, אלא שמזכין לבניהם ולבני בניהם עד סוף כל הדורות. שכמה בנים היו לו לאהרן שראויין לישרף כנדב ואביהוא, שנאמר: ״(ויקרא י״, יב) ״הנותרים״, אלא שעמד להם זכות אביהם.

    5אוי להם לרשעים, לא דיין שמחייבין עצמן, אלא שמחייבין לבניהם ולבני בניהם עד סוף כל הדורות. הרבה בנים היו לו לכנען שראויין ליסמך כטבי עבדו של רבן גמליאל, אלא שחובת אביהם גרמה להן.

    6כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, וכל המחטיא את הרבים כמעט אין מספיקין בידו לעשות תשובה. כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, מ"ט כדי שלא יהא הוא בגיהנם ותלמידיו בגן עדן, שנאמר: ״(תהלים טז״, י) ״כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת״. וכל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה, שלא יהא הוא בגן עדן ותלמידיו בגיהנם, שנאמר: ״(משלי כח״, יז) ״אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו״.

    7האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב. למה לי למימר ״אחטא ואשוב, אחטא ואשוב״ תרי זימני? כדרב הונא אמר רב. דאמר רב הונא אמר רב: כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו. הותרה לו סלקא דעתך?! אלא: נעשית לו כהיתר.

    8אחטא ויום הכפורים מכפר אין יום הכפורים מכפר. לימא מתני' דלא כרבי. דתניא, רבי אומר: על כל עבירות שבתורה, בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יוה"כ מכפר! אפילו תימא רבי, אגב שאני.

    9עבירות שבין אדם למקום וכו'. רמי ליה רב יוסף בר חבו לרבי אבהו: עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר? והא כתיב: ״(שמואל א ב״, כה) ״אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים״! מאן אלהים דיינא.

    10אי הכי, אימא סיפא: ״ואם לה' יחטא איש מי יתפלל לו״! הכי קאמר: ״אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים״ ימחול לו. ״ואם לה' יחטא איש מי יתפלל בעדו״ תשובה ומעשים טובים.

    11אמר ר' יצחק: כל המקניט את חבירו, אפילו בדברים צריך לפייסו, שנאמר: ״(משלי ו״, א) ״בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך נוקשת באמרי פיך עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך״. אם ממון יש בידך התר לו פסת יד, ואם לאו הרבה עליו ריעים.

    12(ואמר) רב חסדא: וצריך לפייסו בשלש שורות של שלשה בני אדם, שנאמר: ״(איוב לג״, כז) ״ישור על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי״.

    13(ואמר) ר' יוסי בר חנינא: כל המבקש מטו מחבירו, אל יבקש ממנו יותר משלש פעמים, שנאמר: ״(בראשית נ״, יז) ״אנא שא נא ועתה שא נא״. ואם מת מביא עשרה בני אדם ומעמידן על קברו, ואומר: חטאתי לה' אלהי ישראל ולפלוני שחבלתי בו.

    14ר' ירמיה הוה ליה מילתא לר' אבא בהדיה, אזל איתיב אדשא דר' אבא בהדי דשדיא אמתיה מיא, מטא זרזיפי דמיא ארישא. אמר: עשאוני כאשפה. קרא אנפשיה: (תהלים קיג, ז) ״מאשפות ירים אביון״. שמע ר' אבא ונפיק לאפיה, אמר ליה: השתא צריכנא למיפק אדעתך, דכתיב: ״לך התרפס ורהב רעיך״.

    15ר' זירא כי הוה ליה מילתא בהדי איניש, הוה חליף ותני לקמיה וממציא ליה, כי היכי דניתי וניפוק ליה מדעתיה.

    16רב הוה ליה מילתא בהדי ההוא טבחא, לא אתא לקמיה. במעלי יומא דכפורי אמר איהו: איזיל אנא ' לפיוסי ליה. פגע ביה רב הונא, אמר ליה: להיכא קא אזיל מר, אמר ליה: לפיוסי לפלניא. אמר: אזיל אבא למיקטל נפשא. אזל וקם עילויה. הוה יתיב וקא פלי רישא, דלי עיניה וחזייה, אמר ליה: אבא את? זיל, לית לי מילתא בהדך. בהדי דקא פלי רישא, אישתמיט גרמא ומחייה בקועיה וקטליה.

    17רב הוה פסיק סידרא קמיה דרבי. עייל׃

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    מפרסמין את החנפים מפני חלול השם שנאמר ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו כדי לפרסמו: תשובת המוחלטין מעכבת [את הפורענות] אפילו לאחר שנחתם גז"ד. שלות רשעים סופה תקלה והרשות מקברת בעליה ערום נכנס לה וערום יוצא ממנה. ולואי שתהא יציאה מן העולם כביאה לעולם בלא עון. רב כד הוה נפיק לדינא אמר הכי ברעות נפשי לקטלא אזיל וצבו ביתי' לינא עביד וריקן לביתי' עייל ולואי שתהא ביאה בבית כיציאה מבית בלא עון:

    שאת פני רשע לא טוב אינו טוב לאחאב שנשאו לו פנים בעוה"ז שנאמר הראית כי נכנע אחאב מפני אוי להם לרשעים שחבין לבניהם ולבני בניהם כו'.

    להטות צדיק במשפט טוב לצדיקים שאין נושאין להם פנים בעוה"זיען לא האמנתם בי להקדישני הא האמנתם בי עדיין שלא הגיע זמנכם להפטר אשריהם לצדיקים שזוכין לעצמן ולבניהם ולבני בניהם.

    הרבה בנים היו לו לאהרן שראויין להשרף כנדב ואביהוא שנאמר הנותרים אלא זכות אבות הגינה בעדיהן.

    כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה כדי שלא יהא בג"ע ותלמידיו בגיהנם שנאמר אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו. כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו שלא יהא הוא בגיהנם ותלמידו בג"ע. שנאמר כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת:

    האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה אחטא ואשוב תרי זימני ש"מ הא דרב הונא דאמר כל העובר עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר אין מספיקין בידו לשוב.

    אחטא ויוה"כפירוש האומר אחטא כי יוה"כ מכפר. אפי' לר' דאמר יוה"כ מכפר אפילו לא עשה תשובה כל כי האי גוונא אין יוה"כ מכפר.

    עבירות שבין אדם למקום יוה"כ מכפר עם התשובה שנאמר ואם לה' יחטא איש מי יתפלל לו.

    תשובה ומעשים טוביםאבל ריבות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר עד שירצה את חברו. שנאמר אם יחטא איש לאיש ופללו וגו' כלומר ריצהו אלהים ימחול לו.

    א"ר יצחק המקניט את חבירו אפילו בדברים צריך לפייסו וכל שכן אם יש לו תביעת ממון שנאמר בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך אם ממון ערבת לו לך התרפס כלומר לך התר פיסת ידך ושלם לו.

    Babylonian Talmud · folio map

    Yoma 87a

    Yoma 87a. The full printed text of this folio side — 17 numbered segments, about 687 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    בצבו נפשיה ברצון עצמו:

    לקטלא אזיל לישא עונש חטא שמא ישגה בדין ועל עצמו אמר כן:

    וצבו ביתיה לית הוא עביד בכל זה לא יעשה צורכי ביתו ולא ישתכר כלום בדבר:

    ולואי שתהא ביאה שישוב ויכנס לביתו בלא חטא כיציאה:

    אמבוהא גדודי בני אדם הולכין אחריו לכבודו:

    אם יעלה לשמים שיאו וגו' סופו כגללו לנצח יאבד וכל זה אמר שלא תזוח דעתו:

    מכתפי ליה זקן היה ונושאין אותו באלנקי בכתפיהם בבית המדרש שלא להטריח את הציבור לקום מפניו:

    שנאמר הנותרים אלמא אף הן היו ראויין לישרף ונותרו:

    27 more comments on this page.

    Rashi on Yoma 87a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    מפרסמין את החנפים מפני חלול השם שנאמר ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו כדי לפרסמו: תשובת המוחלטין מעכבת [את הפורענות] אפילו לאחר שנחתם גז"ד. שלות רשעים סופה תקלה והרשות מקברת בעליה ערום נכנס לה וערום יוצא ממנה. ולואי שתהא יציאה מן העולם כביאה לעולם בלא עון. רב כד הוה נפיק לדינא אמר הכי ברעות נפשי לקטלא אזיל וצבו ביתי' לינא עביד וריקן לביתי' עייל ולואי שתהא ביאה בבית כיציאה מבית בלא עון:

    שאת פני רשע לא טוב אינו טוב לאחאב שנשאו לו פנים בעוה"ז שנאמר הראית כי נכנע אחאב מפני אוי להם לרשעים שחבין לבניהם ולבני בניהם כו'.

    להטות צדיק במשפט טוב לצדיקים שאין נושאין להם פנים בעוה"ז יען לא האמנתם בי להקדישני הא האמנתם בי עדיין שלא הגיע זמנכם להפטר אשריהם לצדיקים שזוכין לעצמן ולבניהם ולבני בניהם.

    הרבה בנים היו לו לאהרן שראויין להשרף כנדב ואביהוא שנאמר הנותרים אלא זכות אבות הגינה בעדיהן.

    כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה כדי שלא יהא בג"ע ותלמידיו בגיהנם שנאמר אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו. כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו שלא יהא הוא בגיהנם ותלמידו בג"ע. שנאמר כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת:

    האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה אחטא ואשוב תרי זימני ש"מ הא דרב הונא דאמר כל העובר עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר אין מספיקין בידו לשוב.

    אחטא ויוה"כ פירוש האומר אחטא כי יוה"כ מכפר. אפי' לר' דאמר יוה"כ מכפר אפילו לא עשה תשובה כל כי האי גוונא אין יוה"כ מכפר.

    עבירות שבין אדם למקום יוה"כ מכפר עם התשובה שנאמר ואם לה' יחטא איש מי יתפלל לו.

    2 more comments on this page.

    Rabbeinu Chananel on Yoma 87a · Sefaria

    Meiri

    כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה שלא יהא הוא נוחל גן עדן ותלמידיו יורדין לגיהנם וכל המזכה את הרבים אין חטא בא לידו שלא ירד הוא לגיהנם ותלמידיו נוחלין גן עדן שנא' כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת:

    המקניט את חבירו אפילו בדברים שהוא צריך לפייסו כמו שביארנו במשנה צריך לפייסו בשלש חבורות של שלשה בני אדם כלומר שיפייסהו שלשה פעמים כל אחת בשלשה בני אדם ר"ל שאם לא מחל לו בראשונה יחזר אחריו שניה ושלישית ומכאן ואילך אינו צריך ואם מת מביא עשרה בני אדם ומעמידם על קברו ואומר חטאתי לד' אלקי ולפלוני זה שעשיתי לו כך וכך ומדת חסידים שלא להתעקש שלא למחול אדרבא ראוי לו להמציא עצמו אצל אותו שחטא לו שיהא מזומן לו לבקש ממנו מחילה וימחול לו וכל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו:

    עשרים וארבעה דברים מעכבין את התשובה רכילות לשון הרע בעל חימה ובעל מחשבה רעה והמתחבר לרשע והרגיל בסעודה שאינה מספקת לבעליה והמסתכל בעריות והחולק עם הגנב והאומר אחטא ואשוב והמתכבד בקלון חבירו והפורש מן הצבור והמבזה רבותיו ר"ל שאינו נוהג בכבודם כראוי שאלו מבזה ממש אף בשאר ת"ח הוא אפיקורס כמו שביארנו בפרק חלק צ' א' והמעכב את הרבים מלעשות מצוה והמטה את חבירו מדרך טובה לדרך רעה והמשתמש בעבוטו של עני והמקבל שוחד ע"מ להטות את הדין והמוצא אבידה ואינו מחזירה והרואה את בנו יוצא לתרבות רעה ואינו מוחה בידו והאוכל שור יתומים ואלמנות והחולק על דברי חכמים והחושד בכשרים והשונא את התוכחת והמלעיג על המצות ודברים אלו אין סבת עכוב התשובה שוה בכלם וכבר ביארנו כל הענין ביאור מרווח בילדותינו בחיבור התשובה:

    Meiri on Yoma 87a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמ' עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך והתרפס ורהב רעיך אם ממון כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Yoma 87a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    כְּטָבִי עַבְדּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל יש להקשות למה לא נקיט 'אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם' שהיה חכם גדול בתורה וצדיק גמור כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יומא כח:) דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר (בראשית טו, ב) שדולה ומשקה מתורת רבו לאחרים וכן אמרו (בראשית רבה נט) 'הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ' (בראשית כד, ב) שהיה שולט ביצרו? ונראה לי בס"ד לא רצה להביא מדורות שהיו קודם מתן תורה אלא מדורות שאחר מתן תורה. אי נמי נראה לי דתנא זה היה בזמן רבן גמליאל ולכן נקיט טָבִי שהיה בדורו ויודעו ומכירו. או יובן דאיתא בשער הגלגולים דף כ"ט דרוח הבל מה שלקח חם ניתן בטבי עבדו של רבן גמליאל יעוין שם. גם הרב קהילת יעקב ז"ל כתב בשם רבינו ז"ל דכורש מלך פרס היה משורש כנען ונתגלגל בטבי עבדו של רבן גמליאל לכך אמר רבן גמליאל אין טבי כשאר עבדים כשר היה אותיות כרש עיין שם. נמצא בטבי היה כנען והיה חם ולכן הזכיר את טבי בענין זה של חם וכנען.

    כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ נראה לי בס"ד אומרם על ידו כי הקב"ה ברא ביד י"ז פרקים עד הכתף לרמוז שצריך האדם לעשות בידו 'טוֹב' שהוא מספר י"ז אך החוטא נהפך אצלו מספר טוֹב למספר 'חֵט' שהוא גם כן מספר י"ז וכמו שכתב מור"ם בהלכות ראש השנה דאין אוכלים אֱגוֹז בראש השנה מפני ד'אֱגוֹז מספר 'חֵט' [17] ולזה אמר הַמְזַכֶּה הָרַבִּים אֵין חֵטְא בָּא עַל ' יָדוֹ ' דייקא שמספר פרקי ידו יהיו צירוף אותיות טוֹב ולא חֵט. או יובן בס"ד דאמרו רבותינו ז"ל (שער הגלגולים הקדמה כג) מה שחוטא האדם ביום נרשם למעלה ונשמתו עולה וחותמת בהודאתה בהם דכתיב (איוב לז, ז) ו'בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם' אך הצדיק אם יחטא לא ישן עד שיתודה ויתחרט וישוב ואם כן נמחקין העונות ולא יבאו לידי חתימה בידו. או יובן הכונה כל רע שיעשה האדם נרשם דרך כלל בשרטוטי ידיו והמזכה אין חטא בא על ידו דייקא.

    אֶלָּא הָכִי קָאָמַר "אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ, וּפִלְלוֹ" אֱלֹקִים יִמְחֹל לוֹ. נראה לי בס"ד דריש דהוה ליה למימר 'יפללו' אלקים ולמה נקיט וא"ו אלא לרבות דכל וא"ו הוא לרבות וכיון דאמר 'וּפִלְלוֹ' בוא"ו הוי כאלו אמר ב' פעמים פללו דאם פללו לחבירו אז פללו אלקים שימחול לו.

    כָּל הַמַּקְנִיט אֶת חֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים, צָרִיךְ לְפַיְּסוֹ יש להקשות למה נקיט קרא הקנטת דברים בענין ערבות של ממון. ונראה לי בס"ד ללמדך טעמא דמלתא דאל תאמר במה נחשב הדיבור שהקנטתיו בו דהלא לא עשיתי מעשה של כלום לכך הזכירה עם דין הערבות אשר לפי דבריו הוא מתחייב בדיבור בלבד דאם אמר 'תן לו ואני ערב' נתחייב אף על פי שלא תפס קנין ולא תקע בפיו.

    וְצָרִיךְ לְפַיְּסוֹ בְּשָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם יש להקשות למה יחלקם לשלשה חלוקות יקח כל התשעה? ונראה לי בס"ד על דרך שאמר לעיל דף כ"ד למה מפייסין וחוזרין ומפייסין כדי להרגיש העזרה להשמיע קול כמה פעמים ולכן מביא שלשה שורות בשלש פעמים להרגיש הענין שהוא מרצה את חבירו וגם חבירו אפילו אם הוא אכזרי יתרצה. או יובן מחלקם לשלש חלוקות כי החוטא לחבירו פגע בכבוד הנר"ן [נפש, רוח, נשמה] שלו ולכן יחלקם לשלש כנגד נר"ן [נפש, רוח, נשמה]. ובזה יתורץ קושיא אחרת למה אחר שנפטר יוליך עשרה בבת אחת ואינו מחלקם? ובזה ניחא כי בקבר אינו שוכן שם אלא רק נפש לבד והיא מן הקטנות שבה ולא נר"ן. ומה שאמר ' אַל יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מִשָּׁלֹשׁ פְּעָמִים ' מקשים מנא ליה דטפי לא? ונראה לי דק"ל כיון דדברים אלו מפי יעקב אבינו ע"ה נאמרים למאי הוצרך לומר ג' פעמים (בראשית נ, יז) 'נָא' דודאי לא חשיד יוסף הצדיק ע"ה לסרב אפילו בדיבור אחד אלא ודאי שבא ללמדינו הכתוב שיעור המחילה בעלמא דהוי עד שלש. ועדיין קשה למה נקיט 'אַל יְבַקֵּשׁ' שהוא לעיכובא לימא אֵין צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ יוֹתֵר מִשְׁלֹשָׁה'? ונראה לי בס"ד דאמר לשון זה לעיכובא שאם ירצה להחמיר על עצמו ולבקש יותר משלש אינו רשאי מפני שבזה מזיק את חבירו לקטרג עליו למעלה שגם הקב"ה לא ימחול לו על עונותיו ומקטרוג לקטרוג ימשך גם על ישראל ח"ו.

    עֲשָׂאוּנִי אַשְׁפָּה נראה לי לאו לשון תרעומת הוא אלא בניחותא קאמר עֲשָׂאוּנִי אַשְׁפָּה לברר בזה הפיטור לעצמו ורוצה לומר שבזה נשלמה כפרתו ואין צריך לישב עוד בשביל המחילה והיינו כיון דְעֲשָׂאוּנִי אַשְׁפָּה נתקן עון שלי שחטאתי בְּהַשָּׂפָה כי אַשְׁפָּה מכפרת על חטא הַשָּׂפָה כי בְּאַשְׁפָּה יש אותיות שָּׂפָה ואות א' באחה"ע יתחלף בה"א הרי אַשְׁפָּה היא הַשָּׂפָה.

    אָזִיל אַבָּא לְמִיקְטַל גַּבְרָא! נראה לי דאמר כן בלבבו דאיך קורא לרב בשמו אף על פי שהוא מתכוין אבא לשון חשיבות, ומה שאמר אִישְׁתַּמִּיט נַרְגָּא מַחְיֵיהּ אַרֵישֵׁיהּ, נראה לי דינו מדה כנגד מדה כי ראוי שהוא ילך ויפייס את רב ועתה השיב לו דבר כאלו רב צריך לפייסו, נמצא אזיל בתר אפכא לכך הנרגא אזיל בתר אפכא שהוא מוריד אותו ומשליכו על ראש הבהמה וחזר לאחוריו ונהפך על ראש הקצב ומה דמחייה ברישיה היינו על אשר ביזה את רב שהוא רישא דעמא.

    Ben Yehoyada on Yoma 87a · Sefaria

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Yoma, daf 87, Amud Aleph, about 687 words in 17 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 17 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 159 words

      Opens “בצבו נפשיה לקטלא נפיק, וצבו ביתיה לית…”

      Named: רב זוטרא.

    2. Segment 239 words

      Opens “(משלי יח, ה) ״שאת פני רשע לא…”

    3. Segment 342 words

      Opens “(משלי יח, ה) ״להטות צדיק במשפט״ טוב…”

    4. Segment 434 words

      Opens “אשריהם לצדיקים, לא דיין שהן זוכין, אלא…”

    5. Segment 533 words

      Opens “אוי להם לרשעים, לא דיין שמחייבין עצמן,…”

      Named: רבן גמליאל, רבה.

    6. Segment 681 words

      Opens “כל המזכה את הרבים אין חטא בא…”

    7. Segment 739 words

      Opens “האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב. למה לי…”

      Named: רב הונא.

    8. Segment 833 words

      Opens “אחטא ויום הכפורים מכפר אין יום הכפורים…”

      Named: רבי אומר.

    9. Segment 935 words

      Opens “עבירות שבין אדם למקום וכו'. רמי ליה…”

      Named: רב יוסף בר חבו, רבי אבהו, שמואל.

    10. Segment 1031 words

      Opens “אי הכי, אימא סיפא: ״ואם לה' יחטא…”

    11. Segment 1151 words

      Opens “אמר ר' יצחק: כל המקניט את חבירו,…”

      Named: רבה.

    12. Segment 1225 words

      Opens “(ואמר) רב חסדא: וצריך לפייסו בשלש שורות…”

      Named: רב חסדא.

    13. Segment 1342 words

      Opens “(ואמר) ר' יוסי בר חנינא: כל המבקש…”

    14. Segment 1448 words

      Opens “ר' ירמיה הוה ליה מילתא לר' אבא…”

      Named: אבא.

    15. Segment 1520 words

      Opens “ר' זירא כי הוה ליה מילתא בהדי…”

    16. Segment 1668 words

      Opens “רב הוה ליה מילתא בהדי ההוא טבחא,…”

      Named: רב הוה, רב הונא, אבא.

    17. Segment 177 words

      Opens “רב הוה פסיק סידרא קמיה דרבי. עייל…”

      Named: רב הוה.

    Sages named on this page

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Yoma 87a · Segment 9 — “…וכו'. רמי ליה רב יוסף בר חבו לרבי אבהו:…

    • Rabbi Abba · Amoraim · Second Generation of Amoraim

      Rabbi Abba, a second-generation Amoraic sage and a student of Rav Huna and Rabbi Judah bar Ezekiel, was known for his humility…

      Source: Yoma 87a · Segment 14 — “…ירים אביון״. שמע ר' אבא ונפיק לאפיה, אמר ליה:…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Yoma 87a · Segment 9 — “…מכפר? והא כתיב: (שמואל א ב, כה) ״אם יחטא…

    Encyclopedia entries citing this page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yoma 87a

    Open in the reader
    Reverse sources — sages citing this page

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026