בוני התלמוד

    מסכת גיטין דף פ״ה עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ואוקימנא בחוץבריש פירקין ושמעינן מינה דאילו בעל מנת אפילו כתבו בתוכו כשר:

    אימא דברי הכל כשר כו'ר' זירא לטעמיה דאוקי פלוגתא בלפני התורף הלכך ד"ה פסול לא משכחת לה:

    ולימאליה רבי זירא לתנא תני ה"ז פסול ולא תיתני דברי הכל ונימא רבי היא:

    תנא ד"ה אתנייהע"כ דברי הכל אתנייה רביה לתנא דאי אתנייה הרי זה לא הוה מיחלף ליה בדברי הכל אפילו שכח גירסא שלו אבל כשר בפסול מיחלף ליה אם שכח שמועתו להכי אמר ליה תני דברי הכל כשר דמסתברא דהכי אגמריה רביה:

    מתני' אלא לאבא ולאביך כו'לאו שיורא הוא דבלאו איסור אישות נמי לא תפסי להו בה קידושין:

    אלמנה לכהן גדולכיון דקדושין תופסין בחייבי לאוין כדאמרינן בפ"ק דקדושין (דף יח:) ולהאי לא תפסי משום איסור אישות שבה אשתכח דשייר בגיטא:

    ולכל מי שיש לה עליו קדושיןאם היתה פנויה ואפילו בעבירה דאיסור לאו:

    פסולדהוי שיור:

    גמ' כללא דרישאולכל מי שאין לה עליו קדושין:

    נתינימן הגבעונין שהיו משבעה אומות ואיכא לאו דלא תתחתן בם:

    מצרי ואדומיבתוך שלשה דורות שהם באיסור עשה:

    חוץ מקידושי קטןחוץ מפלוני וקטן הוא:

    קטנה מתגרשתאם קיבלה גיטה לאחר מיתת אביה:

    בקידושי אביהכלומר ואפילו קידשה אביה לאיש הזה דהוו להו קדושין גמורין:

    והא בעינן ויצאה והיתהדלא מיגרשה אא"כ ראויה לקדש את עצמה לאיש אחר:

    אלא אתיא לכלל הויהלאחר זמן וקא חשיב ליה מעכשיו דלא דק קרא למימר דתיהוי השתא בת הויה לענין שיורא נמי הוי שיור:

    הנולדיםעתידין להולד:

    או דלמא עתידין דמתילדיומיתסרא עליהן מפני (אשתו) של זה הלכך הוי שיור:

    עבד ועובד כוכבים נמיהא מצית למימר בהו עתידי דמיגיירי ואפ"ה לא הוי שיור:

    השתא מיהת לא חזיא ליהכל זמן שאחותה קיימת ולא הוי שיור:

    חוץ מזנותיךשלא תבעלי בזנות:

    או דלמא שייר בביאהבעלמא וצד אישות קרינן בה:

    אבא ואביך בני נישואין נינהודתיסק אדעתיה דבעי לאתנויי בהדה הא לא תפסי בה קדושין:

    אלא לאו בזנותואבא ואביך הוא דלא הוי שיור דבלאו הכי נמי אסירא להו:

    ודלמא בנישואיןקתני מתני' ואף על גב דלאו אורחא הוא הלכך לאחר הוי שיור אבל בזנות אימא לא הוי שיור:

    משכבי אשה כתיבהקיש שני משכבי' לכל דבר:

    ואישה יפרנווכיון דשייר הפרת נדרים לגביה אישה קרינא ביה:

    מתרומתיךשאם תנשאי לכהן לא יאכילך בתרומה:

    קנין כספוהוא יאכל בו כתיב והאי כיון דלאו בר הכי הוא לא הויא קנין כספו ואשתכח דשייר בקדושין אצל כהנים:

    חוץ מירושתךשאם תמותי אני יורשך:

    ממשפחתו וירש אותהמכאן שהבעל יורש את אשתו וכיון דאיהו ירית לה אשתו היא:

    חוץ מקידושיך בשטרשאם יקדשוך בשטר לא יהיו קידושין כלומר ששייר אחד מדרכי קדושין ולא שייר את כולם:

    ואיתקש הוויות להדדיוהיכא דשייר חדא מינייהו לא קרינא ביה ויצאה:

    מתני' גופו של גטעיקר כתב הגט כך יכתבו בו:

    גיטין 85 עמוד א

    1דברי הכל כשר. ומתני' דקתני ״כתבו״ ואוקימנא בחוץ; אבל ע"מ לא פסיל איבעית אימא: לפני התורף, ורבנן; ואיבע"א לאחר התורף, ודברי הכל.

    2ורבא אמר: מחלוקת לאחר התורף דרבי סבר: גזרינן אטו לפני התורף; ורבנן סברי: לא גזרינן אטו לפני התורף. אבל לפני התורף דברי הכל פסול.

    3ומתני' דקתני ״כתבו״ ואוקימנא בחוץ״; אבל ״על מנת לא פסיל אחר התורף, ורבנן היא.

    4תני אבוה דרבי אבין קמיה דרבי זירא: כתב גט על תנאי דברי הכל פסול. דברי הכל פסול?! והא מיפלג פליגי!

    5אלא אימא: לדברי הכל כשר, והיכי דמי לאחר התורף.

    6ולימא: הרי זה פסול ורבי! תנא ״דברי הכל״ אתנייה; ״כשר״ בפסול״ מיחלף ליה, ״הרי זה״ בדברי הכל״ לא מיחלף ליה.

    מתני׳ · משנה

    7״הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא״; ולאביך״; ״לאחי״; ולאחיך״; לעבד; ולעובד כוכבים ולכל מי שאין לה עליו קדושין כשר.

    8״הרי את מותרת לכל אדם״ אלא אלמנה לכהן גדול; גרושה וחלוצה לכהן הדיוט; ממזרת ונתינה לישראל; בת ישראל לממזר ולנתין; וכל מי שיש לה עליו קדושין, אפילו בעבירה פסול.

    גמ׳ · גמרא

    9כללא דרישא לאתויי שאר חייבי כריתות. כללא דסיפא לאתויי שאר חייבי לאוין, (כגון עמוני ומואבי נתיני, מצרי ואדומי).

    10בעא מיניה רבא מרב נחמן: חוץ מקדושי קטן, מהו? מי אמרינן השתא מיהא לאו בר הויה הוא, או דלמא אתי לכלל הויה?

    11א"ל תניתוה: קטנה מתגרשת בקידושי אביה.

    12אמאי? והא בעינן: ויצאה והיתה אלא אתיא לכלל הויה; הכא נמי אתיא לכלל הויה.

    13״חוץ מן הנולדים״, מהו? השתא מיהא לא איתיליד או דלמא עתידי דמתיילדי?

    14א"ל תניתוה: לעבד ולעובד כוכבים אם איתא עבד ועובד כוכבים נמי עבידי דמיגיירי!

    15הנך לאו לאיגיורי קיימי, הני לאיתילודי קיימי.

    16חוץ מבעל אחותה, מהו? השתא מיהא לא חזיא ליה, או דלמא זמנין דמתה אחותה וחזיא ליה?

    17אמר ליה: תניתוה: לעבד ולעובד כוכבים עבד ועובד כוכבים נמי עבידי דמיגיירי! גירות לא שכיחא, מיתה שכיחא.

    18״חוץ מזנותיך״, מהו? בנשואין הא לא שייר, או דלמא שייר בביאה?

    19א"ל תניתוה: ״לאבא ולאביך״. ובמאי? אילימא בנשואין, אבא ואביך בני נשואין נינהו?! אלא לאו בזנות ולאבא ולאביך הוא דלא שייר, הא לאחר שייר.

    20דלמא בנשואין, דעבר ואינסיב.

    21חוץ משלא כדרכה, מהו? בכדרכה הא לא שייר, או דלמא (ויקרא כ, יג) ״משכבי אשה״ כתיב?

    22״חוץ מהפרת נדריך״, מהו? בנשואין הא לא שייר, או דלמא (במדבר ל, יד) אישה יקימנו ואישה יפירנו כתיב?

    23״חוץ מתרומתיך״, מהו? בנשואין הא לא שייר, או דלמא (ויקרא כב, יא) ״קנין כספו״ כתיב?

    24״חוץ מירושתיך״, מהו? בנשואין הא לא שייר, או דלמא (במדבר כז, יא) ״לשארו״, ״וירש אותה״, כתיב?

    25״חוץ מקידושיך בשטר״, מהו? מי אמרינן: אפשר דמקדש לה בכסף ובביאה; או דלמא ויצאה והיתה איתקוש הוויות להדדי?

    26תיקו.

    מתני׳ · משנה

    27גופו של גט: ״הרי את מותרת לכל אדם״.

    תוספות

    דברי הכל כשראע"ג דבחוץ פסול אפילו אחר התורף כדאמרינן בסמוך ואי בעית אימא לאחר התורף ודברי הכל מ"מ לא גזרינן ביה ע"מ אטו חוץ דחוץ אחר התורף אינו פסול אלא מדרבנן גזירה אטו לפני תורף ולא גזרינן גזירה לגזירה:

    רבא אמר מחלוקת לאחר התורףדרבי גזר ע"מ דלאחר התורף אטו ע"מ דלפני התורף אע"ג דלפני התורף נמי אינו אלא גזירה אטו חוץ כולה חדא גזירה היא:

    אבל לפני התורף דברי הכל פסולדגזרינן אטו חוץ ובחוץ הוא פסול גמור אפילו על פה דסבר רבא דלא נכתב לשם כריתות:

    ומתני' דקתני כתבו ואוקימנא בחוץ אבל על מנת לא פסול לאחר התורף ורבנן - והוא הדין דבלאו האי טעמא צריך לאוקומי מתני' אחר התורף מדקתני כתבו דמשמע אבל על פה כשר:

    תניתוה קטנה מתגרשת בקידושי אביהוא"ת ודלמא מן הארוסין איירי וביש לה אב דבת הויה היא ועוד אמאי לא קא מייתי מתניתין דפרק התקבל (לעיל גיטין דף סה.) קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה ומוקמינן לה בפ"ב דקדושין (דף מד:) באין לה אב ואור"י דהך ברייתא משמע ליה בכל ענין אפילו אין לה אב או מן הנשואין דאין לאביה רשות בה אבל מתניתין דהתקבל מצי למדחיה בדיש לה אב כדמשמע פשט דמתניתין דקתני בתר הכי ואם אמר אביה כו' והכי הוה בעי למידק בפרק שני דקדושין (דף מד:) דביש לה אב עסקינן:

    חוץ מתרומתיך מהופי' בקונטרס שאם תנשאי לכהן לא תאכל בתרומה ואין נראה לר"י דבלאו הכי לא אכלה בתרומה דגרושה מתחללת בביאת כהן ואפילו קידשה ונשאה ולא בא עליה דמשתמרת לביאה פסולה היא אע"ג דאהני מה שמשייר שתהא אסורה לאכול מן התורה מכל מקום נראה דוחק לפרש כן ונראה לפרש חוץ מתרומה שהוא כהן ומגרשה לכל דבר חוץ שלא תיאסר באכילתה אי הוי שיור דקנין כספו אמר רחמנא דע"י קידושין אוכלת בתרומה אם כן עדיין קידושין עליה ואין זה כריתות או דילמא בקידושין הא לא שייר שתוכל להתקדש למי שתרצה וכי האי גוונא פי' בקונטרס עצמו גבי חוץ מירושתך ומהפרת נדריך:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    מתני'הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. לא הוה ליה למיתני הכא אלא הרי את מותרת לכל אדם אלא לכהן גדול ולכהן הדיוט הכא משום גרושין האלו עצמן היא אסורה לכל כהן, אלא הכא משום סירכיה נקט ליה משום דבכולי תלמודא נקט להו הכין.

    גמראבעא מיניה רבא מרב נחמן חוץ מקדושי קטן מהו וכו' אמר ליה תניתוה מתגרשת בקדושי אביה אמאי והא בעינן ויצאה והיתה אלא אתיא לכלל הויה הכא נמי אתיא לכלל הויה. כך היא גירסת הספרים, ולפי גירסא זו איפשיטא לה בעיין וחוץ מקדושי קטן הרי זה פסול ובמקום יבם הרי זו מתיבמת וכן כתב הרמב"ם ז"ל, ואינו דומה לחוץ מן הנולדים דלא איפשיטא דהתם מחוסר לידה וגופא ליתא בעולם כלל אבל הכא גופא מיהא איתיה בעולם, ועוד דנולדים מחוסרים שתים לידה וגדלות, אבל רבנו חננאל ז"ל נראה דלא גריס בהא תניתוה דהאי נמי סלקא בתיקו, וחוץ מקדושי קטן וחוץ מן הנולדים וחוץ מבעל אחותיך בכולן הויא ספק מגורשת.

    גירות לא שכיחא מיתה שכיחאפירוש שכיחא טפי מגירות.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת גיטין דף פ״ה עמוד א׳

    מסכת גיטין דף פ״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 27 קטעים ממוספרים, כ־416 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ואוקימנא בחוץ בריש פירקין ושמעינן מינה דאילו בעל מנת אפילו כתבו בתוכו כשר:

    אימא דברי הכל כשר כו' ר' זירא לטעמיה דאוקי פלוגתא בלפני התורף הלכך ד"ה פסול לא משכחת לה:

    ולימא ליה רבי זירא לתנא תני ה"ז פסול ולא תיתני דברי הכל ונימא רבי היא:

    תנא ד"ה אתנייה ע"כ דברי הכל אתנייה רביה לתנא דאי אתנייה הרי זה לא הוה מיחלף ליה בדברי הכל אפילו שכח גירסא שלו אבל כשר בפסול מיחלף ליה אם שכח שמועתו להכי אמר ליה תני דברי הכל כשר דמסתברא דהכי אגמריה רביה:

    מתני' אלא לאבא ולאביך כו' לאו שיורא הוא דבלאו איסור אישות נמי לא תפסי להו בה קידושין:

    אלמנה לכהן גדול כיון דקדושין תופסין בחייבי לאוין כדאמרינן בפ"ק דקדושין (דף יח:) ולהאי לא תפסי משום איסור אישות שבה אשתכח דשייר בגיטא:

    ולכל מי שיש לה עליו קדושין אם היתה פנויה ואפילו בעבירה דאיסור לאו:

    פסול דהוי שיור:

    ועוד 26 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Gittin 85a · Sefaria

    תוספות

    דברי הכל כשר אע"ג דבחוץ פסול אפילו אחר התורף כדאמרינן בסמוך ואי בעית אימא לאחר התורף ודברי הכל מ"מ לא גזרינן ביה ע"מ אטו חוץ דחוץ אחר התורף אינו פסול אלא מדרבנן גזירה אטו לפני תורף ולא גזרינן גזירה לגזירה:

    רבא אמר מחלוקת לאחר התורף דרבי גזר ע"מ דלאחר התורף אטו ע"מ דלפני התורף אע"ג דלפני התורף נמי אינו אלא גזירה אטו חוץ כולה חדא גזירה היא:

    אבל לפני התורף דברי הכל פסול דגזרינן אטו חוץ ובחוץ הוא פסול גמור אפילו על פה דסבר רבא דלא נכתב לשם כריתות:

    ומתני' דקתני כתבו ואוקימנא בחוץ אבל על מנת לא פסול לאחר התורף ורבנן - והוא הדין דבלאו האי טעמא צריך לאוקומי מתני' אחר התורף מדקתני כתבו דמשמע אבל על פה כשר:

    תניתוה קטנה מתגרשת בקידושי אביה וא"ת ודלמא מן הארוסין איירי וביש לה אב דבת הויה היא ועוד אמאי לא קא מייתי מתניתין דפרק התקבל (לעיל גיטין דף סה.) קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה ומוקמינן לה בפ"ב דקדושין (דף מד:) באין לה אב ואור"י דהך ברייתא משמע ליה בכל ענין אפילו אין לה אב או מן הנשואין דאין לאביה רשות בה אבל מתניתין דהתקבל מצי למדחיה בדיש לה אב כדמשמע פשט דמתניתין דקתני בתר הכי ואם אמר אביה כו' והכי הוה בעי למידק בפרק שני דקדושין (דף מד:) דביש לה אב עסקינן:

    חוץ מתרומתיך מהו פי' בקונטרס שאם תנשאי לכהן לא תאכל בתרומה ואין נראה לר"י דבלאו הכי לא אכלה בתרומה דגרושה מתחללת בביאת כהן ואפילו קידשה ונשאה ולא בא עליה דמשתמרת לביאה פסולה היא אע"ג דאהני מה שמשייר שתהא אסורה לאכול מן התורה מכל מקום נראה דוחק לפרש כן ונראה לפרש חוץ מתרומה שהוא כהן ומגרשה לכל דבר חוץ שלא תיאסר באכילתה אי הוי שיור דקנין כספו אמר רחמנא דע"י קידושין אוכלת בתרומה אם כן עדיין קידושין עליה ואין זה כריתות או דילמא בקידושין הא לא שייר שתוכל להתקדש למי שתרצה וכי האי גוונא פי' בקונטרס עצמו גבי חוץ מירושתך ומהפרת נדריך:

    Tosafot on Gittin 85a · Sefaria

    רשב"א

    מתני' הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. לא הוה ליה למיתני הכא אלא הרי את מותרת לכל אדם אלא לכהן גדול ולכהן הדיוט הכא משום גרושין האלו עצמן היא אסורה לכל כהן, אלא הכא משום סירכיה נקט ליה משום דבכולי תלמודא נקט להו הכין.

    גמרא בעא מיניה רבא מרב נחמן חוץ מקדושי קטן מהו וכו' אמר ליה תניתוה מתגרשת בקדושי אביה אמאי והא בעינן ויצאה והיתה אלא אתיא לכלל הויה הכא נמי אתיא לכלל הויה. כך היא גירסת הספרים, ולפי גירסא זו איפשיטא לה בעיין וחוץ מקדושי קטן הרי זה פסול ובמקום יבם הרי זו מתיבמת וכן כתב הרמב"ם ז"ל, ואינו דומה לחוץ מן הנולדים דלא איפשיטא דהתם מחוסר לידה וגופא ליתא בעולם כלל אבל הכא גופא מיהא איתיה בעולם, ועוד דנולדים מחוסרים שתים לידה וגדלות, אבל רבנו חננאל ז"ל נראה דלא גריס בהא תניתוה דהאי נמי סלקא בתיקו, וחוץ מקדושי קטן וחוץ מן הנולדים וחוץ מבעל אחותיך בכולן הויא ספק מגורשת.

    גירות לא שכיחא מיתה שכיחא פירוש שכיחא טפי מגירות.

    Rashba on Gittin 85a · Sefaria

    מאירי

    אמר לה חוץ מקדושי קטן ר"ל שהזכיר לה חוץ מפלני והוא קטן שנמצא שאינו בר קדושין מצד קטנותו אלא שהוא בר קדושין לכשיגדל שיור הוא ופסול שהרי מכל מקום הוא בא לכלל הויה והרי קטנה מתגרשת בקדושי אביה לאחר מיתת אביה על ידי עצמה משום דאתיא לכלל הויה ומכל מקום אם אמר חוץ מקדושי קטן דרך כלל ר"ל שלא תתקדשי לשום קטן יראה לי שאין זה שיור שהרי אין קטן דרך כלל בר הויה לעולם:

    אמר לה חוץ מן הנולדים ר"ל שיש שם מעוברת ומשייר בה שלא תנשאי לאותו עובר הדבר ספק שמא מאחר שלא בא לעולם אינו שיור דהא עבד ונכרי איפשר דמיגיירי ואפי' הכי לא הוי שיור או שמא עבד ונכרי לאו לאיגיורי קיימי והני מיהא קיימי לאתילודי ומעתה מחמירין בה ויראה לי שאם אין כאן מעוברת שיאמר עליה כן בפרט אינו שיור וכן יראה לי בעבד שאפי' נתגלה דעת רבו לשחררו וכן נכרי שנתגלה דעתו להתגייר שאעפ"כ אינו שיור הואיל ובשעת הגט מיהא אינו שיור ויכולה לינשא להם אחר שנשתחרר ונתגייר שלא היה התנאי כלום:

    אמר לה חוץ מבעל אחותיך אף זו ספק שמא הואיל ועכשו אינה אצלו בת הויה אינו שיור או שמא זימנין דמתה אחותה ומיתה שכיחה והוי שיור ומתוך כך הדבר ספק ויראה שאפי' אחותה גוססת הדבר ספק:

    אמר לה חוץ מזנותך הרי את מותרת לכל אדם דרך אישות אבל לכל צד שבזנות תהי אשת איש גמורה אף זו ספק שמא הואיל ובנשואין לא שייר אינו שיור או שמא הואיל ושייר בביאה שיור הוא ומתוך כך הדבר ספק וכן אם אמר לה הרי את מותרת לכל אדם בביאה כדרכה הא לשלא כדרכה תהי באיסורך הדבר ספק:

    אמר לה הרי את מותרת לכל אדם לעניני אישות וביאה אבל להפרת נדרים תהי עדין ברשותי הרי זה ספק שמא הואיל ולא שייר בביאה אין זה שיור או שמא הפרת נדרים מכלל אישות היא וכדכתוב אישה יקימנו גו' אלמא שמצד הפרת הנדר קרויה עדין אשתו וכן אם אמר לה חוץ מתרומתיך ר"ל שהיתה בת כהן ואין לה זרע והיה לה לשוב ולאכל בבית אביה והוא משייר בה איסור תרומה מצד אישותו הדבר בספק שמא הואיל ולא שייר בנשואין אינו כלום או שמא קנין כספו כתוב אלמא שהיא נקראת אשתו מצד אכילת תרומה כשהיא אשת כהן וכן הדין ליקרא אשתו מצד מניעת תרומת אביה מצד אישותו וגדולי הרבנים פירשו חוץ מתרומתיך שאם תנשא לכהן לא תאכל בתרומה ואינו כן שאפי' לא אמר כן אינה אוכלת שהרי אסורה היא לכהן ויש מפרשין חוץ מתרומתיך שהיא אשת כהן ומשייר בה שתאכל עדין בתרומה ושמא זהו שיור ואינו גט או שמא אינו שיור והוי גט ואסורה בתרומה:

    אמר לה הרי את מותרת חוץ מירושתיך ר"ל שאני משייר בגיטיך שאם תמות אהא אני יורשך אף זו ספק שמא הואיל ולא שייר בביאה אינו שיור והוי גט ואינו יורשה או שמא הוי שיור ואינו גט ויורשה:

    אמר לה הרי את מותרת לכל מי שיקדשך בכסף חוץ ממי שיקדשך בשטר שלא תהי מקדשת לו או בהפך כל שישייר אחת מדרכי הקדושין אף זו ספק שמא הואיל ומכל מקום החליטה לאחת מהן אינו שיור או שמא הואיל והוקשו הויות אהדדי שיור של אישות הוא כל אלו ספק ודנין בהן להחמיר:

    המשנה השלישית והכונה בה בענין החלק השני והוא שאמר גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם ר' יהודה אומר ודן יהוי ליך מני ספר תרוכין וגט פטורין ואגרת שבוקין למהך להתנסבא לכל גבר די תיצביין גופו של גט שחרור הרי אתה בן חורין הרי אתה של עצמך אמר הר"ם ר' יהודה סבר שעם היות גוף הגט הוא הרי את מותרת לכל אדם יתחייב מזה שיכתובו בו ודין די יהוי ליכי מנאי וגו' והלכה כר' יהודה ומותר לכתוב הגט באי זה לשון שיהיה ובאי זה כתיבה שתהיה וזה בשני תנאים תנאי בלשון תנאי בכתיבה אולם תנאי הלשון הוא שישמור מאלו הענינים בנסחת הגט אצלנו אולם תנאי בכתיבה שלא יהיה בו דמיון מובן בענין אחר מחסרון או מהפסד צורת האותיות המוסכמות אצל האומה ההיא:

    ועוד 3 קטעי פירוש על דף זה.

    Meiri on Gittin 85a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בד"ה ד"ה כשר כו' מ"מ לא גזרינן ביה ע"מ אטו חוץ כו' עכ"ל ר"ל אפילו לרבי דגזר חדא גזירה כי האי גוונא לא גזר משום דהוי גזירה לגזירה וק"ל:

    גמ' אבא ואביך בני נישואין כו' דלמא בנשואין דעבר ואינסיב כו' מיהו לא מיקרי בהו נשואין דלא חלו כמו שכתבו התוספות לעיל בשם התוספתא באמר לה לא תנשאי לאבא ולאביך דהרי זה גט אפילו נשאת להם וק"ל:

    Chidushei Halachot on Gittin 85a · Sefaria

    פני יהושע

    תוס' בד"ה רבא אמר כו' כולה חדא גזירה היא עכ"ל כתבו כן לשיטתם משא"כ לשיטת הרמב"ם ז"ל דבכל התנאים יש לפסול משום ברירה ובשיטת הירושלמי מצינן למימר דלרבי נמי לאו משום גזירה לגזירה הוא אלא דלפני התורף אין לחלק כלל בין חוץ לשאר תנאים אלא בכולהו פסול משום ברירה אלא דרבי גזר בהאי גזירה דברירה נמי לאחר התורף אטו לפני התורף ורבנן לא גזרי ונהי דר' זירא נקיט להדיא דגזרינן ע"מ אטו חוץ היינו משום דמוקי לברייתא לפני התורף ואפ"ה מכשרי רבנן אלמא דלא משמע להו בכה"ג טעמא דברירה. משא"כ לרבא דמוקי למתניתין וברייתא לאחר התורף א"כ אתי שפיר דכ"ע אית להו דלפני התורף פסול משום ברירה אלא דפליגי אי גזרינן בטעמא דברירה לאחר התורף אטו לפני התורף או לא משא"כ במתניתין דאיירי בחוץ מוקי לה רבא לאחר התורף דנהי דרבנן לא פסלי בכה"ג משום ברירה אפ"ה בחוץ פסול לגמרי שאין זה כריתות כלל וכחספא בעלמא הוא ל"ש טופס ל"ש תורף אבל לפני התורף לא מיתוקמא מתניתין דא"כ מאי איריא חוץ כל התנאים פסילי משום ברירה ומה"ט גופא דברירה יש לפסול אפילו בעל פה וכמ"ש הרמב"ם ז"ל להדיא ולפ"ז יצדק היטב הא דאמרינן ואזדא רבא לטעמיה כן נ"ל נכון ואפשר שהיא ג"כ שיטת רש"י ז"ל וראיתי להרב המגיד שכתב דלהרמב"ם ז"ל לאוקימתא דרבא לרבי לית ליה טעמא דברירה אלא ע"מ אטו חוץ ורבנן אית להו טעמא דברירה ואני משתומם על דבריו מי הכריחו לפרש כן דלפ"ז פליגי רבי ורבנן בסברות הפוכות. ולדרכינו אתי שפיר טפי דלר' זירא כ"ע לית להו טעמא דברירה ולרבא לכ"ע אית להו טעמא דברירה והא דאמרינן לרבי גזירה לאחר התורף אטו לפני התורף היינו נמי משום טעמא דברירה וכדפרישית ודוק היטב:

    בד"ה תניתוה קטנה מתגרשת כו' וא"ת ודלמא מן האירוסין איירי וביש לה אב כו' עכ"ל. ונראה דלשיטת רש"י ז"ל לעיל דף ס"ד קודם שחזר בו דקטנה שיש לה אב אינה מתגרשת אלא ע"י אביה א"כ אין מקום לקושיית התוספות דלישנא דברייתא דהכא משמע דאתא לאשמעינן דאע"ג שנתקדשה ע"י אביה אפ"ה מתגרשת ע"י עצמה וכן נראה מלשון רש"י ז"ל כאן וא"כ ע"כ איירי באין לה אב אלא דהתוספות לשיטתייהו שכתבו שם דרש"י עצמו חזר בו דאף ביש לה אב נמי מתגרשת ע"י עצמה וא"כ מקשו שפיר אלא דאף לפ"ז יש ליישב כיון דברייתא לא אתא לאשמעינן בהא אי מתגרשת ע"י עצמה או ע"י אבי' דהא סתמא קתני ואכתי לא שמעינן מידי אע"כ דאתא לאשמעי' דקטנה מתגרשת אע"ג דלא בת הויה היא כנ"ל ואפשר שהתוספות נתכוונו לזה בתירוצם וק"ל:

    בד"ה חוץ מתרומתיך פי' בקונטרס כו' ואין נראה לר"י כו' וכי האי גוונא פי' בקונטרס עצמו גבי חוץ מירושתך כו' עכ"ל. ונראה שרש"י לא רצה לפרש כן בחוץ מתרומתיך דאיירי שהתנה עליה שעדיין תאכל בתרומה דא"כ התנה עליה בדבר שא"א לקיימו וה"ל כמפליגה בדברים לא מיבעי' לאביי דלעיל דבע"מ שלא תאכל בשר חזיר דה"ל מפליגה בדברים א"כ ה"נ דכוותיה אלא דאפילו לרבא דאמר אפשר דאכלה ולקייא אפשר דמודה הכא דה"ל כמתנה על מה שכתוב בתורה דומי' דהרי את מקודשת ע"מ שאין לך עלי שאר כסות ועונה ולא שייך הכא לומר לא תיכול ולא תיגרש דהא לא א"ל ע"מ אלא חוץ מתרומתיך נמצא שגירשה לגמרי אלא שהתנה שתאכל בתרומה וזה א"א לקיימו דמדאורייתא אסורה לאכול בתרומה כן נ"ל ואע"ג דהכא לא אמר ע"מ אלא חוץ אפ"ה נראה דשייך בזה לומר דהוי מתנה על מה שכתוב בתורה וכמפליגה בדברים ומש"ה הוצרך לפרש בע"א שהתנה שאם תנשא לכהן לא תאכל בתרומה והתוספות לא משמע להו דה"ל כמפליגה בדברים כיון דאמר חוץ ודעתם רחבה מדעתינו וצ"ע:

    Penei Yehoshua on Gittin 85a · Sefaria

    גליון הש"ס

    תוס' ד"ה תניתוה קטנה וכו' בסה"ד דביש לה אב עסקינן עי' לעיל דף סד ע"ב תד"ה נערה:

    Gilyon HaShas on Gittin 85a · Sefaria

    חידושי רבי עקיבא איגר

    רש"י ד"ה לאבא ולאביך, דבלא"ה אסורה להם, תמהני דמשמע בלאו ה"ט דאסורה להם מעיקרא היה הזנות שיור וא"כ יקשה בחוץ מעכו"ם דממילא זנות בכלל. והרי בעכו"ם ב"ד של שם גזרו ומדאורייתא מותרת לו ולהוי שיור. ואלולי דברי רש"י ז"ל היה נ"ל דיסוד הכלל הוא דבעי' ויצאה והיתה לאיש אחר. היינו דהיציאה יהיה להתירה לכל מי ששייך בו והיתה לאיש אחר. ולגבי זה צריך להתיר' בכללות אף בזנות, אבל במי שאין לה תפיסות קדושי' עליו ולא קרי' לגבי' והיתה לאיש אחר. לגבי היאך לא בעי ויצא'. שיתיר הגט לגבי' ואינו כלל בגדר שיור. ובזה מיישב לכאורה מה דק"ל בסוגיין דפשיט נולדים מעכו"ם ועבד. הא י"ל דמתני' לא מיירי באומר חוץ מפלוני והוא עכו"ם אלא דאמר בלשונו חוץ מעכו"ם ועבד. ובכה"ג אם יתגייר תהיה באמת מגורשת לו דלא שייר רק כ"ז שהם עכו"ם ועבד וכנראה מלישנא דרש"י שכ' באיבעי' חוץ מקטן שאמר חוץ מפלוני והוא קטן. משמע דבאומר חוץ מקטן היינו רק בעודו קטן. ולפי הנ"ל ניחא דאם איתא דעכו"ם מקרי בר הוי' דאתי לכלל הויה. א"כ גם לגבי' שייך דהגט מתירה דקרינן גבי' והיתה לאיש אחר, וממילא יהא בו דין שיור, וא"כ יהיה הזנות שיור במה שמשייר הזנות בעודו עכו"ם ויהי' הפשיטות באותו צד דזנות הוי ג"כ שיור, אולם מדברי רש"י באבא ואביך דלא משמע כן, צ"ע כנ"ל:

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Gittin 85a · Sefaria

    בן יהוידע

    קְטַנָּה מִתְגָּרֶשֶׁת בְּקִדּוּשֵׁי אָבִיהָ אַמַּאי וְהָא בְּעֵינָן וְיָצְאָה וְהָיְתָה עיין בהמאסף שנה שניה גליון י"ט סימן פ"ד מה שכתבתי אנא עבדא בדבר זה ועוד עיין שם בגליון ל"ה סימן קמ"ז מה שכתבתי בס"ד עוד באותו ענין, עיין שם.

    Ben Yehoyada on Gittin 85a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת גיטין, דף פ״ה, עמוד א׳, בהיקף של כ־416 מילים ב־27 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 27 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 122 מילים

      נפתחת ב״דברי הכל כשר. ומתני' דקתני ״כתבו״ ואוקימנא…״

    2. קטע 224 מילים

      נפתחת ב״ורבא אמר: מחלוקת לאחר התורף דרבי סבר:…״

      חכמים: רבי סבר, רבא.

    3. קטע 314 מילים

      נפתחת ב״ומתני' דקתני ״כתבו״ ואוקימנא בחוץ״; אבל ״על…״

    4. קטע 420 מילים

      נפתחת ב״תני אבוה דרבי אבין קמיה דרבי זירא:…״

      חכמים: רבי אבין, רבי זירא.

    5. קטע 59 מילים

      נפתחת ב״אלא אימא: לדברי הכל כשר, והיכי דמי…״

    6. קטע 620 מילים

      נפתחת ב״ולימא: הרי זה פסול ורבי! תנא ״דברי…״

    7. קטע 721 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ ״הרי את מותרת לכל אדם אלא…״

      חכמים: אבא.

    8. קטע 829 מילים

      נפתחת ב״״הרי את מותרת לכל אדם״ אלא אלמנה…״

    9. קטע 919 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ כללא דרישא לאתויי שאר חייבי כריתות.…״

    10. קטע 1022 מילים

      נפתחת ב״בעא מיניה רבא מרב נחמן: חוץ מקדושי…״

      חכמים: רב נחמן, רבא.

    11. קטע 116 מילים

      נפתחת ב״א"ל תניתוה: קטנה מתגרשת בקידושי אביה.…״

    12. קטע 1214 מילים

      נפתחת ב״אמאי? והא בעינן: ויצאה והיתה אלא אתיא…״

    13. קטע 1312 מילים

      נפתחת ב״״חוץ מן הנולדים״, מהו? השתא מיהא לא…״

    14. קטע 1413 מילים

      נפתחת ב״א"ל תניתוה: ״לעבד ולעובד כוכבים אם איתא…״

    15. קטע 157 מילים

      נפתחת ב״הנך לאו לאיגיורי קיימי, הני לאיתילודי קיימי.…״

    16. קטע 1616 מילים

      נפתחת ב״חוץ מבעל אחותה, מהו? השתא מיהא לא…״

    17. קטע 1717 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה: תניתוה: ״לעבד ולעובד כוכבים עבד…״

    18. קטע 1811 מילים

      נפתחת ב״״חוץ מזנותיך״, מהו? בנשואין הא לא שייר,…״

    19. קטע 1923 מילים

      נפתחת ב״א"ל תניתוה: ״לאבא ולאביך״. ובמאי? אילימא בנשואין,…״

      חכמים: אבא.

    20. קטע 204 מילים

      נפתחת ב״דלמא בנשואין, דעבר ואינסיב.…״

    21. קטע 2116 מילים

      נפתחת ב״חוץ משלא כדרכה, מהו? בכדרכה הא לא…״

    22. קטע 2218 מילים

      נפתחת ב״״חוץ מהפרת נדריך״, מהו? בנשואין הא לא…״

    23. קטע 2315 מילים

      נפתחת ב״״חוץ מתרומתיך״, מהו? בנשואין הא לא שייר,…״

    24. קטע 2416 מילים

      נפתחת ב״״חוץ מירושתיך״, מהו? בנשואין הא לא שייר,…״

    25. קטע 2518 מילים

      נפתחת ב״״חוץ מקידושיך בשטר״, מהו? מי אמרינן: אפשר…״

    26. קטע 261 מילים

      נפתחת ב״תיקו.…״

    27. קטע 279 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ גופו של גט: ״הרי את מותרת…״

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: גיטין דף פ״ה ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026