בההיא הנאה דקא משתניא — האי מלוה לגבי האי ממלוה ישנה למלוה חדשה ונוח לו לדחות הפרעון זמן ארוך:
גמר — השתא בשעת אמירה:
ומשעביד נפשיה — בלב שלם להאי ומינתיק מקמא:
כגון הני דבי בר אלישיב — אם היה מקבל זה אדם חזק שאינו ממתין כגון הני דבי בר אלישיב כו':
כהלכתא בלא טעמא — כאילו קבלה משה הלכה מסיני שאין צריך לתת בה טעם:
אפיטרופיא — להכניס ולהוציא ואע"פ שכתבו לה בלשון מתנה לא קנאתן ואין טעם בדבר אלא כך תקנו והפקר ב"ד היה הפקר:
בבית — בית מיוחד שאינו דר בה אלא עשאו לו לבית חתנות:
באפיה קאמינא לך דלא הדרנא בי — השתא ס"ד דהכי אמר ליה בפניו אני מבטיחך שלא אחזור בי:
ופרכינן מכלל דאי בעי למהדר מצי מיהדר — בתמיה:
ה"ק דברים הללו כו' — כיון דבאפיה קאמינא לך דתיתביה ניהליה תו לא מצי הדרנא בי:
הא אמרה רב חדא זימנא — ולמה ליה למימר דלא מצינא הדרנא:
הני מילי — דבעינן בפניו:
מתנה מרובה — כגון מנה:
קמ"ל — להכי איצטריך למימר באפיה קאמינא לך לאשמועינן דקבא דמוריקא דמתנה מועטת היא בעיא נמי באפיה:
גינאי — בעלי גינה מוכרי ירק:
איסתירי זוזי — סילעי מדינה סתם איסתירי סלע צורי איסתרי זוזי סלע מדינה שמינית שבסלע צורי דהיינו חצי דינר:
באפי מרי — אאמרו ליה קאי כלומר אמרו ליה באפי מרי ארעא יהבינהו ניהלי' למרי ארעא:
חייב — המשלח הזה:
באחריותו — אם יאנסו מיד שליח זה:
ואם בא לחזור — ולומר החזירם לי שמא יאנסו ממך בדרך אינו חוזר:
רב סבר הולך כזכי דמי — הלכך אינו חוזר ומיהו חייב באחריותו שהמלוה לא צווהו למוסרם לזה:
ה"ג דכ"ע הולך כזכי דמי — כלומר בעלמא הולך כזכי דמי ואם היו במתנה דליכא אחריות מודה שמואל דאינו חוזר:
שמואל סבר אמרינן מגו — מתוך שחייב באחריות אם בא לחזור חוזר:
הולך תן — כלומר אחד מכל לשונות הללו:
לימא ליה — האי משלח:
אין רצונו — של מפקיד:
שיהא פקדונו ביד אחר — דהכי קי"ל לקמן בפרק שלישי (גיטין דף כט.) וכיון דאין רצונו אשתכח דחוב הוא לו ואין חבין לו לאדם אלא בפניו ואמאי אינו חוזר האי לאו זכי הוא:
כשהוחזק — משלח זה:
כפרן — בפקדון דאנן סהדי דניחא ליה לבעליו שיצא מתחת ידו:
סרבלי — קו"ט בלע"ז:
אשרתא — הקפה שנתן סרבלים באשראי לתת לו המעות לזמן קבוע:
נקני מינך — אונסא דאורחא דאי מיתנסי מינך לא ליהדר לתובען:
אמר להו אין — כן אעשה:
שפיר עבדת — שלא שיעבדת עצמך על חנם ותהיה עבד ולהך לישנא גריס שפיר עבדת דלא שוית נפשך עבד לוה לאיש מלוה:
ל"א גריס שפיר עבדת עבד לוה לאיש מלוה — כלומר שפיר עבדת דאשתמטת לפי שהן לווים ועבדים לי להביאו לי באחריותן:
איספקא — כלי:
