בוני התלמוד

    מסכת עירובין דף ג׳ עמוד א׳

    פרק א׳ - מבוי

    Also cited as: Eruvin 3a, Chapter 1 Mavoi

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    לא תיהני ליה אמלתרא - לאכשורי גובהו יותר מכ' לקמן מפרש מאי אמלתרא והיכא תני דמהניא:

    של מילה - עץ שגדילין בו מילין והם עפצים ובלעז גלא"ש:

    אלמה אמר ר' אילעא כו' - השתא קא מסיק לפירכיה דאשכחן דמהניא אמלתרא אליבא דרב ומעיקרא לא שבקיה לאסוקי למלתיה עד דסתר ליה לתיובתא:

    רחבה ד' - אם היתה קורה רחבה ד' טפחים אע"פ שהיא דקה ואינה חזקה לקבל אריח כשירה והא דתנן במתניתין (לקמן עירובין ד' יג:) בריאה כדי לקבל אריח כשאינה רחבה ד' טפחים קאמר:

    ואם יש לה אמלתרא כו' - תרתי מילי קאמר רב ולקולא:

    אמר רב יוסף - הא אמלתרא דאייתוה משמיה דרב לא רב אמרה דתיקשי דרב אדרב אלא מתנית' היא:

    ותיקשי לרב - דהא חזינן הכא דלא גמרי רבנן מהיכל מדתקני דאמלתרא מהניא:

    דל אנא מהכא - הרימני מיכן כאילו שתקתי ולא אמרתי דבר זה:

    מתנייתא מי לא קשיין אהדדי - דהא תניא לעיל בהדיא מבוי שהוא גבוה מכ' יותר מפתחו של היכל אלמא רבנן מהתם גמרי:

    תנאי היא - תנא דלעיל דסבירא ליה דרבנן מהיכל גמרי ואמלתרא לא מהניא והאי תנא דאמלתרא סבר לאו מהיכל גמרי:

    לדידי נמי תנאי היא - ואנא כתנא דלעיל אמרי:

    בלא רב - אי לא הוה מפרש רב למתניתא קמייתא ויליף מינה דרבנן מהיכל גמרי:

    מתנייתא אהדדי לא קשיין - דבין לההיא מתניתין ובין להא מתניתין דאמלתרא:

    קורה לרבנן טעמא מאי - בעו תוך כ' אמה:

    משום היכר - דליחזו אינשי ולידעו דתקנתא עבוד ולא ליתי לאיחלופי ברה"ר ומשום הכי מהניא אמלתרא דכיון דמיסתכלי בה אינשי אפילו למעלה מכ' אמה איכא היכרא:

    והא דקתני - במתניתא קמייתא יותר מפתחו של היכל לאו דגמרי מהתם אלא סימנא בעלמא נקט שלא תחליף גירסא דעשרים ותאמר למעלה מל' או מארבעים יהא פתח היכל סימן בידך:

    אי סבירא ליה הא דרבה - דטעמייהו דרבנן בסוכה נמי משום היכר:

    למה להו - לרבנן ולר' יהודה לפלוגי בתרתי:

    מבוי דלהילוך עביד - כלומר המהלך אינו מביט למעלה:

    קיני - כגון קיני עופות היו בולטין מתחת האולם למעלה (מל') מן הפתח:

    פסקי דארזא - כלונסות של ארז ארוכין תחובין בכותל ואיידי דנפיש משכיה אורך דידהו חזו להו אינשי ואיכא היכרא:

    מאן דאמר פסקי - איכא היכרא למבוי:

    כל שכן קיני - דאיידי דחשיבי ומילתא דתמיהא היא מסתכלי בהו אינשי וחזו לקורה:

    מקצת - עובי הקורה בתוך כ' ומקצתה למעלה וכן עובי סככה של סוכה:

    קלוש - רואין כאילו ניטל אותו העובי היוצא למעלה ותהא קורה דקה:

    הניטלת ברוח - שהרי שיערוה חכמים בריאה כדי לקבל אריח ואי לאו הכי שדי ליה זיקא הלכך לא חשיב:

    לא מידכר - וזמנין דמשתקיל מקצת עובי הסכך הנכנס לתוך כ' וקיימא כולה למעלה מכ':

    מדכרי אהדדי - שאם תרקב תחתונה של קורה ותעמוד כולה למעלה מעשרים אמה מתקני לה:

    אלא - אמאי מכשרת בסוכה משום דעל כרחך השתא צילתה מרובה מחמתה דהא רואין הוא דקאמרי' ולא שקילנא מינה מידי:

    הכא נמי - חשוב אותה כשפודין כבידין דאי נמי קלישי לא שדי להו זיקא דהא לא מידי שקלת מינה אלא רואין הוא דקאמר:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    עירובין ג עמוד א

    1לא תיהני ליה אמלתרא, דהא היכל אמלתרא הויא ליה, ואפי' הכי עשרים אמה הוא דגבוה, דתנן: חמש אמלתראות של מילה היו על גביו, זו למעלה מזו, וזו למעלה מזו.

    2והאי מאי תיובתא? דילמא כי תניא ההיא דאמלתראות, באולם תניא?

    3והאי מאי קושיא? דילמא תבנית היכל כתבנית אולם?

    4אלמה אמר רבי אילעא אמר רב: רחבה ד' אע"פ שאינה בריאה. ואם יש לה אמלתרא אפי' גבוהה יותר מעשרים אמה אינו צריך למעט.

    5אמר רב יוסף: אמלתרא מתניתא היא, מאן קתני לה?

    6אמר אביי: והא חמא בריה דרבה בר אבוה קתני לה, ותיהוי אמלתרא מתניתא ותיקשי לרב!

    7אמר לך רב: דל אנא מהכא, מתנייתא מי לא קשיין אהדדי? אלא מאי אית לך למימר תנאי היא, לדידי נמי תנאי היא.

    8רב נחמן בר יצחק אמר: בלא רב מתנייתא אהדדי לא קשיין: לרבנן קורה טעמא מאי משום היכרא, והאי דקתני ״יתר מפתחו של היכל״ סימנא בעלמא.

    9ורב נחמן בר יצחק, הניחא אי לא סבירא ליה הא דרבה, אלא אי סבירא ליה הא דרבה, דאמר רבה, כתיב: ״(ויקרא כג״, מג) ״למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי״, עד עשרים אמה אדם יודע שדר בסוכה, למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע, משום דלא שלטא ביה עינא.

    10אלמא גבי סוכה נמי בהיכרא פליגי, איפלוגי בתרתי למה לי?

    11צריכא, דאי אשמעינן גבי סוכה בהא קאמר ר' יהודה כיון דלישיבה עבידא, שלטא ביה עינא. אבל מבוי, דלהילוך עביד אימא מודה להו לרבנן. ואי אשמעינן בהא בהא קאמרי רבנן, אבל בהך אימא מודו ליה לר' יהודה. צריכא.

    12מאי אמלתרא? רב חמא בריה דרבה בר אבוה אמר: קיני. כי אתא רב דימי אמר, אמרי במערבא: פסקי דארזא.

    13מאן דאמר פסקי דארזא, כ"ש קיני. מ"ד קיני, אבל פסקי דארזא לא.

    14ומ"ד פסקי דארזא מ"ט משום דנפיש משכיה. והא סוכה דנפיש משכיה, וקאמרי רבנן דלא!

    15אלא: כיון דקא חשיב אית ליה קלא.

    16מקצת קורה בתוך עשרים, ומקצת קורה למעלה מעשרים, מקצת סכך בתוך עשרים, ומקצת סכך למעלה מעשרים? אמר רבה: במבוי כשר, בסוכה פסול.

    17מאי שנא במבוי דכשר, דאמרי' קלוש סוכה נמי לימא קלוש׃

    18אי קלשת הויא לה חמתה מרובה מצילתה׃

    19הכא נמי אי קלשת הויא לה קורה הניטלת ברוח אלא על כרחך נעשו כשפודין של מתכת הכא נמי על כרחך נעשית צילתה מרובה מחמתה׃

    20אמר: רבא מפרזקי' סוכה דליחיד היא לא מדכר מבוי דלרבים מדכרי אהדדי׃

    21רבינא אמר: סוכה דאורייתא אחמירו בה רבנן מבוי דרבנן לא אחמירו ביה רבנן׃

    22רב אדא בר מתנה מתני להא שמעתא דרבה איפכא אמר רבה במבוי פסול בסוכה כשירה׃

    23מאי שנא סוכה דכשירה דאמרינן קלוש במבוי נמי לימא קלוש׃

    24אי קלשת הוי לה קורה הניטלת ברוח הכא נמי אי קלשת הויא לה חמתה מרובה מצילתה אלא על כרחך נעשית צילתה מרובה מחמתה הכא נמי ע"כ נעשו כשפודין של מתכת׃

    25אמר רבא מפרזקיא סוכה דליחיד היא רמי אנפשיה ומדכר מבוי דלרבי' היא סמכי אהדדי ולא מדכרי דאמרי אינשי קדרא דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא׃

    26רבינא אמר סוכה דאורייתא לא בעי חיזוק מבוי דרבנן בעי חיזוק׃

    27מאי הוי עלה רבה בר רב עולא אמר זה וזה פסול רבא אמר זה וזה כשר.

    תוספות

    ורב נחמן בר יצחק אי סבירא ליה הא דרבה כו' - לרבה גופיה הוה מצי למיפרך דאית ליה בפרקין (ד' יב:) דקורה משום היכרא אלא משום דרב נחמן מפרש בהדיא דפליגי בהיכר פריך למה להו לאיפלוגי בתרתי:

    אי קלשת הוי לה חמתה מרובה מצילתה - מפר' ר"י חמתה מרובה מצילתה ע"י שיבא הרוח ויפזר עד שתהא חמתה מרובה מצילתה דאי ע"י קלישה לחודה תהא חמתה מרובה היכי מכשר' לה בלישנא בתרא הא אין סכך פסול מצטרף בהדי סכך כשר כדאמרי' בסוכה (ד' ט:) גבי העושה סוכתו תחת האילן וקשיא דאמר בפרק קמא דסוכה (ד' ד.) היתה גבוהה מכ' אמה והוצין יורדין בתוך כ' אם צילתה מרובה מחמתה כשירה אם לאו פסולה ואמאי כשירה והלא אי קלשת ליה יפלו ההוצין למטה וללישנא בתרא דהכא אתי שפיר ולרבא מפרזקיא נמי דמפרש משום דסוכה דיחיד היא ולא מידכר אתי שפיר דגבי הוצין איכא למימר דיורדין הרבה למטה דליכא למיגזר מידי אבל לרבינא קשה דמשמע דמשום סוכה דאורייתא פסולה משום אי קלשת כו' וי"ל דהתם מיירי שיש הרבה הוצין שיכולין להתקיים בקל על ידי סמיכה ועוד נוכל לומר הכא דאי קלשת ליה הוי חמתה מרובה ע"י קלישה לחוד ומצטרף לסכך דלמעלה מכ' וללישנא בתרא דלא חשיב כל כך סכך פסול הואיל והוי סכך כשר אם היה למטה מכ' אבל קשה דגבי הוצין אמרי' ואם לאו פסול וללישנא בתרא דהכא מכשרינן אפילו חמתה מרובה מצילתה מיהו ללישנא קמא ניחא אי נמי גבי הוצין יש לפסול יותר הואיל ואגודים עליונים והתחתונים זה בזה דאי קלשת יפול הכל:

    אמר רבה במבוי פסול - ל"ג רב דרב יליף מפתחו של היכל דהוי חללו כ':

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רב נסים גאון

    דתנן ה' מלטריות היו על גביו עיקר זו המשנה במסכת מדות בפר' ג' פתחו של אולם גובהו ארבעים אמה ורחבו כ' אמה וחמש מלטריות של מילת היו על גביו התחתונה עודפת על הפתח אמה:

    מהדורה: Wien, 1847 · רישוי: unknown

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת עירובין דף ג׳ עמוד א׳

    מסכת עירובין דף ג׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 27 קטעים ממוספרים, כ־482 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: עירובין דף ג׳ ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026