מסכת עירובין דף ק׳ עמוד ב׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Eruvin 100b, Chapter 10 HaMotzei Tefillin
רש"י
דלא קא עביד איסורא - כשהוא יושב ואינו נותן הלאו דבל תגרע והעשה דונתן על קרנות נעקרין מאליהן אבל זה ישיבתו תשמיש הוא שהוא משתמש באילן:
יבש - שאין בו לחלוח ולאו מחובר הוא:
בימות החמה - יבש מותר דליכא אפי' משום מראית העין שהרי ניכר לכל שהוא יבש שאינו מוציא עלין והא דקתני אסור בימות הגשמים שאין ניכר בין לח בין יבש ואיכא משום מראית העין:
קא נתרי פירי - שנשארו בו משנה שעברה ואתי למשרי ביה תלישה דלח נהי דעליה דיבש אטו עליה דלח לא גזרי' דהיא גופא גזירה מיהו תלישה אטו תלישה נגזר:
בגדודא - יחור שנשרו ענפיו כולם:
בקעה מצא - כלומר אינן בני תורה שידעו להזהר כבקעה זו שאין לה שומר והכל פרוץ:
ואץ ברגלים חוטא - אלמא הלוך נמי חטא קרי ליה והכא איכא חטא שתולש עשבים:
לחים - אסור דהוי תולש יבשין כתלושין דמי:
בימות החמה - זרע יש בגבעולין ומשירן:
סיים מסאני - שרי:
לא סיים מסאני - אסור שעשבים נדבקין בקשרי אצבעותיו ונתלשין:
עוקצא - אשפי"א כפול מתחתיו והעשבים נדבקים שם ותולשן:
שרכא - פתילה ארוכה שהעשב ארוך אסור:
כר"ש - דאמר דבר שאין מתכוין מותר:
לדבר מצוה - תשמיש:
ברגלים - לשון תשמיש דכתיב (שופטים ה׳:כ״ז) בין רגליה כרע נפל שכב:
גם בלא דעת - רישא דהאי קרא אץ ברגלים הוא:
נפש לא טוב - לא טובים הבנים הנעשים בלא דעת האשה שהיה בעלה אץ ברגלים:
הבועל ושונה - שמטריחה:
יבעול וישנה - שמחמת ביאה ראשונה נתאוה האשה והולבשה תאוה וכשבא ביאה שניה היא מזרעת תחילה והיכא דהיא מזרעת תחילה יולדת זכר:
לדעת - האשה:
לדבר מצוה - תשמיש:
נבונים - מבינים דבר מתוך דבר:
יששכר - לאה תבעה את יעקב לדבר מצוה ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך וגו':
צער עבור - עוברות חולות הן:
כמשמעו - צער הלידה:
משתוקקת - מתאוה לתשמיש:
והוא ימשל בך - שהוא מושל לומר בפה תאות לבו והאשה בלב ובושה להוציא בפה:
דמרצייא ארצויי קמיה - מראה לפניו עניני חיבה:
עטופה כאבל - בושה לצאת בראשה פרוע:
מנודה לכל אדם - לקמיה מפרש שאסורה לכל אדם חוץ מבעלה והאיש נושא נשים הרבה:
וחבושה בבית האסורים - כל כבודה בת מלך פנימה:
כלילית - שד:
כבהמה - שכורעת כשהיא משתנת ודרך פרידה לעשות כן:
כר לבעלה - שהוא למעלה בשעת תשמיש:
שבח הוא לה - יושבת ומשתנת בצניעות ואינה חסרה כלום בדבר ונעשית כר לבעלה אין לה טורח כל כך טורחו מרובה משלה:
מלפנו - מלמדנו:
מבהמות ארץ - שנתן בהם חכמה להורות לנו:
שמפייס - הולך ופושט כנפיו והוא פיוס כדאמר לקמן שאומר לה לקנות מלבוש. שמגיע לארץ:
צניעות מחתול - שאינו מטיל רעי בפני אדם ומכסה צואתו:
וגזל מנמלה - דכתיב (משלי ו׳:ח׳) (אגרה) בקיץ לחמה ואין אחת גוזלת מאכל חברתה:
ועריות מיונה - שאינו נזקק אלא לבת זוגו:
זיגא - מלבוש שקורין קוט"ה:
לבתר הכי - לאחר בעילה שמנענע וכופף ראשו לה לארץ:
אי אית ליה - במה ליקח:
1דלא קא עביד איסורא, אבל הכא דקא עביד איסורא, הכי נמי דירד.
2תני חדא: אחד אילן לח ואחד אילן יבש, ותניא אידך: בד"א בלח, אבל ביבש מותר.
3אמר רב יהודה, ל"ק כאן בשגזעו מחליף, כאן בשאין גזעו מחליף.
4גזעו מחליף יבש קרית ליה! אלא לא קשיא: כאן בימות החמה, כאן בימות הגשמים.
5בימות החמה, הא נתרי פירי! בדליכא פירי. והא קא נתרי קינסי! בגדודא.
6איני?! והא רב איקלע לאפסטיא, ואסר בגדודא! רב בקעה מצא, וגדר בה גדר.
7אמר רמי בר אבא אמר רב אסי: אסור לאדם שיהלך על גבי עשבים בשבת, משום שנאמר: ״(משלי יט״, ב) ״ואץ ברגלים חוטא״.
8תני חדא: מותר לילך ע"ג עשבים בשבת, ותניא אידך: אסור. ל"ק הא בלחים, הא ביבשים.
9ואי בעית אימא, הא והא בלחים, ולא קשיא: כאן בימות החמה, כאן בימות הגשמים.
10ואיבעית אימא, הא והא בימות החמה, ול"ק הא דסיים מסאניה, הא דלא סיים מסאניה.
11ואיבעית אימא: הא והא דסיים מסאניה, ול"ק הא דאית ליה עוקצי, הא דלית ליה עוקצי.
12ואיבעית אימא, הא והא דאית ליה עוקצי: הא דאית ליה שרכא, הא דלית ליה שרכא.
13והאידנא דקיימא לן כר"ש כולהו שרי.
14ואמר רמי בר חמא אמר רב אסי: אסור לאדם שיכוף אשתו לדבר מצוה, שנאמר: ״ואץ ברגלים חוטא״.
15וא"ר יהושע בן לוי: כל הכופה אשתו לדבר מצוה הווין לו בנים שאינן מהוגנין אמר רב איקא בר חיננא מאי קראה (משלי יט, ב) גם בלא דעת נפש לא טוב׃
ברייתא
16תניא נמי הכי גם בלא דעת נפש לא טוב זה הכופה אשתו לדבר מצוה ואץ ברגלים חוטא זה הבועל ושונה׃
17איני והאמר רבא הרוצה לעשות כל בניו זכרים יבעול וישנה ל"ק כאן לדעת כאן שלא לדעת:
18א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן כל אשה שתובעת בעלה לדבר מצוה הווין לה: בנים שאפילו בדורו של משה לא היו כמותן דאילו בדורו של משה כתיב ״(דברים א״, יג) הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם וכתיב ״ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידועים ואילו נבונים לא אשכח״׃
19ואילו גבי לאה כתיב ״(בראשית ל״, טז) ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך וכתיב ״(דברי הימים א יב״, לג) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם׃
20איני והאמר רב יצחק בר אבדימי עשר קללות נתקללה חוה דכתיב׃
21(בראשית ג, טז) אל האשה אמר הרבה ארבה אלו שני טפי דמים אחת דם נדה ואחת דם בתולים עצבונך זה צער גידול בנים והרונך זה צער העיבור בעצב תלדי בנים כמשמעו׃
22ואל אישך תשוקתך מלמד שהאשה משתוקקת על בעלה בשעה שיוצא לדרך והוא ימשל בך מלמד שהאשה תובעת בלב והאיש תובע בפה זו היא מדה טובה בנשים׃
23כי קאמרינן דמרציא ארצויי קמיה׃
24הני שבע הווין כי אתא רב דימי אמר עטופה כאבל ומנודה מכל אדם וחבושה בבית האסורין׃
25מאי מנודה מכל אדם אילימא משום דאסיר לה: ייחוד איהו נמי אסיר ליה ייחוד אלא דאסירא לבי תרי׃
26במתניתא תנא מגדלת שער כלילית ויושבת ומשתנת מים כבהמה ונעשית כר לבעלה׃
27ואידך הני שבח הוא לה׃
28דא"ר חייא מאי דכתיב ״(איוב לה״, יא) מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו מלפנו מבהמות זו פרידה שכורעת ומשתנת מים ומעוף השמים יחכמנו זה תרנגול שמפייס ואחר כך בועל׃
29אמר רבי יוחנן אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול וגזל מנמלה ועריות מיונה דרך ארץ מתרנגול שמפייס ואחר כך בועל׃
30ומאי מפייס לה אמר רב יהודה אמר רב הכי קאמר לה זביננא ליך. זיגא דמטו ליך עד כרעיך לבתר הכי אמר לה לישמטתיה לכרבלתיה דההוא תרנגולא אי אית ליה ולא זביננא ליך:
תוספות
לא קשיא הא בלחים הא ביבשים - וא"ת והא לעיל אסרינן ביבש דפריך והא נתרי קינסי כו' וי"ל דבאילן שהוא גבוה שייך למגזר טפי משום דמינכר ביה ניתרי קינסי:
והאידנא דקי"ל כר"ש כולהו שרי - פי' ר"ח דהאי היתר לא קאי אלא אעשבים דשרי בכל ענין אבל באילן אין להוכיח שם שום היתר אפילו יבש דשייך למיגזר טפי משום דמנכרא מילתא:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רב נסים גאון
והשתא דקיימ' לן כר' שמעון כולהו שרי דהיינו דאמ' ר' שמעון גורר אדם מטה כסא וספסל ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ דקא סבר דבר שאינו מתכוין מותר ואיתה בפר' במה מדליקין וכבר פירשנוהו בפר' כירה ואמרינן נמי דעיק' דברי ר' יהודה דבר שאין מתכוין אסור במשנת יום טוב ובמשנת בכורות איתנהו:
מסכת עירובין דף ק׳ עמוד ב׳
מסכת עירובין דף ק׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 30 קטעים ממוספרים, כ־554 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: עירובין דף ק׳ ע״ב
פתיחה בקורא