בוני התלמוד

    מסכת עירובין דף צ״ג עמוד ב׳

    פרק ט׳ - כל גגות

    Also cited as: Eruvin 93b, Chapter 9 Kol Gaggot

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    גידוד חמשה - חצר שקרקעיתה גבוה חמשה טפחים והוסיפו על אותו גובה מחיצה ה':

    מודה רב חסדא בתחתונה - דלגבה הויא מחיצה אבל לגבי עליונה לאו מחיצה היא שאינה רואה את פני עשרה למחיצתה ואי הויא כוליה בגידוד שפיר טפי משום דמשתמשא להדיא עד סוף הגידוד ורואה גובהה יותר על חברתה עשרה ומינכרא מחיצתה:

    תחתונה תרי תערב - כלומר לעצמה תיערב דיוריה ולא עם עליונה שהרי מחיצה ביניהם אבל עליונה אפילו לעצמה אסורה שהתחתונה אוסרתה שאין כאן מחיצה ולא חד נמי תערב עם תחתונה שהרי אין כאן פתח דלגבי תחתונה הכל סתום:

    במגופפת - מחיצה עשרה על הגידוד עד עשר אמות אמצעיות שהניחוה כעין פתח ולא הניחו שם המחיצה עשרה אלא מחיצה חמשה והגידוד חמשה הלכך שתיהן מערבות לעצמן ואין זו אוסרת על זו דלגבי תחתונה כולה סתומה היא ולגבי עליונה [מחיצה] ופתחא היא ומיהו כי הדדי לא מצו מערבי משום דלגבי תחתונה הכל סתום:

    אימא סיפא כו' - ועל כרחך האי פחות מכאן אמחיצת חמשה שבעשר האמות קאי דהא בכל ההיקף מחיצה עשרה איכא:

    אי בעי חד תערב - דה"א פתח גמור הוא אצל שתיהן:

    במלואה - שאין ברחבה אלא עשר אמות הלכך אסרה עליונה עליה ולא מערבה בהדה כדתנן גדולה מותרת וקטנה אסורה:

    אי הכי תחתונה חד תיערב - עם העליונה:

    תרי לא תערב - בפני עצמה דעליונה אוסרת אא"כ עירבה עמה:

    דיורין הבאין בשבת - כגון כותל שבין שתי חצירות שנפל בשבת דהיינו דיורייהו השתא כי הדדי:

    מהו שיאסרו - זה על זה:

    וקטנה אסורה - [וס"ד] שנפרצה בשבת:

    אלא ודאי - על כורחיך הכי תוקמא דהא את אמרת דיורין הבאין בשבת אין אוסרין:

    דאמרת בעאי מיניה מרב הונא עירב דרך הפתח - שתי חצירות שעירבו יחד על ידי פתח שביניהם:

    ונסתם - בשבת שנפלה מפולת כנגדו:

    מהו - לטלטל מזו לזו דרך גובה הכותל וחורין וסדקין מי אמרינן הואיל והותר למקצת שבת הותר לכולה או לא:

    כותל שבין שתי חצירות - שלא היה פתח ביניהם ולא עירבו בו יחד ונפל:

    רב אמר אין מטלטלין בו אלא בארבע - רב לית ליה הואיל והותרה הותרה וכחד חצר לא משוינן ליה דקי"ל חצר שלא עירבה דברי הכל מטלטלין כלים ששבתו באוירא דההיא כולה חדא רשותא היא אבל הכא ב' רשויות האסורות זו עם זו היו ונמצאת כל אחת פרוצה במלואה למקום האסור לה אע"ג דקי"ל דחצירות רשות אחת הן הכא בשעירבה כל אחת לעצמה עסקינן ורב לטעמיה דאמר הלכה כר"ש והוא שלא עירבו אבל עירבו שתי רשויות הן:

    עירובין 93 עמוד ב

    1גידוד חמשה ומחיצה חמשה אין מצטרפין עד שיהא או כולו בגידוד או כולו במחיצה.

    2מיתיבי: שתי חצירות זו למעלה מזו ועליונה גבוהה מן התחתונה עשרה טפחים, או שיש בה גידוד חמשה ומחיצה חמשה מערבין שנים, ואין מערבין אחד. פחות מכאן מערבין אחד, ואין מערבין שנים!

    3אמר (רב): מודה רב חסדא בתחתונה, הואיל ורואה פני עשרה. אי הכי: תחתונה תערב שנים ולא תערב אחד, עליונה לא תערב לא אחד ולא שנים.

    4אמר רבה בר עולא: כגון שהיתה עליונה מגופפת עד עשר אמות.

    5אי הכי, אימא סיפא: פחות מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים, אי בעיא חד תערב, אי בעיא תרי תערב!

    6אמר רבה בריה דרבא: כגון שנפרצה התחתונה במלואה לעליונה.

    7אי הכי, תחתונה חד תערב, תרי לא תערב. עליונה, אי בעיא תרי תערב, אי בעיא חד תערב.

    8אין הכי נמי. וכי קתני ״פחות מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים״, אתחתונה.

    9דרש מרימר: גידוד חמשה ומחיצה חמשה מצטרפין. אשכחיה רבינא לרב אחא בריה דרבא, אמר ליה: תני מר מידי במחיצה? אמר ליה: לא. והלכתא: גידוד חמשה ומחיצה חמשה מצטרפין.

    10בעי רב הושעיא: דיורין הבאין בשבת, מהו שיאסרו?

    11אמר רב חסדא, תא שמע: חצר גדולה שנפרצה לקטנה הגדולה מותרת והקטנה אסורה, מפני שהיא כפתחה של גדולה. אמר רבה: אימר מבעוד יום נפרצה.

    12אמר ליה אביי: לא תימא מר ״אימר״, אלא ודאי מבעוד יום נפרצה. דהא מר הוא דאמר, בעי מיניה מרב הונא ובעי מיניה מרב יהודה: עירב דרך הפתח ונסתם הפתח, עירב דרך חלון ונסתם החלון, מהו? ואמר לי: שבת, כיון שהותרה הותרה.

    13אתמר, כותל שבין שתי חצירות שנפל, רב אמר: אין מטלטלין בו אלא בד"א׃

    14ושמואל אמר:

    תוספות

    גידוד חמשה ומחיצה חמשה אין מצטרפין - בפרק שני דגיטין (דף טו:) פי' בקונטרס כגון בית עמוק חמשה ויש לו מחיצות חמשה אין מצטרפין להיות תוכו רה"י וקשיא לר"ת דהא אמר בפרק בתרא (דף צט:) דבור וחוליתה מצטרפין ובשמעתא נמי אמר דמודה רב חסדא בתחתונה הואיל ורואה פני י' אלא יש לפרש גידוד חמשה גבוה חמשה ונפקא מינה בשתי חצירות זו למעלה מזו ולעליונה כדאמר הכא וצ"ע לענין שבת אם יש (לפרש כשיש) תל ברה"ר גבוה חמשה ורחב ארבעה ועל גביו עשו מחיצה חמשה שהזורק מרה"ר לתוכו חייב ומתוכו לרה"ר פטור:

    וכי קתני פחות מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים אתחתונה - וא"ת לעיל כדפריך עליונה לא תערב לא חד ולא תרי אמאי לא משני הא דקתני מערבין שנים ואין מערבין אחד אתחתונה ויש לומר משום דמשמע ליה מערבין שנים אתרוייהו:

    לא תימא אימר אלא ודאי מבעוד יום נפרצה - קשה דהכא אמר אביי דרבה סבר כשמואל דאמר שבת הואיל והותרה הותרה וא"כ תיקשי דאביי גופיה אמר (שבת דף כב.) כל מילי דמר עביד כחומרי דרב בר מהני תלת דעביד כשמואל מתירין מבגד לבגד כו' ואין לומר דמש"ה לא חשיב הא דהכא משום דרב הונא ורב יהודה נמי סברי כשמואל דהא בגרירא איכא דסברי כשמואל דהא בפרק המוציא (שבת פא.) משמע דסבר רבי יוחנן כסתם משנה דנזיר חופף ומפספס ומיהו י"ל דהכי פריך בהמוציא ומי מצי ר' יוחנן למימר דבר שאין מתכוין אסור דלא כסתם משנה דנזיר אפילו איכא סתמא אחרינא כדאשכחן בביצה (דף כג:) מאי אולמיה האי סתמא מהאי ואין לרבי יוחנן נמי לפסוק כשום אחת בלא ראייה אי נמי יש לומר הא דעביד כחומרי דרב היינו בעלמא לבד מעירוב ואבל דהלכה כדברי המיקל בהם או שמא כיון דזימנין הך קולא הויא חומרא כגון דנאסר במקצת שבת דמהאי טעמא נאסר לכל השבת לא חשיב ליה מחומרי דרב דלרב לית ליה הואיל והותרה הותרה ולית ליה נמי הואיל ונאסר נאסר:

    שבת כיון שהותרה הותרה - פירשתי בפרק קמא (דף יז. ד"ה עירוב):

    אין מטלטלין בה אלא בארבע - בכלים ששבתו בבית לר"ש:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    אמר רב חסדא גידור ה' טפחים - פי' כמו סלע גבוה ה' טפחים ובנה מחיצה עליה ה' טפחים אין מצטרפין לעשרה דבעינן אי כולו בגידו' אי כולו במחיצה. מיתיבי ב' חצרות זו למעלה מזו כו' הנה גידור ה' ומחיצה ה' מצטרפו. ופריק רבה מודה רב חסדא בתחתונ' הואיל ורואה פני עשרה כלומר הואיל ויש למעל' ממנה עשרה טפחים ואקשינן אי הכי תחתונה תיערב לעצמה דהא סלקו ממנה מחיצות אבל העליונה לא תיערב אפילו לעצמה דהא לית ליה מחיצתא והנה התחתונה אוסרת עליה. וזהו פי' לא תיערב לא אחד ולא שנים כלומר לא תיערב לא לעצמה ולא עם התחתונ' ופריק רבא בר עולא כגון שהיתה העליונה מגופפת פי' סתומה והולכת עד עשר אמות לפיכך העליונה מערבה לעצמה והתחתונה לעצמה. אי הכי שהעליונה מגופפת עד עשר אמות אימא סיפא פחות מיכן מערבין אחד ואין מערבין שנים. אמאי איבעיא העליונה תיערב חד דהא ליכא ביניהן מחיצה עשרה טפחים ואיבעיא תיערב שנים כלומר תערב לעצמה דהא מגופפת עשרה ודחי רבה כגון שנפרצה תחתונה במלואה לעליונה אי הכי תחתונה תיערב עם העליונה דהא אית לה מחיצתא. והנה רואה פני עשרה ונעשית עכשיו העליונה והתחתונה כאחד. אבל עליונה לא חד תערב ולא תרי תיערב דהא נפרצה עליה התחתונה חד נמי לא תיערב דהא לה מחיצה ופריק אין הכי נמי כו' ואסיקנא הלכתא גידור ה' ומחיצתא ה' מצטרפין.

    בעי רב הושעיא דיורין שבאו בשבת מהו שיאסרו - ופשטנא מהא דתנן חצר גדול כו' ואוקימנא בשנפרצה מבעו"י. אבל נפרצה בשבת מותרת אפילו הקטנה. דאיבעיא לן עירוב דרך חלון ונסתם החלון מהו לטלטל מזה לזה דרך פתח וכיוצא בו וכן מי שעירב מחצר לחצר דרך הפתח ונסתם הפתח בשבת מה לטלטל מחצר זו לחצר זו דרך חלון אחר שנסתם הפתח ואיפשטא שבת שהותרה למקצתה הותרה כולה ש"מ דיורין הבאין בשבת אין אוסרין ולא מתירין.

    איתמר כותל שבין שתי חצרות שנפל רב אמר אין מטלטלין באותה חצר אלא בד' אמות כו'.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת עירובין דף צ״ג עמוד ב׳

    מסכת עירובין דף צ״ג עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 14 קטעים ממוספרים, כ־255 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: עירובין דף צ״ג ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026