וממקום שבאת — כלומר הואיל ומינייהו גמרינן נגמור נמי להא דמה הן צריכות לומר כו' ומדקתני בברייתא מה להלן צריכות שיאמרו כו' שמע מינה בחוצה לארץ עסקינן כאביי:
ורב יוסף — מאי דעתיה:
רישא וסיפא בחוצה לארץ — הכל כשרין להביא את הגט אוקימנא בחוצה לארץ מדקתני סומא וסיפא האשה עצמה כו' בחוצה לארץ דקתני ובלבד שתהא צריכה לומר:
ומציעתא — אף הנשים כו' מוקי רב יוסף בארץ:
כתב ופה — צריכה לומר בפני נכתב ולאביי לא איצטריך למיתני כתב ופה דהכי משמע מה בין פה דגט לפה דמיתה אלא שהכתב מוכיח עמו:
מכי מטא גט לידה — במקום שקבלתו במדינת הים:
איגרשה לה — ואי בעיא למיקליה לגט מגורשת היא ואינה צריכה להביאו בפנינו אלא לראיה בעלמא ולמה לה לומר בפני נכתב הא לאו שליח היא:
סוף סוף כי מטיא להתם איגרשה לה — ע"י קבלה ראשונה דתנאה בעלמא הוה דלא תתגרש עד אותו מקום והרי נתקיים התנאי ולאו שליח היא:
אתנחיה אארעא — דהויא שליח להולכה עד התם ובמאי דשקלא ליה תו מארעא הוא דמגרשה:
הא דרבא — לקמן (גיטין עח.):
לא אמר כלום — דבעינן ונתן:
וכי מטית התם הוי — את גופיך שליח דידך לקבלה וקבלי מידך:
והא לא חזרה שליחות אצל הבעל — שליח לא מיקרי אלא המשתלח מזה לזה שראוי לחזור אצל שולחו ולומר. עשיתי שליחותך לחברך וזו אינה ראויה לחזור שהרי לא נשתלחה אלא לעצמה ואח"כ נעשית היא בעל המעשה ובטל השליחות קודם שתחזור:
שוי — אינש אחרינא שליח לקבלה דהשתא לא פסק שליחותה מינה וראויה לחזור:
הניחא למ"ד כו' — לקמן בפרק התקבל (גיטין סג:) וטעמייהו מפרשי הכא בסמוך:
טעמא מאי — תירוצא הוא טעמא מאי אמרי' אין אשה עושה שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה:
משום בזיון דבעל — דסבור מבזה אותי שאין היא עצמה מקבלתו הלכך לא ניחא ליה שיהא שלוחו מוסר לשלוחה ואי מסר לא הוי גיטא דלאו להכי שדרוהו להאי דבשלמא מיד הבעל עצמו כיון דאיהו גופיה מסר לשליח אשתו הא קא חזינן דלא קפיד אבל כל כמה דלא חזינן אמרי' קפיד:
הכא בעל לא קפיד — שהרי כן צוה לה:
ומשום חצרה הבאה לאחר מכאן — דדמיין להדדי שכשזרק גט לחצר חבירו ואחר כך קנתה היא החצר הרי הוא עושה את החצר שליח להוליך והיא כשקנאתו עשאתו שליח לקבלה ואתי לאכשורי מההיא טעמא ושלא כדין הוא דחצר לאו משום שליחות אתרבי אלא משום ידה וההיא שעתא דנתינה לאו ידה הוא:
שוי שליח — אחרינא להולכה כדי שתהא שליחותה חוזרת אצל הבעל ולאחר זמן קבלי גיטיך מיניה ושליח שעשה שליח אמרינן בכל הגט (לקמן גיטין דף כט:) שהשליח הראשון עושה את השני בבית דין ואומר לפניהם בפני נכתב ובפני נחתם:
מתני' כל הגט — קול סופרים - כותבי גיטין:
יתר מיכן — בגמרא מפרש מאי יתרא דכולהו:
ונמלך — חזר בו מלגרש:
