מסכת גיטין דף נ״ט עמוד ב׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Gittin 59b, Chapter 5 HaNizzakin
רש"י
בור הקרוב לאמה - אמת המים המביאה מים מן הנהר לשדות ורגילין לעשות בורות שאם תיבש האמה ימלאו מן הבור וישקו השדות ומרגילין מי האמה לבור עד שיתמלא ותקנו חכמים שיתמלאו בורות שבשדות העליונות שהן קרובין למוצא האמה ואח"כ ימלאו התחתונים וכשהוא ממלאו סוכר את האמה עד שיתמלא:
מפני דרכי שלום - שלא תהא מחלוקת ביניהם אני אסכור ראשון דהא תקנתא דרבנן הכי ואע"פ שאינו דין:
מצודות חיה כו' - מדאוריית' כל כמה דלא מטא לידיה לאו גזל הוא ובגמ' מפרש ליה במצודות שאין להן תוך דליקני ליה כליו:
גזל גמור - בגמרא מפרש גזל גמור מדבריהם וטעמא דרבי יוסי בכולהו דקסבר עשו מפני דרכי שלום את שאינו זוכה לקנות קנין גמור כזוכה:
המנקף - חותך כמו ונקף סבכי היער (ישעיהו י׳:ל״ד) וכמו ונשאר בו עוללות כנוקף זית (שם יז):
גמ' ויתנה - שיקראו בה כהנים והדר בני לוי:
וקדשתו - כי את וגו':
לפתוח ראשון - בכל דבר כבוד בין בתורה בין בישיבה הוא ידבר בראש:
ולברך ראשון - בסעודה:
וליטול מנה יפה ראשון - אם בא לחלוק עם ישראל בכל דבר לאחר שיחלקו בשוה אומר לו ברור וטול איזה שתרצה:
א"ל דאורייתא היא - ותורה אמרה כן מפני דרכי שלום:
אלא אמר אביי - דרכי שלום דקתני מתני':
לכדמר - אתא רבה בר נחמני שהיה רבו:
אין ממתינין - אין צריכין להמתין:
הבוצע - כגון בעה"ב שהוא מברך המוציא ואפי' הוא קטן:
הוא פושט ידו - בקערה תחלה ללפת בו את פרוסת המוציא:
לא שנו - דחולק כבוד לרבו:
אלא בסעודה - כדאמרן:
אבל - לענין לקרות בתורה בבית הכנסת אין כהן חולק כבוד ללוי ולוי לישראל דלא ליתו שארא לאנצויי ולמימר אנא נמי קרינא ברישא והיינו דקתני מתניתין כהן קורא ראשון כו' כמה שכתוב בתורה ואינו רשאי לחלוק כבוד בדבר ולשנותו מפני דרכי שלום:
רב הונא - ישראל הוה:
נקטינן - מסורת מאבותינו:
נתפרדה חבילה - נפסק הקשר איבד הלוי את כבודו בשביל חבילתו הנפרדת ואינו קורא כלל כך אמר מורי הזקן ומורי ר' יצחק בן יהודה וכן סידר רב עמרם אבל מתלמידי מורי רבי יצחק הלוי שמעתי משמו שאין סדר לדבר להקדים לוי לישראל ומי שירצה יקדים:
קורא כהן - במקום לוי:
מפני פגמו של ראשון - שלא יאמרו הראשון אינו כהן ולקמיה פריך והא קא חזו דסליק ממנינא:
משום פגם שניהם - לא ידעי אינשי פגמא בהי מינייהו ויאמרו ראשון אינו לוי לפיכך חזר וקרא לוי אי נמי שני אינו לוי אלא ישראל ולקמיה פריך גבי כהן נמי אמאי ליכא נמי פגם שניהם דאתו למימר שני לאו כהן הוא אלא לוי:
באותו כהן - עצמו יחזור ויקרא במקום לוי:
דמוחזק לן באבוה דהאי שני דכהן הוא - ולא מצי למימר לוי הוא הלכך לראשון הוא דאיכא פגמא:
ופרכינן דכוותיה על כרחך גבי לוי דמוחזק לן באבוה דהאי שני דלוי הוא - ומאי פגמא איכא אלא על כרחך היינו פגמא דאמרי אבוה ממזרת נסיב או נתינה (או) מן הגבעונים שגזר דוד עליהם ואחליה מקדושת לוייה והוי ישראל פסול ובמקום ישראל קורא הכא נמי כהן שני אתו למימר כו':
ואחליה - מקדושת כהונה והרי הוא כישראל:
ומשני הואיל ובלוי קרא ליכא פגמא דאי ס"ד חלל הוא סוף סוף לוי מי הוי שיקרא במקום לוי הלכך על כרחך כיון דאבוה כהן אין זה חלל ואין כאן פגם אלא לראשון:
ולמאן - מי פגמו:
אילימא היושבין - עד שיגלל ס"ת:
הא קא חזו ליה - להאי כהן ראשון דסליק למנין שבעה:
ליוצאין - שלא ימתינו ויצאו:
אחריהן - דכהן ולוי:
1בור שהוא קרוב לאמה מתמלא ראשון מפני דרכי שלום.
2מצודות חיה ועופות ודגים, יש בהן משום גזל מפני דרכי שלום; ר' יוסי אומר: גזל גמור.
3מציאת חרש שוטה וקטן, יש בהן משום גזל מפני דרכי שלום; ר' יוסי אומר: גזל גמור.
4עני המנקף בראש הזית, מה שתחתיו גזל מפני דרכי שלום; ר' יוסי אומר: גזל גמור.
5אין ממחין ביד עניי עובדי כוכבים בלקט שכחה ופאה מפני דרכי שלום.
גמ׳ · גמרא
6מנה"מ אמר רב מתנה, דאמר קרא: ״(דברים לא ט) ויכתוב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי אטו אנא לא ידענא דכהנים בני לוי נינהו אלא כהן ברישא והדר לוי״׃
7רבי יצחק נפחא אמר מהכא (דברים כא, ה) ונגשו הכהנים בני לוי אטו אנן לא ידעינן דכהנים בני לוי נינהו אלא כהן ברישא והדר לוי׃
8רב אשי אמר מהכא (דברי הימים א כג, יג) בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים׃
9ר' חייא בר אבא אמר מהכא (ויקרא כא, ח) וקדשתו לכל דבר שבקדושה תנא דבי רבי ישמעאל וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון׃
10א"ל אביי לרב יוסף מפני דרכי שלום דאורייתא היא א"ל דאורייתא ומפני דרכי שלום׃
11כל התורה כולה נמי מפני דרכי שלום היא דכתיב ״(משלי ג״, יז) דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום׃
12אלא אמר אביי לכדמר דתניא שנים ממתינין זה לזה בקערה שלשה אין ממתינין הבוצע הוא פושט ידו תחלה ואם בא לחלוק כבוד לרבו או למי שגדול ממנו הרשות בידו׃
13ואמר מר עלה לא שנו אלא בסעודה אבל בבהכ"נ לא דאתו לאינצויי׃
14אמר רב מתנה הא דאמרת בבהכ"נ לא לא אמרן אלא בשבתות וימים טובים דשכיחי רבים אבל בשני ובחמישי לא׃
15איני והא רב הונא קרי בכהני בשבתות ויו"ט שאני רב הונא דאפילו רבי אמי ורבי אסי כהני חשיבי דא"י מיכף הוו כייפי ליה׃
16אמר אביי נקטינן אין שם כהן נתפרדה חבילה ואמר אביי נקטינן אין שם לוי קורא כהן׃
17איני והאמר רבי יוחנן כהן אחר כהן לא יקרא משום פגמו של ראשון לוי אחר לוי לא יקרא משום פגם שניהם כי קאמרינן באותו כהן׃
18מ"ש לוי אחר לוי דאיכא פגם שניהם דאמרי חד מינייהו לאו לוי הוא כהן אחר כהן נמי אמרי חד מינייהו לאו כהן הוא כגון דמוחזק לן באבוה דהאי שני דכהן הוא׃
19ה"נ דמוחזק לן באבוה דהאי שני דלוי הוא אלא אמרי ממזרת או נתינה נסיב ופסליה לזרעיה הכא נמי אמרי גרושה או חלוצה נסיב ואחליה לזרעיה׃
20סוף סוף לוי מי קא הוי׃
21ולמאן אי ליושבין הא קא חזו ליה אלא ליוצאין׃
22שלחו ליה בני גלילא לרבי חלבו: אחריהן,׃
תוספות
וליטול מנה יפה ראשון - כגון במעשר עני או בצדקה אם הוא עני או בחברים המסובין בסעודה אבל במידי דשותפות לא דאמרינן בפ' מקום שנהגו (פסחים דף נ:) דהנותן עינו בחלק יפה אינו רואה סימן ברכה לעולם:
אבל בשני ובחמישי לא - אומר ר"ח הני מילי לדידהו דבחול הוו טרידי במלאכתן ולא שכיחי אבל לדידן שכיחי בשני ובחמישי כמו ביו"ט:
דאפי' רבי אמי ורבי אסי כהני חשיבי כו' - משמע דאי לאו הכי אסור אפי' הוא גדול מכל בני עירו והא דאמר בסוף מגילה (דף כח.) א"ר פרידא מימי לא ברכתי לפני כהן ופריך הש"ס מחכם הקורא אחר כהן עם הארץ דחייב מיתה ומוקי לה בשוין ועל כרחך לאו שוין ממש דא"כ מאי רבותיה אלא אתא לאפוקי כהן ע"ה וצריך למימר נמי דכולהו הוו כפופין לרבי פרידא דאי לאו הכי מאי רבותיה אי נמי הא דבעי הכא כייפי היינו בשבתות ויו"ט ור' פרידא אפילו בשני ובחמישי לא קרא:
נתפרדה החבילה - ה"ר יצחק ברבי יהודה מפרש דקורא לוי במקום הראוי לו והא דאמר בכתובות (דף כה:) מוחזקני בזה שהוא כהן שקרא אחריו לוי צריך לומר דקים ליה דלא קרא במקום הראוי דגדול היה משלפניו או קטן משל אחריו:
כי קאמרינן באותו כהן - למאי דתקון בהקורא את המגילה (דף כא:) שכל אחד מברך לפניה ולאחריה ניחא ואפילו לפי מאי דתנן (שם) הפותח מברך לפניה וחותם מברך לאחריה צריך לומר באותו כהן שקורא פעמים שהולך ויושב בינתים דאי בע"א במאי הוי מינכרא שתי קריאות כי ההיא דתניא בתוספתא דמגילה אם לא היה שם אלא אחד דידע לקרות קורא ויושב ועומד וקורא וזה היה נמי קודם התקנה דלאחר התקנה שכל אחד מברך לפניה ולאחריה לא צריך ומשם רבינו יהודה כתבו דאם אין בבית הכנסת רק כהנים אחד קורא במקום שבעה ועל כל פרשה יברך לפניה ולאחריה:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
מאירי
לא היה כהן בבית הכנסת אע"פ שיש שם לוי נתפרדה חבלה ואין הלוי קודם לישראל שעיקר הדברים לכבוד כהן אמרו אלא שמאחר שנתכבד הכהן מתכבד הלוי אגבו אבל כל שאין שם כהן נתפרדה חבלה ואין לוי קודם מצד שבטו אלא שקורא כפי הראוי לו מצד עצמו אם ראשון אם שני אם באי זה מקום אם שלא יקרא כלל כשאר הישראלים ואין ראיה בקריאתו שהוא לוי אלא אם כן קורא אחר כהן ויש מפרשים שאינו קורא כלל וכן כתבוה קצת גאונים בסדור תפלותיהם ומביאים ראיה ממה שאמרו בשני של כתובות ההוא דאתא לקמיה דרבא אמר מוחזקני בזה שהוא כהן אמר לו ומה ראית שקרא ראשון בבית הכנסת בחזקת כהן או בחזקת גדול אמר לו שקרא אחריו לוי ואם איתה מה ראיה מזו שמא לא היה שם כהן וקרא ישראל ואחריו לוי אלא ששאר המפרשים פירשוה שלא היה זה מכיר את הראשון לא מצד גדולה ולא מצד כהונה אלא שהכיר את השני שלפי סדר מעלות הקוראים על הדרך שיתבארו למטה לא היה ראוי לקרוא שני ואם כן בידוע שקרא לפניו כהן וקרא אחריו מתורת לוי ולמדת לפי דרכך שכל שקרא כהן קורא אחריו לוי אף במקום שיש גדול הימנו ובזו יפה כח לוי מכח כהן לפי השטה הראשונה שהזכרנו במשנה ומ"מ יש מפרשים נתפרדה חבלה ואינו קורא במקומו ר"ל שני וזו של כתבות מתבארת כהוגן שהרי היה מכיר בזה שהוא לוי ואלמלא שראשון כהן לא היה קורא לוי במקומו ועכשיו נהגו לקרות בכל מקום שירצה אלא שמכריזין לו אע"פ שהוא לוי:
היה שם כהן אבל לא היה שם לוי הרי הכהן שקרא ראשון חוזר וקורא במקומו ואינו צריך לישב בנתים שמאחר שחוזר ומברך נכר הוא שקריאה שניה היא אבל כהן אחר לא יקרא במקום לוי שהרי אמרו כהן אחר כהן לא יקרא מפני פגמו של ראשון שיאמרו כהן ראשון פסול היה וקורא אחר תחתיו ואע"פ שהראשון עולה למנין שבעה מכל מקום איכא חשש יוצאין אבל פגם שני אין כאן שאם יבאו לומר עליו שפסול הוא היאך היה קורא במקום לוי והלא כל שאין שם לוי כהן קורא במקום לוי וזה אינו כהן אלא אין כאן פגם אלא לראשון אבל לוי אחר לוי לא יקרא משום פגם שניהם שיאמרו ראשון נמצא שאינו לוי וחוזר וקורא לוי זה או שמא שני אינו לוי וקורא במקום ישראל:
מסכת גיטין דף נ״ט עמוד ב׳
מסכת גיטין דף נ״ט עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 22 קטעים ממוספרים, כ־407 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: גיטין דף נ״ט ע״ב
פתיחה בקורא