הכי גרסינן ואיבעית אימא בשלוה על מנת למשכנו ולא משכנו — הא דשדה כגון שלוה העובד כוכבים מישראל על מנת שאם לא אפרע לזמן פלוני בא ומשכנני מקרקע זו ותהא שלך והא דקתני פטורה מן המעשר כל זמן שלא בא ישראל ומשכנו דאע"ג דמטא זמניה הויא בחזקת העובד כוכבים ואם היה ישראל נוטל חלק בפירות פטורה מן המעשר וגבי עבד כי האי גוונא קנסוה רבנן לישראל ואע"פ שלא משכנו העובד כוכבים עדיין בעבד זה קנסוהו הואיל ועבר זמנו ולא פרע:
גבאו — העובד כוכבים לעבד:
בחובו — שהיה לו על ישראל והוא לא מכרו לו ולא לוה עליו:
סיקריקון — בשעה שישראל מופקרין להריגה ואמר לעובד כוכבים שא קרקע זו או עבד זה והניחני:
לא יצא לחירות — דאונס הוא וליכא למקנסיה:
חייב לעשר — עליה דהוי כמוכר:
באנפרות — הפסד:
דקא משתרשי ליה — הרי נהנה מהם שפורע חובו הילכך לענין עישור חייב במעשר ומיהו גבי עבד קנסא משום מכירה היא וזה לא מכר מדעתו אלא שלא לרצונו גבאו ואמאי נקנסיה:
פרהנג — מציק ושם עלילות ומכרו לו בדמי אנפרותו שהעליל עליו:
היה לו לפייס — בדבר אחר:
ולא פייס — ומסרו לו מדעתו:
לשלשים יום — לאחר שלשים יחזור אליו:
לפרהנג עובד כוכבים — וקס"ד לעבוד עבודת המלך עד זמן פלוני ולשוב:
חוץ ממלאכתו — גופו קנוי לך ובלבד שלא תשתעבד בו שלא מכרו אלא להשיאו לשפחתו לולדות דהשתא לא מפקע ממצות לחלל שבתות א"נ מכרו למלאכתו חוץ משבתות וימים טובים מהו:
לגר תושב — שקבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים ואוכל נבילות:
פשוט מיהא — מתנית':
חדא — מהנך בעיא:
עיין במכילתיך — במשנה הסדורה לך לידע מה נשיב:
המוכר ביתו לעובד כוכבים — בארץ ישראל דאמר קרא לא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקע (ע"ז דף כ.):
וכותב — לו שטר:
ומעלהו בערכאות שלהן — לחותמו אף על פי שחשיבות הוא להם:
ודילמא — הא דלא גזור רבנן בהך דילמא אתי לזבוני מדעתו:
הני מילי בית — דלא סגי ליה לאינש בלא בית ולא עבידי אינשי דמזבני:
אתי לזבוני — וגזרינן בהא אטו מכירה דעלמא ולא תפשוט:
שלח להו רבי אמי — להנך דבעו מיניה:
מיני אמי בר נתן תצא תורה — הוראה זו לישראל:
קונסים אותו — לפדות מיד העובד כוכבים:
דוקא או לאו דוקא — דלא קנסינן ליה כולי האי וגוזמא קאמר:
עד עשרה — אלמא בהנך דקנוס רבנן במכירה דידהו לא קנוס כולי האי:
אין מוכרין בהמה גסה — גזירה משום שאלה ושכירות ונסיוני במסכת ע"ז (דף טו.):
שאני עבד — כלומר לעולם אימא לך דעבד דוקא ושאני עבד כו':
או לאו דוקא — דאי בעו מיניה טפי קנסינן ליה עד דפריק ואורחא דמלתא הוא דנקט:
עד מאה — וקס"ד ה"ה לעבד:
שאני עבד דלא הדר ליה — כלומר דילמא תרוייהו דוקא ועבד היינו טעמא דלא קנסוהו כולי האי דלא הדר למריה בתר דפריק ליה דהא תנן יצא לחירות:
ופרכינן אלא בהמה מ"ט קנסינן ליה כולי האי משום דהדרה ליה ליקנסיה טפי חד - מכדי דמיה היה לך לקונסו יותר מן העבד ותו לא הואיל וטעמא משום דהדרה ליה הוא אין כאן אלא כדי דמיה ואתה קונסו מי' עד ק' אוי לו בחזרה זו:
מילתא דלא שכיחא היא — שימכרוהו לעובד כוכבים:
מהו שיקנסו את בנו — לפדותו:
אם תימצי לומר — הך דמבעיא לן בבכורות כהן הצורם אוזן הבכור ועבר משום כל מום לא יהיה בו דאמרי' התם לא ישחט עולמית ומבעיא לן צרם ומת מהו שיקנסו בנו אחריו ואם תימצי לומר בההיא דקנסוהו הא דהכא לא מיפשט לן מינה דהתם קא עבד אבוה איסורא דאורייתא אבל מוכר עבדו לעובד כוכבים איסורא דרבנן הוא דעבד:
