מסכת עירובין דף כ״ב עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Eruvin 22a, Chapter 2 Osin Passin
רש"י
שמשכים ומעריב - שחורות לשון שחרית כעורב לשון ערבית:
עורב אכזרי על בניו - כדכתיב (תהילים קמ״ז:ט׳) לבני עורב אשר יקראו והקב"ה מזמן להן יתושים ונכנסין לתוך פיהן:
קורמי - ירקות לישנא אחרינא: גמי לח כי עקרת לההוא רכיכא דאית ביה וטחני ליה ועבדי ריפתא באל"ף בי"ת דר' מכיר מצאתיו:
אל פניו - של הקב"ה ודומה לו כמשאוי לפניו:
ולא למחר לעשותם - שלאחר מיתה לעתיד לבוא אם בא לקיים מצות אינו מועיל דמי שטרח בערב שבת. יאכל בשבת כדאמר במס' ע"ג:
אפים - משמע פנים בין שוחקות בין זעומות אפים שוחקות מאריך ומאחר לצדיקים לעתיד לבא ואפים זעומות ומאריך לרשעים ומאחר פורענותם לעוה"ב:
בור ופסין - רוחב הבור עם חלל היקף הפסין הרחוקין שתי אמות:
או דילמא בור - לחודיה שרי בבית סאתים לבד הרחקת ב' אמות:
אדם נותן עיניו בבורו - ואם בא ללמוד מכאן היתר למקום אחר מן הבור הוא למד והרי אינו אלא בית סאתים הלכך אע"פ שהוקף יותר על כן לא אתו למישרי קרפף יותר מבית סאתים דעלמא שלא הוקף לדירה:
או דילמא במחיצתו אדם נותן עיניו - ואם בא ללמוד מכאן היתר למקום אחר מן המחיצה ילמוד הלכך אתי למישרי בעלמא יותר מבית סאתים אי שרית הכא:
לא אמרו להרחיק - ההיקף לבד בית סאתים של רוחב הבור אלא שתי אמות:
אריך וקטין - ק' על נ' דהוו סאתים כחצר המשכן לר' יהודה אע"פ שאינו מרובע מותר ובלבד שלא יהא בין ארכו ורחבו יותר מבית סאתים ולר"'ש בעינן מרובע כדאמר בהדיא בית סאתים על בית סאתים דהוי שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים כדאמר בהאי פירקין (ד' כג.) קטין קצר ברחבו:
כל אויר - אף על פי שאינו מקורה אם תשמישו לדירת אדם לכניסה וליציאה תמיד:
וכל דירה - שהיא מכוסה בגג והיא עשויה לשמירת אויר שחוצה לה:
גמ' חייבין עליה - אלמא אתו רבים ומבטלי מחיצה:
הכא איכא שם ד' מחיצות - שיש שתי אמות היכר היקף דופן לכל רוח:
מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain
1שמשכים ומעריב עליהן לבית המדרש. רבה אמר: במי שמשחיר פניו עליהן כעורב.
2רבא אמר: במי שמשים עצמו אכזרי על בניו ועל בני ביתו כעורב. כי הא דרב אדא בר מתנא הוה קאזיל לבי רב, אמרה ליה דביתהו: ינוקי דידך מאי אעביד להו? אמר לה: מי שלימו קורמי באגמא?
3(דברים ז, י) ״ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו״, א"ר יהושע בן לוי: אילמלא מקרא כתוב, אי אפשר לאומרו כביכול כאדם שנושא משוי על פניו, ומבקש להשליכו ממנו.
4״לא יאחר לשונאו״, א"ר אילא: לשונאיו הוא דלא יאחר, אבל יאחר לצדיקים גמורים.
5והיינו דא"ר יהושע בן לוי: מאי דכתיב ״(דברים ז״, יא) ״אשר אנכי מצוך היום לעשותם״, ״היום לעשותם״ ולא למחר לעשותם, ״היום לעשותם״ למחר לקבל שכרם.
6א"ר חגי, ואיתימא ר' שמואל בר נחמני: מאי דכתיב ״(שמות לד״, ו) ״ארך אפים״? ״ארך אף״ מבעי ליה!
7אלא ארך אפים לצדיקים, ארך אפים לרשעים.
8ר' יהודה אומר עד בית סאתים וכו'. איבעיא להו: בור ופסין קאמר, או דילמא בור ולא פסין קאמר?
9אדם נותן עיניו בבורו, ולא גזרינן דילמא אתי לטלטולי יותר מבית סאתים בקרפף;׃
10או דילמא, אדם נותן עיניו במחיצתו, וגזרינן דילמא אתי לאיחלופי יותר מבית סאתים בקרפף.
11ת"ש כמה הן מקורבין כדי ראשה ורובה של פרה, וכמה הן מרוחקין אפי' כור אפי' כוריים. ר' יהודה אומר: בית סאתים מותר, יתר מבית סאתים אסור.
12אמרו לרבי יהודה: אי אתה מודה בדיר וסהר מוקצה וחצר, אפילו בית חמשת כורים ובית עשרת כורים, שמותר.
13אמר להם: זו מחיצה, ואלו פסין.
14ר"ש בן אלעזר אומר: בור בית סאתים אבית סאתים מותר, ולא אמרו להרחיק אלא כדי ראשה ורובה של פרה.
15הא מדקאמר ר"ש בן אלעזר בור ולא פסין, מכלל דרבי יהודה בור ופסין קאמר. ולא היא, ר' יהודה בור בלא פסין קאמר.
16אי הכי, היינו דר' שמעון בן אלעזר! איכא בינייהו אריך וקטין.
17כלל אמר רבי שמעון בן אלעזר: כל אויר שתשמישו לדירה, כגון דיר וסהר מוקצה וחצר, אפילו בית חמשת כורים ובית עשרת כורים מותר.
18וכל דירה שתשמישה לאויר, כגון בורגנין שבשדות, בית סאתים מותר, יתר מבית סאתים אסור.
מתני׳ · משנה
19ר' יהודה אומר: אם היה דרך רשות הרבים מפסקתן יסלקנה לצדדין. וחכמים אומרים: אינו צריך.
גמ׳ · גמרא
20רבי יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרווייהו: כאן הודיעך כוחן של מחיצות.
21כאן, וסבירא ליה? והאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן: ירושלים, אילמלא דלתותיה ננעלות בלילה, חייבין עליה משום רשות הרבים.
22אלא: כאן ולא ס"ל׃
23ורמי דר' יהודה אדר' יהודה. ורמי דרבנן אדרבנן.
24דתניא, יתר על כן א"ר יהודה: מי שהיו לו שני בתים משני צידי רשות הרבים, עושה לו לחי מכאן ולחי מכאן, או קורה מכאן וקורה מכאן, ונושא ונותן באמצע. אמרו לו: אין מערבין רשות הרבים בכך.
25קשיא דר' יהודה אדרבי יהודה, קשיא דרבנן אדרבנן.
26דר' יהודה אדרבי יהודה לא קשיא: התם דאיכא שתי מחיצות מעלייתא. הכא ליכא שתי מחיצות מעלייתא,׃
27דרבנן אדרבנן [נמי] לא קשיא: הכא איכא שם ארבע מחיצות, התם ליכא שם ד' מחיצות.
28א"ר יצחק בר יוסף א"ר יוחנן: ארץ ישראל אין חייבין עליה משום רה"ר יתיב רב דימי וקאמר ליה להא שמעתא. א"ל אביי לרב דימי: מ"ט׃
תוספות
ארך אפים לצדיקים ולרשעים - אפים שוחקות מאריך לצדיקים עד לעתיד וזעומות לרשעים ומאחר פורענותם עד לעולם הבא וגם זה לטובה שיש להם שהות לחזור בתשובה כדמשמע בחלק (סנהדרין ד' קיא.) דהוי נמי לטובה [ע' תוס' ב"ק נ: ד"ה ארך]:
או דלמא בור בלא פסין קאמר - פירוש ופסין לא יהו מרוחקין מן הבור אלא כדי ראשה ורובה של פרה אבל אין לפרש דפסין נמי אי בעי מרחיק עד בית סאתים מדקאמרי' בסמוך אי הכי מאי בינייהו בין לר"ש בין לר' יהודה ולפי זה טובא איכא בינייהו דר' שמעון לא שרי אלא להרחיק כדי ראשה ורובה של פרה ור' יהודה מתיר עד בית סאתים אלא ודאי גם ר' יהודה לא שרי להרחיק אלא כדי ראשה ורובה של פרה אע"ג דאדם נותן עיניו בבורו ולא במחיצה אין להתיר יותר:
בור ופסין קאמר - והא דאמר בפרקין (ד' כה.) קרפף יותר מבית סאתים ובנה עמוד גבוה י' ורחב ד' מיעטו ה"נ האי בור למה לא הוי מיעוט וי"ל דהתם במחיצות טובות אבל בפסין לא התירו בין הכל אלא בית סאתים:
והא א"ר יוחנן ירושלים אלמלא דלתותיה - ואם תאמר שאני ירושלים דהוה רחבה שש עשרה אמות ופסין ליכא אלא י"ג ושליש וי"ל הואיל והיה לירושלים צורת הפתח דחשיב כמחיצה כדאמר בפ"ק (ד' יא.) ואם יש לו צורת הפתח א"צ למעט לא היה לרבים דבקעי לבטל המחיצה ואפילו לרב דאתנייה צריך למעט מודה הוא דמן התורה מהני תדע דהא פיאה מתרת בכלאים אפילו יותר מעשר ולפי פירוש אחר דפירשתי (ד' ו.) גבי יתר על כן ניחא:
חייבין עליה משום רשות הרבים - וא"ת כיון דמסקינן דרבי יוחנן סבר ליה כרבי יהודה אמאי חייבין עליה משום רשות הרבים הא אית ליה שתי מחיצות דאורייתא וי"ל דירושלים היתה מפולשת מארבע צדדין וחייבין עליה משום רה"ר לעומד באמצע הפילוש דליכא מחיצה:
קשיא דרבי יהודה אדר' יהודה - קא סלקא דעתיה דמקשה דלרבי יהודה שלש מחיצות דאורייתא ולחי וקורה משום מחיצה אלמא לא אתו רבים ומבטלו מחיצה דאי שתי מחיצות דאורייתא לא הוה פריך מידי ומשני קסבר שתי מחיצות דאורייתא אי נמי אפילו קסבר שלש מחיצות דאורייתא לא אתו רבים ומבטלי מחיצה שלישית כיון דאיכא שתי מחיצות שלימות:
דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא - הוה מצי לשנויי דרבנן לא פליגי אדרבי יהודה אלא מדרבנן אבל מדאורייתא מודו ליה:
מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רב נסים גאון
רבא אמ' במי שמתאכזר על בניו כעורב עיקר דיליה מיהא דכת' ולבני עורב אשר יקראו וזה הדבר ידוע הוא כי העורב יטוש את אפרוחיו כל זמן שעדין לא העלו אברה ולאחר שתעלה עליהן אברה והן משחירין הוא חוזר אליהן וכת' נמי מי יכין לעורב צידו ובכתובות בפר' נערה שנתפתתה הקשו ועורבא בעי בניה והכת' לבני עורב אשר יקראו לא קשיא הא בחיוארי והא באוכמי:
מהדורה: Wien, 1847 · רישוי: unknown
מסכת עירובין דף כ״ב עמוד א׳
מסכת עירובין דף כ״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 28 קטעים ממוספרים, כ־482 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: עירובין דף כ״ב ע״א
פתיחה בקורא