גרוגרת — היא תאנה יבישה ובה שיערו כל אוכל אדם לענין הוצאת שבת דתנן (שבת ד' עו:) המוציא אוכלין כגרוגרת: בעל הבית חס על כליו ואם ניקב כמוציא זית מצניעו לאגוזים כאגוז מצניעו לרמונים לפיכך אם ניטמא וניקב עדיין טמא עד שינקב כמוציא רמון והיינו שיעורן כרמונים אבל כלי אומן העומד לימכר טהור בנקב קטן:
רוב שיעוריה כזיתים — אכילת חלב ודם ונותר ופיגול וטמא ונבילה ובהמה טמאה ובשר המת להאהיל ומגע נבילות: כל דבש האמור בתורה דבש תמרים וכדאמר התם (בכורים פ"א מ"ג) אין מביאין בכורים כי אם מז' המינין ולא מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים אלמא פשיטא ליה לתנא דתמרים מז' המינין דהיינו דבש:
במים במי מקוה — המכונסין משמע ואע"ג דלאו חיים מדלא כתיב חיים:
כל בשרו — משמע כל בשרו כאחד:
לשערו — שתפסל בו חציצה:
וכדרבה — דאמר רבה חציצה פוסלת בשיער:
נימא אחת קשורה חוצצת — דמצי להדוקה שפיר ואין המים נכנסין בקשר:
שלש אינן חוצצות — דלא מיהדקי שפיר ועיילי בהו מים:
דבר תורה — הלכה למשה מסיני בתורה שבעל פה:
רובו — רוב שערו שאם יש בו דבר החוצץ כגון דם יבש ודיו וטיט יבש וזפת יבש או שקשור רובו אחת אחת:
ומקפיד עליו — שמצטער על ליכלוך זה שבראשו:
ושאינו מקפיד עליו — הוי כגופו ואע"ג דהוי ברובו לא חייץ:
וגזרו על רובו שאינו מקפיד — הואיל והוי רוב ודמי במקצת לחציצה דאורייתא:
ועל מיעוטו המקפיד — הואיל ודמי ליה בהקפדה וגזרו לאו הלכה למשה מסיני הוא אלא גזירה מדרבנן ורובו המקפיד לחודיה הוא דהוה הלכה למשה מסיני:
וליגזור נמי על מיעוטו שאינו מקפיד עליו משום מיעוטו המקפיד — דדמו להדדי דהאי מיעוט והאי מיעוט:
אי נמי — ניגזור בו משום רובו שאינו מקפיד דדמי להדדי דהאי אינו מקפיד והאי אינו מקפיד:
היא גופה גזירה — משום רובו המקפיד כדאמר:
ארון תשעה וכפורת טפח — ארון גובהו תשעה טפחים דכתיב (שמות כ״ה:כ״ב) ואמה וחצי קומתו וכפורת טפח הרי עשרה וכתיב ודברתי אתך מעל הכפורת ותניא בפ"ק דסוכה (ד' ה.) רבי יוסי אומר לעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה דכתיב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם ולמטה מעשרה טפחים חשיב ארץ דכתיב ודברתי אתך מעל הכפורת אלמא עשרה הוי מחיצה דלמעלה מעשרה לא חשיב ליה רשות תחתית אלא רשותא אחריתי:
טפח — כנגד רחבה של קורה ותחתיה:
אמות בנין — כגון אמות הקרשים והיריעות:
אמת כלים — כגון אמות הארון והמזבחות והשלחן:
באמה בת חמשה — דהשתא לא נפקא ליה מארון מידי דלר' יהודה לא הוי לארון בהדי כפורת אלא שמנה טפחים ומחצה:
בבינונית — באמה בת ו' בינונית לכל אדם ויש גדולה ממנה כדאמר בכיצד צולין (פסחים פו.) שתי אמות היו בשושן הבירה אחת יתירה על של משה חצי אצבע ואחת יתירה עליה חצי אצבע נמצאת. יתירה על של משה אצבע:
לגוד — דאמרינן בכמה דוכתי גוד אחית גוד אסיק ופחות משלש כלבוד ולשון לבוד כמו סניף דבר קצר שהוסיפו עליו והאריכוהו:
ובא למעטו — לעשות בנין אצטבא או עפר תחת הקורה בארץ למעט גובה החלל:
כמה ממעט — משמע: כמה יגביה הקרקע:
כמה דצריך ליה — עד שלא יהא החלל יותר על עשרים:
רחבו — של מיעוט להרחיבו לתוך אורך המבוי כמה:
טפח — כנגד רחבה של קורה ותחתיה:
מאן דאמר טפח קסבר מותר להשתמש תחת הקורה — דאמר חודו החיצון יורד וסותם כדמשמע לקמן (עירובין ד' ח:) והלכך כיון דשיעור עשרים אמה משום היכר הוא הרי יש היכר לעומד על אותו טפח שנגבה תחת הקורה:
