מסכת עירובין דף כ״ה עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Eruvin 25a, Chapter 2 Osin Passin
רש"י
דלית בה דיורין - שיאסרו על. בני מבוי הלכך רשות בני מבוי הוא ובני שביל לא אסרי עלה דהוי כחצר קטנה שנפרצה לגדולה דגדולה מותרת וקטנה אסורה ושביל לא מתקנינן ליה גזרה שמא יאמרו לחי מועיל לשביל דעלמא:
באילנות לא הוי מיעוט - דדרך קרפף להיות בו אילנות ולא בטיל ליה היקף קמא:
בנה בו עמוד - ואפילו באמצע ובכך נתמעט מבית סאתים:
פחות מג' טפחים - אפילו נתמעט מבית סאתים כמאן דליתיה דמי:
דהא נפקא ליה מתורת לבוד - כלומר דהא חשיב ליה ג' בעלמא למיפק מתורת לבוד הלכך ה"נ חשיבי ולא בטיל:
הרחיק מן הכותל - של קרפף ד' טפחים ועשה מחיצה לדירה:
הועיל - מחיצה זו להיות היקף חדש והוי פתח ולבסוף הוקף:
פחות מג' לא הועיל - דהוי כמחיצה על גבי מחיצה ולא בנתמעט מבית סאתים מיירי מדלא נקט מיעוט ואינו מיעוט דאי נתמעט ודאי הוי מיעוט שאפילו הוסיף על עובי הכתלים עד שנתמעט שפיר דמי כדלקמן אלא למיהוי פתח ולבסוף הוקף מיירי:
מתני לקולא - להך פלוגתא דלעיל ואמר דבשלשה דנפק ליה מתורת לבוד כולהו מודו דעמוד הוי מיעוט ומחיצה הויא מחיצה לדירה ולא כמוסיף ובפחות משלשה פליגי:
טח בטיט - והוסיף על עובי הכתלים עד שנתמעט והאי לאו רבה בר שימי קאמר לה אלא מילתא באנפי נפשיה היא:
ויכול לעמוד - הטיט בפני עצמו שעשוי בעובי שאפילו ניטל כותל הראשון יכול זה לעמוד: הוי מיעוט ולא הוי מיעוט גרס הכא:
הרחיק מן התל - שבקרפף ויש מן התל עד המחיצה יותר מבית סאתים הרבה ועשה מחיצה לדירה אצל התל ברחוק ד' טפחים ועדיין יש יותר מבית סאתים בין ישנה לחדשה אבל זו לדירה עשאה:
הועיל - מחיצה זו להיות היקף חדש והוי פתח ולבסוף הוקף:
פחות מג' לא הועיל - דהוי כמחיצה על גבי מחיצה ולא בנתמעט מבית סאתים מיירי מדלא נקט מיעוט ואינו מיעוט דאי נתמעט ודאי הוי מיעוט שאפילו הוסיף על עובי הכתלים עד שנתמעט שפיר דמי כדלקמן אלא למיהוי פתח ולבסוף הוקף מיירי:
וחד אמר הועיל - דקסבר מחיצה ע"ג מחיצה מהניא להיות היקף לדירה:
בנכסי הגר - שמת ואין לו יורשין אין זו חזקה לקנות ואם בא אחר והחזיק בהן קנה האחרון:
בשבת - כגון לענין היקף לדירה שבתחילה היתה מחיצה הוגנת אלא שלא הוקפה לדירה:
הכי גרסינן מודה לי רב ששת שאם עשה מחיצה על התל - ולא גרסי' על שפת והכי פירושו אף על גב דפליג ואמר דלא מישתרי קרפף בהכי היינו טעמא שהדר בקרפף באויר מחיצות התחתונות דר אבל אם היה תל יותר מבית סאתים ועשה מחיצות סביב עליו להשתמש על גובה התל:
הואיל - והדר על התל דר באויר מחיצות העליונות ולא מהני ליה תחתונות מידי הלכך לאו מחיצה על גבי מחיצה היא:
בעי רבה - למ"ד אין מחיצה על גבי מחיצה נבלעו התחתונות בקרקע שהיה העפר רך ותיחוח ונחבט הכותל בבת אחת בשבת ולא נפל אלא נבלע והעליונות קיימות מהו:
אי לנכסי הגר - קא מיבעיא ליה אי לא קדם אחר והחזיק בהן עד שנבלעו התחתונות ונמצא שאין בו אלא מחיצות שעשה לו זה ומעכשיו קנוי לו:
דשדא ליפתא אפילא - נטע לפת בגומא שמצא בקרקע הגר ולא חפרה הוא דאי חפרה במכוש ראשון קנה:
לא קא שבח - ולאו חזקה היא ואנן נעל גדר ופרץ כל שהוא תנן (ב"ב דף מב.) מידי דמהני הוי חזקה:
ממילא שבח - וההיא שעתא לאו איהו מחזיק בה אלא לפת הוא דשבח ואזיל והכא נמי כיון דבשעתא דהחזיק לאו חזקה היא כי הדור הוו מחיצות ממילא הוא דהוו ולא איהו דעביד:
אלא לענין שבת - אי משתרי בעליונות שהיו בטילות עד עכשיו:
לזרוק - לחומרא:
וקירה בו בית סאה - קירוי גג:
אויר קירויו מייתרו - סאה המקורה מיחשבה בהדי אידך כאילו לא קירוהו ואכתי הוי יותר מבית סאתים:
אין אויר קירויו מייתרו - דאמרינן פי תקרה יורד וסותם:
אכסדרה - מקורה בגג חלק כעליות שלנו ואינו משופע והיא קירוי שבכל הש"ס:
1מאן דשרי דהא ליכא דיורין. ומאן דאסר זימנין דהוי בה דיורין ואתי לטלטולי.
2קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ובא למעטו, מיעטו באילנות לא הוי מיעוט.
3בנה בו עמוד גבוה עשרה ורחב ד' הוי מיעוט. פחות מג' לא הוי מיעוט. מג' ועד ד' רבה אמר: הוי מיעוט, ורבא אמר: לא הוי מיעוט.
4רבה אמר: הוי מיעוט, דהא נפיק ליה מתורת לבוד. רבא אמר: לא הוי מיעוט, כיון דלא הוי מקום ד' לא חשיב.
5הרחיק מן הכותל ד' ועשה מחיצה הועיל. פחות מג' לא הועיל. מג' ועד ד' רבה אמר: הועיל, רבא אמר: אינו מועיל.
6רבה אמר: הועיל, דהא נפיק ליה מתורת לבוד. רבא אמר: אינו מועיל, כיון דלא הוי מקום ד' לא חשיב.
7רב שימי מתני לקולא: טח בו טיט ויכול לעמוד בפני עצמו הוי מיעוט. אינו יכול לעמוד בפני עצמו רבה אמר: הוי מיעוט, רבא אמר: לא הוי מיעוט.
8רבה אמר: הוה מיעוט, השתא מיהא קאי. רבא אמר: לא הוי מיעוט, כיון דלא יכול למיקם בפני עצמו, לא כלום הוא.
9הרחיק מן התל ד' ועשה מחיצה הועיל.
10פחות מג' או על שפת התל, רב חסדא ורב המנונא, חד אמר: הועיל, וחד אמר: לא הועיל.
11תסתיים דרב חסדא אמר הועיל, דאתמר: העושה מחיצה על גבי מחיצה, אמר רב חסדא: בשבת הועיל.
12בנכסי הגר לא קנה.
13ורב ששת אמר: אף בשבת נמי לא הועיל. תסתיים.
14אמר רב חסדא: ומודה לי רב ששת שאם עשה מחיצה על התל שהועיל.
15מאי טעמא, הואיל ובאויר מחיצות העליונות הוא דר.
16בעי רבה בר בר חנה: נבלעו מחיצות התחתונות, והעליונות קיימות, מהו?
17למאי? אי לנכסי הגר, היינו דירמיה ביראה. דאמר ירמיה ביראה אמר רב יהודה: האי מאן דשדא ליפתא אפילא דארעא דגר, ואתא ישראל אחרינא רפק בה פורתא בתרא קני, קמא לא קני.
18מ"ט בעידנא דשדא לא קא שבח. כי קא שבחא ממילא קא משבחא.
19ואלא לענין שבת, הוי מחיצה הנעשה בשבת.
20ותניא: כל מחיצה הנעשה בשבת, בין בשוגג בין במזיד שמה מחיצה.
21לאו איתמר עלה, אמר רב נחמן: לא שנו אלא לזרוק, אבל לטלטל אסור.
22כי איתמר דרב נחמן אמזיד איתמר.
23ההיא איתתא דעבדה מחיצה על גבי מחיצה בנכסי הגר. אתא ההוא גברא, רפק בה פורתא. אתא לקמיה דרב נחמן, אוקמה בידיה. אתת איהי וקא צווחא קמיה. אמר לה: מאי איעביד לך, דלא מחזקת כדמחזקי אינשי.
24קרפף בית שלש וקירה בו בית סאה. רבא אמר: אויר קירויו מייתרו. ורבי זירא אמר: אין אויר קירויו מייתרו.
25לימא רבא ורבי זירא בפלוגתא דרב ושמואל קא מיפלגי. דאיתמר: אכסדרה בבקעה, רב אמר: מותר לטלטל בכולה, ושמואל אמר: אין מטלטלין אלא בד' אמות.
26רב אמר: מותר לטלטל בכולה אמרינן פי תקרה יורד וסותם. ושמואל אמר: אין מטלטלין אלא בארבע אמות לא אמרי' פי תקרה יורד וסותם.
תוספות
מאן דשרי דהא לית ביה דיורין - ובשביל לית ביה דיורין דליתסרו עליה ולפירוש הקונטרס דאית ביה דיורין לא אסרו עלה משום גיפופי:
ומאן דאסר זימנין דאית ביה דיורין - שהבתים שאצל הרחבה יפתחו מבתיהן לרחבה ויאסרו הרחבה על בני מתא להוציא בה כלים ששבתו בתוכה ומשום הכי אסור לטלטל ממתא לרחבה דשמא יטלטלו גם לאחר פתיחת הדיורין בלא עירוב כמו עתה אבל רחבה גופיה שרי שהרי אף לאחר שיפתחו מותר לטלטל כלים ששבתו בתוכה:
שאם עשה מחיצה על שפת התל שהועיל - רש"י לא גריס על שפת התל דהוה משמע לאותן הדרים למטה אלא גריס על התל והועיל לאותן הדרים על התל ומיהו צריך לפרש דמיירי על שפת התל שאם הרחיקו ד' מן השפה אין שם חידוש דהכי נמי למטה אם הרחיק הועיל:
אכסדרה בבקעה - רש"י פירש לקמן דאכסדרה פרוצה מארבעה רוחותיה והשתא אתי שפיר הא דנקט בבקעה שאין שם מחיצות ולא נקט בחצר וגרס לקמן בפרק כל גגות (עירובין דף צד.) דמשני שמואל אדשמואל כי לית ליה בד' אבל בג' אית ליה וקשיא לפירושו דבסוכה אמרינן דאפילו בשתי רוחות זה כנגד זה לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם משום דהוי כמבוי מפולש ומפרש ר"ת דאכסדרה אית לה שלשה מחיצות כדאמרינן בפרק לא יחפור (ב"ב דף כה:) עולם דומה לאכסדרה ורוח צפונית אינה מסובבת וגרס בפרק כל גגות (לקמן עירובין דף צד:) כי לית ליה בשלש אבל בד' אית ליה פירוש שיש ג' מחיצות ומעט מן הרביעית ורב אית ליה פי תקרה יורד וסותם אפי' בשתי מחיצות ובזה שלא כנגד זה והא דלא נקט אכסדרה בחצר משום דסתם אכסדרה בחצר יש לה ג' מחיצות להכי נקט בקעה דאפי' כי ליכא אלא שתי מחיצות אמר רב פי תקרה יורד וסותם:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רבנו חננאל
מאן דשרי דהא לית בה דיורין וכחצר דמיא ומאן דאסר גזר דלמא מיתבי בה דיורין וקי"ל הלכתא כמאן דמיקיל ושרי ולא חיישינן לדיורין וכבר פירשנוה למעלה (ורחבה) [דברחבה] דרבים הוא (ולא) [דלא] חיישינן אבל ברחבה דיחיד זמנין דמימליך ובני בתי ודייר בה דיורין.
קרפף יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ובא למעטו באילנות לא הוי [מיעוט] דהא נטיעת אילנו' בחצר כחצר דמו כדאמרן.
עמוד גבוה י' טפחים ורחב ד' טפחים הוי מיעוט פחות מג' לא הוי מיעוט וכן סלקא סוגיא דשמעתא ד' הוי מיעוט פחות לא.
הרחיק מן התל ד' ועשה בו מחיצה הועיל בו - פי' התל הוא מקום שלא הוקף לדירה ואם הרחיק משפת התל ד' טפחים ועשה בו מחיצה לדירה הותר לו לטלטל בכולו. אבל בפחות מג' וכן העושה מחיצה על שפת התל לא דאין מחיצה שעשה עכשיו מבטלת גידור התל שהוא מחיצתו המוקף שלא לדירה אלו דברי רב ששת ורב חסדא אמר העושה מחיצה ע"ג מחיצה בשבת הועיל בנכסי הגר לא קנה ורב ששת אמר אפילו בשבת לא הועיל.
ואמר רב חסדא מודה לי רב ששת בעושה מחיצה על שפת התל ודר בתל שהועיל הואיל ובמחיצות העליונות הוא דר ומותר לטלטל בכולו. והלכתא כרב חסדא בין בשבת דהוא לקולא בין בנכסי הגר דהא רב נחמן קאי כוותיה.
בעי רבה בר חנן אליבא דרב ששת נבלעו מחיצות התחתונות והעליונות קיימות מהו כמחיצה ע"ג מחיצה הוי אי לא ופשיט אביי לענין שבת הא קי"ל כל מחיצה שנעשית בשבת בין בשוגג בין במזיד שמה מחיצה ואפילו רב נחמן דאמר לא שנו אלא לזרוק אבל לטלטל אסור. לא אמר אלא במתכוין לעשות מחיצה כדי לטלטל הוא דאסר אבל כי האי גוונא אפילו רב נחמן שרי.
אי בנכסי הגר הא אמרינן האי מאן דשדא ליפתא בי (פילחי) [פילי] בארעא דגר לא עבד ולא מידי.
מ"ט בעידנא דשדא האי ליפתא לא משבחא ולא מידי בתר הכי כי קא משבחא ממילא שבחא. האי נמי בעידנא דעבד מחיצה ע"ג מחיצה לא הועיל בתר דנבלעו התחתונות לא עשה הוא בעליונות כלום הלכך לא קנה בנכסי הגר כלום כי האי גוונא. האי אתתא דעבדא מחיצה ע"ג מחיצה בנכסי הגר אתא ההוא גברא רפק ביה פורתא.
אוקמה רב נחמן בידיה לההוא דרפק בנכסי הגר אתא היא צווחא קמיה ולא אשגח בה אמר לה לא מחזקת כדמחזקי אינשי.
קרפף בית ג' סאין וקירה בו בית סאה - רבה אמר קירויו מייתרו וכאילו יתר מבית סאתים הוא ואסור. ור' זירא אמר אין קירויו מייתרו אלא הקרוי מפסיק בינתים וזה אין בו יותר מבית סאתים ומותר.
מסכת עירובין דף כ״ה עמוד א׳
מסכת עירובין דף כ״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 26 קטעים ממוספרים, כ־428 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: עירובין דף כ״ה ע״א
פתיחה בקורא