הגדול מותר - לטלטל בו דיורין שבו ואפילו לרב דהא מחיצות של מטה שישנן בעודפו לכאן ולכאן מחיצות הניכרות הן וגוד אסקינהו ואית להו גיפופי והך פירצה שכנגד הקטן פתחא הוי לגדול ואין קטן אוסר עליו דהוי כשתי חצירות ופתח ביניהם:

אבל קטן אסור - דלדידיה הוי מלואו ולאו פתחא הוא ואסרי עליה בני גדול:

שיש דיורין על זה ועל זה - שעוברין כל שעה מזה לזה הלכך ליכא למימר גוד אסיק במחיצה התחתונה שביניהם מפני שנדסרת היא:

אבל אין בהן דיורים - אמרינן בה גוד אסיק ומותר אף הקטן אלמא אף במחיצה שאינה ניכרת אית ליה לשמואל גוד אסיק דאי לאו דמחוברין הן אין דריסה מזה לזה:

שיש מחיצה על זה ועל זה - כל סביבותיהן חוץ מכנגד חבורן דהשתא מישתרי גדול בגיפופי:

אבל אין מחיצה לא לכאן ולא לכאן שניהן אסורין - דקטן נמי אסר אגדול דהואיל ולא הוו גיפופי ממש אלא על ידי גוד אסיק לא הוו גיפופי לשוויה פתחא לגביה דפתחא דמינכר בעינן וכה"ג לא עבדי אינשי:

אי אמרי לכו דיורין - אם הזכרתי לכם שום דירה בדבר כך אמרתי לכם רב יוסף חלה ושכח תלמודו:

לא שנו - דקטן אסור בין לדיורי קטן בין לדיורי גדול אלא שיש מחיצה ראויה לדירה כלומר מחיצה קבוע וקיימא דתרוייהו גלו דעתייהו דבעו אשתמושי כל חד בדידיה הלכך גדול מותר בשלו דפתחא הוא ולא אסר קטן עלייהו וקטן אסור לשניהם משום דנפרץ במלואו לגדול ואסרי עליה בני גדול ולדידהו נמי לא מישתרי דכיון דעבד ליה מריה מחיצה קבועה לא סליק נפשיה מיניה ולא אחלי לגבייהו:

סלוקי סליקו נפשייהו - בני קטן מגגו ואחליה לבני גדול:

הותר בכל הגגין - ואפילו לרבנן דכיון דאינהו לא עביד סולם סליקו נפשייהו ואחלינהו לגביה:

בנה עלייה - והקיף כל גגו מחיצות לעלייה:

דקה - פתח קטן פתוח לצד הגגין:

הותר בכולן - דגלי דעתיה דקא מחזיק בהו והם לא הקפידו לעשות כן אחלינהו לגביה:

פעמים שהדקה לאיסור - ואפילו לרבי מאיר דמשוי כל הגגות רשות אחת אסור בהן:

דעבדה להדי תרביציה - שפתח לצד גינתו ומחיצה של צד הגגין הניח סתומה:

עירובין 89 עמוד ב

1רשות לעצמו. בשלמא לשמואל ניחא, אלא לרב קשיא.

2אמרי בי רב משמיה דרב: שלא יטלטל ב' אמות בגג זה, וב' אמות בגג זה.

3והא א"ר אלעזר: כי הוינן בבבל הוה אמרינן: בי רב משמיה דרב אמרו: אין מטלטלין בו אלא בד' אמות, והני דבי שמואל תנו: אין להן אלא גגן.

4מאי ״אין להן אלא גגן״, לאו דשרו לטלטולי בכוליה? ומי אלימא ממתני' דאוקימנא שלא יטלטל שתי אמות בגג זה ושתי אמות בגג זה?! ה"נ ב' אמות בגג זה וב' אמות בגג זה.

5אמר רב יוסף: לא שמיע לי הא שמעתא. א"ל אביי: את אמרת ניהלן, ואהא אמרת ניהלן: גג גדול הסמוך לקטן הגדול מותר, והקטן אסור.

6ואמרת לן עלה: אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא שיש דיורין על זה ודיורין על זה, דהויא לה הא דקטן מחיצה נדרסת.

7אבל אין דיורין על זה ועל זה שניהן מותרין.

8א"ל אנא הכי אמרי לכו: ל"ש אלא שיש מחיצה על זה ומחיצה על זה, דגדול מישתרי בגיפופי, וקטן נפרץ במלואו. אבל אין מחיצה לא על זה ולא על זה שניהן אסורין.

9והא דיורין אמרת לן! אי אמרי לכו דיורין, הכי אמרי לכו: ל"ש אלא שיש מחיצה ראויה לדירה על זה ומחיצה ראויה לדירה על זה, דגדול מישתרי בגיפופי וקטן נפרץ במלואו.

10אבל יש מחיצה ראויה לדירה על הגדול, ואין ראויה לדירה על הקטן אפילו קטן שרי לבני גדול. מאי טעמא? כיון דלא עבוד מחיצה, סלוקי סליקו נפשייהו מהכא.

11כהא דאמר רב נחמן: עשה סולם קבוע לגגו הותר בכל הגגין כולן.

12אמר אביי: בנה עלייה על גבי ביתו ועשה לפניה דקה ארבע הותר בכל הגגין כולן.

13אמר רבא: פעמים שהדקה לאיסור, היכי דמי דעבידא להדי תרביצא דביתיה, דאמר׃

תוספות

וקטן נפרץ במילואו - כגון שהגג קטן נכנס לתוך הגדול כדאוקימנא פרק קמא (דף ט:) דמתניתין דחצר קטנה שנפרצה לגדולה בנכנסין כותלי קטנה לגדולה שלא יהא נראה מבחוץ ושוה מבפנים:

ועשה לפניה דקה ד' הותר בכל הגגין - לפי מה שמפרש בכיצד מעברין (לעיל עירובין דף נט: ושם סא.) דדקה היא מחיצה מפרש ר"י הכא דכשבנה עלייה ועשה מחיצה כל סביב גגו ופתחה לצד הגגין ועשה לפני הפתח דקה ד' אז הוי תשמיש קבוע אבל בלא דקה ירא להשתמש שם תשמיש קבוע מפני בני גגין אחרים וקשה דבלא דקה נמי אמר לעיל דאם יש מחיצה ראויה לדירה על הגדול ולא על הקטן דאפילו קטן נמי שרי לבני גדול ור"ח גרס הותרו כל הגגין פירוש אם עירבו שאר הגגין וזה לא עירב עמהם אינו אוסר עליהם דכיון דעשה דקה סילק עצמו מהם וצריך לומר לפירושו דלצד הגגין הוא פרוץ במילואו או עלייה אינה אלא בחצי הגג שאם היה כל הגג מוקף מחיצה בלא דקה נמי לא היה אוסר ולשון פעמים שהדקה לאיסור צריך ליישב דהדקה אינה עושה לא איסור ולא היתר:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רבנו חננאל

אתמר רב אמר אין מטלטלין בכל גג אלא בד' אמות דלא אמרינן גוד אסיק מחיצתא. ושמואל אמר אמרינן גוד אסיק מחיצתא וכאילו מחיצות כל חצר עולות ומקיפות הגג לפיכך מותר לטלטל בכל הגג כי כמו החצר הוא ואקשינן עליה דרב והתנן וחכ"א כל אחד ואחד רשות לעצמו. ופרקינן רב הכי קתני כל אחד ואחד רשות לעצמו שלא יטלטל ב' אמות בגג זה ושתי אמות בגג אחר.

אמר רב יוסף בהא דתנן גג גדול סמוך לגג קטן גדול מותר וקטן אסור.

אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא שיש מחיצה הראויה לדירה על הגדול ומחיצה הראויה על הקטן דגדול מישתרי בגיפופי. פי' גיפופי כמו כתלים קטני' שנשארו מכותלי הגדולה ניתרת בהן שהן כמו פסין אבל הקטן שנפרץ במילואו ואין לו מחיצה כלל בזה (חצר א' חייב) אבל יש מחיצה הראויה על הגדול ואין הראויה לדירה על הקטן קטן נמי משתרי לגבי גדול דכיון [דלא] עבידו מחיצה בנפשייהו סלוקי סליקו נפשייהו מהכא וכי הא דאמר ר"נ אחד שעשה סולם קבוע לגגו מותרין בכל הגגות דהאי סליק נפשיה מהכא אמר אביי בנה עלייה על גבי ביתו ועשה לפניה דקה כמו איצטב' רחבה ד' טפחים מותרין בני הגגות בגגותיהן דהאי סליק נפשיה מהכא ולא קאסר.

אמר רבא ואי עבד' להאי דקה בהדיה ביתיה אסיר דלא אמרינן סלוקי סליק נפשיה אלא לנטורי ביתיה הוא דעביד.

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת עירובין דף פ״ט עמוד ב׳

מסכת עירובין דף פ״ט עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 13 קטעים ממוספרים, כ־266 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–105)עמוד

היעד שנמצא: עירובין דף פ״ט ע״ב

פתיחה בקורא