מסכת עירובין דף ק׳ עמוד ב׳

1דלא קא עביד איסורא, אבל הכא דקא עביד איסורא, הכי נמי דירד.

2תני חדא: אחד אילן לח ואחד אילן יבש, ותניא אידך: בד"א בלח, אבל ביבש מותר.

3אמר רב יהודה, ל"ק כאן בשגזעו מחליף, כאן בשאין גזעו מחליף.

4גזעו מחליף יבש קרית ליה! אלא לא קשיא: כאן בימות החמה, כאן בימות הגשמים.

5בימות החמה, הא נתרי פירי! בדליכא פירי. והא קא נתרי קינסי! בגדודא.

6איני?! והא רב איקלע לאפסטיא, ואסר בגדודא! רב בקעה מצא, וגדר בה גדר.

7אמר רמי בר אבא אמר רב אסי: אסור לאדם שיהלך על גבי עשבים בשבת, משום שנאמר: ״(משלי יט״, ב) ״ואץ ברגלים חוטא״.

8תני חדא: מותר לילך ע"ג עשבים בשבת, ותניא אידך: אסור. ל"ק הא בלחים, הא ביבשים.

9ואי בעית אימא, הא והא בלחים, ולא קשיא: כאן בימות החמה, כאן בימות הגשמים.

10ואיבעית אימא, הא והא בימות החמה, ול"ק הא דסיים מסאניה, הא דלא סיים מסאניה.

11ואיבעית אימא: הא והא דסיים מסאניה, ול"ק הא דאית ליה עוקצי, הא דלית ליה עוקצי.

12ואיבעית אימא, הא והא דאית ליה עוקצי: הא דאית ליה שרכא, הא דלית ליה שרכא.

13והאידנא דקיימא לן כר"ש כולהו שרי.

14ואמר רמי בר חמא אמר רב אסי: אסור לאדם שיכוף אשתו לדבר מצוה, שנאמר: ״ואץ ברגלים חוטא״.

15וא"ר יהושע בן לוי: כל הכופה אשתו לדבר מצוה הווין לו בנים שאינן מהוגנין אמר רב איקא בר חיננא מאי קראה (משלי יט, ב) גם בלא דעת נפש לא טוב׃

ברייתא

16תניא נמי הכי גם בלא דעת נפש לא טוב זה הכופה אשתו לדבר מצוה ואץ ברגלים חוטא זה הבועל ושונה׃

17איני והאמר רבא הרוצה לעשות כל בניו זכרים יבעול וישנה ל"ק כאן לדעת כאן שלא לדעת:

18א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן כל אשה שתובעת בעלה לדבר מצוה הווין לה: בנים שאפילו בדורו של משה לא היו כמותן דאילו בדורו של משה כתיב ״(דברים א״, יג) הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם וכתיב ״ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידועים ואילו נבונים לא אשכח״׃

19ואילו גבי לאה כתיב ״(בראשית ל״, טז) ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך וכתיב ״(דברי הימים א יב״, לג) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם׃

20איני והאמר רב יצחק בר אבדימי עשר קללות נתקללה חוה דכתיב׃

21(בראשית ג, טז) אל האשה אמר הרבה ארבה אלו שני טפי דמים אחת דם נדה ואחת דם בתולים עצבונך זה צער גידול בנים והרונך זה צער העיבור בעצב תלדי בנים כמשמעו׃

22ואל אישך תשוקתך מלמד שהאשה משתוקקת על בעלה בשעה שיוצא לדרך והוא ימשל בך מלמד שהאשה תובעת בלב והאיש תובע בפה זו היא מדה טובה בנשים׃

23כי קאמרינן דמרציא ארצויי קמיה׃

24הני שבע הווין כי אתא רב דימי אמר עטופה כאבל ומנודה מכל אדם וחבושה בבית האסורין׃

25מאי מנודה מכל אדם אילימא משום דאסיר לה: ייחוד איהו נמי אסיר ליה ייחוד אלא דאסירא לבי תרי׃

26במתניתא תנא מגדלת שער כלילית ויושבת ומשתנת מים כבהמה ונעשית כר לבעלה׃

27ואידך הני שבח הוא לה׃

28דא"ר חייא מאי דכתיב ״(איוב לה״, יא) מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו מלפנו מבהמות זו פרידה שכורעת ומשתנת מים ומעוף השמים יחכמנו זה תרנגול שמפייס ואחר כך בועל׃

29אמר רבי יוחנן אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול וגזל מנמלה ועריות מיונה דרך ארץ מתרנגול שמפייס ואחר כך בועל׃

30ומאי מפייס לה אמר רב יהודה אמר רב הכי קאמר לה זביננא ליך. זיגא דמטו ליך עד כרעיך לבתר הכי אמר לה לישמטתיה לכרבלתיה דההוא תרנגולא אי אית ליה ולא זביננא ליך: