Talmud Builders

    Eruvin 41a

    Back to index

    English translation — Eruvin 41a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1and so too, on the eve of the Ninth of Av that occurs on Shabbat, one need not reduce the amount of food he eats; rather, he may eat and drink as much as he requires and bring to his table a meal even like that of King Solomon in his time. If the Ninth of Av occurs on Shabbat eve, we bring him an egg-bulk of food toward end of the day, and he eats it, so that he not enter Shabbat in a state of affliction.

    2It was taught in a baraita that Rabbi Yehuda said: We were once sitting before Rabbi Akiva, and it was the Ninth of Av that occurs on Shabbat eve, and they brought him a slightly cooked egg, and he swallowed it without salt. And it was not that he desired it so much that he ate it; rather, he did so to show the students the halakha that one need not complete the fast when the Ninth of Av occurs on Shabbat eve, so as not enter Shabbat in a state of affliction.

    3And Rabbi Yosei says: He must fast and complete the fast. Rabbi Yosei said to the other Sages: Don’t you agree with me with regard to the Ninth of Av that occurs on Sunday, that one must stop eating on Shabbat while it is still day? They said to him: Indeed, we agree. Rabbi Yosei said to them: What is the difference to me between entering Shabbat in a state of affliction and leaving it in a state of affliction? If one stops eating before Shabbat is over, he is spending part of Shabbat fasting, and yet even the Sages concede that one must do so.

    4They said to him: There is a difference. If you said that one may leave Shabbat in a state of affliction, that is because he ate and drank the entire day and will not suffer if he fasts a few minutes at the end of the day. Can you say that it is the same to enter Shabbat in a state of affliction, when he has not eaten or drunk anything the entire day?

    5And Ulla said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, and on the Ninth of Av that occurs on Shabbat eve one must complete the fast. The Gemara poses a question: Do we really act in accordance with the opinion of Rabbi Yosei? And the Gemara raises a contradiction based upon the following mishna: We do not initially decree a fast upon the public on the New Moon, Hanukkah, or Purim, and if the community had already begun a cycle of fasts and one of them fell out on one of these days, they do not interrupt the series; this is the statement of Rabban Gamliel. Rabbi Meir said: Even though Rabban Gamliel said that they do not interrupt the series, he conceded that they do not complete the fast on one of these days, and so too, the fast on the Ninth of Av that occurs on Shabbat eve is not completed.

    6And it was taught in a related baraita : Following the death of Rabban Gamliel, Rabbi Yehoshua entered the study hall to annul Rabban Gamliel’s statement with regard to fasts. Rabbi Yoḥanan ben Nuri stood on his feet and said: I see that the appropriate policy is that the body must follow the head, i.e., we must follow the statements of the earlier authorities and not deviate from established halakha . All of Rabban Gamliel’s life we established the halakha in accordance with his opinion, and now you seek to annul his statement? Yehoshua, we do not listen to you, as the halakha has already been established in accordance with the opinion of Rabban Gamliel. And there was no one who disputed this statement in any way. Therefore, this baraita demonstrates that when the Ninth of Av occurs on Shabbat eve, one must observe the fast but not complete it, and this was the accepted practice.

    7The Gemara resolves the difficulty, arguing that this proof is not conclusive: Indeed, in the generation of Rabban Gamliel they acted in accordance with the opinion of Rabban Gamliel, but in the generation of Rabbi Yosei they acted in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, and from then on, the halakha follows his view.

    8The Gemara asks: And is it correct that in the generation of Rabban Gamliel they acted in accordance with the opinion of Rabban Gamliel? Wasn’t it taught in a baraita that Rabbi Elazar ben Tzadok, a contemporary of Rabban Gamliel, said: I am a descendant of Sena’av ben Binyamin, who observed a family festival on the tenth of Av. One time, the Ninth of Av occurred on Shabbat, and we postponed it until after Shabbat, as we do not observe the fast on Shabbat, and we fasted on Sunday but did not complete the fast because that day was our Festival. This indicates that the reason they did not complete the fast is that the day itself was a Festival for them, but on the eve of a Festival, they would indeed complete it. This proves that even in the generation of Rabban Gamliel, they did complete fasts on the eve of Shabbat and Festivals.

    9Ravina said that this story poses no difficulty: A rabbinic Festival is different, as they are not as stringent as Shabbat or Festivals stated in the Torah, and the festival of the family of Sena’av was not a Festival from the Torah, but one established by the Sages. Since one may fast on such a Festival for a number of hours, i.e., one may fast on it for part of the day, one also completes a fast observed on the eve of such a Festival until the evening. With regard to Shabbat, however, since one may not fast on it even for several hours, one does not complete a fast observed on Shabbat eve.

    10Rav Yosef said: I did not hear this ruling that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei. Rav Yosef had fallen ill and forgotten his learning and so was unable to remember that such a ruling had been issued. His student, Abaye, said to him: You yourself told us this halakha , and it was with regard to this point that you told it to us, as we learned in a mishna: We do not initially decree a fast upon the public on the New Moon, on Hanukkah, or on Purim. Rabbi Meir said: Even though Rabban Gamliel said that if the community had already begun a cycle of fasts, they do not interrupt the series, he conceded that they do not complete the fast on one of these days, and similarly, the fast of the Ninth of Av that occurs on Shabbat eve is not completed. And we said with regard to this mishna that Rav Yehuda said that Rav said: This is the statement that Rabbi Meir said in the name of Rabban Gamliel. But the Rabbis say: One must fast and complete the fast.

    11What? Does the Rabbis’ ruling that one must complete the fast not refer to all the cases mentioned in the mishna, including that of the Ninth of Av that occurs on Shabbat eve? No, it was stated only with regard to Hanukkah and Purim, but one would not complete a fast on Shabbat eve.

    12The Gemara comments: So too, it is reasonable to explain that this ruling does not apply to Shabbat eve,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבתאע"פ שאם חל להיות בחול לא יאכל שני תבשילין ולא יאכל בשר ולא ישתה יין עכשיו שהוא שבת אוכל כל צרכו:

    בשעתושהיתה שעתו עומדת לו במלכותו דמלך והדיוט הוה:

    מגולגלתצלויה רכה:

    להראות הלכהשאין משלימין תענית ערב שבת:

    שהוא מפסיקסעודה:

    מבעוד יוםשצריך לאכול מבעוד יום ומקבל תענית עליו משגמר לאכול ואע"פ שהוא שבת:

    אבלבאמת:

    ומה לי ליכנס כשהוא מעונהכגון שהשלים בערב שבת תעניתו:

    ומה לי לצאת ממנה כשהוא מתענהשמתחיל תעניתו מבעוד יום:

    ואם התחילושהתחילו להתענות כ' או ל' יום ונכנסו בהן ימי חנוכה או ראש חדש:

    שאין משלימיןתענית בחנוכה וראש חדש להתענות כל היום:

    וכן בתשעה באב שחל בע"שנמי אין משלימין:

    לבטל את דבריוולומר משלימין:

    חזי אנא דבתר רישא גופא אזילרואה אני בדין ובדת שצריכין אנו להלך אחר דברי הראשונים:

    ולא היה אדם כו'אלמא אין משלימין:

    בדורו של רבי יוסידהוה בתר הכי שבקוה לדר"ג וקבעו הלכה כרבי יוסי דמותר:

    מבני סנאב בן בנימיןמשפחה היא משבט בנימין שנפל להן גורל לקרבן עצים בי' באב בימי עזרא ויו"ט היה להם לעולם כדתנן בפרק בתרא דתענית:

    לאחר השבתשהוא עשרה באב והוי יו"ט שלנו:

    טעמא דיו"טהא בשאר ט' באב היו משלימין אע"פ שכל ט' באב הוי ערב יו"ט שלהם ורבי אלעזר בר צדוק בדורו של רבן גמליאל הוה כדתניא בביצה (דף כב:) א"ר אלעזר בר' צדוק פעמים הרבה נכנסתי אחר אבא לבית ר"ג:

    שאני יום טוב דרבנןכגון האי קרבן עצים הואיל וקל הוא שמתענין בו לשעות כדקתני והתענינו בו לפיכך משלימין בו ערביות כלומר מותר להשלים ערב אותו יום טוב וליכנס לתוכו כשהוא מעונה דהא אפילו בעיקרו מותר להתענות בו קצת היום אבל שבת שאסור להתענות בו קצת לשום תענית אסור נמי להשלים בו ערביות שהמשלים ע"ש מתענה במקצת שבת:

    לא שמיע לי הא שמעתאדקבע עולא לעיל הלכה כרבי יוסי:

    את אמרת ניהלןרב יוסף חלה ושכח תלמודו והיה אביי תלמידו מזכירו:

    זו דברי ר' מאירדאמר לעיל משום ר"ג מודה היה שאין משלימין וכן ט' באב שחל להיות ערב שבת אבל חכמים אומרים מתענה ומשלים:

    מאי לאוחכמים אכולהו קיימי בין אחנוכה ופורים בין אערב שבת ומדאגמר' רב לר' יוסי בלשון חכמים ש"מ הלכה כרבי יוסי:

    עירובין 41 עמוד א

    1וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת, אוכל ושותה כל צרכו, ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו. חל להיות תשעה באב בערב שבת מביאין לו כביצה ואוכל, כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה.

    Baraita

    2תניא, אמר רבי יהודה: פעם אחת היינו יושבין לפני ר"ע ותשעה באב שחל להיות בע"ש היה. והביאו לו ביצה מגולגלת, וגמעה בלא מלח. ולא שהיה תאב לה, אלא להראות לתלמידים הלכה.

    3ורבי יוסי אומר: מתענה ומשלים. אמר להן ר' יוסי: אי אתם מודים לי בט' באב שחל להיות באחד בשבת, שמפסיק מבעוד יום? אמרו לו: אבל. אמר להם: מה לי ליכנס בה כשהוא מעונה, מה לי לצאת ממנה כשהוא מעונה.

    4אמרו לו: אם אמרת לצאת ממנה שהרי אכל ושתה כל היום כולו, תאמר ליכנס בה כשהוא מעונה, שלא אכל ושתה כל היום כולו.

    5ואמר עולא: הלכה כרבי יוסי. ומי עבדינן כרבי יוסי? ורמינהי: אין גוזרין תענית על הציבור בראשי חדשים, בחנוכה ובפורים. ואם התחילו אין מפסיקין, דברי ר"ג אמר ר"מ אף על פי שאמר רבן גמליאל אין מפסיקין, מודה היה שאין משלימין, וכן בט' באב שחל להיות בע"ש׃

    6ותניא: לאחר פטירתו של (רשב"ג) נכנס ר' יהושע להפר את דבריו. עמד רבי יוחנן בן נורי על רגליו ואמר: חזי אנא דבתר רישא גופא אזיל. כל ימיו של רבן גמליאל קבענו הלכה כמותו, עכשיו אתה מבקש לבטל דבריו?! יהושע, אין שומעין לך, שכבר נקבעה הלכה כר"ג ולא היה אדם שערער בדבר כלום.

    7בדורו של רבן גמליאל עבוד כר"ג בדורו של רבי יוסי עבוד כרבי יוסי.

    8ובדורו של ר"ג עבוד כר"ג והתניא, א"ר אלעזר (בן) צדוק: אני (הייתי) מבני סנאב בן בנימין. פעם אחת חל תשעה באב להיות בשבת, ודחינוהו לאחר השבת, והתענינו בו, ולא השלמנוהו, מפני שיו"ט שלנו היה. טעמא דיו"ט הא ערב יו"ט משלימין!

    9אמר רבינא: שאני יו"ט של דבריהם, מתוך שמתענין בו שעות משלימין בו ערביות. שבת, הואיל ואין מתענין בה שעות אין משלימין בה ערביות.

    10אמר רב יוסף: לא שמיע לי הא שמעתא. אמר ליה אביי: את אמרת ניהלן, ואהא אמרת ניהלן: אין גוזרין תענית על הצבור בראשי חדשים וכו', ואמרינן עלה, אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי רבי מאיר שאמר משום רבן גמליאל, אבל חכמים אומרים: מתענה ומשלים.

    11מאי לאו, אכולהו? לא, אחנוכה ופורים.

    12הכי נמי מסתברא,׃

    Tosafot

    [ביצה מגולגלתבפי' ר"ח קבלה בידינו כי ר' עקיבא אותה שנה מסוכן היה והביאו לר"ע הרופאים לגמע ביצה מגולגלת באחרית היום ור' יהודה לא דקדק לפיכך סמך על מה שראה ולא ידע העיקר על מה עשה כך ותמוז דהאי שתא מלייה מליוה לפיכך חל תשעה באב בערב שבת וחסרו אב ובא ר"ה בשבת תוס' שאנ"ץ]:

    אי אתם מודים בתשעה באבוא"ת והא אמר שמואל בפרק מקום שנהגו (פסחים דף נד:) תשעה באב בין השמשות שלו מותר וי"ל דמ"מ מתחיל מבעוד יום לפי שאי אפשר לכוין תחילת הלילה ועוד דר' יוסי סבירא ליה בין השמשות כהרף עין ואין אדם יכול לעמוד עליו ואין לפרש דהכי קאמר דהיכא דהפסיק סעודתו דהוי כמו קבלת תענית בשבת דהא לא מצי קביל תענית בשבת עליה ועוד דאמרינן דאפילו יוה"כ דתוספת שלו דאורייתא שרי לאכול אע"פ שכבר הפסיק כדאמרינן באיכה רבתי ר' יהודה בן בתירא אזל לנציבין בערבא צומא רבא אזל ריש כנישתא לזמוני ליה א"ל כבר אכלי ופסקי א"ל אשגחאי עלי דלא לימא גברא רבא הוא דלא אשגח עילויה אזיל עמיה ומסיק התם דאכל מכל עיגול חד פתיתא ומכל מאכל פת אחד ומכל חבית חד כוס:

    מודה היה שאין משלימיןמשמע דרבנן דפליגי עליה סברי דאפילו מפסיקין ולקמן אמרינן זו דברי ר' מאיר שאמר משום ר"ג אבל חכמים אומרים מתענה ומשלים אלמא אדרבה דלרבנן משלימין ושמא הנהו חכמים דפליגי אדרבי מאיר סברי דמשלימין והכא קאמר מודה לרבנן דפליגי ארבן גמליאל והנהו סבירא להו דמפסיקין:

    מבני סנאב בן בנימיןסנאה גרסינן ולא גרסינן סנאב דהכי כתיב בעזרא ועל שם שבטו נקרא בן בנימין דגבי עצי מערכה חשיב ליה בפרק ד' דתענית (דף כו.) וכל הנהו דחשיב התם בני ארח בן יהודה בני דוד בן יהודה כולם על שם שבטן ואע"ג דר' אלעזר בן צדוק כהן היה כדמוכח בפרק כל פסולי המוקדשין (בכורות דף לו.) גבי רבי אלעזר בר צדוק הוה ליה בוכרא וכו' שמא אמו היתה מבנימין או חתנם היה והיה עמהם בסייעתם:

    שאני ימים טובים מדבריהם מתוך שמתענין בו שעות משלימין בו ערביותוהא דאמרינן בסוף פ"ק דר"ה (דף יט) דימים הכתובים במגילת תענית אסורין בין לפניהם בין לאחריהם ותנן נמי במסכת תענית בפרק שני (דף טז:) כל הכתובים במגילת תענית דלא למספד בהון לפניו אסור ולאחריו מותר ועשרה באב כתיב בהנהו דלא למספד בהון משמע דיו"ט דדבריהם נמי אסור להתענות בו ערביות הני מילי תענית דרשות אבל תענית חובה כגון תשעה באב מתענין וא"ת והיכי פשיט לעיל מרבי יוסי דאיירי בתענית חובה על בני בי רב דיתבי בתענית דמשמע דאיירי בתענית הרשות וכן משמע בשאלתות דמיירי בכל תעניות ומנהג נמי דאפילו בתענית הרשות משלימין ובירושלמי נמי אמרינן במסכת תענית בשם רב הונא אפילו יחיד הגוזר על עצמו בע"ש תענית מתענה ומשלים וי"ל דשפיר מוכח לעיל דכיון דאמר ר' יוסי מתענה ומשלים אע"ג דתענית ט' באב לא דחי שבת ש"מ דבמה שנכנס בשבת כשהוא מעונה לא חשיב כמתענה בשבת וא"כ בתענית הרשות נמי שרי להשלים אבל ערב יום טוב דדבריהם שייך לפלוגי בין תשעה באב לתענית הרשות דמה שאסור להתענות בערב יו"ט דדבריהם לאו משום דחשוב כמתענה ביו"ט דהא לאחריו נמי אסור אף על גב דאין מתענין ביו"ט אלא משום דעשו חיזוק ביו"ט דדבריהם שלא יבא להתענות ביו"ט עצמו וכי גזרו בתענית רשות אבל בתשעה באב לא גזרו:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rav Nissim Gaon

    אמ' ר' אלעזר בר' צדוק אני מבני סנאה בן בנימין פעם אחת חל ט' באב להיות בשבת ודחינוהו לאחר שבת והתענינו בו ולא השלמנוהו מפני שיום טוב שלנו היה עיקרו במסכת תעניות בפר' בג' פרקים זמן עצי כהנים והעם בתשעה כו' בה' באב בני פרעוש בן יהודה בשבעה בו בני רכב בן בנימן והיה יום י' של חודש אב יום טוב שלהן שמביאין בו קרבן עצים ולפיכך לא השלימו בו התענית. אמ' רב יוסף לא שמיעא לי הא שמעתא אמ' ליה אביי את אמרתה ניהלן כבר פירש' טיבן של דברי' לשעבר:

    סליק בכל מערבין

    Babylonian Talmud · folio map

    Eruvin 41a

    Eruvin 41a. The full printed text of this folio side — 12 numbered segments, about 354 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת אע"פ שאם חל להיות בחול לא יאכל שני תבשילין ולא יאכל בשר ולא ישתה יין עכשיו שהוא שבת אוכל כל צרכו:

    בשעתו שהיתה שעתו עומדת לו במלכותו דמלך והדיוט הוה:

    מגולגלת צלויה רכה:

    להראות הלכה שאין משלימין תענית ערב שבת:

    שהוא מפסיק סעודה:

    מבעוד יום שצריך לאכול מבעוד יום ומקבל תענית עליו משגמר לאכול ואע"פ שהוא שבת:

    אבל באמת:

    ומה לי ליכנס כשהוא מעונה כגון שהשלים בערב שבת תעניתו:

    16 more comments on this page.

    Rashi on Eruvin 41a · Sefaria

    Tosafot

    [ביצה מגולגלת בפי' ר"ח קבלה בידינו כי ר' עקיבא אותה שנה מסוכן היה והביאו לר"ע הרופאים לגמע ביצה מגולגלת באחרית היום ור' יהודה לא דקדק לפיכך סמך על מה שראה ולא ידע העיקר על מה עשה כך ותמוז דהאי שתא מלייה מליוה לפיכך חל תשעה באב בערב שבת וחסרו אב ובא ר"ה בשבת תוס' שאנ"ץ]:

    אי אתם מודים בתשעה באב וא"ת והא אמר שמואל בפרק מקום שנהגו (פסחים דף נד:) תשעה באב בין השמשות שלו מותר וי"ל דמ"מ מתחיל מבעוד יום לפי שאי אפשר לכוין תחילת הלילה ועוד דר' יוסי סבירא ליה בין השמשות כהרף עין ואין אדם יכול לעמוד עליו ואין לפרש דהכי קאמר דהיכא דהפסיק סעודתו דהוי כמו קבלת תענית בשבת דהא לא מצי קביל תענית בשבת עליה ועוד דאמרינן דאפילו יוה"כ דתוספת שלו דאורייתא שרי לאכול אע"פ שכבר הפסיק כדאמרינן באיכה רבתי ר' יהודה בן בתירא אזל לנציבין בערבא צומא רבא אזל ריש כנישתא לזמוני ליה א"ל כבר אכלי ופסקי א"ל אשגחאי עלי דלא לימא גברא רבא הוא דלא אשגח עילויה אזיל עמיה ומסיק התם דאכל מכל עיגול חד פתיתא ומכל מאכל פת אחד ומכל חבית חד כוס:

    מודה היה שאין משלימין משמע דרבנן דפליגי עליה סברי דאפילו מפסיקין ולקמן אמרינן זו דברי ר' מאיר שאמר משום ר"ג אבל חכמים אומרים מתענה ומשלים אלמא אדרבה דלרבנן משלימין ושמא הנהו חכמים דפליגי אדרבי מאיר סברי דמשלימין והכא קאמר מודה לרבנן דפליגי ארבן גמליאל והנהו סבירא להו דמפסיקין:

    מבני סנאב בן בנימין סנאה גרסינן ולא גרסינן סנאב דהכי כתיב בעזרא ועל שם שבטו נקרא בן בנימין דגבי עצי מערכה חשיב ליה בפרק ד' דתענית (דף כו.) וכל הנהו דחשיב התם בני ארח בן יהודה בני דוד בן יהודה כולם על שם שבטן ואע"ג דר' אלעזר בן צדוק כהן היה כדמוכח בפרק כל פסולי המוקדשין (בכורות דף לו.) גבי רבי אלעזר בר צדוק הוה ליה בוכרא וכו' שמא אמו היתה מבנימין או חתנם היה והיה עמהם בסייעתם:

    שאני ימים טובים מדבריהם מתוך שמתענין בו שעות משלימין בו ערביות והא דאמרינן בסוף פ"ק דר"ה (דף יט) דימים הכתובים במגילת תענית אסורין בין לפניהם בין לאחריהם ותנן נמי במסכת תענית בפרק שני (דף טז:) כל הכתובים במגילת תענית דלא למספד בהון לפניו אסור ולאחריו מותר ועשרה באב כתיב בהנהו דלא למספד בהון משמע דיו"ט דדבריהם נמי אסור להתענות בו ערביות הני מילי תענית דרשות אבל תענית חובה כגון תשעה באב מתענין וא"ת והיכי פשיט לעיל מרבי יוסי דאיירי בתענית חובה על בני בי רב דיתבי בתענית דמשמע דאיירי בתענית הרשות וכן משמע בשאלתות דמיירי בכל תעניות ומנהג נמי דאפילו בתענית הרשות משלימין ובירושלמי נמי אמרינן במסכת תענית בשם רב הונא אפילו יחיד הגוזר על עצמו בע"ש תענית מתענה ומשלים וי"ל דשפיר מוכח לעיל דכיון דאמר ר' יוסי מתענה ומשלים אע"ג דתענית ט' באב לא דחי שבת ש"מ דבמה שנכנס בשבת כשהוא מעונה לא חשיב כמתענה בשבת וא"כ בתענית הרשות נמי שרי להשלים אבל ערב יום טוב דדבריהם שייך לפלוגי בין תשעה באב לתענית הרשות דמה שאסור להתענות בערב יו"ט דדבריהם לאו משום דחשוב כמתענה ביו"ט דהא לאחריו נמי אסור אף על גב דאין מתענין ביו"ט אלא משום דעשו חיזוק ביו"ט דדבריהם שלא יבא להתענות ביו"ט עצמו וכי גזרו בתענית רשות אבל בתשעה באב לא גזרו:

    Tosafot on Eruvin 41a · Sefaria

    Rav Nissim Gaon

    אמ' ר' אלעזר בר' צדוק אני מבני סנאה בן בנימין פעם אחת חל ט' באב להיות בשבת ודחינוהו לאחר שבת והתענינו בו ולא השלמנוהו מפני שיום טוב שלנו היה עיקרו במסכת תעניות בפר' בג' פרקים זמן עצי כהנים והעם בתשעה כו' בה' באב בני פרעוש בן יהודה בשבעה בו בני רכב בן בנימן והיה יום י' של חודש אב יום טוב שלהן שמביאין בו קרבן עצים ולפיכך לא השלימו בו התענית. אמ' רב יוסף לא שמיעא לי הא שמעתא אמ' ליה אביי את אמרתה ניהלן כבר פירש' טיבן של דברי' לשעבר:

    סליק בכל מערבין

    Rav Nissim Gaon on Eruvin 41a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    אמר רבא איבעיא לן בני בי רב דיתבי בתעניתא במעלי שבתא ובמעלי יומא טבא מהו למיתב כולי יומא בתעניתא ושקלי וטרו בה טובא והא דתניא ט' באב שחל להיות בערב שבת והביאו לפני ר' עקיבא ביצה מגולגלת בלא מלח וגמאה וכ' קבלה בידינו כי ר' עקיבא באותה שעה מסוכן היה והביאו לפני ר' עקיבא הרופאים לגמוע ביצה מגולגלת בלא מלח באחרית היום ור' יהודה לא דקדק לפי' סמך על מה שראה ולא ידע העיקר מפני מה עשה כך. ופסח דההיא שתא יום ה' היה. ותמוז דההיא שתא מילויי מיליוה. לפיכך חל ט' באב להיות בע"ש וחיסרו אב. ובאותה השנה בא ר"ה להיות בשבת וכבר פירשנוהו ביאור זה יפה במס' תענית והא דאמרי' בדורו של ר"ג עבוד כר"ג ואקשינן והתנן א"ר אלעזר ב"ר צדוק אני הייתי מבני סנאב בן בנימין כו' ואסיק' טעמא דיו"ט שלנו ומפני כך לא השלמנו הא ערב יו"ט מתענה ומשלים בט' באב שחל להיות בע"ש: (ור"מ היא) [זו דברי ר"מ] דאמר הכי אבל חכ"א דר"ג אומר מתענה ומשלים וקיי"ל כר' יוסי וכדדרש מר זוטרא משמיה דרב הונא הלכה מתענה ומשלים. פי' דליוה לרטיבא (ופסא ליבחכתיה) [רפסא ליה בדוכתא]. כיון שראה שמרימין עץ לח שאינו ראוי לשרפה. אמר שמא יש לו תחתיו דבר טמון או שמא להכות בו אדם מתכוון לכך שואל מה עסקך וכן כיון שראה ומדקדק: ירושלמי מודים חכמים לר' יהודה בב' יו"ט של ר"ה שהן מתקנת נביאים הראשונים מי גרם לי להיות שומר ב' יו"ט בסוריא על שם שלא שמרתי יום אחד בא"י. סבורה אני שמקבלת שכר על השנים ואיני מקבלת שכר אלא על אחד. וה"ה לב' חלות בסוריא ר' יוחנן קרי עלייהו וגם אני נתתי להם חקים לא טובים:

    Rabbeinu Chananel on Eruvin 41a · Sefaria

    Rashba

    אע"פ שאמר רבן גמליאל אין מפסיקין מודה היה שאין משלימין לאו מודה לרבנן קאמר, דהא רבנן דפליגי עליה מתענה ומשלים סבירא להו, כדאמרינן לקמן זו דברי ר"מ שאמר משום ר"ג אבל חכמים אומרים מתענה ומשלים, אלא האי מודה פירושו אומר. וכמדומה שיש כמותו בריש פרק המגרש (גיטין פג, א) גבי ארבעה זקנים שנכנסו להשיב על דברי ר' אליעזר.

    Rashba on Eruvin 41a · Sefaria

    Ritva

    ואמר עולא הלכ׳ כר׳ יוסי פי׳ אלמא מתענ׳ ומשלי׳ ולא שני ליה בהא בין תעני׳ קביע לתעני׳ של רשות והיינו דמייתי׳ רא׳ מט׳ באב לתעניתא דהני דבי רב: אין גוזרין תענית על הצבור כבר פירשתיה יפה במקומה בס״ד: ועכשיו אתה מבקש את דבריו פי׳ אלמא הלכה כרשב״ג שהרי הסכימו לפסק הלכ׳ כמותו ופרקי׳ דבדורו של ר״ג עשו כמותו כלומר כי הדור שהיו בשעתו עשי כמותו ואח״כ הסכימו האחרונים ופסקו כר׳ יוסי דנמקו עמו: טעמא די״ט הא לאו הכי משלימין פי׳ דשל ט׳ באב וכו׳ באב שהוא י״ט שלהם ממש הא אלו היה כדרכו לט׳ באב שהוא ערב י״ט שלהם משלימין אלמא לא עשו כר״ג בדורו כי ר׳ אליעזר בר׳ צדוק בדורו של ר״ג היה:

    שאני י״ט של דבריהם מתוך שמתענין בו שעות פי׳ שאפי׳ כשחל ט׳ באב בי״ט שלהם לא נדחה התענית והתנו בו שעות הקלו בו ג״כ שמשלימין בו ערבית כלומר כשחל התענית בערב י״ט אבל שבת שאין מתענין בו אפי׳ שעות כשחל ט׳ באב בשבת החמירו בה ג״כ שאין משלימין בה ערבית שאם אירע בערב שבת מתענה ואינו משלים והקשו בתוס׳ היאך היו עושים בני שום ט׳ באב שהרי י״ט שלהם מיומא דלא להתענאה בהון הכתובי׳ במגל׳ תענית שהוא אסור לפניהם ולאחריה׳ ותרצו דה״מ תענית הרשות אבל ט׳ באב דאורייתא הוא מתקנת חכמים נביאים ולפניהם מותר להתענות בו: וא״ת והיכי מייתי לעיל ראיה מט׳ באב דר׳ יוסי שהיה מתענה ומשלים לתענית הרשות דבני בי רב י״ל דהתם לגבי קדושת שבת אין לחלק בין תעני׳ קבוע לתעני׳ הרשות ואלו היה אסור להכנס לשבת כשהוא מעונה מפני תעני׳ הרשות אפילו מפני ט׳ באב היה אסור אבל לגבי י״ט שלהם אינו כדאי לדחות ט׳ באב דאורייתא מפני איסור יום שלפניהם:

    Ritva on Eruvin 41a · Sefaria

    Meiri

    אעפ״י שאין ראוי ליכנס לשבת כשהוא מעונה וכמו שאמרו מקצת ערב שבת שבת מקצת ערב יום טוב יום טוב מכל מקום אם אירע לו תענית של מצוה בערב שבת מתענה ומשלים. ומכל מקום בתענית של רשות יש אוסרים ואעפ״י שעל בני בי רב אמרוה ר״ל התלמידים ואין זה אלא רשות מצד המשך שמועתם אף הם מפרשים שכעין מצוה היא ולא עוד אלא שיש מפרשי׳ אותה על היחידים המתענים על הגשמים שלא מתורת תעניות הקבועות אלא מאליהם ומתענין בכל יום שבוחרים לעצמם ומתוך כך נוהגים להקדים תענית אסתר ליום ה׳. ואין הדברים נראין אלא בכל תענית שרוצה מתענה ומשלים. ומכל מקום כתבו גדולי המפרשי׳ בהשלמה זו שאינה אלא עד שתשקע החמה הא מששקעה חמה כבר קדש היום מדין תוספת אעפ״י שהוא בין השמשות ואם רצה לאכל אוכל שהשבת אין מתענין בו מתורת תענית אפי׳ שעה ולפיכך נהגו העם בתענית אסתר הבא בערב שבת לאכל כשיוצאין מבית הכנסת מיד:

    יום טוב של סופרים מתענין בו שעות ולא שיהא תענית שכבר ביארנו במקומו בתענית שעות דוקא שלא יאכל כל היום אלא שאם רוצה לסגף בו עצמו מתורת תענית להתענות בו קצת היום רשאי אבל השבת אין מתענין בו שעות כלל כמו שביארנו:

    אין גוזרין תענית על הצבור בראשי חדשי׳ ובחנוכה ופורים ואם התחילו אין מפסיקין וכבר ביארנוה במסכת תענית:

    אעפ״י שאין מונעין אכילה ושתיה בשבת מתורת תענית אם היה ערב תשעה באב מפסיק מבעוד יום שמאחר שאכל ושתה כל היום אין כאן לקות במדת שבת והרי זה נהנה ולא חסר. ונשלם הפרק תהלה לאל:

    Meiri on Eruvin 41a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    תוס' בד"ה אי אתם מודים כו' וי"ל דמ"מ מתחיל מבע"י לפי שא"א לכוין כו' עכ"ל נראה דמזה הוכיחו התוס' לקמן דרבי יוסי מתענה ומשלים רשות קאמר דהשתא אין משלימין דקאמר ר"ג דאסור להשלים משום דחשיב כמתענה בשבת ופריך להו ר"י שפיר מהא דמפסיקין מבע"י דהא אסור להתענות בשבת אבל אי רבי יוסי קאמר דחייב להשלים דהשתא הא דקאמר אין משלימים אינו חייב להשלים קאמר ואם כן מאי פריך להו מהפסקה מבע"י כיון דרשות להשלים ולא הוי כמתענה שפיר מפסיק מבע"י כיון שא"א לכוין תחילת הלילה וק"ל:

    בד"ה מודה היה כו' רבנן דפליגי אר"ג והנהו ס"ל דמפסיקין עכ"ל ק"ק לפי זה מאי מייתי מהא דר' יהושע שנכנס להפר דבריו דנקבע הלכה כר"ג דאין משלימין דאימא דר' יהושע נכנס להפר דבריו ולומר דמפסיקין ובהא נקבע הלכה כר"ג דאין מפסיקין אבל בהא דסבר ר"ג אין משלימין לא נקבע כמותו הלכה אלא דאף משלימין אם ירצו וק"ל:

    גמ' טעמא די"ט הא עי"ט משלימין כו' ק"ק דממתניתין גופה נמי יש לדקדק כן מדקאמר ר"מ דמודה ר"ג בחנוכה ופורים [משמע בעי"ט] משלימין ויש ליישב ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Eruvin 41a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    תוס' ד"ה אי אתם מודים וכו' אע"פ שכבר הפסיק כדאמרינן עי' תענית דף ל ע"ב תוס' ד"ה כל העושה:

    בא"ד באיכה רבתי בפסוק ויגרס בחצץ שני:

    Gilyon HaShas on Eruvin 41a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Eruvin, daf 41, Amud Aleph, about 354 words in 12 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 12 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 134 words

      Opens “וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת,…”

      Named: רב תשעה, רב שבת.

    2. Segment 231 words

      Opens “תניא, אמר רבי יהודה: פעם אחת היינו…”

      Named: רבי יהודה.

    3. Segment 339 words

      Opens “ורבי יוסי אומר: מתענה ומשלים. אמר להן…”

      Named: רבי יוסי.

    4. Segment 423 words

      Opens “אמרו לו: אם אמרת לצאת ממנה שהרי…”

    5. Segment 545 words

      Opens “ואמר עולא: הלכה כרבי יוסי. ומי עבדינן…”

      Named: רבי יוסי, רבן גמליאל, עולא.

    6. Segment 652 words

      Opens “ותניא: לאחר פטירתו של (רשב"ג) נכנס ר'…”

      Named: רבי יוחנן, רבן גמליאל.

    7. Segment 713 words

      Opens “בדורו של רבן גמליאל עבוד כר"ג בדורו…”

      Named: רבי יוסי, רבן גמליאל.

    8. Segment 840 words

      Opens “ובדורו של ר"ג עבוד כר"ג והתניא, א"ר…”

      Named: רב יו.

    9. Segment 923 words

      Opens “אמר רבינא: שאני יו"ט של דבריהם, מתוך…”

    10. Segment 1045 words

      Opens “אמר רב יוסף: לא שמיע לי הא…”

      Named: רב יוסף, רב יהודה, רבי מאיר, רבן גמליאל, אביי.

    11. Segment 116 words

      Opens “מאי לאו, אכולהו? לא, אחנוכה ופורים.…”

    12. Segment 123 words

      Opens “הכי נמי מסתברא,…”

    Sages named on this page

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Eruvin 41a · Segment 10 — “אמר רב יוסף: לא שמיע לי הא שמעתא. אמר…

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Eruvin 41a · Segment 9 — “אמר רבינא: שאני יו"ט של דבריהם, מתוך שמתענין בו…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Eruvin 41a · Segment 10 — “…שמעתא. אמר ליה אביי: את אמרת ניהלן, ואהא אמרת…

    • Ulla · Amoraim · Second Generation Amora'im

      Ulla, also known as Ulla Rabbah, was a prominent second-generation Amora in Babylonia and Eretz Yisrael, a student of Rabbi Yochanan and…

      Source: Eruvin 41a · Segment 5 — “ואמר עולא: הלכה כרבי יוסי. ומי עבדינן כרבי יוסי?…

    Encyclopedia entries citing this page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Eruvin 41a

    Open in the reader
    Reverse sources — sages citing this page

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026