בוני התלמוד

    מסכת סוטה דף כ״א עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    הן תהוי ארכא לשלותיךואז תהא אורך זמן לשלומך שלא יבאו עליך הפורענות וכן עשה נבוכדנצר היה מקבץ בכל יום עניי ישראל שהביא בגולה והיו צריכין מזונות ומפרנסם ואף דניאל כשהשיאו עצה זו לכך נתכוין שראה את ישראל בגולה מחזרין על הפתחים:

    וכתיב כולא מטאכל הפורענות הגיע על נבוכדנצר:

    לקצת ירחין תרי עשראלמא תלה לו הזכות י"ב חדש:

    לעולםמתני' דקתני ג' שנים ר' ישמעאל היא:

    ואשכח קרא דאמר ותנישונה בהארכת זמן כלומר מקרא כתוב שהקב"ה מאריך זמן עד ג' פעמים הלכך הוו להו ג' שנים:

    דלא מפקיד דינא עלייהואין ממהרין מן השמים לפקוד עונותם עליהם בעולם הזה אבל מישראל ממהרין ליפרע בעה"ז ומדקדקין אחריהם:

    זכות דמאימגינה כל כך:

    זכות דתורהשהיתה עוסקת בתורה:

    הא לא מפקדאדכתיב ולמדתם אותם את בניכם (דברים יא) ולא את בנותיכם וכיון דאינה מצווה אין שכרה גדול כמצווה ועושה:

    היא תשיחךתליץ בעדך את זכותך:

    פחתיםגומות:

    נזדמנה לו אבוקה של אורכך זכה לקיים מצוה ניצל ממקצת פורעניות:

    ועדיין מתיירא מחיה רעה ומן הליסטיןשדרכן לילך בלילה פן יפגעו בו דכתיב תשת חושך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער (תהילים ק״ד:כ׳):

    ועדיין אינו יודע כו'שמא יכפנו יצרו ליבטל וישיב עליו יצה"ר ופורענות:

    הגיע לפרשת דרכיםושם הכיר את דרכו ואף כאן הגיע ליום המיתה ולא פירש מן התורה עד יום מותו ניצל מכולן והכי מפרש לה לקמיה:

    עבירה מכבהשכר מצוה:

    ואין עבירה מכבהשכר מי שעסק בתורה קודם לכן אלמא מצוה לא מגנא כולי האי:

    לכבות את האהבהזו תורה דכתיב (שיר השירים ב׳:ד׳) הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה יין סוד:

    אמר רב יוסףלעולם מגינה על היסורין הרבה ומאי אינה מגינה דקאמר ת"ק מן החטא שלא יתקפנו יצה"ר קאמר:

    מצוה בעידנא דעסיק בהוהיינו לפי שעה דאמר מגנא מן היסורין ומצלא מיצה"ר שלא יכשילנו לחטא:

    בעידנא דלא עסיק בהמשנגמר המצוה ואינו עסוק בה אגוני מגנא מן הפורענות אצולי לא מצלא ודקתני בברייתא עבירה מכבה מצוה לאו מלהגין מן היסורין קאמר אלא מליטול שכר לעתיד:

    אמאי לא תגין עליהןמיצר הרע שהחטיאם ועשאם רשעים גמורים כלומר אמאי לא תצילהו מן העבירות:

    לעולם זכות דתורהולא שעוסקת בתורה אלא שטורחת בבנה ובבעלה שיעסקו:

    דמקריאן ומתניאןשטורחות על בניהן להביאן לבית הספר לקרוא מקרא ולשנות משנה:

    ונטרן לגברייהווממתינות לבעליהן שיוצאין לעיר אחרת ללמוד תורה:

    מאי פרשת דרכיםמהו מדמה להגיע לפרשת דרכים דהא אבוקה היינו מצוה עמוד השחר היינו תורה אלא פרשת דרכים מאי היא:

    ויום המיתהוהוא תלמיד חכם ביום מותו וידע שלא פירש לפרוק מעליו עול תורה:

    ויראת חטאזכה ליראת חטא אחר שזכה לתורה ניצל מכולן שהתורה מלמדתו דברי מצוה ודברי איסור וממה שהוא צריך לפרוש ויראת חטא מונעו מלרדוף אחרי יצרו:

    דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתאוה"ק עלה עמוד השחר ניצול מן החיה כו' זכה לתורה ניצול מיצה"ר ומן החטא ועדיין אינו יודע באיזו דרך מהלך אם יזכה שיסייעוהו מן השמים להתקבל דבריו בין חביריו להורות כהלכה וכמשפט הגיע לפרשת דרכים כלומר זכה לכך ניצול מכולם:

    לאמר אלהים עזבוכך היו אומרים עליו אלהים עזבו שבא על אשת איש ואין אנו נענשין עליו רדפו ותפסוהו כי אין מציל אין לו זכות שיצילנו שהעבירה כבתה זכיותיו:

    לא יראה בךעבירה ואם יראה ושב מאחריך:

    שמעון אחי עזריהתנא הוא במשנה קמייתא דזבחים ולמד תורה על ידי אחיו שהיה עוסק בפרקמטיא כדי שיחלוק בזכות למודו של שמעון לכך הוא נקרא על שם עזריה אחיו וכן ר' יוחנן למד ע"י הנשיא שהי' מפרנסו:

    הלל עסק בתורהמתוך עוני רב כדמפרש במס' יומא (דף לה:):

    סוטה 21 עמוד א

    1הן תהוי ארכא לשלותיך וכתיב: ״(דניאל ד״, כה) כלא מטא על נבוכדנצר מלכא וכתיב ״(דניאל ד״, כו). לקצת ירחין תרי עשר׃

    2לעולם, רבי ישמעאל ואשכח קרא דאמר ותני דכתיב: ״(עמוס א״, יא) כה אמר ה' על שלשה פשעי אדום׃

    3ומאי אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר דלמא שאני עובדי כוכבים דלא מפקיד דינא עלייהו׃

    4ויש זכות תולה ג' שנים כו' זכות דמאי אילימא זכות דתורה הא אינה מצווה ועושה היא אלא זכות דמצוה׃

    5זכות דמצוה מי מגנא כולי האי והתניא את זו דרש רבי מנחם בר יוסי (משלי ו, כג) כי נר מצוה ותורה אור תלה הכתוב את המצוה בנר ואת התורה באור את המצוה בנר לומר לך מה נר אינה מגינה אלא לפי שעה אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה׃

    6ואת התורה באור לומר לך מה אור מגין לעולם אף תורה מגינה לעולם ואומר (משלי ו, כב) בהתהלכך תנחה אותך וגו'. בהתהלכך תנחה אותך זה העוה"ז בשכבך תשמור עליך זו מיתה והקיצות היא תשיחך לעתיד לבא׃

    7משל לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה ומתיירא מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים ומחיה רעה ומן הליסטין ואינו יודע באיזה דרך מהלך׃

    8נזדמנה לו אבוקה של אור ניצל מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים ועדיין מתיירא מחיה רעה ומן הליסטין ואינו יודע באיזה דרך מהלך כיון שעלה עמוד השחר ניצל מחיה רעה ומן הליסטין ועדיין אינו יודע באיזה דרך מהלך הגיע לפרשת דרכים ניצל מכולם׃

    9ד"א עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה שנאמר ״(שיר השירים ח״, ז) מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה׃

    10א"ר יוסף מצוה בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא תורה בין בעידנא דעסיק בה ובין בעידנא דלא עסיק בה מגנא ומצלא׃

    11מתקיף לה רבה אלא מעתה דואג ואחיתופל מי לא עסקי בתורה אמאי לא הגינה עלייהו אלא אמר רבא תורה בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא מצוה בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא׃

    12רבינא אמר לעולם זכות תורה ודקאמרת אינה מצווה ועושה נהי דפקודי לא מפקדא באגרא דמקרין ומתניין בנייהו ונטרן להו לגברייהו עד דאתו מבי מדרשא מי לא פלגאן בהדייהו׃

    13מאי פרשת דרכים א"ר חסדא זה ת"ח ויום מיתה רב נחמן בר יצחק אמר זה ת"ח ויראת חטא מר זוטרא אמר זה ת"ח דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא׃

    14ד"א עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה א"ר יוסף דרשיה רבי מנחם בר יוסי להאי קרא כי סיני ואילמלא דרשוה דואג ואחיתופל הכי לא רדפו בתר דוד דכתיב ״(תהלים עא״, יא) לאמר אלהים עזבו וגו'׃

    15מאי דרוש (דברים כג, טו) ולא יראה בך ערות דבר וגו' והן אינן יודעין שעבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה׃

    16מאי (שיר השירים ח, ז) בוז יבוזו לו אמר עולא לא כשמעון אחי עזריה ולא כר' יוחנן דבי נשיאה׃

    17אלא כהלל ושבנא דכי אתא רב דימי אמר הלל ושבנא אחי הוו הלל עסק בתורה שבנא עבד עיסקא לסוף א"ל תא נערוב וליפלוג יצתה בת קול ואמרה (שיר השירים ח, ז) אם יתן איש את כל הון ביתו וגו'׃

    תוספות

    מצוה בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא - ותימה מאי האי דקתני בברייתא תלה את המצוה בנר מה נר אינה מגינה אלא לפי שעה אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה אי מיצר הרע אינה מגינה כלל אי מן הפורענות מגינה לעולם ותורה נמי למה תלאה הכתוב באור משום דמגינה לעולם אי מן הפורענות מצוה נמי מגנא לעולם ואי מיצר הרע דמצלא הא לא מצלא אלא לפי שעה:

    זה תלמיד חכם דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתאתימה והיאך ניצול מכולן והלא לא ניצול מיצר הרע בעידנא דלא עסיק בתורה וי"ל סתם תלמיד חכם תורתו אומנתו ועוסק בה ומהרהר כל שעה ואינו הולך ד' אמות בלא תורה:

    והן אינן יודעין שעבירה מכבה מצוהתימה והא אמר לעיל בין לרב יוסף בין לרבא מצוה אגוני מגנא מן הפורענות אפילו בעידנא דלא עסיק בה ועבירה מכבה מצוה לאו מלהגין מן היסורין קאמר אלא מליטול שכר לעתיד לבא כמו שפרש"י:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מאירי

    כבר ידעת מדרכי הדת שהאומות אין הב"ה מדקדק ליפרע מהן בעולם הזה והוא שאמרו כאן דלא מיפקיד דינא עליהו כלומר שאין מדת הדין ממהרת ליפרע מהן כל כך וכן הענין אף בישראל בין צדיק לרשע כדרך שאמרו וסביביו נשערה מאד וכן רק אתכם ידעתי וכו':

    אע"פ שקיים המצוה הוא מה שמעמיד רוב בני אדם שאי אפשר לרוב בני אדם להשיג מכבוד בוראן מה שראוי להשיג מדרך חכמה וחקירה ודים שישיגוהו מצד הקבלה וקיום המצות וכמו שאמרו בדרש ארור אשר לא יקים את דברי התורה אלו נאמר אשר לא ילמד את דברי התורה לא היתה לעולם תקומה אלא אשר לא יקים וכן עץ חיים היא למחזיקים בה אלו נאמר לעמלים בה לא היתה לעולם תקומה אלא למחזיקים בה אעפ"כ מי שחננו השם בידיעת התורה וזכה להיות מן השרידים אשר ה' קורא הוא עיקר הכל ויתד שהכל תלוי בו דרך הערה אמרו כי נר מצוה ותורה אור תלה הכתוב את התורה באור לומר לך מה אור מאיר לעולם אף תורה מגינה לעולם ר"ל שמשפיע לזולתו ומקיים את הישוב בחכמתו ואומר בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך בהתהלכך תנחה אותך זה העוה"ז בשכבך תשמור עליך זה יום המיתה ר"ל לעולם הבא והקיצות היא תשיחך לעתיד לבא ר"ל תחיית המתים ותלה את המצוה בנר לומר לך מה נר אינה מאירה אלא לפי שעה כך מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה ר"ל שכל שאין דעתו עליה נשאר ערום אבל מי שזכה לחכמה אינה זזה ממנו:

    משל לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפלה ומתוך כך היה מתירא משלשה דברים מן הקוצים והברקנים ומן גדודי חיות רעות ולסטים וכן שאינו יודע היכן ילך נזדמנה לו אבוקה ניצל מן האחת ר"ל מן הקוצים והברקנים והפחתים עלה עמוד השחר ניצל מן השניה והוא חיות וליסטים ועדיין אינו יודע באיזה דרך ילך הגיע לפרשת דרכים ניצל מכלן כך זכה למצות והן הנמשלות לאבוקה ניצל מקצת פורעניות בעוד שהיא זורחת אלא שהוא דבר מסתלק לשעתו ומגינות עליו מן הפורענות אבל אינה מצילתו מיצר הרע אחר שנסתלק מעשייתן וזהו שאמר אגוני מגנא אצולי לא מצלא זכה לתורה והיא הנמשלת לעמוד השחר ניצל מן הכל אלא שאינו בטוח עדיין מכל וכל כמו שאמר אל תאמן בעצמך עד יום מותך הגיע לפרשת דרכים והוא יום המיתה ניצל מן הכל וידע ללכת אל עיר גדולה לאלהים העיר מיום ה' שמה:

    וכלל הדברים תורה ויראת חטא ערבים זה בזה וכל אחד צריך לחבירו שהתורה מלמדתו המצוה ויראת חטא מונעתו מן העבירה וכל שלא למד תורה ומשתדל להיות אחרים לומדים על ידו חולק בשכר ולא עוד אלא שהתורה נקראת על שמו כמו שאמרו בשמעון אחי עזריה שמתוך שהיה אחיו מתפרנס ממנו בשעה שהיה לומד הוזכר אחיו בהלכותיו ונעשה הוא טפל לו וכן יוחנן דבי נשיאה על שם שהיה מתפרנס מן הנשיא ומי שאין לו מי שיסייעוהו אעפ"כ יטרח וילמד מתוך הדחק ומקומו מושכר לו ועל זו אמרו הלל מחייב את העניים וכל שהוטל עליו לסמכו ולעזרו ולא עשה אפילו היה חולק לו בנכסיו אחר כן אינו חולק בשכר דרך הערה אמרו הלל ושבנא אחי הלל עוסק באורייתא שבנא עבד עיסקא לסוף אמר ליה תא ניערוב וניפלוג יצתה בת קול ואמרה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו וצריך ללומד שיערים בעצמו על איזה צד למודו מתקיים אם שילמד מעט מעט אם בחזרה אחר חזרה וכן שישפיל עצמו וישים עצמו כמי שאינו לילך אצל קטן הימנו ושלא להקפיד על שום דבר כל שהוא יכול ללמוד ולעסוק בתורה והוא שאמרו דרך סמך והחכמה מאין תמצא:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סוטה דף כ״א עמוד א׳

    מסכת סוטה דף כ״א עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־492 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    הן תהוי ארכא לשלותיך ואז תהא אורך זמן לשלומך שלא יבאו עליך הפורענות וכן עשה נבוכדנצר היה מקבץ בכל יום עניי ישראל שהביא בגולה והיו צריכין מזונות ומפרנסם ואף דניאל כשהשיאו עצה זו לכך נתכוין שראה את ישראל בגולה מחזרין על הפתחים:

    וכתיב כולא מטא כל הפורענות הגיע על נבוכדנצר:

    לקצת ירחין תרי עשר אלמא תלה לו הזכות י"ב חדש:

    לעולם מתני' דקתני ג' שנים ר' ישמעאל היא:

    ואשכח קרא דאמר ותני שונה בהארכת זמן כלומר מקרא כתוב שהקב"ה מאריך זמן עד ג' פעמים הלכך הוו להו ג' שנים:

    דלא מפקיד דינא עלייהו אין ממהרין מן השמים לפקוד עונותם עליהם בעולם הזה אבל מישראל ממהרין ליפרע בעה"ז ומדקדקין אחריהם:

    זכות דמאי מגינה כל כך:

    זכות דתורה שהיתה עוסקת בתורה:

    ועוד 25 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Sotah 21a · Sefaria

    תוספות

    מצוה בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא - ותימה מאי האי דקתני בברייתא תלה את המצוה בנר מה נר אינה מגינה אלא לפי שעה אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה אי מיצר הרע אינה מגינה כלל אי מן הפורענות מגינה לעולם ותורה נמי למה תלאה הכתוב באור משום דמגינה לעולם אי מן הפורענות מצוה נמי מגנא לעולם ואי מיצר הרע דמצלא הא לא מצלא אלא לפי שעה:

    זה תלמיד חכם דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא תימה והיאך ניצול מכולן והלא לא ניצול מיצר הרע בעידנא דלא עסיק בתורה וי"ל סתם תלמיד חכם תורתו אומנתו ועוסק בה ומהרהר כל שעה ואינו הולך ד' אמות בלא תורה:

    והן אינן יודעין שעבירה מכבה מצוה תימה והא אמר לעיל בין לרב יוסף בין לרבא מצוה אגוני מגנא מן הפורענות אפילו בעידנא דלא עסיק בה ועבירה מכבה מצוה לאו מלהגין מן היסורין קאמר אלא מליטול שכר לעתיד לבא כמו שפרש"י:

    Tosafot on Sotah 21a · Sefaria

    מאירי

    כבר ידעת מדרכי הדת שהאומות אין הב"ה מדקדק ליפרע מהן בעולם הזה והוא שאמרו כאן דלא מיפקיד דינא עליהו כלומר שאין מדת הדין ממהרת ליפרע מהן כל כך וכן הענין אף בישראל בין צדיק לרשע כדרך שאמרו וסביביו נשערה מאד וכן רק אתכם ידעתי וכו':

    אע"פ שקיים המצוה הוא מה שמעמיד רוב בני אדם שאי אפשר לרוב בני אדם להשיג מכבוד בוראן מה שראוי להשיג מדרך חכמה וחקירה ודים שישיגוהו מצד הקבלה וקיום המצות וכמו שאמרו בדרש ארור אשר לא יקים את דברי התורה אלו נאמר אשר לא ילמד את דברי התורה לא היתה לעולם תקומה אלא אשר לא יקים וכן עץ חיים היא למחזיקים בה אלו נאמר לעמלים בה לא היתה לעולם תקומה אלא למחזיקים בה אעפ"כ מי שחננו השם בידיעת התורה וזכה להיות מן השרידים אשר ה' קורא הוא עיקר הכל ויתד שהכל תלוי בו דרך הערה אמרו כי נר מצוה ותורה אור תלה הכתוב את התורה באור לומר לך מה אור מאיר לעולם אף תורה מגינה לעולם ר"ל שמשפיע לזולתו ומקיים את הישוב בחכמתו ואומר בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך בהתהלכך תנחה אותך זה העוה"ז בשכבך תשמור עליך זה יום המיתה ר"ל לעולם הבא והקיצות היא תשיחך לעתיד לבא ר"ל תחיית המתים ותלה את המצוה בנר לומר לך מה נר אינה מאירה אלא לפי שעה כך מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה ר"ל שכל שאין דעתו עליה נשאר ערום אבל מי שזכה לחכמה אינה זזה ממנו:

    משל לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפלה ומתוך כך היה מתירא משלשה דברים מן הקוצים והברקנים ומן גדודי חיות רעות ולסטים וכן שאינו יודע היכן ילך נזדמנה לו אבוקה ניצל מן האחת ר"ל מן הקוצים והברקנים והפחתים עלה עמוד השחר ניצל מן השניה והוא חיות וליסטים ועדיין אינו יודע באיזה דרך ילך הגיע לפרשת דרכים ניצל מכלן כך זכה למצות והן הנמשלות לאבוקה ניצל מקצת פורעניות בעוד שהיא זורחת אלא שהוא דבר מסתלק לשעתו ומגינות עליו מן הפורענות אבל אינה מצילתו מיצר הרע אחר שנסתלק מעשייתן וזהו שאמר אגוני מגנא אצולי לא מצלא זכה לתורה והיא הנמשלת לעמוד השחר ניצל מן הכל אלא שאינו בטוח עדיין מכל וכל כמו שאמר אל תאמן בעצמך עד יום מותך הגיע לפרשת דרכים והוא יום המיתה ניצל מן הכל וידע ללכת אל עיר גדולה לאלהים העיר מיום ה' שמה:

    וכלל הדברים תורה ויראת חטא ערבים זה בזה וכל אחד צריך לחבירו שהתורה מלמדתו המצוה ויראת חטא מונעתו מן העבירה וכל שלא למד תורה ומשתדל להיות אחרים לומדים על ידו חולק בשכר ולא עוד אלא שהתורה נקראת על שמו כמו שאמרו בשמעון אחי עזריה שמתוך שהיה אחיו מתפרנס ממנו בשעה שהיה לומד הוזכר אחיו בהלכותיו ונעשה הוא טפל לו וכן יוחנן דבי נשיאה על שם שהיה מתפרנס מן הנשיא ומי שאין לו מי שיסייעוהו אעפ"כ יטרח וילמד מתוך הדחק ומקומו מושכר לו ועל זו אמרו הלל מחייב את העניים וכל שהוטל עליו לסמכו ולעזרו ולא עשה אפילו היה חולק לו בנכסיו אחר כן אינו חולק בשכר דרך הערה אמרו הלל ושבנא אחי הלל עוסק באורייתא שבנא עבד עיסקא לסוף אמר ליה תא ניערוב וניפלוג יצתה בת קול ואמרה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו וצריך ללומד שיערים בעצמו על איזה צד למודו מתקיים אם שילמד מעט מעט אם בחזרה אחר חזרה וכן שישפיל עצמו וישים עצמו כמי שאינו לילך אצל קטן הימנו ושלא להקפיד על שום דבר כל שהוא יכול ללמוד ולעסוק בתורה והוא שאמרו דרך סמך והחכמה מאין תמצא:

    Meiri on Sotah 21a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפרש"י בד"ה אמאי לא תגין עליהם כלומר אמאי לא תצילהו מעבירות מיצה"ר שהחטיאם ועשאום רשעים גמורים עכ"ל וכצ"ל והוא סוף דבור ואח"כ מה"ד מצוה בין בעידנא כו' אגוני מגנא מן הפורענות כו' מתני' ומדקתני בברייתא עבירה מכבה כו' עכ"ל וכ"ה בפירוש ישן וכן נראה דהשתא לאוקמתא דרבא נמי מתיישב סיפא דברייתא דקתני ד"א עבירה מכבה מצוה כו' לא מיירי מלהגין מן היסורים כמתני' אלא מליטול שכר לעתיד מיהו לשון ראשון דברייתא לא יתיישב לאוקמתא דרבא כמו שתמהו התוס' דלא משמע להו דאיירי נמי בליטול שכר לעתיד ודו"ק:

    תוס' בד"ה מצוה בין כו' תלאה הכתוב באור משום דמגינה כו' ואי מיצה"ר דמצלא לא מצלא כו' עכ"ל כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Sotah 21a · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' כיון שעלה עמוד השחר עיין פסחים ב ע"א ברש"י ד"ה בכי טוב:

    Gilyon HaShas on Sotah 21a · Sefaria

    בן יהוידע

    עֲבֵירָה מְכַבָּה מִצְוָה, וְאֵין עֲבֵירָה מְכַבָּה תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה" (שיר השירים ח, ז). נראה לי בס"ד הא דכינה התורה בשם 'אַהֲבָה' כי ידוע התורה נתנה לנו מעולם הבריאה שהיא סוד בינה לכן מתחלת בבית שהיא בינה וידוע כי אהבה בבינה בסוד דְחִילוּ וּרְחִימוּ שהוא דְחִילוּ חכמה וּרְחִימוּ בינה ולכן מכנה את התורה בשם אַהֲבָה. ולכן 'אֵין עֲבֵירָה מְכַבָּה תּוֹרָה' כי בבינה אין שליטה לקליפות.

    בְּאַגְרָא דְּמַקְרַיָּן בְּנַיְיהוּ וּמַתְנַיָּין בְּנַיְיהוּ וְנָטְרָן לְהוּ לְגַבְרַיְיהוּ עַד דְּאָתוּ מִבֵּי רַבָּנָן. פירוש אותם שהולכים ללמוד בעיר אחרת אז הנשים שלהם הם מתעסקים להוליך בניהם לבית הספר לקרות ולשנות והם המשגיחים על זאת וגם אותם שלומדים בבית המדרש בעירם הם הולכים בבוקר בבוקר לבית המדרש ובאים בלילה ומוכרח דהנשים משגיחים על לימוד הבנים בבית הספר ואפילו בעלי מלאכה או בעלי משא ומתן גם הם הולכים לעסקים שלהם מן הבוקר עד הערב כמו שנאמר יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב (תהלים קד, כג) ונמצא הנשים משגיחים על לימוד הבנים לכן תלה דבר זה בנשים.

    זֶה תַּלְמִיד חָכָם וְיִרְאַת חֵטְא נראה לי בס"ד האי יִרְאַת חֵטְא היא 'יראת הרוממות' הבאה לאדם אחר שיתמלא בלימוד התורה שאז יכיר בגדולת הבורא יתברך ותהיה יראת חטא שלו יראת הרוממות דאין כונתו בפרישתו מן החטא בשביל פחדו מן עונש או בשביל לקבל שכר אלא פירש בעבור גדולתו ורוממתו יתברך שצוהו לפרוש. והזוכה ליראה זו נבדלים ממנו כוחות היצר הרע וכל כוחות הטומאה לא יקרבון אליו מפני שיש לו תורה וגם יראה העליונה וזהו פָּרָשַׁת דְּרָכִים! ומאן דאמר זה תַּלְמִיד חָכָם דְּסַלְקָא לֵיהּ שְׁמַעְתְּתָא אַלִּיבָּא דְּהִלְכְתָא נראה הטעם דאמרו רבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין צג:) וַהֳ' עִמּוֹ (שמואל א' טז, יח) שהלכה כמותו בכל מקום, ועוד דרשו וַהֳ' עִמּוֹ, אפשר שכינה עמו ובא לידי חטא? על כן כיון דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא מוכח דשכינה עמו וכיון דשכינה עמו לא יבא לידי חטא ועל כן ניצול מכולם.

    אָמַר רַב יוֹסֵף דַּרְשֵׁיהּ רַבִּי מְנַחֵם לְהַאי קְרָא כְּסִינַי. פירוש מקרא זה של 'מַיִם רַבִּים' (שיר השירים ח, ז) דדריש עבירה אין מכבה תורה, דריש דרשה זו כמו דרשה של סיני שיש דרשה בסיני דומה לדרשה שהיא מחזקת ומקיימת דרשה זו דדריש אין עבירה מכבה תורה, והוא דאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות לב:) אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא שמא תזכור לי מעשה העגל! אמר לה 'גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה' (ישעיהו מט, טו) אמרה לו רבונו של עולם שמא תשכח לי מעשה סיני! אמר לה 'וְגַם אָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ' נמצא אין עבירה מכבה תורה, דהא אין עבירה של עגל כיבתה זכות קבלת התורה בסיני והרי נמצא בסיני אתמר דרשה דומה לדרשה זו ד'מַיִם רַבִּים' דדרשינן מינה אין עבירה מכבה תורה.

    יָצְתָה בַּת־קוֹל וְאָמְרָה "אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ" (שיר השירים ח, ז). נראה אמרה לשון כפול בבזיון כנגד הנותן וכנגד המקבל דְּיָבוּזוּ לזה שנתן ולזה אשר ירצה לקבל ממון חליפין של התורה. ונרמז שֶׁבְנָא בשם אִישׁ כי ראש וסוף אִ י שׁ הם ראש וסוף שֶׁ בְנָ א.

    Ben Yehoyada on Sotah 21a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת סוטה, דף כ״א, עמוד א׳, בהיקף של כ־492 מילים ב־17 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 17 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 121 מילים

      נפתחת ב״הן תהוי ארכא לשלותיך וכתיב: (דניאל ד,…״

    2. קטע 218 מילים

      נפתחת ב״לעולם, רבי ישמעאל ואשכח קרא דאמר ותני…״

      חכמים: רבי ישמעאל.

    3. קטע 315 מילים

      נפתחת ב״ומאי אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר…״

    4. קטע 419 מילים

      נפתחת ב״ויש זכות תולה ג' שנים כו' זכות…״

    5. קטע 549 מילים

      נפתחת ב״זכות דמצוה מי מגנא כולי האי והתניא…״

      חכמים: רבי מנחם בר יוסי.

    6. קטע 636 מילים

      נפתחת ב״ואת התורה באור לומר לך מה אור…״

    7. קטע 723 מילים

      נפתחת ב״משל לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה…״

    8. קטע 843 מילים

      נפתחת ב״נזדמנה לו אבוקה של אור ניצל מן…״

    9. קטע 920 מילים

      נפתחת ב״ד"א עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה…״

    10. קטע 1029 מילים

      נפתחת ב״א"ר יוסף מצוה בעידנא דעסיק בה מגנא…״

    11. קטע 1148 מילים

      נפתחת ב״מתקיף לה רבה אלא מעתה דואג ואחיתופל…״

      חכמים: רבה, רבא.

    12. קטע 1228 מילים

      נפתחת ב״רבינא אמר לעולם זכות תורה ודקאמרת אינה…״

    13. קטע 1328 מילים

      נפתחת ב״מאי פרשת דרכים א"ר חסדא זה ת"ח…״

      חכמים: רב נחמן בר יצחק.

    14. קטע 1436 מילים

      נפתחת ב״ד"א עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה…״

      חכמים: רבי מנחם בר יוסי.

    15. קטע 1521 מילים

      נפתחת ב״מאי דרוש (דברים כג, טו) ולא יראה…״

    16. קטע 1619 מילים

      נפתחת ב״מאי (שיר השירים ח, ז) בוז יבוזו…״

      חכמים: עולא.

    17. קטע 1739 מילים

      נפתחת ב״אלא כהלל ושבנא דכי אתא רב דימי…״

      חכמים: רב דימי.

    חכמים הנזכרים בדף

    ערכי חכמים המצטטים דף זה

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: סוטה דף כ״א ע״א

    פתיחה בקורא
    מקורות הפוכים — חכמים שמפנים לדף הזה

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026