מסכת עירובין דף ג׳ עמוד א׳

1לא תיהני ליה אמלתרא, דהא היכל אמלתרא הויא ליה, ואפי' הכי עשרים אמה הוא דגבוה, דתנן: חמש אמלתראות של מילה היו על גביו, זו למעלה מזו, וזו למעלה מזו.

2והאי מאי תיובתא? דילמא כי תניא ההיא דאמלתראות, באולם תניא?

3והאי מאי קושיא? דילמא תבנית היכל כתבנית אולם?

4אלמה אמר רבי אילעא אמר רב: רחבה ד' אע"פ שאינה בריאה. ואם יש לה אמלתרא אפי' גבוהה יותר מעשרים אמה אינו צריך למעט.

5אמר רב יוסף: אמלתרא מתניתא היא, מאן קתני לה?

6אמר אביי: והא חמא בריה דרבה בר אבוה קתני לה, ותיהוי אמלתרא מתניתא ותיקשי לרב!

7אמר לך רב: דל אנא מהכא, מתנייתא מי לא קשיין אהדדי? אלא מאי אית לך למימר תנאי היא, לדידי נמי תנאי היא.

8רב נחמן בר יצחק אמר: בלא רב מתנייתא אהדדי לא קשיין: לרבנן קורה טעמא מאי משום היכרא, והאי דקתני ״יתר מפתחו של היכל״ סימנא בעלמא.

9ורב נחמן בר יצחק, הניחא אי לא סבירא ליה הא דרבה, אלא אי סבירא ליה הא דרבה, דאמר רבה, כתיב: ״(ויקרא כג״, מג) ״למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי״, עד עשרים אמה אדם יודע שדר בסוכה, למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע, משום דלא שלטא ביה עינא.

10אלמא גבי סוכה נמי בהיכרא פליגי, איפלוגי בתרתי למה לי?

11צריכא, דאי אשמעינן גבי סוכה בהא קאמר ר' יהודה כיון דלישיבה עבידא, שלטא ביה עינא. אבל מבוי, דלהילוך עביד אימא מודה להו לרבנן. ואי אשמעינן בהא בהא קאמרי רבנן, אבל בהך אימא מודו ליה לר' יהודה. צריכא.

12מאי אמלתרא? רב חמא בריה דרבה בר אבוה אמר: קיני. כי אתא רב דימי אמר, אמרי במערבא: פסקי דארזא.

13מאן דאמר פסקי דארזא, כ"ש קיני. מ"ד קיני, אבל פסקי דארזא לא.

14ומ"ד פסקי דארזא מ"ט משום דנפיש משכיה. והא סוכה דנפיש משכיה, וקאמרי רבנן דלא!

15אלא: כיון דקא חשיב אית ליה קלא.

16מקצת קורה בתוך עשרים, ומקצת קורה למעלה מעשרים, מקצת סכך בתוך עשרים, ומקצת סכך למעלה מעשרים? אמר רבה: במבוי כשר, בסוכה פסול.

17מאי שנא במבוי דכשר, דאמרי' קלוש סוכה נמי לימא קלוש׃

18אי קלשת הויא לה חמתה מרובה מצילתה׃

19הכא נמי אי קלשת הויא לה קורה הניטלת ברוח אלא על כרחך נעשו כשפודין של מתכת הכא נמי על כרחך נעשית צילתה מרובה מחמתה׃

20אמר: רבא מפרזקי' סוכה דליחיד היא לא מדכר מבוי דלרבים מדכרי אהדדי׃

21רבינא אמר: סוכה דאורייתא אחמירו בה רבנן מבוי דרבנן לא אחמירו ביה רבנן׃

22רב אדא בר מתנה מתני להא שמעתא דרבה איפכא אמר רבה במבוי פסול בסוכה כשירה׃

23מאי שנא סוכה דכשירה דאמרינן קלוש במבוי נמי לימא קלוש׃

24אי קלשת הוי לה קורה הניטלת ברוח הכא נמי אי קלשת הויא לה חמתה מרובה מצילתה אלא על כרחך נעשית צילתה מרובה מחמתה הכא נמי ע"כ נעשו כשפודין של מתכת׃

25אמר רבא מפרזקיא סוכה דליחיד היא רמי אנפשיה ומדכר מבוי דלרבי' היא סמכי אהדדי ולא מדכרי דאמרי אינשי קדרא דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא׃

26רבינא אמר סוכה דאורייתא לא בעי חיזוק מבוי דרבנן בעי חיזוק׃

27מאי הוי עלה רבה בר רב עולא אמר זה וזה פסול רבא אמר זה וזה כשר.