מתני' מערב אדם שני עירובין — אם היה צריך יום ראשון לילך לכאן ויום שני לילך לכאן יכול לערב למזרח ולמערב ערב יו"ט הראשון:
ואומר עירובי — של מזרח יקנה לי היום לצורך מחר ועירובי של מערב יקנה לי בבין השמשות דלמחר לצורך יום שני דקסבר רבי אליעזר שבת ויו"ט לאו כחד יומא אריכא נינהו אלא שתי קדושות ולכל חד יומא אית ליה חדא שביתה ובכל חדא מיקניא ליה שביתה לאיזה צד שירצה וביה"ש דקמא לדידיה הוא דקני ולא ליום ב':
עירובי בראשון ובשני כבני עירי כו' — כלומר ואם לא היה רוצה לילך אלא באחד מן הצדדין ביום ראשון ובשני אין צריך לזוז מתחומו לא לכאן ולא לכאן ואינו רוצה להפסיד לא אלפים של תחומו מכאן ולא אלפים של תחומו מכאן יערב עירוב אחד לצד שהוא רוצה לילך בו ביום ראשון ויאמר עירובי זה יקנה לי לצורך מחר ובשני הריני כבני עירי שלא עירבו או אם היה צריך לילך בשני ולא בראשון יאמר עירובי זה יקנה לי ביה"ש של מחר ובראשון אהיה כבני עירי:
או מערב לרוח אחת — לצורך שני ימים:
או אינו מערב כל עיקר — אפילו לצד אחד להיות באחד מן הימים כבני עירו:
או מערב לב' ימים — ובגמרא פריך היינו לרוח אחת:
מוליכו — השליח:
בראשון — ערב יו"ט שלפני השבת:
ומחשיך עליו — עד שיקנה העירוב:
ונוטלו ובא לו — שמא יאבד ושוב אין לו עירוב בשני כדקתני נאכל עירובו בראשון וכו' וחוזר ומוליכו בשני כו':
משתכר בהליכתו — כלומר קנה לו הליכה ליום מחר:
ומשתכר בעירובו — שאוכלו וביו"ט אחר שבת דלא אפשר בהכי מוליכו בראשון וחוזר והולך שם בשני לראות אם קיים עירובו ומחשיך עליו ואם רצה יאכלנו אחרי כן:
מודים אתם לי שהן ב' קדושות — דקאמריתו אין עירוב לשני דאי קדושה אחת ה"ל כחד יומא אריכא ויקנה בין השמשות של ראשון לשניהן וכיון דשתי קדושות הן יכול לערב נמי לב' רוחות:
גמ' לרוח אחת — דקתני מתני':
מאי ניהו — פשיטא דלשני ימים קאמר בניחותא:
ולשני הימים — דקתני:
מאי ניהו — פשיטא לי דלרוח אחת קאמר וא"כ תרתי למה לי היינו קמייתא:
אי אתה מודה ביום אחד — דמערב לרוח אחת או אינו מערב כל עיקר לב' ימים נמי או מערב כמו ליום אחד או אינו מערב כל עיקר:
אבל — אמת כמו אבל שרה ומתרגם קושטא (בראשית יז):
שאם עירב ברגליו — שלא היה לו פת לשגר ע"י שליח ולערב והלך הוא בעצמו וישב לסוף אלפים אמה עד שקדש עליו היום וקנה שביתה וחזר ולן בביתו:
מערב ברגליו בשני — צריך לערב ברגליו אף בשני ואינו יכול לצאת בשני חוץ לתחום על ידי קנייה הראשונה או אם נאכל עירובו המערב בפת ונאכל עירובו ביום ראשון לאחר שקנה העירוב אי אתם מודים לי שאינו יוצא עליו בשני ע"י אותה קנייה:
הא לאיי — ר' אליעזר קמהדר לה וקאמר ודאי אף לדבריכם שתי קדושות הן ולא גרסינן לאיי אפנויי מופני דאינו דורש לא פסוק ולא ג"ש דבכולי הש"ס הן תרגום של לאיי:
ורבנן מספקא להו — בשבת ויו"ט אי קדושה אחת נינהו אי שתי קדושות:
ועבדי הכא לחומרא — דאין יכול לערב לשני רוחות דלמא חדא קדושה היא:
והכא לחומרא — דאי נאכל בראשון דאין עירוב לשני דלמא ב' קדושות הן:
אי אתה מודה שאין מערבין בתחילה מיו"ט לשבת — אם לא עירב בין השמשות של ערב יו"ט והוצרך לצאת בשבת אי אתה מודה שאינו יכול לערב מיו"ט לשבת אלמא קדושה אחת היא והרי הוא כיום אחד שאינו יכול לערב בחצי היום אם לא עירב בין השמשות:
משום הכנה — שמכין מיו"ט לשבת ולא משום טעמא דחד יומא הוא:
אין יוצא עליו בשני — והרי הוא כבני עירו דודאי שתי קדושות הן ואין עליו חשש ספק:
