יתומין — קטנים:
אפוטרופוס — לכל אחד:
ובוררין להן — כל אפוטרופוס יברור חלק יפה שלו שמתוך כך יהיו החלקים שוים:
כח ב"ד — שמינו להם האפוטרופוס:
התם ממונא — והפקר ב"ד היה הפקר:
הכא איסורא — דא"א ומשום מה כח ב"ד יפה לא אפקעו רבנן קידושין:
גידול בר רעילאי:
ונוולה — אורגת:
הא גיטך — הראהו לה ולא מסרו לה:
ברוך הטוב והמטיב — שלא מסרת לה:
ולא בטל גיטא — ואם בא שליח זה ומסרו לה למחר מגורשת:
גלוי דעתא — שאינו חפץ עוד בשליחות זה:
אמר לכו רב ששת — רב ששת אמר לכם ואני שמעתי דלבטיל גיטא:
ואצרכיה רב ששת גיטא אחרינא — אלמא משום דגליא דעתיה בביטולא:
אטו רב ששת מבטל גיטא דאינשי הוה — אפילו גלוי דעתא ליכא דהא לא אמר אנא בטלתיה אלא רב ששת והכא ליכא גלוי דעתא דידיה:
איהו בטליה — ואמר בהדיא ליבטיל:
משום דפנוי — בני אדם המכין וחובטין אותו במצות רב ששת ואומר לו למה אתה מבטלו אמר להו הכי רב ששת צוה כן:
ירמיה ביראה — כך שמו:
תנא אשקליה — שנה שנית וכפהו לצוות לכתוב אחר:
אותיבו קרי באודנייכו — שימו קניבת ירק דק של דלועין באזניכם שלא תשמעו ביטולו:
אשור הבו לה הייא — התחזקו לתתו מהר:
אשור — כמו אשרתא דדייני (לעיל גיטין דף כו.) וכמו אשרו חמוץ (ישעיהו א׳:י״ז) לשון חיזוק:
אטו לבטולי גיטא בעי — זה שגילה בדעתו שאינו חפץ בגירושין הללו כלום גילה שהוא בא להפקיען על ידי ביטול גט:
לקיומי תנאה בעי — על ידי קיום תנאי הוא בא להפקיע לומר התניתי לבא עד שלשים ואם לאו יהא גט והרי באתי וקיימתי תנאי:
אי לא נסיבנא — כתב גט ונתן לארוסתו ע"מ שאם לא יכנס עד שלשים יום יהא גט:
קטרחנא — בצרכי חופה ואנוס אני:
אין טענת אונס — והוי גיטא:
והלכתא כנחמן — דאמר לעיל ביטול בפני שנים:
והלכתא כנחמן — נמי בהא דאמר הלכה כרבי בשתיהן: