א"ל לא — שביקנא לך:
א"ל — איהו יהיבנא לך דמי פלגא סעודתך:
איכול קורצא — מלשינות:
קורבנא — קרבן להקריב על גבי המזבח דקיימא לן איש איש לרבות את עובדי כוכבים שנודרים נדרים ונדבות כישראל (חולין דף יג:):
בניב שפתים — שפה העליונה:
לדידהו לא הוי מומא — להקריב לגבוה בבמה דידהו אלא מחוסר אבר דוקין טיל"ה כמו הנוטה כדוק (ישעיהו מ):
יאמרו המטיל מום בקדשים יהרג — שיהו סבורין שבשביל שהטיל מום בקדשים ועבר על מום לא יהיה בו (ויקרא כ״ב:כ״א) נהרג:
ענותנותו — סבלנותו שסבל את זה ולא הרגו:
שדא גירא למזרח — לקסום קסם כשהיה סמוך לירושלים:
ההוא ינוקא — הוה מגמגם בלישניה לא גרסינן:
ביד עמי ישראל — על ידי עמי ישראל:
ולכפורי ידיה — לקנח ידיו:
נקדה — נקבה לשון מקדרין בהרים (עירובין דף נח.) נקדה לו חמה זרחה בשבילו במסכת תענית (דף כ.):
ציצתו — ציצית של טליתו:
נגררת על גבי כרים וכסתות — שלא היה מהלך אלא על גבי מילת:
ואיכא דאמרי — בן ציצית שמו ולמה נקרא שמו הכסת שהיתה כסתו כסא שלו מוטלת בין גדולי רומי כשהי' הולך ברומי להקביל פני קיסר:
הוו להו — להנך תלתא עתירי חיטי ושערי וחמרא וציבי למיזן כל בני העיר עשרים וחד שתא:
בריוני — אנשים ריקים ופוחזים למלחמה:
אמרו להו רבנן — להנך בריוני:
לא מסתייעא מילתא — לנצח:
קמו — בריוני:
קלינהו להנך אמברי — לאוצרות התבואה ועצים כדי שילחמו:
סמידא — סלת:
חיוורתא — פת נקייה:
גושקרא — פת קיבר שאונדיי"ר:
פרתא — פרש של גללי בהמה:
ומתה — מחמת איסטניסותה:
גרוגרות — מאותם שנשארו לרבי צדוק שמצץ את מימיה ומצאתה היא ואכלת' לרעבונה ומריח החולי של רבי צדוק שנכנס בגרוגרת טעמה ומתה באסטניסו':
הוה מתחזי — בגרונו:
מאבראי — מחמת שהיה כחוש:
כי הוה בריא — כשגמר תעניותיו ורצה להברות עצמו:
הוו מייתי ליה גרוגרות — תאנים יבשין מפני שלא היה יכול לבלוע דבר עבה והיה מוצץ את מימיהן ומשליך הגרוגרות:
אבא סיקרא — כך שמו:
שלח ליה — רבן יוחנן בן זכאי תא לגבאי בצנעא:
אמר ליה — רבן יוחנן בן זכאי:
עד אימתי עבדיתו הכי — דלא שבקיתון לאשלומי:
חזי לי תקנתא לדידי — שיניחוני לצאת מן העיר:
נקוט נפשך בקצירי — החזק עצמך כחולה הוציא קול שאתה חולה:
לישיילו בך — כמו שאתה גוסס:
ואייתי מידי סריא — דבר מסריח כגון נבילה:
ואגני גבך — והשכב במטתך עמך שיאמרו מת הוא ומסריח כבר:
וליעיילו בך תלמידך — יכנסו תחת רגלי מטתך לשאת ולא יניחו אחרים לשאת דאינון ידעין דחייא קליל ממיתה:
בעו — הנך בריוני:
למדקריה — ברמחים שמא מערים הוא:
אמר להו — אבא סקרא:
יאמרו — הרומיים עליכם שאפילו רבן דקרו:
למידחפיה — אולי יצעק:
דלאו מלכא אנא — והתעללת בי:
