אחד חדשות — שאין אדם טורח:
והשתא דתני אבוה דשמואל — דהאי חדשות כשיש בהן רצועות ואינן מקושרות כעין קשר של תפילין העשוי כמין אותיות וכן הוא קבוע תמיד אלמא טעמא משום קשר הוא דקשירה אב מלאכה ואסור לקשור בשבת קשר של קיימא:
דכ"ע לא טרח — דטעמא דחדשות לאו משום ספק קמיעא הוא:
ר' יהודה לטעמיה — בפרק אלו קשרים (שבת דף קיג.) חבל דלי שנפסק כורך עליו פונדא או פסיקיא ובלבד שלא יענבנו אלמא טעמא משום דקשירה הוא וחייבין עליה משום אב מלאכה:
הא לאו הכי עניב — בתמיה:
הלכה למשה מסיני — היאך הוא עשוי שדומה לדל"ת ובתפירתן עשוי כמין שי"ן ורצועה קטנה קבועה בהן וראשה כפוף ודומה ליו"ד הרי שדי:
ונוייהן — אותו היכר האותיות:
לבר — לחוץ שאינם כלפי התפילין בין הבתים אלא כנגד מראית העין לפי שנאמר בהן וראו וגו' ותניא ר"א הגדול אומר אלו תפילין של ראש:
הלוקח תפילין — הרבה יחד ולחזור למוכרן ולוקחן ממי שאינו מומחה:
בודק שתים של יד ואחת של ראש — וכיון דהוחזק בשלש הוה מומחה ולוקח השאר בלא בדיקה:
מה נפשך — מה דעתך אי קים לך דגברא דמזבן תפילין טובא מחד גברא זבין הוא והאי מוכר נמי מחד גברא קננהו:
לבדוק שלש בשל יד או שלש בשל ראש — ותסגי ליה בהכי להתחזק בכולהו:
כל חד וחד נמי — כל תפילין ותפילין דשמא מי שמכר לו את אלו לא מכר את אלו:
רבי היא — במסכת יבמות (דף סד:) הוא דאמר בתרי זימני הויא חזקה נשאת לראשון ומת לשני ומת לשלישי לא תנשא:
וכן בצבת השני — אם יהיו לו צבתים הרבה ובכל צבת תפילין הרבה קא סלקא דעתיה דהכי קאמר בדק בצבת הראשון שני תפילין הוחזק כל אותו צבת וכן בשני הוחזק גם הוא וכן בשלישי וכיון דהוחזק בשלשה צבתים כשרין הוחזקו כל הצבתים ואין צריך עוד לבדוק כלום:
מודה רבי בצבתים — דאין אחד מוחזק בשל חבירו שדרך ליקח צבת אחד מאיש זה וצבת אחד מאיש אחר לשון צבת כמו שול תשולו לה מן הצבתים (רות ב׳:ט״ז):
לאפוקי מחזקיה — לאשמועינן דאע"ג דבעלמא תרי הוו חזקה בצבתים לית ליה לרבי חזקה מדתני שלישי וגלי ביה והוא הדין לכולם:
זווי זווי — של ראש ושל יד קשורין יחד וכן הרבה קשרי זוג בצבת אחת:
דכריכן טובא — כי הדדי ואין ב' ב' קשורים:
ואי לאו — שאינם כלות קודם שקיעת החמה דהואיל והוא צריך לטרוח ולחזור משתחשך מחשיך עכשיו עליהם ויטלם יחד:
מוליכן כולם פחות פחות מד' אמות — קודם שיגיע לארבע אמות יעמוד לפוש וחוזר והולך פחות פחות מארבע אמות וכן תמיד דהשתא כל זמנא הויא עקירה והנחה ואין כאן העברה ארבע אמות יחד:
בסכנת עובדי גלולים — דמבזו להו לתפילין מוליכן:
בסכנת ליסטים — ישראל דקטלי ליה משום ממונו ולתפילין לא מבזו להו מכסן:
