ויקבלו הלוים להוציא משם לנחל קדרון - אבל כהנים אחרים לא מיטמאין אע"פ שהיו צריכים לאנשים הרבה אלו מוציאין מן ההיכל לעזרה ואילו משם ולחוץ לוים הוא דמיטמאין ולא כהנים בן ננס סבר מדאשתני טומאת עזרה מכהנים ללוים שמע מינה היכא דאיתא בעזרה לא מפקינן ליה בעבירה אלא מהדרינן אהתירא ובשבת נמי לא דחינן שבות:

טומאה בעזרה ליתא - כלומר היכא דאיתא התם לא חמירא כולי האי:

דלא אפשר - בהיכל לא עיילי לוים דאפי' כהנים אסירי למיעל אלא לעבודה כדכתיב (ויקרא ט״ז:ב׳) ואל יבא בכל עת אל הקדש זה היכל מבית לפרוכת זה לפני ולפנים:

תו לא מטמאינן לכהנים - שהרי אפשר בלוים אבל לשהויי עד אורתא לא:

מסייע כהני - דאמר לקמן כהנים טמאין עדיפי מטהורי ישראלים:

אך אל הפרוכת וגו' - בבעלי מומין כתיב:

רקועין - טסין של זהב שמחפין בהן בית קדשי הקדשים מתוכו:

אך חלק - כלומר אכין ורקין מיעוטין כל אתין וגמין רבויין. חלק מיעט דלמלאכה שרי לעיולי:

טמא ובעל מום - אי אפשר אלא באחד מהן איזה מהן מכניסין:

דהא אישתרי בעבודת צבור - דכתיב (במדבר כח) במועדו ואפילו בטומאה אבל בעל מום לא הותר דתניא בתורת כהנים מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב אין לי אלא תמידין שהן קרויין לחם כענין שנאמר את קרבני לחמי לאשי שאר קרבנות צבור מנין ת"ל שוב לחם קרא אחרינא וכתיב בתריה לחם אלהיו מקדשי הקדשים וסמיך ליה אקרא קמא דנשתמע הכי לא יגש להקריב לחם אלהיו:

דהא אישתרי באכילת קדשים - מהאי קרא לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל:

המשוחות - מודדין התחומין ומציבין סימן כשהן מודדין מדתן:

מפני טועי המדה - שמא יטעו בה הלכך מקצרין אותה נמצא שעדיין התחום לא הגיע ומי שהחשיך לו חוץ לתחום כבר נכנס בתוך אלפים ט"ו אמות כדפרישית במי שהוציאוהו (לעיל עירובין דף נב.) ל"א מפני הטועין ששוכחין ויוצאין וחוזרין ונכנסין לפיכך מקצרין המודדין את התחום הסימן ומציבין בתוך התחום שאם יצא לא עביד איסורא:

יכנס - דמשלך נתנו לך שכבר הוא בתוך תחומו והכא אתא ר' שמעון למיתב טעמא למילתיה דלא תימא מיקל אני באיסור שבת אלא משלו נתתי לו והכא נקט לה משום פלוגתא דנימת כנור כדמפרש ואזיל:

קושרה - בנימת כנור שנפסקה ופליג רבי שמעון ואמר בברייתא עונבה ואמר הכא טעמא למילתא ופליג אתנא דלעיל ואמר לא הותרו במקדש אלא שבות ובתרתי מיפלגא מילתא דרבי שמעון רישא במחשיך חוץ לתחום וסיפא בנימת כנור והכי קאמר רבי שמעון לתנא קמא אע"פ שהקלתי במחשיך חוץ לתחום מחמיר אני בנימת כנור דהתם משלך נתנו לך אבל כאן לא התירו אלא שבות:

קשירה דאתיא לידי חיוב חטאת - במדינה גזרה שמא יקשור קשר של קיימא:

עירובין 105 עמוד א

1אמר רבי יוחנן, ושניהם מקרא אחד דרשו: (דברי הימים ב כט, טז) ״ויבאו הכהנים לפנימה בית ה' לטהר ויוציאו את כל הטומאה אשר מצאו בהיכל ה' לחצר בית ה' ויקבלו הלוים להוציא לנחל קדרון חוצה״.

2מר סבר: מדאשתני בעזרה בלוים, טומאה בעזרה ליכא.

3ומר סבר: עד היכא דלא אפשר בלוים, מפקי כהנים. השתא דאפשר בלוים, תו לא מטמאי כהנים.

ברייתא

4תנו רבנן: הכל נכנסין בהיכל לבנות לתקן ולהוציא את הטומאה, ומצוה בכהנים. אם אין שם כהנים נכנסין לוים, אין שם לוים נכנסין ישראלים. ואידי ואידי, טהורין אין, טמאין לא.

5אמר רב הונא: רב כהנא מסייע כהני, דתני רב כהנא: מתוך שנאמר ״(ויקרא כא״, כג) ״אך אל הפרוכת לא יבא״, יכול לא יהו כהנים בעלי מומין נכנסין בין האולם ולמזבח לעשות ריקועי פחים׃

6תלמוד לומר ״אך״ חלק: מצוה בתמימים, אין שם תמימים נכנסין בעלי מומין. מצוה בטהורין, אין שם טהורין נכנסין טמאין. אידי ואידי, כהנים אין, ישראלים לא.

7איבעיא להו: טמא ובעל מום, איזו מהן נכנס? רב חייא בר אשי אמר רב: טמא נכנס, דהא אישתרי בעבודת ציבור. ר' אלעזר אומר: בעל מום נכנס, דהא אישתרי באכילת קדשים.

8רבי שמעון אומר וכו'. רבי שמעון היכא קאי? התם קאי, דתנן: מי שהחשיך חוץ לתחום, אפילו אמה אחת לא יכנס. ר' שמעון אומר: אפי' חמש עשרה אמה יכנס, לפי שאין המשוחות ממצעין את המדות מפני הטועים.

9דקאמר תנא קמא לא יכנס, ואמר ליה רבי שמעון יכנס.

10שלא התירו לך אלא משום שבות. היכא קאי? התם קאי, דקאמר תנא קמא קושרה. ואמר ליה רבי שמעון׃

11עונבה. עניבה, דלא אתי לידי חיוב חטאת שרו ליה רבנן. קשירה, דאתי לידי חיוב חטאת לא שרו ליה רבנן.

12הדרן עלך המוצא תפילין וסליקא לה מסכת עירובין׃

תוספות

אמר רבי יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו - פירש בקונטרס שבא לתרץ דכולי עלמא מכניס שרץ חייב ולענין הוצאת טומאה פליגי ותימה דלכאורה אין חילוק דאי מכניס שרץ חייב הוא הדין דמוזהר להוציא מוישלחו מן המחנה דכל היכא דקרינן לא יטמאו את משכני קרינן וישלחו וא"כ מאי טעמא דמאן דאמר מעזרה לא ונראה דמילתא באפי נפשה היא ולא קאי לדחויי הא דקאמר לעיל כתנאי ופליג בין במכניס בין במוציא דאין חילוק כדפירשנו אלא בא לאסמוכי קרא למאן דאמר חייב ולמאן דאמר פטור:

אמר ר' שמעון יכנס - והכי קאמר ליה רבי שמעון לתנא קמא אע"פ שמיקל אני במחשיך חוץ לתחום מחמיר אני בנימת הכנור דהתם לאו קולא הוא אלא משלך נתנו לך וגם כאן לא נתנו לך אלא משלך דהיינו עניבה דהוה דבר המותר והא דנטר עד הכא משום דבעי לאסוקי מילי דבמקדש אבל לא במדינה:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רב נסים גאון

טמא נכנס דהא אישתרי בעבודת ציבור בפר' א' דמסכת יומא גרסי' איתמ' טומאת המת רב נחמן אמ' היתר היא בציבור ואסיקנה כל טומאת המת בציבור רחמ' שרייה ותניא ונשא אהרן את עון הקדשים וכי אי זה עון הוא נושא אם עון פיגול וכו' הא אינו נושא אלא עון טומאה שהותרה מכללה בציבור ובמסכ' פסחים בפר' אלו דברים בפסח דוחין את השבת גרסי' ופסח גופיה מנא לן כול' יכול לא יהו עושין את השני אלא טמאין וכו' אלא הכי קאמ' אינו נדחה לפסח שני אלא עושין בטומאה וציבור נמי דעביד בטומאה בטמא נפש אבל בשאר טמאות לא ובפר' כיצד צולין שנינו נטמא קהל או רובו או שהיו הכהנים טמאין והקהל טהור יעשה בטומאה.

בעל מום נכנס דהא אישתרי באכילת קדשים זהו מן התורה דכת' כל איש אשר בו מום מזרע אהרן דהכהן לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל:

סליקא לה מסכתא דעירובין בסיעתא דשמיא ברוך נותן ליעף כח

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת עירובין דף ק״ה עמוד א׳

מסכת עירובין דף ק״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 12 קטעים ממוספרים, כ־267 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–105)עמוד

היעד שנמצא: עירובין דף ק״ה ע״א

פתיחה בקורא