טוחנין — תבואה מתוקנת:
ומפקידין — אותה אצל אוכלי שביעית שאין חשודים לא להחליף ולא ליגע:
אבל לא לאוכלי שביעית — תבואה של עוברי עבירה אין טוחנין אותה להם שאסור לסייען בעבירתם ומתני' קתני טוחנת עמה ומוקמת לה באוכל חולין בטומאה:
אמר אביי ההוא בכהן כו' — דאיסורא דאורייתא הוא כדפרישית:
אי הכי מפקידין — אי בכהן קאי מי מצי מפקידין אצלו ולא חייש שמא יגע:
אצל ישראל עם הארץ — דמתוך שאינו רגיל בה לא יגע בה:
גס בה — רגיל בה פריוו"ץ:
נדה — מטמאה את משאה ואע"פ שאין נוגעת:
כאן — הא דתני אין מפקידין בשהוכשרו והא דתני מפקידין בשלא הוכשרו ותרוייהו בתרומה ובשלהן אסור לסייען דחבר לא ידע אי הוכשרו אי לא:
לטוחן — זה שם האומן בלשון המשנה:
בחזקתן — שאין חשוד להחליף בשאינו מעושר ובפירות שביעית:
אבל לא לטומאה — חיישינן שמא נגע ולעיל קתני מפקידין אצלם:
מאי קארי לה — הא איתרצא לה הכי:
למירמא אחריתי עלה — על הדא דקתני בחזקתן למעשרות ולכך קבעה בגמ' הכא למירמא עלה ולפרושה דלא תקשי לן:
הנותן לחמותו — עיסה לתקנה לו והוא חבר והיא אשת עם הארץ והטבילה לכך:
שהיא חשודה מחלפת המתקלקל — ונותנת לו היפה שלה הלכך מעשר את שהוא נותן לה שאם תחליפנו נמצא מאכילה שאינו מעושר ואת שהוא נוטל הימנה שאם החליפתו נמצא אוכל שאינו מעושר:
רוצה היא כו' — ולא לרעה היא מחלפת:
לפונדקית — תלמיד היושב לפני רבו ונתאכסן אצל עם הארץ פונדקית אופה לו את עיסתו:
שחשודה מחלפת — לא גרסינן הכא המתקלקל:
התם נמי לטובה היא מתכוונת — ומוריא לעצמה הוראת מצוה בחלוף זה:
בר בי רב כו' — חמימא וקרירא לאחר ב' ימים או ג' היא מחליפה:
טוחנת — מסייעתה:
בזמן שהיא טמאה — אשת חבר דכיון דבימי טומאה אינה רגילה ליגע בטהרות לא חיישינן שמא תטול ותתן לתוך פיה:
