2אמר רשב"ג לא נחלקו ב"ש וב"ה על מבוי שהוא פחות מארבע אמות שאינו צריך כלום, על מה נחלקו, על רחב מארבע אמות ועד עשר. שב"ש אומרים: לחי וקורה, וב"ה אומרים: או לחי או קורה.

3קתני מיהת ״וכי לסותמו אני צריך״, אי אמרת בשלמא לחיין וקורה משום הכי אמר ״וכי לסותמו אני צריך״. אלא אי אמרת לחיין בלא קורה מאי לסותמו?

4הכי קאמר: וכי לסותמו בלחיין אני צריך?

5אמר מר: אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא נחלקו ב"ש וב"ה על מבוי שפחות מארבע אמות שאינו צריך כלום. והא אנן תנן: משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני ר"ע לא נחלקו ב"ש וב"ה על מבוי שהוא פחות מארבע אמות שהוא ניתר או בלחי או בקורה!

6אמר רב אשי, הכי קאמר: אינו צריך לחי וקורה כב"ש ולא לחיין כר' אליעזר, אלא: או לחי או קורה, כבית הלל.

7וכמה? אמר רב אחלי: ואיתימא רב יחיאל: עד ארבעה.

8אמר רב ששת אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: מודים חכמים לרבי אליעזר בפסי חצר. ורב נחמן אמר: הלכה כר' אליעזר בפסי חצר.

9אמר רב נחמן בר יצחק: מאן מודים? ר' הלכה מכלל דפליגי, [מאן פליג עליה] רבנן. דתניא: חצר ניתרת בפס אחד. רבי אומר: בשני פסין.

10אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: חצר צריכה שני פסין. אמר ליה רבי זירא לרבי אסי: מי אמר רבי יוחנן הכי? והא את הוא דאמרת משמיה דר' יוחנן: פסי חצר צריכין שיהא בהן ד' וכי תימא: ארבעה מכאן וארבעה מכאן׃

11והתני רב אדא בר אבימי קמיה דרבי חנינא, ואמרי לה קמיה דר' חנינא בר פפי: קטנה בעשר, וגדולה באחת עשרה!

12כי סליק רבי זירא מימי פרשה: ברוח אחת בארבעה, משתי רוחות משהו לכאן ומשהו לכאן.

13והדתני אדא בר אבימי רבי היא, וסבר לה כרבי יוסי.

14אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: חצר ניתרת בפס אחד. אמר ליה אביי לרב יוסף: מי אמר שמואל הכי? והא אמר ליה שמואל לרב חנניה בר שילא: את לא תעביד עובדא אלא או ברוב דופן או בשני פסין!

15אמר ליה: ואנא לא ידענא, דעובדא הוה בדורה דרעותא, לשון ים הנכנס לחצר הוה. ואתא לקמיה דרב יהודה, ולא אצרכיה אלא פס אחד.

16אמר ליה: לשון ים קאמרת, קל הוא שהקלו חכמים במים.

17כדבעא מיניה רבי טבלא מרב: מחיצה תלויה, מהו שתתיר בחורבה? אמר ליה: אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים, קל הוא שהקלו חכמים במים.

18מכל מקום קשיא.

19כי אתו רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע מבי רב פירשוה: מרוח אחת בארבעה, משתי רוחות משהו לכאן ומשהו לכאן.

20אמר רב פפא: אי קשיא לי הא קשיא לי, דאמר ליה שמואל לרב חנניה בר שילא: את לא תעביד עובדא אלא או ברוב דופן או בשני פסין.

21למה לי רוב דופן? בפס ארבעה סגי! וכי תימא מאי ברוב דופן בדופן שבעה, דבארבעה הוה ליה רוב דופן, למה לי ארבעה? בשלשה ומשהו סגי! דהא אמר רב אחלי ואיתימא רב יחיאל: עד ארבעה!

22איבעית אימא: כאן בחצר, כאן במבוי, ואיבעית אימא: דרב אחלי גופיה תנאי היא.

ברייתא

23תנו רבנן: לשון ים הנכנס לחצר אין ממלאין הימנו בשבת אלא אם כן יש לו מחיצה גבוה י' טפחים. בד"א שפירצתו ביותר מעשרה, אבל עשרה אין צריך כלום.

24ממלא הוא דלא ממלאינן, הא טלטולי מטלטלינן. והא נפרצה חצר במלואה למקום האסור לה!

תוספות

בפסי חצר - וקשה דגבי מבוי נקט לשון לחי וגבי חצר נקט לשון פס בכולה שמעתה אף על גב דשניהם משהו:

ורב נחמן אמר הלכה כר' אליעזר בפסי חצר - והא דלא קאמר הלכה כרבי בפסי חצר דהא סבר כרבי אליעזר כדקאמרינן ומודים חכמים היינו רבי לר' אליעזר והוה ניחא טפי דאיהו איירי בחצר אלא דניחא ליה למנקט ר' אליעזר שנזכר במשנתנו וצריך לומר דרבי ורבנן בחצר מרובעת פליגי דלרבנן סגי להו בפס משהו ולרבי צריך שני פסין של שני משהויין דאי בארכה יתר על רחבה פליגי קשיא דרב נחמן אדרב נחמן דהכא פסיק כרבי ובסוף שמעתא קאמר רב נחמן נקיטינן דחצר שארכה יתר על רחבה ניתרת בלחי משהו אלא ודאי במרובע פליגי וצריך שני פסין של שני משהויין או בפס אחד של ארבעה כדאמר רב נחמן בסוף שמעתא דחצר מרובעת ניתרת בפס ארבעה ודלא כפירוש הקונטרס שפירש בסמוך מרוח אחת בד' משתי רוחות משהו לכאן ומשהו לכאן דהוי כרבנן דלרבנן סגי בפס אחד ומשהו כדפירשנו אלא כרבי אתי דהכי הילכתא:

וכי תימא בדופן שבעה דבארבעה הוי רוב דופן - והשתא אי נקט ארבעה לא הוי משמיענו חדוש יותר מברוב דופן דאדרבה השתא דנקט ברוב דופן הוי רבותא טפי דאע"ג דלא הוי ארבעה סגי הואיל ואיכא רוב דופן למה לי ארבעה פירוש למה אטעיה להצריך ארבעה בשלשה ומשהו סגי דהשתא לא הוי צריך אפילו רוב דופן כיון שנתמעט האויר מארבעה ויש ספרים דגרסי למה לי רוב דופן ולפי זה אתי שפיר בפשיטות ואית ספרים דלא גרסי רוב דופן אלא למה לי בתלתא ומשהו סגי והיא היא:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רבנו חננאל

א"ר שמעון בן גמליאל לא נחלקו ב"ש וב"ה על מבוי שהוא פחות מד' אמות שאין צריך כלום.

איני והא תנן משום ר' ישמעאל אמר תלמיד אחד לא נחלקו ב"ש וב"ה על פחות מד' אמות שהוא (או) [ניתר] בלחי או בקורה. ופריק רב אשי דרשב"ג הכי קתני אינו צריך לחיים כר' אליעזר ולא לחי וקורה כב"ש אלא או לחי או קורה כב"ה. למטה עד כמה אהלי ואיתימא רב (יהואל) [אהלי] עד ארבעה. פי' מבוי שהוא רחב מארבע אמות ולמעלה צריך לחי וקורה עד עשר אמות אבל למטה מד' אמות עד ד' טפחים צריך לחי או קורה אבל אם פתחו של מבוי רחבו מארבעה טפחים ולמטה אין צריך לא לחי ולא קורה אלא מותר בולא כלום. סוגיין דכי היכי דמצריך ר' אליעזר במבוי לחיים הכי נמי מצריך לחצר שני פסין ואמר רב נחמן בר יצחק מאן מודים רבי ומאן חולקין עליו רבנן.

דתניא חצר ניתרת בפס אחד - רבי אומר בב' פסין א"ר אסי א"ר יוחנן חצר צריכה ב' פסין ואסיקנא שני פסין בב' רוחות משהו לכאן ומשהו לכאן. מצד אחד צריך פס ארבעה. והא דתני איבומי חצר קטנה בעשר גדולה בי"א איקימנא לר' דמצריך ב' פסין וסבר לה כר' יוסי דאמר לחיים שאמרו רחבן ג' טפחים שצריך לחי ג' מיכן ולחי ג' מיכן הרי אמה שעודפת הגדולה על הקטנה. הא דאמר שמואל חצר מותרת בפס אחד. אסיקנא עובדא הוה בדורא דרעותא בלשון ים שנכנס לחצר ולא אצרכה רב יהודה אלא פס אחד משום קל הוא שהקילו חכמים במים.

אמר רב פפא קשיא לי הא דא"ל שמואל לרב חנניה בר שילא את לא תעביד עובדא. אלא או ברוב דופן או בב' פסין.

למה לן רוב דופן פס ארבעה סגיא - וכי תימא הכא בחצר שהיא שבעה עסקינן ועבד ארבעה ושבק תלתא הא עביד תלתא ושבק ד' לא. והאמר אהלי ואי תימא רב אהלי. במבוי אבל בחצר לא:

ת"ר לשון ים שנכנס לחצר אין ממלאין הימנה בשבת אא"כ עשו לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים. בד"א ביתר מעשר אבל בעשר אין צריך כלום.

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת עירובין דף י״ב עמוד א׳

מסכת עירובין דף י״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 24 קטעים ממוספרים, כ־537 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–105)עמוד

היעד שנמצא: עירובין דף י״ב ע״א

פתיחה בקורא