בין כליו — בביתו:
לימא — רב יהודה הלכה כיש אומרים ולימא רבה הלכה כר"ש למה חזרו להזכיר את הדברים ולפרשן:
ומשני משום דאפכי להו — אית תנאי דמפכי דרבי שמעון ליש אומרים ויש אומרים לרבי שמעון הלכך אם לא הזכירו אלא שם החכמים לא הוי ידעי אהייא מתרי לישני קיימי:
חמת — בולזול"א בלע"ז והיא של עור:
טליקא — טשק"א בלע"ז:
מתני' נותנו לה בחזקת שהוא קיים — ולא חיישינן שמא מת ובטל שליחותו ומדאורייתא נפקא לן בהכל שוחטין (חולין דף י:) העמד דבר על חזקתו:
מקריבין אותה — ולא חיישינן שמא מתו בעליה ולמיתה אזלא:
גמ' לגבורות — שמונים שנה לישנא דקרא (תהילים צ׳:י׳):
וחולה — או חולה דמתני' דוקא חולה ולא גוסס:
כיון דאיפליג — משאר דרך כל הארץ שהאריך ימים עד מאה שנה:
איפליג — ואינו כשאר האדם להיות קרוב למות אבל בן שמונים ואחת או יותר עד תשעים קרוב למות הוא:
אסורה לאכול — בת ישראל הנשואה לכהן שאוכלת בשבילו אסורה מיד דכל שעתא חיישינן עכשיו ימות אלמא חיישינן למיתה:
תרומה אפשר — להיות ניזונת בחולין:
גט לא אפשר — למיחש למיתה דאי חיישת אין לך שולח גט לאשתו והן עגונות:
שאני התם שהרי אסרה שעה אחת קודם למיתתו — לעולם לא חיישינן למיתה ושאני הכא שהרי אסרה מחיים שעה אחת קודם מיתתו וכל שעתא איכא לספוקי בההיא שעתא שעתידה ליאסר ושינויא דחיקא הוא והיינו דפריך ליה ואי לאו דחיישינן למיתה ממאי דהוי גיטא דלעולם הוא מיית ברישא ונאסרה מחיים דלמא היא מייתא ברישא ולא יבא לכלל גט לעולם:
אלא אמר אביי — האי תנא ודאי חייש למיתה ולא קשיא מתניתין דהכא ר' מאיר היא דלא חייש לבקיעת הנוד:
אוסרין — שמא יבקע הנוד:
