מסכת עירובין דף י״ח עמוד ב׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Eruvin 18b, Chapter 2 Osin Passin
רש"י
אוצר רחב מלמטה וקצר מלמעלה - שאם היה רחב מלמעלה כשהוא ממלאו מכביד משאוי הפירות על הכתלים ומטה אותם:
רחבה מלמטה - חלל בית הרחם שלה:
שושבינות - שנשתדל בחיתונו לשמחו ולהתעסק בצרכי סעודת חופה:
סגי - מהלך:
ואפילו היא אשתו - שהוא גנאי לו:
נזדמנה לו על הגשר - והיא מהלכת לפניו:
יסלקנה לצדדין - ויעבור לפניה:
בנהר - דמדליא למנא ומסתכל בבשרה ובאשת איש קאמר:
המרצה - מונה:
יד ליד - המרצה מיד ליד אפי' הוא כמו משה שקבל תורה מיד הקב"ה לידו:
עם הארץ היה - דלא גמר דרך ארץ דמתני' דקתני לעיל לא יהלך אדם אפילו אחרי אשתו:
אלקנה - נביא היה כדתניא בסדר עולם ויבא איש האלהים אל עלי זה אלקנה י' נביאים נקראו איש האלהים והוא א' מהם וליכא למימר עם הארץ היה:
ולמאי דקאמר רב נחמן - דהאי אחרי אחרי ממש קאמר:
בי רב - מקרא [שקורין] תינוקות של בית רבן:
ולא אחרי אשה - אשת איש:
ולא אחרי עבודת גלולים - שמא ימשך אחריה וכתיב הרחק מעליה דרכך ואמרי' (ע"ז דף יז.) זו האפיקורסות:
ולא אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללין - שנראה ככופר שעומד מאחריה ואינו נכנס:
בנדוי - שישב מאה ושלשים שנה נזוף מפני שגער בו הקב"ה דכתיב המן העץ וגו' וקללו:
זרזי תאנה - חגורות ומתרגמינן זרזין (בראשית ג):
שכבת זרע דחזיא לאונסיה - נעשה שידין ורוחין ולילין מיני מזיקין:
אומרים מקצת שבחו כו' - כלומר דרך ארץ הוא שאע"פ שאדם משבח את חברו שלא בפניו הרבה אין מרבה בשבחו לפניו מפני שנראה כמחניף:
בפניו - כתיב צדיק:
שלא בפניו - כתיב צדיק תמים:
טרף בפיה - מאמר פיה ביקשה שיהא זית טרף שלה והיינו מזון:
בשר ודם - נח:
ולא אמר איה אלוה עושי - לא הוצרך להתאונן ולומר איה עושי והריני חרב מי שנותן זמירות של תורה בלילה ולהכי נקט לילה שהקול נשמע מרחוק:
מיום שחרב בית המקדש - ופסקו הכהנים מלברך בשם המפורש כדאמר באין דורשין שהיו מברכין בשם המפורש:
דיו לעולם שישתמש בשם ב' אותיות - בין לשבח לפניו בין לברך איש את חבירו דכתיב כל הנשמה תהלל יה כלומר זה השם שכל הנשמה כולה ראוי להשתמש בו מכלל דשם בן ארבע אותיות ושם המפורש לא לכל הנשמה ניתן אלא לכהנים בלבד: דכתיב (דברים י׳:ח׳) ולברך בשמו וכתי' (במדבר ו׳:כ״ז) ושמו את שמי המיוחד לי:
נתקללו שכיניה - מקללתה:
נתברכו שכיניה - מקללתה:
למורש קיפוד - ושם הולכות החיות רעות ומזיקות מקומות הסמוכות לה דאוי לרשע ואוי לשכינו [סוכה נו:]:
מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain
1אוצר, מה אוצר זה רחב מלמטה וקצר מלמעלה כדי לקבל את הפירות אף האשה רחבה מלמטה וקצרה מלמעלה כדי לקבל את הולד.
2״ויביאה אל האדם״ מלמד שעשה הקב"ה שושבינות לאדם הראשון, מכאן לגדול שיעשה שושבינות לקטן ואל ירע לו.
3ולמאן דאמר פרצוף, הי מינייהו סגי ברישא? אמר רב נחמן בר יצחק: מסתברא דזכר סגי ברישא, דתניא: לא יהלך אדם אחורי אשה בדרך, ואפי' היא אשתו. נזדמנה על הגשר יסלקנה לצדדין. וכל העובר אחורי אשה בנהר אין לו חלק לעולם הבא.
ברייתא
4תנו רבנן: המרצה מעות לאשה מידו לידה או מידה לידו בשביל שיסתכל בה, אפילו דומה למשה רבינו שקיבל תורה מהר סיני לא ינקה מדינה של גיהנם. ועליו הכתוב אומר: (משלי יא, כא) ״יד ליד לא ינקה רע״ לא ינקה מדינה של גיהנם.
5אמר רב נחמן: מנוח עם הארץ היה, שנאמר: ״(שופטים יג״, יא) ״ויקם וילך מנוח אחרי אשתו״.
6מתקיף לה רב נחמן בר יצחק: אלא מעתה, גבי אלקנה דכתיב: ״וילך אלקנה אחרי אשתו״, הכי נמי? וגבי אלישע דכתיב: ״(מלכים ב ד״, ל) ״ויקם וילך אחריה״, הכי נמי?
7אלא: אחרי דבריה ועצתה, הכא נמי אחרי דבריה ועצתה.
8אמר רב אשי: ולמאי דאמר רב נחמן מנוח עם הארץ היה, אפילו בי רב נמי לא קרא. דכתיב: ״(בראשית כד״, סא) ״ותקם רבקה ונערותיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש״, ולא לפני האיש.
9אמר רבי יוחנן: אחרי ארי ולא אחרי אשה. אחרי אשה ולא אחרי עבודת כוכבים אחורי עבודת כוכבים ולא אחורי בית הכנסת בשעה שמתפללין.
10ואמר ר' ירמיה בן אלעזר: כל אותן השנים שהיה אדם הראשון בנידוי, הוליד רוחין ושידין ולילין, שנאמר: ״(בראשית ה״, ג) ״ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו״, מכלל דעד האידנא לאו כצלמו אוליד.
11מיתיבי, היה ר' מאיר אומר: אדם הראשון חסיד גדול היה, כיון שראה שנקנסה מיתה על ידו, ישב בתענית מאה ושלשים שנה, ופירש מן האשה מאה ושלשים שנה, והעלה זרזי תאנים על בשרו מאה ושלשים שנה.
12כי קאמרינן ההוא, בשכבת זרע דחזא לאונסיה.
13ואמר רבי ירמיה בן אלעזר: מקצת שבחו של אדם אומרים בפניו, וכולו שלא בפניו. מקצת שבחו בפניו, דכתיב: ״(בראשית ז״, א) ״כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה״,׃
14כולו שלא בפניו, דכתיב: ״(בראשית ו״, ט) ״נח איש צדיק תמים היה בדורותיו״.
15וא"ר ירמיה בן אלעזר, מאי דכתיב: ״(בראשית ח״, יא) ״והנה עלה זית טרף בפיה״ אמרה יונה לפני הקב"ה רבש"ע יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך, ואל יהיו מתוקין כדבש ותלוין ביד בשר ודם. כתיב הכא ״טרף״, וכתיב ״התם (משלי ל״, ח) ״הטריפני לחם חוקי״.
16וא"ר ירמיה בן אלעזר: כל בית שנשמעין בו דברי תורה בלילה, שוב אינו נחרב, שנאמר: ״(איוב לה״, י) ״ולא אמר איה אלוה עושי נותן זמירות בלילה״.
17ואמר רבי ירמיה בן אלעזר: מיום שחרב בית המקדש, דיו לעולם שישתמש בשתי אותיות, שנאמר: ״(תהלים קנ״, ו) ״כל הנשמה תהלל יה הללויה״.
18ואמר רבי ירמיה בן אלעזר: נתקללה בבל נתקללו שכיניה, נתקללה שומרון נתברכו שכיניה. נתקללה בבל נתקללו שכיניה דכתיב: ״(ישעיהו יד״, כג) ״ושמתיה למורש קיפוד ואגמי מים״. נתקללה שומרון נתברכו שכיניה דכתיב: ״(מיכה א״, ו) ושמתי שומרון לעי השדה׃
תוספות
יד ליד לא ינקה רע - לאו היינו קרא דדריש בסוטה (דף ד:) לענין גסות הרוח דהתם דריש מקרא דתועבת ה' כל גבה לב יד ליד וגו' וקרא דהכא היינו יד ליד לא ינקה רע וזרע צדיקים נמלט:
מתקיף לה רב נחמן בר יצחק - מכאן משמע דרב נחמן בר יצחק לאו היינו רב נחמן סתמא:
ולא אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין - בתוספתא דמגילה [פרק ג] תניא אין פותחין בתי כנסיות אלא למזרח שכן מצינו במשכן שנא' [במדבר ג] והחונים לפני המשכן קדמה וגו' מזרחה וגו' ונראה דקסבר האי תנא דשכינה במערב והיו משתחוים למערב או היתה א"י ובהמ"ק במערבם דכתיב [דה"ב ו] (ויתפללו) [והתפללו] דרך ארצם וכתיב [דניאל ו] וכוין פתיחן ליה בעיליתיה נגד ירושלם והשתא לכאורה נראה דאחורי בית הכנסת היינו לצד הארון ומיהו אין נראה (דבסוף פרק) קמא דברכות (דף ו:) אמרינן ההוא גברא דהוה מצלי אחורי בי כנישתא א"ל אליהו כדו בר קיימת קמי מרך פירוש כשתי רשויות וקאמר לא שנו אלא דלא קא מהדר אפיה לבי כנישתא אבל מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה ואם היה עומד לצד הארון כ"ש דאי מהדר אפי' לבי כנישתא דמחזי כשני רשויו' שהצבור משתחוי' למזרח והוא משתחוה למערב ועוד דאמר התם בפר' הרואה (ברכות דף סא.) אסור לו לאדם לעבור אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין ולא אמרן אלא דליכא פיתחא אחרינא אבל איכא פיתחא אחרינא לית לן בה א"כ משמע לפי שעובר לפני הפתח ואינו נכנס ונראה דאחורי בית הכנסת היינו לצד פתח ביהכ"נ וקורא אחורי לפי שהוא אחורי העם:
מרורין כזית - היינו אילן של זית והוא מר ואילן נמי מקרי זית דכתיב [שמות טו] ויורהו ה' עץ ודרשינן זה זית שאין לך מר באילנות כמו זית:
כל הנשמה - פר"ח קרי ביה הנשמה בדגש:
נתברכו שכיניה - והא דאמר [בת"כ פ' בחוקותי] ושממו עליה אויביכם שזו היא מדה טובה שאינה טוענת פירות בשעה שאין שרויין בה כאן היו בני יהודה שכיניה אי נמי שאינה מוציאה כל כך כמו כשהם עליה:
מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רבנו חננאל
ויביאה מלמד שעשה הקדוש ברוך הוא שושבינות לאדה"ר מיכן לגדול שעושה שושבינות לקטן ואל ירע לו:
תניא לא יהלך אדם אחורי אשה בשוק ואפי' היא אשתו ואפילו אחותו נזדמנה לו על הגשר יסלקנה לצדדין וכל העובר על הנהר אחורי אשה אין לו חלק לעולם הבא:
ת"ר המרצה מעות ליד האשה בשביל להסתכל בה אפי' הוא כמשה רבינו לא ינקה מדינה של גיהנם ועליו הכתוב אומר יד ליד לא ינקה רע. פי' [אפי' הוא כמשה רבינו] שקיבל התורה מידו של הקדוש ב"ה לא ינקה מדין גיהנם:
מנוח עם הארץ היה שנא' וילך מנוח אחרי אשתו - והלא באלקנה כתיב וילך אלקנה אחרי אשתו. ובאלישע כתיב ויקם וילך אחריה.
אלא מאי אחריה אחרי דבריה ואחרי עצתה.
אמר ר"י אחרי ארי ולא אחרי אשה אחרי אשה ולא אחורי בהכ"נ - אחורי בהכ"נ ולא אחורי בית ע"ז. בשעה שהצבור מתפללין.
היה ר"מ אומר אדה"ר חסיד גדול היה כיון שראה שנקנסה עליו מיתה ישב בתענית ק"ל שנה ופירש מן חוה והעלה זרדי תאנים על בשרו.
ופרקינן שכבת זרע דחזה לאנסו - פי' קרי נעשו שידין ולילין:
אומר מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו כו' - אמר' יונה רבון העולמים יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך ואל יהיו מתוקין כדבש ומסורין בידי בו"ד כו'.
כל בית שנשמעין ממנו דברי תורה בלילה אינו חרב שנאמר ולא אמרו איה אלוה עושי נותן זמירות בלילה.
א"ר ירמיה בן אלעזר מיום שחרב ביהמ"ק דיו לעולם שישתמש בב' אותיות שנא' כל הנשמה תהלל יה פי' הנשמה [בדגש] דכתיב (יחזקאל ל״ו:ל״ה) הארץ הלזו הנשמה פי' משנעשית א"י נשמה הילולו של הקב"ה בחצי השם והוא ככל השם ומפורש במנחות בגמ' דהקומץ. וי"א כיון שאין אומרים שם ככתבו אלא במקדש ובמדינה בכינויו וחציו ככלו. כיון שנחרב ביהמ"ק מהללין שבח הק' בחו"ל בחצי השם שהוא חשוב ככלו:
נתקללה בבל נתקללה שכניה שנאמר ושמתיה למורש קיפוד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד.
מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain
מסכת עירובין דף י״ח עמוד ב׳
מסכת עירובין דף י״ח עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 18 קטעים ממוספרים, כ־480 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: עירובין דף י״ח ע״ב
פתיחה בקורא