מסכת עירובין דף פ״ג עמוד א׳

וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין - לרבי יוחנן בן ברוקה כדאית ליה דהיינו כביצה חסר רביע שהרי הוא שיער בככר של רובע קב כדאמר מחצה שכר לחנוני נמצא ככר בפונדיון רובע קב והן ו' ביצים חציה ג' ביצים לבית המנוגע וחצי חציה ביצה ומחצה לפסול את הגויה ולטומאת אוכלין ג' רביעי ביצה ולר"ש ששיער בככר מג' לקב ככר שלימה ח' ביצים חציה ד' חצי חציה ב' חצי חצי חציה ביצה:

דלא שוו שעורייהו להדדי - לא הויא שיעור טומאת אוכלין חצי שיעור פסול גוייה מצומצם אלא יש שאומרים פחות ויש שאומר יותר:

דתניא כמה שעור חצי פרס - לפסול את הגוייה:

חסר קימעא - בביצים קטנים שיערוה ואליבא דר"ש דאמר במתניתין ב' ביצים:

שיער רבי - סאה אחת שהובאה לפניו ומצא למנין קבין שבה יותר מכ"ד ביצים לקב דהיינו לככר של שלישית הקב יותר מח' וחציה יותר על ד' וחצי חציה ב' ביצים ועוד אחד מכ' בביצה לכל ביצה דהיינו לחצי פרס אחד מעשר בביצה תוספת ויש ששונין אחד ממ' בביצה ומפרשי לב' הביצים תוספת אחד ממ' ותו לא. והמדקדק בלשון הזה א"א להעמידו לקמן ואני שניהן שמעתי:

כמוה וכקליפתה - אלמא לא שוי לחצי שיעור דפסול גוייה דאי לרבי יהודה חסר קימעא בעי מיהוי ואי לרבי יוסי ביצה וקליפתה שוחקות בעי מיהוי ואי לרבי ועודות בעי דהיינו טפי:

בלא קליפתה - נמי זוטר טפי אפילו מפלגי שיעוריה דחצי פרס דרבי יהודה:

זו דברי ר' יהודה - הך ברייתא דחצי פרס דלעיל:

ר' יוחנן בן ברוקה - ואוקימנא אליביה דבככר של רובע הקב ו' ביצים שיעור לעירוב חציה ג' חצי חציה ביצה ומחצה:

פשיטא - דהא רב חסדא גופיה הכי אוקמא לעיל צא מהן מחצה לחנוני:

בוניוס - שם האיש:

מודיא קונדסא - שם הסאה:

דמן נאוסא - מאותו מקום:

דמדברית - שהן ו' קבין וקי"ל קב ד' לוגין ולוג ו' ביצים הרי כ"ד ביצים לקב קמ"ד לסאה:

ואי דירושלמית - דאמר לקמן דעודפת שתות על סאה שהיתה בימי משה ושתות הביאו מבחוץ דהיינו חמישית כשיעור הראשון הרי ניתוספו כ' על ק' וניתוספו חמישית על מ' דהיינו ח' וביצה חסר חומש על ד' הרי תוספת כ"ט חסר חומש תנם על קמ"ד הרי קע"ג ובההוא בציר חומשא לא דק:

ואי דציפורית - דאמר לקמן יתירה על ירושלמית שתות מלבר:

מאתן ושבע הויין - למאה עשרים תוספת לע' י"ד תוספת שהן חומש של ע' שניתוסף עליה חלק חמישי שמתחילה שהוא חלק ששי למדה הגדולה דהיינו שתות מלבר כלומר על החמשה הביאו ששי מן החוץ הרי תוספת ל"ד תנם על קע"ג הרי ר"ז ובתוספת של ג' הביצים חומשין לא דק שהרי מחשבון הראשון חסר חומש צא מג' אלה חומש לא נשאר אפילו חצי ביצה:

אייתי חלתא שדי עלייהו - בסאה זו שהובאה לפניו היתה סאה ציפורית וחלת' שכשיטלו חלתה תעמוד על סאה ושיעור חלה אחד מכ"ד כדאמר בפרק חלון שבין ב' חצירות (לעיל עירובין פא.):

כמה הויין תמני - שהן אחד מכ"ד בקצ"ב ולא דק בחלתן של ט"ו ביצים הנותרין ועולה ליותר מחצי ביצה:

אייתי ועודות דר' - ששיער ומצא לכל ב' ביצים של מדברית אחד ממ' בביצה כדאמר דהוי לפ' ביצים ביצה לק"ס ב' ביצים ולמ"ז הנותרין יותר מחצי ביצה:

אי הכי טפי הוי להו - ממאתן ושיבסר ומשני כיון דלא הוי ביצה לא חשיב ליה כך שמעתי בלשון אחד וקשיא לי בגוה דאי דייקת בה שפיר טפי מביצה הוי שהרי בועודות של מ"ז ביצים שלא חשבת יש יותר מחצי ביצה ובחלתן של ט"ו ביצים שלא חשבת יש יותר מחצי ביצה וגם למעלה בתוספת ציפורית על ירושלמית נשארו שני חומשין שלא דקדקנו בהן ובלשון אחר שמעתי אלא אייתי ועודות של ר' שדי עלייהו ודל חלתן מהכא וכי פרכינן מאתן ושב הוו אייתי ועודות דר' אחת מכ' לכל ביצה שדי עלייהו דהוו למאתן י' ביעי הוו מאתן ושיבסר א"ה טפי להו ועודות דר' אחד מכ' לכל ביצה מז' ביצים וגם ב' חומשין שלא דקדקנו בהן ומשני כיון דלא הוי ביצה לא חשיב ליה:

שתות - מלבר:

ושל ציפורית יתירה על ירושלמית שתות - ירושלמית ושתות מלבר:

ואלא שליש ירושלמית - קאמר:

שליש דידה כמה הוי נ"ח נכי תילתא - דהא סאה ירושלמית קע"ג כדאמרינן לעיל:

תילתא - דקמ"ד הוי מ"ח:

ואילו עודפת - דציפורית על מדברית ס"ג דהא סאה ציפורית ר"ז כדאמרן לעיל ומדברית קמ"ד:

קרוב לשליש דידה - דשליש דידה ס"ט ועודפה ס"ג:

ושליש דידה - דהוא ס"ט קרוב הוא למחצה מדברית דהוא ע"ב:

בועודות דרבי - כי משערת לה בועודות דאשכח בה רבי דשיער בה מאתן ושיבסר והוי שליש דידהו ע"ב ושליש ביצה ויתירה על מחצה דמדברית שליש ביצה דמחצה דמדברית ע"ב: