דאית ליה קוברין — שיש לו יורשין:
באיסרטיא — דרך כבושה:
מפניהו — ואי סלקא דעתך קנה מקומו היכי מצי למשקליה מהתם:
במת מוטל על המיצר — שמושכב ברוחב הדרך ממיצר למיצר מתוך שניתן רשות לפנותו מפני כהנים ועושי טהרות שלא יאהילו עליו מפניהו לכל רוח שירצה:
שמלח סדומית יש כו' — ואמור רבנן (ברכות דף מ.) אחר כל אכילתך אכול מלח ומשום מלח שטבל בו אצבעו תיקנו מים אחרונים:
כי קורטא בכורא — בכור מלח יש מעט מאותו מלח סדומית כמין קורט קטן:
כייל מלחא מאי — מדד מלח לחמרים צריך ליטול ידיו או לא:
כל שכן — דצריך:
אכסניא — חיל הבא למלך ישראל להלחם על אויביהם וישראלים הם:
דמאי — ספק מעושר ספק אינו מעושר דרוב עמי הארץ מעשרין הן וחומרא דרבנן היא וגבי הנך אקילו רבנן:
לוקין על עירובי תחומין — דכתיב אל יצא איש ממקומו ומהכא ילפינן תחומין בפ' מי שהוציאוהו (לקמן עירובין דף נא.):
(שבאל) — לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד הוא דס"ד אל יוציא הוא ונפקא לן הוצאה מרשות לרשות מיניה וההיא אב מלאכה היא וממיתין עליה:
וכל לאו שניתן לאזהרת — שלא יעשה כן שמתחייב עליו מיתת ב"ד אין לוקין עליו אפי' לא התרו בו למיתה והתרו בו למלקות דהשתא לא מיקטיל אפי' הכי לא לקי דלאזהרת מיתה ניתן ולא למלקות:
אל יצא כתיב — ואין כאן לשון הוצאת משוי:
מתני' עושין פסין לביראות — שברשות הרבים וביראות עצמן רשות היחיד הן שעמוקים עשרה ואין יכול למלאות מהן ועושים פסין אלו להכין להן היקף שיהו הפסין הללו עושין את סביבות הבור רשות היחיד וימלא ויוציא ויניח שם ותיכנס בהמתו וישקנה:
דיומדין — עמודין הנראין כשנים שעשוי כמרזב שלנו וכשנועצו בקרקע לפאת דרומית מערבית נוטה דופנו אחד למזרח וצידו אחד לצפון והשני לפאת מערבית צפונית נוטה צידו אחד למזרח וצידו אחד לדרום וכשנותן ארבעתן לד' הפיאות נמצא לכל רוח ב' אמות דופן אמה כנגד אמה והריוח בינתים:
פשוטין — באמצע נותן לכל רוח לוח רחבה אמה ובגמרא מפרש באיזה בור בעי ר' מאיר פשוטין דהא מודה ר' מאיר שיכול להניח י' אמות ריוח בינתים כדמפרש ואזיל:
וביניהם שתי רבקות וכו' — דהיינו עשר אמות כדמפרש בגמרא ואם פחות כ"ש שהוא יפה:
קשורות — חומרא הוא למעט מריוח שבינתים:
ולא מותרות — בגמרא פריך היינו קשורות:
אחת נכנסת ואחת יוצאת — קולא הוא דלא בעינן עשר מצומצמות אלא שוחקות:
מותר להקריב — פסים לבאר ולעשות ההיקף קצר:
ובלבד שתהא — משפת הבאר עד בין הפסין כדי ראשה ורובה של פרה אבל בציר מהכי לא דילמא ממשיך אחר פרתו ומפיק לדוולא חוץ למחיצה וקא מפיק מרשות היחיד לרשות הרבים:
