בוני התלמוד

    מסכת עירובין דף י״ט עמוד א׳

    פרק ב׳ - עושין פסין

    Also cited as: Eruvin 19a, Chapter 2 Osin Passin

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    למטעי כרם - ויהנו שכיניה ושבח הוא לה שנזכרת לטובה:

    חכה - עץ שפותח פיו שלא יכול לדבר:

    לך דומיה - הכל שותקין כנגדך: שדומה עליו כו' נוחין לו יסורין שמקבלן מאהבה:

    שדומה עליו כו' נוחין לו יסורין שמקבלן מאהבה:

    ולך ישולם נדר - אותה דומיה שהוא דומה ביסורין דומה לו כשילום נדר:

    מעין ישיתוהו - כמעין של שיתין נקב שבבנין המזבח שניסוך היין של ספלים יורד לתוכו כל השנה כדאמרי' בלולב וערבה (סוכה מט.):

    הפושעי' בי - עדיין ואפי' בשעת תולעתם ואשם:

    דא"כ - דהא דר"ל בפושעי ישראל מוקי לה להאי קרא דכתיב ואשם לא תכבה קשיא דידיה אדידיה:

    ולא מבשקר - איננו מכירו שהוא יהודי דמשכה ערלתו ודומה לו כמי שאינו נימול:

    המוציא והמעלה - המוציא אתכם מארץ מצרים (ויקרא כ״ב:ל״ג) וכן המעלה אתכם מארץ מצרים (שם יא):

    דפשעי - בחייהם:

    מבטן שאול - יונה בן אמתי קאמר ליה:

    בדבי רבן יוחנן בן זכאי - ברייתא שנסדרה בבית מדרשו כעין תוספתא שסידר ר' חייא ור' אושעיא:

    ציני - דקלים:

    כשרין - ללולב:

    טיט היון - הוא רפש לטבוע בו ובלע"ז פנ"ק וסתם טיט היינו שראוי לבנין:

    שחת ובאר שחת - חדא מילתא היא:

    על עסקי הנם - עריות:

    תפתה - גיהנם דכתיב בההוא קרא מדורתה אש ועצים הרבה:

    בית שאן פיתחו - שפירותיו מתוקין מכל ארץ ישראל:

    משתבח בפירות דעבר ימינא - משתבח בפירות של עבר הנהר פרת בדרומו:

    רבקה נכנסת ורבקה יוצאת - ולא פרה נכנסת ופרה יוצאת דא"כ לא הוו להו קשורות:

    כמה ראשה ורובה של פרה - שנתנו חכמים שיעור להרחקת פסין מן הבור שיהו רחוקין כדי ראשה ורובה כדתנן במתני':

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    עירובין 19 עמוד א

    1למטעי כרם.

    2וא"ר ירמיה בן אלעזר: בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם. מדת בשר ודם, מתחייב אדם הריגה למלכות מטילין לו חכה לתוך פיו כדי שלא יקלל את המלך.

    3מדת הקב"ה אדם מתחייב הריגה למקום שותק, שנאמר: ״(תהלים סה״, ב) ״לך דומיה תהלה״, ולא עוד אלא שמשבח, שנאמר: ״תהלה״. ולא עוד אלא שדומה לו כאילו מקריב קרבן, שנאמר: ״(תהלים סה״, ב) ״ולך ישולם נדר״.

    4היינו דא"ר יהושע בן לוי: מאי דכתיב ״(תהלים פד״, ז) ״עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו גם ברכות יעטה מורה״.

    5״עוברי״ אלו בני אדם שעוברין על רצונו של הקב"ה ״עמק״ שמעמיקין להם גיהנם. ״הבכא״ שבוכין ומורידין דמעות כמעיין של שיתין. ״גם ברכות יעטה מורה״ שמצדיקין עליהם את הדין, ואומרים לפניו: רבונו של עולם, יפה דנת, יפה זכית, יפה חייבת, ויפה תקנת גיהנם לרשעים גן עדן לצדיקים.

    6איני?! והאמר רבי שמעון בן לקיש: רשעים אפילו על פתחו של גיהנם אינם חוזרין בתשובה, שנאמר: ״(ישעיהו סו״, כד) ״ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וגו'״, ״שפשעו״ לא נאמר, אלא ״הפושעים״ שפושעים והולכין לעולם!

    7ל"ק הא בפושעי ישראל, הא בפושעי עובדי כוכבים׃

    8הכי נמי מסתברא, דא"כ קשיא דר"ל אדריש לקיש. דאמר ריש לקיש: פושעי ישראל אין אור גיהנם שולטת בהן, ק"ו ממזבח הזהב.

    9מה מזבח הזהב, שאין עליו אלא כעובי דינר זהב, עמד כמה שנים ולא שלטה בו האור. פושעי ישראל, שמליאין מצות כרמון, שנאמר: ״(שיר השירים ו״, ז) ״כפלח הרמון רקתך״, ואמר ר"ש בן לקיש: אל תיקרי ״רקתך״ אלא ״ריקתיך״, שאפי' ריקנין שבך מליאין מצות כרמון עאכ"ו׃

    10אלא הא דכתיב: ״עוברי בעמק הבכא״, ההוא דמחייבי ההיא שעתא בגיהנם, ואתי אברהם אבינו ומסיק להו ומקבל להו. בר מישראל שבא על בת עובד כוכבים דמשכה ערלתו ולא מבשקר ליה.

    11מתקיף לה רב כהנא: השתא דאמרת ״הפושעים״ דפשעי ואזלי, אלא מעתה דכתיב ״המוציא״ והמעלה דמסיק ודמפיק הוא?! אלא דאסיק ואפיק, הכי נמי דפשעי הוא.

    12ואמר רבי ירמיה (בר) אלעזר: שלשה פתחים יש לגיהנם, אחד במדבר ואחד בים ואחד בירושלים. במדבר, דכתיב: ״(במדבר טז״, לג) ״וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה״.

    13בים, דכתיב: ״(יונה ב״, ג) ״מבטן שאול שועתי שמעת קולי״.

    14בירושלים, דכתיב: ״(ישעיהו לא ט) נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים ותנא דבי רבי ישמעאל אשר אור לו בציון זו״גיהנם״! ותנור לו בירושלים זו פתחה של גיהנם׃

    15ותו ליכא והאמר ר' מריון אמר ר' יהושע בן לוי ואמרי לה תנא רבה בר מריון בדבי רבי יוחנן בן זכאי שתי תמרות יש בגי בן הנום ועולה עשן מביניהן וזו היא ששנינו ציני הר הברזל כשירות וזו היא פתחה של גיהנם דילמא היינו דירושלים׃

    16א"ר יהושע בן לוי ז' שמות יש לגיהנם ואלו הן שאול ואבדון ובאר שחת ובור שאון וטיט היון וצלמות וארץ התחתית׃

    17שאול דכתיב ״(יונה ב״, ג) מבטן שאול שועתי שמעת קולי אבדון דכתיב ״(תהלים פח״, יב) היסופר בקבר חסדך אמונתך באבדון באר שחת דכתיב ״(תהלים טז״, י) כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת ובור שאון וטיט היון דכתיב ״(תהלים מ״, ג) ויעלני מבור שאון מטיט היון וצלמות דכתיב ״(תהלים קז״, י) יושבי חשך וצלמות וארץ התחתית גמרא הוא׃

    18ותו ליכא והאיכא גיהנם גיא שעמוקה (בגיהנם) שהכל יורד לה על עסקי (הנם)׃

    19והאיכא תפתה דכתיב ״(ישעיהו ל״, לג) כי ערוך מאתמול תפתה ההוא שכל המתפתה ביצרו יפול שם׃

    20גן עדן אמר ריש לקיש אם בארץ ישראל הוא בית שאן פתחו ואם בערביא בית גרם פתחו ואם בין הנהרות הוא דומסקנין פתחו בבבל אביי משתבח בפירי דמעבר ימינא רבא משתבח בפירי דהרפניא:

    21וביניהן כמלוא שתי וכו': פשיטא כיון דתנא ליה דקשורות הוו אנן ידעינן דלא הוו מותרות׃

    22מהו דתימא קשורות כעין קשורות אבל ממש לא קמ"ל ולא מותרות:

    23אחת נכנסת ואחת יוצאת: תנא רבקה נכנסת ורבקה יוצאת ת"ר כמה ראשה ורובה של פרה שתי אמות וכמה עוביה של פרה אמה ושני שלישי אמה.

    תוספות

    [פושעי ישראל אין אור שולטת בהן ק"ו ממזבח הזהב - תימה דבמס' חגיגה (דף כז.) עביד ק"ו מסלמנדרא דתלמידי חכמים אין אור שולטת בהן מק"ו וי"ל דפושעי ישראל פניהם משחירי' ואלו תלמידי חכמי' כלל וכלל לא]:

    בר מבא וכו' - לא שייך למחשביה בהזהב (ב"מ דף נח:) גבי שלשה יורדין לגיהנם ואינן עולין דזה עולה כשקיבל דינו והא דלא חשיב התם פושעי ישראל בגופן והצדוקין כו' דאין עולין לפי ששנויים בברייתא ואע"ג דמלבין פני חבירו חשיב ליה ותני ליה במס' אבות מ"מ אשמעינן דמכנה שם הוי מלבין אע"ג דדש ביה בשמיה:

    דילמא היינו דירושלים - כדכתיב (יהושע טו) גיא בן הנם וגו' ירושלים ולא גרסינן היינו דמדבר:

    באר שחת כדכתיב כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת - [והיינו באר שחת] ומהאי קרא הוה מצי לאתויי דשמו שאול והא דלא מייתי קרא ואתה אלהים תורידם לבאר שחת דהאי קרא בקבר כתיב כדמוכח סיפא דקרא אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם:

    וצלמות דכתיב יושבי חשך וצלמות - האי קרא בתהלים כתיב גבי ארבעה צריכין להודות ונראה כספרים דגרסי בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות (איוב י׳:כ״א): [חיתית גרס דתחתית כתיב ביחזקאל (ל"א) כשהראה הקב"ה שכל הגוים יורדים לגיהנם כתיב שם אל ארץ תחתית]:

    והאיכא תפתה - תימה דלא חשיב עלוקה ור"ת מפרש דעלוקה שם חכם כמו לאיתיאל והא דמוקי ליה במסכת עבודה זרה (דף יז.) בגיהנם היינו משום דכתיב בתריה שאול ועוצר רחם ומיהו קשה דבפסיקתא לא חשיב להם בשמות שלמה וגם בג' דברי' וד' דברים הכתובים באותו ספר לא חשיב עלוקה ואע"ג דלא חשיב נמי יקא היינו משום דשמא הוי בכלל אגור והפייט נמי יסדו בשם גיהנם בזולת אין צור חלף יקדו בהבהבי עלק:

    אם בין הנהרות הוא - משמע דבין הנהרו' לאו היינו בבל ודלא כפ"ה שפי' בי' יוחסין (קדושין דף עב.) גבי בין הנהרות הרי הוא כגולה ליוחסין ובפירקין (דף כב:) נמי אמרי' בבל נמי מקיף לה פרת מחד גיסא ודגלת מחד גיסא:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    נתקללה שומרון נתברכו שכניה שנאמר ושמתיה לעי השדה למטעי כרם לשכניה:

    עוברי בעומק הבכא וגו' עוברי אלו בני אדם שעוברין על רצונו של מקום.

    בעמק שמעמיקין להם גיהנם שעה אחת - ואתי אברהם ומציל להו לבר מהבא על הגוי' דמשכ' ערלתיה כר"ל דאמר אין אור שולטת בפושעי ישראל ק"ו ממזבח הזהב.

    ורשעים אפילו על פתח גיהנם אין חוזרין בתשובה ברשעי או"ה הוא.

    ג' פתחים יש לגיהנם וכו':

    מתני' וביניהן כמלא ב' רבקות - פי' מלשון עגלי מרבק (מלאכי ג) של ג' בקר דברי ר"מ.

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת עירובין דף י״ט עמוד א׳

    מסכת עירובין דף י״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 23 קטעים ממוספרים, כ־601 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: עירובין דף י״ט ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026