דף ביאור
מסכת גיטין דף ל״ד עמוד א׳פרק 4 השולח
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת גיטין דף ל״ד עמוד א׳
מסכת גיטין דף ל״ד עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 15 קטעים ממוספרים, כ־347 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לשון המקור
יְתוֹמִין שֶׁבָּאוּ לַחֲלוֹק בְּנִכְסֵי אֲבִיהֶן, בֵּית דִּין מַעֲמִידִין לָהֶן אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, וּבוֹרְרִים לָהֶן חֵלֶק יָפֶה. הִגְדִּילוּ – יְכוֹלִין לְמַחוֹת. וְרַב נַחְמָן דִּידֵיהּ אָמַר: הִגְדִּילוּ – אֵין יְכוֹלִין לְמַחוֹת; דְּאִם כֵּן, מָה כֹּחַ בֵּית דִּין יָפֶה?
הָתָם מָמוֹנָא, הָכָא אִיסּוּרָא.
גִּידּוּל בַּר רְעִילַאי שַׁדַּר לַהּ גִּיטָּא לִדְבֵיתְהוּ; אֲזַל שְׁלִיחָא, אַשְׁכְּחַהּ דַּהֲוָה יָתְבָה וְנָוְולָה, אֲמַר לַהּ: הֵא גִּיטִּיךְ. אֲמַרָה לֵיהּ: זִיל הַשְׁתָּא מִיהָא, וְתָא לִמְחַר. אֲזַל לְגַבֵּיהּ וַאֲמַר לֵיהּ. פְּתַח וַאֲמַר: ״בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״.
אַבָּיֵי אָמַר: ״בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״, וְלָא בָּטֵל גִּיטָּא. רָבָא אָמַר: ״בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״, וּבָטֵל גִּיטָּא.
בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? בְּגִלּוּי דַעְתָּא בְּגִיטָּא קָמִיפַּלְגִי – דְּאַבָּיֵי סָבַר: גִּלּוּי דַעְתָּא בְּגִיטָּא לָאו מִלְּתָא הִיא, וְרָבָא סָבַר: גִּלּוּי דַעְתָּא בְּגִיטָּא מִילְּתָא הִיא.
אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּרַב שֵׁשֶׁת אַשְׁקְלֵיהּ גִּיטָּא לְהָהוּא גַּבְרָא בְּעַל כֻּרְחֵיהּ, וַאֲמַר לְהוּ לְסָהֲדִי: הָכִי אָמַר לְכוּ רַב שֵׁשֶׁת – לְבַטֵּל גִּיטָּא. וְאַצְרְכֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת גִּיטָּא אַחֲרִינָא.
וְאַבָּיֵי – אַטּוּ רַב שֵׁשֶׁת מְבַטֵּל גִּיטָּא דְּאִינָשֵׁי הֲוָה?! אִיהוּ בַּטְּלַהּ; וְהַאי דְּקָאָמַר לְהוּ הָכִי, מִשּׁוּם דָּפְנוֹיֵ[י].
וְאָמַר אַבָּיֵי: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּרַב יְהוּדָה אַשְׁקְלֵיהּ גִּיטָּא לְחַתְנֵיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה בִּירָאָה, וּבַטְּלֵיהּ; תְּנָא אַשְׁקְלֵיהּ, וּבַטְּלֵיהּ; הֲדַר תְּנָא וְאַשְׁקְלֵיהּ עַל כֻּרְחֵיהּ, וַאֲמַר לְהוּ לְסָהֲדִי: אוֹתִיבוּ קָרֵי בְּאוּנַּיְכוּ וּכְתוּבוּ לֵיהּ. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ גִּלּוּי דַעְתָּא בְּגִיטָּא מִילְּתָא הִיא, הָא חָזוּ לֵיהּ דְּקָא רָהֵיט בָּתְרַיְיהוּ!
וְרָבָא – הַאי דְּקָא רָהֵיט בָּתְרַיְיהוּ, דְּאָמַר לְהוּ: אַשּׁוּר הַבוּ לַהּ הַיָּיא, כִּי הֵיכָא דְּמִשְׁלַם צַעֲרָא דְּהָהוּא גַּבְרָא.
וְאָמַר אַבָּיֵי: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּהָהוּא דַּאֲמַר לְהוּ: אִי לָא אָתֵינָא עַד תְּלָתִין יוֹמִין, לֶיהֱוֵי גִּיטָּא. אֲתָא, וּפַסְקֵיהּ מַבָּרָא; אֲמַר לְהוּ: ״חֲזוֹ דַּאֲתַאי, חֲזוֹ דַּאֲתַאי״; וַאֲמַר שְׁמוּאֵל: לָא שְׁמֵיהּ מַתְיָא.
וְרָבָא – אַטּוּ הָתָם לְבַטּוֹלֵי גִּיטָּא בָּעֵי?! הָתָם לְקַיּוֹמֵי תְּנָאֵיהּ קָא בָעֵי, וְהָא לָא אִיקַּיַּים תְּנָאֵיהּ.
הָהוּא דַּאֲמַר לְהוּ: אִי לָא נָסֵיבְנָא עַד תְּלָתִין יוֹמִין – לֶיהֱוֵי גִּיטָּא. כִּי מְטוֹ תְּלָתִין יוֹמִין, אֲמַר לְהוּ: הָא טָרַחְנָא.
לְמַאי נֵיחוּשׁ לַהּ? אִי מִשּׁוּם אוּנְסָא – אֵין אוֹנֶס בְּגִיטִּין. אִי מִשּׁוּם גַּלּוֹיֵי דַּעְתָּא בְּגִיטָּא – פְּלוּגְתָּא דְּאַבָּיֵי וְרָבָא הוּא.
הָהוּא דַּאֲמַר לְהוּ: אִי לָא נָסֵיבְנָא לְרֵישׁ יַרְחָא דַּאֲדָר, לֶיהֱוֵי גִּיטָּא. כִּי מְטָא רֵישׁ יַרְחָא דַּאֲדָר, אֲמַר לְהוּ: אֲנָא לְרֵישׁ יַרְחָא דְנִיסָן אֲמַרִי. לְמַאי נֵיחוּשׁ לַהּ? אִי מִשּׁוּם אוֹנֶס – אֵין אוֹנֶס בְּגִיטִּין. אִי מִשּׁוּם גַּלּוֹיֵי דַּעְתָּא – פְּלוּגְתָּא דְּאַבָּיֵי וְרָבָא.
וְהִלְכְתָא כְּנַחְמָן; וְהִלְכְתָא כְּנַחְמָן;