מסכת גיטין דף ס״ט עמוד א׳

לברוקתי — חולי שבעין שקורין טייל"א:

דשב חומרי — מנומר בשבע גוונין מחמת זקנה:

ונייבשיה בטולא — כלומר שלא מחמת שמש:

תרתי מנתא כוחלא וחדא מנתא מיניה — שני חלקים כחול וחלק אחד ממנו:

תלתא מכחלי — מכחול הוא כנף עוף או כף רחב דק של עץ שנוטל בו הכחול ונותן בעין:

תלתא מכחלי — שלשה פעמים:

לימלי — ישום בעינו:

דאי לא — מיזדהר דלא לימלי טפי פקע עיניה:

לשברירי דליליא — סנורים הבאות על האדם בלילה:

שודרא ברקא — חבל של שיער בהמה ושל זנב סוס ופרה:

וניסר חדא כרעא מיניה וחדא כרעא מכלבא — יקשור אחד מרגליו ורגל הכלב בשני ראשי החבל:

ונטרפו ינוקא חספא אבתריה — יקשקשו תינוקות שברי חרסים אחריו:

ויאמרו — לחש זה:

אסא כלבא אכסא תרנגול — זקן כלב שוטה תרנגול:

אומצי — חתיכות בשר:

ונתבינהו ניהליה — בני הבתים להנך אומצי בצינורא דדשא:

קלקלי — אשפות:

ליפשוט — יתיר הקשר מרגלו:

בבביתא דעיניה — בבבת עינו:

סומקי — טחולים:

אחספא דאומנא — כלי חרס מנוול שמקיזין לתוכו דם:

ונימא ליה עוירא — לפתיחא הב לי ואיכול:

פפי שילא כו' — לחש הוא:

טעם דלי במי כסף — לחש הוא:

אשלא דפוריא — חבל של מיטה:

וקורטסא — נייר של מוכין:

ומוריקא — קרוג:

וסומקא דלולבא — דבר אדום הגדל בלולב:

ונגדיל פתילתא — לשון גדילים יעשה פתילה מן הצמר:

ולטמיש בחלא — ישרה בחומץ:

וניגדביל — יגלגלנו באפר וידבק האפר בו:

ונשדו עליה — דרך מרזב:

סריך — נדבק הקש בדם:

גילא — אישטריי"ס:

כיון — דדמא דכבדא שהיא תלויה למטה מן הריאה עולה למעלה ונפיק דרך הפה:

אימר אתמוחי אתמח — כולה כבדא ולא נשתייר הימנה כלום ונפל לריאה דרך קנה הכבד שמחובר לקנה של ריאה:

כוני — מלא אגרוף:

פירמא דסילקא — קניבת תרדים מצינדור"א:

פרידא — מין עשב וי"א מדיירישר"ש:

וכנגדן — כשיעור כל אלו:

כנתא פטירתא — אנטריי"ל של בהמה שהיתה פטר רחם לאמה:

לככא — חולי השינים הפנימים:

תומא יחידא — ראש שום שלא היה בו אלא צלע אחד:

ונמרסיה — ישחקנו:

אטופרא דאליונא — על צפורן של בוהן יד:

ונזדהר לבשריה — שלא יגע אותו שום בבשרו:

דקשי לחיורא — צרעת:

לחינכי — אבעבועות הגדילים בגרון כמין גלנט ובלשון רומי אשטרנגיילו"ן:

חומתי כי ממרו — עלי של חומם פילטרו טוב לרפואה זו כמין עשב שקורין ממרו בלשון ארמי:

ועיקרא דחומתי — שורש החימום פילטרו:

עדיף — לרפואה מממרו ממרו שבדמוני' לשון מורי:

הני — חומתי וממרו:

לאוקומי — החולי שלא ינפח יותר מדאי:

לבשולי — האבעבועות שתקבץ לחה שלהן לתוכן שתהא יוצאה כשיבקעו אותו:

פארי דריש נפיא — סובים גדולים שצפין למעלה בנפה כשמרקדין:

וטלפחי בעפרייהו — עדשים עם עפר שנתלשו בהן:

ושבלוליתא — תלתן פינוגר"י:

וחומרתא דכשותא — פרח שבכשות הומלו"ן:

כאמגוזא — כשיעור אגוז:

לפתוחי — האבעבועות של אשטרנגיילו"ן שיבקעו ותצא הליחה:

לינפח ליה — בגרונו:

בגילא דחיטתא — שהוא חלול ויכניס זרע השחלים לתוכו בראשו אחד ויכניסנו בתוך פיו של חולה עד הבליעה וינפח חבירו בראש האחר ויצאו השחלים ויפלו ויחנו על החולי:

לאסוקי — להעלות בשר לרפאות הביקוע:

מטולא דבית הכסא — מתחת צל אבנים המסודרות לבית הכסא בשדות ומתוקנות כעין מושב:

לברסם — חולי שקורין צוריי"ר והוא בא מן הראש דרך החוטם:

כי פיסתקא דנשדור — כשיעור גלנט של ארז מסם נשדור שקורין אמוניקא:

חלבניתא דובשניתא — חלבנה מתוקה שקורין גלמא:

תרוודא — כף:

נטלא — כלי מחזיק רביעית:

חמרא נקידא — יין צלול יפה שאינו אדום:

וכי בשיל נשדור בשיל כוליה — זה סימן יהיה לך לכשיבשל הנשדור בידוע ששאר סמנין מבושלין לפי שהוא קשה: