Talmud Builders

    Zevachim 84a

    Back to index

    English translation — Zevachim 84a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1even that meal offering shall descend, as it is not similar to lambs. With regard to a meal offering that comes with an animal offering, either a burnt offering or peace offering, according to the statements of Rabban Gamliel and Rabbi Yehoshua, it shall not descend, as it is meant for consumpion by the fire. According to the statements of everyone else, i.e., Rabbi Shimon and the tannai’im of the baraita , it shall descend, as it is neither offered by itself nor is it an animal.

    2Reish Lakish continues: With regard to libations that come by themselves, according to the statements of everyone, i.e., Rabbi Yosei HaGelili, Rabbi Akiva, and Rabbi Yehoshua, they shall descend, but according to the statements of Rabban Gamliel and Rabbi Shimon, they shall not descend. With regard to libations that come with an animal offering, according to the statements of everyone, they shall descend, while according to the statement of Rabban Gamliel alone, they shall not descend.

    3The Gemara questions the need for such a summary: Isn’t it obvious? The Gemara answers: It was necessary for him to state the halakha in the case of a meal offering that comes by itself, and this is in accordance with the statement of Rava. As Rava says: A person can volunteer to bring a meal offering that normally accompanies libations, on any day, even without offering the libations and animal offering that it normally accompanies. Although the summary is itself obvious, it is nevertheless stated to indicate that it is possible to offer such a meal offering.

    4The Gemara asks: If the intent of his summary is to express his agreement with the statement of Rava, then let Reish Lakish teach us explicitly that the halakha is in accordance with the statement of Rava. The Gemara answers: It was necessary for the case of libations that come with an animal offering, as the halakha in such a case is that he may sacrifice the libations the next day and on a later [ ḥara ] day sometime after sacrificing the animal offering that they accompany.

    5Accordingly, it may enter your mind to say that since the Master says that the verse: “And their meal offering and their libations” (Numbers 29:18), indicates that libations may be offered at night, and the phrase “and their meal offering and their libations” indicates that libations may be offered the next day and on a later day, perhaps libations offered on a later date than the animal itself are to be considered as libations which come by themselves, and Rabbi Shimon would concede that they shall not descend. Reish Lakish therefore teaches us the case of libations that accompany an animal offering, to indicate that such libations are still considered as those that accompany an animal offering and that they shall descend from the altar.

    6MISHNA: These are the items that even if they were disqualified, if they ascended the altar they shall not descend: Blood, sacrificial portions, or limbs of a burnt offering, any of which were left overnight off the altar, or that emerge from the Temple courtyard, or that become ritually impure, or that came from an animal that was slaughtered with the intent to sacrifice it beyond its designated time or outside its designated area, or an offering that people unfit to perform the Temple service collected and then sprinkled its blood.

    7Rabbi Yehuda says: In the case of a sacrificial animal that was slaughtered at night, or one whose blood was spilled on the floor of the Temple without its being collected in a vessel, or one whose blood emerged outside the curtains, i.e., outside the Temple courtyard: Even if it ascended upon the altar it shall descend. Rabbi Shimon says: In all these cases, if it ascended it shall not descend, because its disqualification occurred in sanctity. As Rabbi Shimon says: With regard to any unfit offering whose disqualification occurred in sanctity, i.e., in the course of the Temple service, the sacred area renders the offering acceptable, and if it ascended onto the altar it shall not descend. But with regard to any offering whose disqualification did not occur in sanctity but rather was unfit initially, the sacred area does not render the offering acceptable.

    8And these are the offerings whose disqualification did not occur in sanctity: An animal that copulated with a person, and an animal that was the object of bestiality, and an animal that was set aside for idol worship, and an animal that was worshipped as a deity, and an animal that was given as payment to a prostitute or as the price of a dog, and an animal born of a mixture of diverse kinds, and an animal with a wound that will cause it to die within twelve months [ tereifa ], and an animal born by caesarean section, and blemished animals. Rabbi Akiva deems blemished animals fit in the sense that if they ascended they shall not descend. Rabbi Ḥanina, the deputy High Priest, says: My father would reject blemished animals from upon the altar.

    9Concerning those animals that, if they ascended, do not descend, just as if they ascended the altar they shall not descend, so too, if they descended they shall not then ascend. And all of them that if they ascend they do not descend, if they ascended to the top of the altar alive they descend, as an animal is fit for the altar only after it is slaughtered. A burnt offering that ascended to the top of the altar alive shall descend, as one does not slaughter an animal atop the altar ab initio . But if one slaughtered the animal at the top of the altar, he should flay it and cut it into pieces in its place, and it is not removed from the altar.

    10GEMARA: It is taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: The verse from which is derived the halakha that items that ascended upon the altar shall not descend, states: “This is the law of the burnt offering: It is the burnt offering on the pyre upon the altar” (Leviticus 6:2). These are three terms of exclusion used in the verse: “This,” “it,” and “the,” from which it is derived that three instances are excluded from this halakha : A sacrificial animal that was slaughtered at night, and one whose blood was spilled, and one whose blood emerged outside the curtains, i.e., outside the Temple courtyard. With regard to these cases, the halakha is that if one of them ascended upon the altar it shall descend.

    11Rabbi Shimon says: From the usage of the term “burnt offering” I have derived only with regard to a fit burnt offering that it shall not descend. From where is it derived that the verse also includes a sacrificial animal that was disqualified, such as one that was slaughtered at night; or whose blood was spilled; or whose blood emerged outside the curtains, i.e., outside the Temple courtyard; or that was left overnight; or that emerged from the Temple courtyard, or that became ritually impure; or that came from an animal that was slaughtered with the intent to sacrifice it beyond its designated time or outside its designated area; or an offering that people unfit to perform the Temple service collected and then sprinkled its blood?

    12In addition, from where is it derived that the following are also included in this halakha : Those offerings whose blood is to be placed below the red line that divided between the upper and lower halves of the external altar, i.e., a burnt offering, a guilt offering, or a peace offering, but it was placed above the red line; and a sin offering, whose blood is to be placed above the red line, that had its blood placed below the red line; and those offerings whose blood is to be placed outside, on the external altar, that had their blood placed inside, in the Sanctuary; and those offerings whose blood is to be placed inside that had their blood placed outside?

    13And in addition, with regard to a Paschal offering or sin offering that were slaughtered not for their sake, from where is it derived that if they ascended upon the altar they shall not descend? The verse states: “The law of the burnt offering,” which included in one law all items that ascend upon the altar, establishing the principle that if they ascended the altar they shall not descend.

    14One might have thought that I should also include an animal that copulated with a person, and an animal that was the object of bestiality, and an animal that was set aside for idol worship, and an animal that was worshipped as a deity, and an animal that was given as payment to a prostitute or as the price of a dog, and an animal born of a mixture of diverse kinds, and an animal that is a tereifa , and an animal born by caesarean section. Therefore, the verse states: “This,” to exclude these types of disqualifications, which descend even after they have ascended the altar.

    15The Gemara asks: And what did you see as reason to include those and exclude these? The Gemara answers: After noting that the verse included

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    הבאה עם הזבחכלומר בגלל זבח:

    לדברי כולן תרדאם פסולה היא תרד לרבי יוסי הגלילי ור"ע ור"ש לדברי ר"ג ורבי יהושע לא תרד דהא (כתיב) מוקדה ומזבח הואי:

    נסכים הבאין בפני עצמןכגון המתנדב יין בלא זבח דתנן במנחות (דף קד:) מתנדבין יין:

    לדברי כולןרבי יוסי ור"ע ור' יהושע ירדו לדברי ר"ג ור"ש לא ירדו:

    ה"ג פשיטאדהכי הוא דלרבי יהושע מידי דבר מוקדה אין דלאו בר מוקדה לא לר"ג כל דבר מזבח ולר"ש בא בגלל עצמו ולתנאי דמתני' מנחה לא:

    מנחה הבאה בפני עצמה איצטריך ליהולאשמועינן דיש מנחת נסכים הבאה בפני עצמה כדרבא:

    מתנדב אדם מנחת נסכיםבלא זבח ואף על גב שלא אמרה תורה מנחת כליל (הבאה) אלא הבאה בגלל זבח היכא דפריש פריש:

    ונשמעינןר"ל בהדיא כדרבא:

    נסכים הבאים בגלל זבח אצטריכא ליהלר"ל לאשמועינן דלר"ש ירדו וכגון דקא מקריב להו למחר וליומא חרא דקי"ל לעיל (זבחים דף מד.) אדם מביא זבחו היום ונסכיו מכאן ועד י' ימים ונפקא לן מהא דאמר מר ומנחתם ונסכיהם יתירי דכתיבי בקרבנות החג להכי כתיבי:

    מתני' הלןבין דם בין אימורים:

    רבי יהודה אומר כו'בהנך תלתא פליג ומודי בשארא וטעמא יליף בגמ':

    שהיה פסולו בקדשמשבאת לעזרה נפסלה:

    כל שפסולו בקדש כו'בגמ' יליף טעמא:

    מכשירדאם עלו לא ירדו ובגמ' מוקי לה בדוקין שבעין הואיל וכשרין בעופות לכתחילה:

    דוחהומורידן:

    כשם שעלו לא ירדואכל פוסלין דתנן בהו לא ירדו כך אם ירדו לאחר שעלו לא יעלו עוד:

    גמ' זאת היא העולהזאת מיעוטא והיא מיעוטא וה"א דהעולה מיעוטא דמשמע העולה המיוחדת כשרה ולא פסולה למעוטי פסולין אתו שאפילו עלו ירדו ולא תימא כל הנוגע במזבח לכל פסולין אתא ומסתבר דהני ממעט שפסולן לפני זריקה ולקמיה מפרש שאר פסולין מנא ליה דלא ירדו ולא ממעט להו מהכא כגון נשחט חוץ לזמנו דפסולו לפני זריקה:

    תורת העולהשהיא על מוקדה שתהא שם הלילה עד הבקר ולא תרד:

    זבחים 84 עמוד א

    1תרד. מנחה הבאה עם הזבח לדברי ר"ג ורבי יהושע לא תרד, לדברי כולן תרד.

    2נסכים הבאין בפני עצמן לדברי כולן ירדו, לדברי ר"ג ור"ש לא ירדו. נסכין הבאין עם הזבח לדברי כולן ירדו, לדברי ר"ג לחודיה לא ירדו.

    3פשיטא! מנחה הבאה בפני עצמה איצטריכא ליה וכדרבא, דאמר רבא: מתנדב אדם מנחת נסכים בכל יום.

    4ונשמעינן כדרבא! נסכים הבאים עם הזבח איצטריכא ליה דקא מקרב להו למחר וליומא חרא.

    5ס"ד אמינא, הואיל ואמר מר: (במדבר כט, יח) ״מנחתם ונסכיהם״ בלילה, ״מנחתם ונסכיהם״ למחר כנסכים הבאין בפני עצמן דמו, ומודי ר"ש דלא ירדו; קמ"ל:

    Mishna

    6אלו אם עלו לא ירדו: הלן, והיוצא, והטמא, ושנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו, ושקבלו פסולין וזרקו את דמו.

    7רבי יהודה אומר: שנשחט בלילה ונשפך דמה ויצא דמה חוץ לקלעים אם עלתה תרד. ר"ש אומר: לא תרד, (שהיה פסולו בקדש). שר"ש אומר: כל שפסולו בקדש הקדש מקבלו, לא היה פסולו בקדש אין הקדש מקבלו.

    8ואלו שלא היו פסולן בקדש: הרובע, והנרבע, והמוקצה, והנעבד, והאתנן, והמחיר, והכלאים, והטרפה, והיוצא דופן, ובעלי מומין. ר"ע מכשיר בבעלי מומין. רבי חנינא סגן הכהנים אומר: דוחה היה אבא את בעלי מומין מע"ג המזבח.

    9כשם שאם עלו לא ירדו, כך אם ירדו לא יעלו. וכולן שעלו חיים לראש המזבח ירדו. עולה שעלתה חיה לראש המזבח תרד. שחטה בראש המזבח יפשיט וינתחה במקומה.

    Gemara

    10תניא, ר' יהודה אומר: (ויקרא ו, ב) ״זאת״, ״היא״, העולה הרי אלו ג' מיעוטין; פרט לשנשחטה בלילה, ושנשפך דמה, ושיצא דמה חוץ לקלעים שאם עלתה, תרד.

    11ר"ש אומר: עולה אין לי אלא עולה כשרה; מנין לרבות שנשחטה בלילה, ושנשפך דמה, ושיצא דמה חוץ לקלעים, והלן, והיוצא, והטמא, ושנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו, ושקבלו פסולין וזרקו את דמו,׃

    12הניתנין למטה שנתנן למעלה, ולמעלה שנתנן למטה, והניתנין בחוץ שנתנן בפנים, בפנים שנתנן בחוץ,׃

    13ופסח וחטאת ששחטן שלא לשמן מנין? ת"ל תורת העולה ריבה תורה אחת לכל העולין, שאם עלו לא ירדו.

    14יכול שאני מרבה הרובע והנרבע, והמוקצה והנעבד, ואתנן ומחיר, וכלאים וטרפה ויוצא דופן? ת"ל ״זאת״.

    15ומה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו? אחר שריבה׃

    Tosafot

    הלן והיוצאאע"ג דתני אלו תנא ושייר הנך דחשיב בברייתא בגמ' ושמא משום דמהני דהכא שמעינן דכ"ש הנהו ובברייתא נמי בגמ' דהנך דירדו לא חשיב זקן וחולה ומזוהם ונדמה וטומטום ואנדרוגינוס ושמא הוי בכלל הנהו דחשיב:

    וחוץ למקומותימה דבפ' התודה (מנחות דף עט.) אמרינן חטאת ששחטה חוץ למקומו רבא אמר תרד כו' ור"ת גורס תודה דאיירי בה התם ומיהו בזה לא הועיל כלום וי"ל דהועיל דשאני תודה דהוי קדשים קלים וליכא מעילה באימורין מקמי זריקה וכי שחיט חוץ למקומו לא מתירה הזריקה למעילה לכך תרד דהא חסירה זריקה החשובה בה אבל חוץ לזמנו לא ירד משום דמרצה לפיגולו לקובעו בכרת כדאי' במסכת מעילה (דף ב.) גבי מעילה וה"ה באם עלו לא ירדו כי האי גוונא אבל הכא בשמעתין מיירי בקדשי קדשים דאיכא מעילה קודם זריקה להכי כי איפסלא בחוץ למקומו לא תרד דבזריקה החסירה אין קפידא דלא מהני מידי וכי האי גוונא מפליג בסמוך (דף פה.) גבי אימורין שהעלן לפני זריקה בין קדשים קלים בין קדשי קדשים וקשה לי פסח שלא לשמו אמאי לא ירד מאי שנא משלא במקומו בתודה דאידי ואידי קדשים קלים ומחשבה פסולה קודם זריקה וי"ל פסול דשלא במקומו חמיר טפי מפסול דשלא לשמו והוי כמו שחטן בדרום בקדשי קדשים דירדו לר' יהודה פ"ק דמעילה (דף ב:) דהיינו נמי חוץ למקומו ובפרק התודה (מנחות דף עט.) נמי מוכח דחוץ למקומו נמי דירד היינו דוקא לר' יהודה אבל לר"ש לא ירדו אי נמי שלא לשמו קיל לפי שכשר בכל הזבחים לבד חטאת ופסח וצריך עיון אי מצי למימר דגבי תודה מיירי דחשיב לאכול הבשר חוץ לירושלים אין המקום ראוי לשום זבח לכך תרד אבל חישב לאכול בשר חטאת ואשם חוץ לקלעים או להקטיר אימורי קדשים קלים חוץ לקלעים לא ירד כיון דזה המקום ראוי לקדשים קלים לאכילת שלמים:

    הגה"ה ושקבלו פסולין וזרקו דמןבגמ' (לקמן זבחים דף פז:) פליגי ר' יוחנן ור"ל אי מיירי דקבלו וזרקו דתרוייהו נעשו בפסולין וכמו כן מדקדק בריש מעילה (דף ה.):

    כל שפסולו בקדששאירע לאחר שחיטה שנתקדש בכלי כדפרישי' לעיל בפ' חטאת העוף (זבחים ד' סח: ד"ה אמר):

    זאת היא העולהזאת תורת העולה היא העולה זאת והיא וה"א דהעולה שני היינו ג' מיעוטין אבל העולה קמא אתא לעולה ראשונה כדקאמר רבא בפ' תמיד נשחט (פסח י' דף נח:) ותורת הוי רבוי לרבות איזה פסולין דאם עלו לא ירדו כרבי יהודה דלא ממעט אלא הנך ג' ואם תאמר הא ר' יהודה סבר לעיל בפ"ק (זבחים דף יד.) רצפה מקדשה במזבח א"כ כולן עלו והיכי משכחת לה פסול בפיגול ונותר וטמא וי"ל כגון שיש הפסק בין הבהמה לרצפת העזרה:

    פרט לנשחטה בלילהרובע ונרבע לא צריכי מיעוטא לרבי יהודה וכל הני דמרבה ר"ש מרבה נמי רבי יהודה כדלקמן (זבחים דף פה:) ומסתבר לרבות הני טפי משום דמשכח להו היכשרא ואם תאמר קדשי קדשים ששחטן בדרום דקאמר בריש מעילה (דף ב:) תרד לר"י הא לית ביה מיעוט רביעי וי"ל משום דדרשינן לעיל בפרק כל הפסולין (זבחים דף לו.) כל דבר רע ריבה חטאת ששחטה בדרום (דאם עלו לא ירדו) ושנכנס דמה לפנים ואף על גב דקרא ללאו שמעינן נמי דאם עלתה תרד א"נ שחט בדרום כעין שחיטת חוץ היא:

    הניתנין למעלה שנתנן למטה כו'בכל הני מודה רבי יהודה והכי אמרינן לעיל בפרק ב' (זבחים דף כז:) קתני מיהא הניתנין למטה שנתנן למעלה ולא פליג רבי יהודה ובפ' כל הפסולין (לעיל זבחים דף לו.) נמי אמרינן דלא פסל רבי יהודה במחשבה דלמטה למעלה ולמעלה למטה כי היכי דפסיל במחשבת הינוח משום דרבי יהודה לטעמיה דאמר שלא במקומו כבמקומו דמי ותימה דבריש מעילה (דף ב:) משמע דפליג רבי יהודה גבי קדשי קדשים ששחטן בדרום דרבה אמר אם עלו ירדו ורב יוסף לא ירדו וקאמר אליבא דרבי יהודה כ"ע לא פליגי דירדו כי פליגי אליבא דר"ש רב יוסף כר"ש ורבה אמר לך ע"כ לא קאמר ר"ש אלא בניתנין למטה שנתנן למעלה כו' ולעולם בנשחטין בצפון וקבל דמן בצפון ומדנקט למטה שנתנן למעלה משמע דפליגי בה דה"ל למנקט נשחטה בלילה ונשפך דמה ויצא דמה וי"ל דהכי פי' רב יוסף כר"ש דמשמע ליה ניתנין למעלה שנתנן למטה אפילו עולת העוף שמלקה ומיצה דמה למטה דהוי כעין שינוי מקום דשחיטת קדשי קדשים וקבלת דמן מצפון לדרום ורבה אמר ע"כ לא קאמר ר"ש אלא בזבחים הניתנין למטה שנתנן למעלה ולעולם בשחטה בצפון אבל בעולת העוף שעשאה למטה ובקדשי קדשים ששחטן בדרום מודה ר"ש לרבי יהודה שירדו והא דקאמר לעיל בפרק שני (זבחים דף כז:) קתני מיהא הניתנין למטה שנתנן למעלה ולא פליג רבי יהודה אע"ג דלרב יוסף יש במשמע ניתנין למעלה שנתנן למטה אפילו עולת העוף שעשאה למטה דפליג ר' יהודה כיון דמודה בדמי זבחים שייך שפיר לומר דלא פליג ר' יהודה אלא ירדו דניתנין למעלה שנתנן למטה כמו בקבלו פסולין וזרקו את דמן דקאמר בסמוך דלא פליג רבי יהודה אע"ג דלא מודה לר"ש אלא בהנך דחזו לעבודת ציבור ור"ש אפילו בהנך דלא חזו לעבודת ציבור קאמר דלא ירדו דלא גרע משנשפך הדם ונאבד לגמרי דלא ירדו לר"ש ומיהו צריך עיון כי שמא בשנשפך הדם ונאבד קודם קבלה לא יאמר ר"ש לא ירדו בשביל שחיטה לבדה אלא בשנשפך מן הכלי ונאבד אחר קבלה ופסולין דלא חזו לעבודת ציבור דלא אשכחן להו הכשר בשום מקום אם קבלו נמי את הדם לא יאמר ר"ש אם עלו לא ירדו דמשום שחיטה לבדה שחיטה כשרה לא יחשבנו פסולו בקדש כדמשמע בריש מעילה (דף ב: וג.) שאפילו שחט בצפון וקבל בדרום לא היה חושבן רבה פסולו בקדש דקמותיב ליה רב יוסף ממתני' דחטאת העוף (לעיל זבחים דף סו:) וכולן אין מטמאין בגדים אבית הבליעה בעולת העוף שעשה למטה ולעיל מוקמינן לה בגמ' במיצוי ולא במליקה ומייתי מינה ראיה לדרום וגבי קדשי קדשים דחשיב פסולו בקדש א"כ אע"פ שנעשית המליקה בהכשר שהיה במקום שחיטה לא היה חושבו פסולו בקדש לרבה עד דאותביה רב יוסף אלמא בשחיטה לבדה בהכשר לא חשיב לרבה פסולו בקדש ומיהו יש לדמות פסול מיצוי לפסול שחיטה יותר מקבלה כיון שבמיצוי הוא ממצה ומוציא הדם מן הגוף כמו שעושה בשחיטה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    Babylonian Talmud · folio map

    Zevachim 84a

    Zevachim 84a. The full printed text of this folio side — 15 numbered segments, about 323 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    הבאה עם הזבח כלומר בגלל זבח:

    לדברי כולן תרד אם פסולה היא תרד לרבי יוסי הגלילי ור"ע ור"ש לדברי ר"ג ורבי יהושע לא תרד דהא (כתיב) מוקדה ומזבח הואי:

    נסכים הבאין בפני עצמן כגון המתנדב יין בלא זבח דתנן במנחות (דף קד:) מתנדבין יין:

    לדברי כולן רבי יוסי ור"ע ור' יהושע ירדו לדברי ר"ג ור"ש לא ירדו:

    ה"ג פשיטא דהכי הוא דלרבי יהושע מידי דבר מוקדה אין דלאו בר מוקדה לא לר"ג כל דבר מזבח ולר"ש בא בגלל עצמו ולתנאי דמתני' מנחה לא:

    מנחה הבאה בפני עצמה איצטריך ליה ולאשמועינן דיש מנחת נסכים הבאה בפני עצמה כדרבא:

    מתנדב אדם מנחת נסכים בלא זבח ואף על גב שלא אמרה תורה מנחת כליל (הבאה) אלא הבאה בגלל זבח היכא דפריש פריש:

    ונשמעינן ר"ל בהדיא כדרבא:

    10 more comments on this page.

    Rashi on Zevachim 84a · Sefaria

    Tosafot

    הלן והיוצא אע"ג דתני אלו תנא ושייר הנך דחשיב בברייתא בגמ' ושמא משום דמהני דהכא שמעינן דכ"ש הנהו ובברייתא נמי בגמ' דהנך דירדו לא חשיב זקן וחולה ומזוהם ונדמה וטומטום ואנדרוגינוס ושמא הוי בכלל הנהו דחשיב:

    וחוץ למקומו תימה דבפ' התודה (מנחות דף עט.) אמרינן חטאת ששחטה חוץ למקומו רבא אמר תרד כו' ור"ת גורס תודה דאיירי בה התם ומיהו בזה לא הועיל כלום וי"ל דהועיל דשאני תודה דהוי קדשים קלים וליכא מעילה באימורין מקמי זריקה וכי שחיט חוץ למקומו לא מתירה הזריקה למעילה לכך תרד דהא חסירה זריקה החשובה בה אבל חוץ לזמנו לא ירד משום דמרצה לפיגולו לקובעו בכרת כדאי' במסכת מעילה (דף ב.) גבי מעילה וה"ה באם עלו לא ירדו כי האי גוונא אבל הכא בשמעתין מיירי בקדשי קדשים דאיכא מעילה קודם זריקה להכי כי איפסלא בחוץ למקומו לא תרד דבזריקה החסירה אין קפידא דלא מהני מידי וכי האי גוונא מפליג בסמוך (דף פה.) גבי אימורין שהעלן לפני זריקה בין קדשים קלים בין קדשי קדשים וקשה לי פסח שלא לשמו אמאי לא ירד מאי שנא משלא במקומו בתודה דאידי ואידי קדשים קלים ומחשבה פסולה קודם זריקה וי"ל פסול דשלא במקומו חמיר טפי מפסול דשלא לשמו והוי כמו שחטן בדרום בקדשי קדשים דירדו לר' יהודה פ"ק דמעילה (דף ב:) דהיינו נמי חוץ למקומו ובפרק התודה (מנחות דף עט.) נמי מוכח דחוץ למקומו נמי דירד היינו דוקא לר' יהודה אבל לר"ש לא ירדו אי נמי שלא לשמו קיל לפי שכשר בכל הזבחים לבד חטאת ופסח וצריך עיון אי מצי למימר דגבי תודה מיירי דחשיב לאכול הבשר חוץ לירושלים אין המקום ראוי לשום זבח לכך תרד אבל חישב לאכול בשר חטאת ואשם חוץ לקלעים או להקטיר אימורי קדשים קלים חוץ לקלעים לא ירד כיון דזה המקום ראוי לקדשים קלים לאכילת שלמים:

    הגה"ה ושקבלו פסולין וזרקו דמן בגמ' (לקמן זבחים דף פז:) פליגי ר' יוחנן ור"ל אי מיירי דקבלו וזרקו דתרוייהו נעשו בפסולין וכמו כן מדקדק בריש מעילה (דף ה.):

    כל שפסולו בקדש שאירע לאחר שחיטה שנתקדש בכלי כדפרישי' לעיל בפ' חטאת העוף (זבחים ד' סח: ד"ה אמר):

    זאת היא העולה זאת תורת העולה היא העולה זאת והיא וה"א דהעולה שני היינו ג' מיעוטין אבל העולה קמא אתא לעולה ראשונה כדקאמר רבא בפ' תמיד נשחט (פסח י' דף נח:) ותורת הוי רבוי לרבות איזה פסולין דאם עלו לא ירדו כרבי יהודה דלא ממעט אלא הנך ג' ואם תאמר הא ר' יהודה סבר לעיל בפ"ק (זבחים דף יד.) רצפה מקדשה במזבח א"כ כולן עלו והיכי משכחת לה פסול בפיגול ונותר וטמא וי"ל כגון שיש הפסק בין הבהמה לרצפת העזרה:

    פרט לנשחטה בלילה רובע ונרבע לא צריכי מיעוטא לרבי יהודה וכל הני דמרבה ר"ש מרבה נמי רבי יהודה כדלקמן (זבחים דף פה:) ומסתבר לרבות הני טפי משום דמשכח להו היכשרא ואם תאמר קדשי קדשים ששחטן בדרום דקאמר בריש מעילה (דף ב:) תרד לר"י הא לית ביה מיעוט רביעי וי"ל משום דדרשינן לעיל בפרק כל הפסולין (זבחים דף לו.) כל דבר רע ריבה חטאת ששחטה בדרום (דאם עלו לא ירדו) ושנכנס דמה לפנים ואף על גב דקרא ללאו שמעינן נמי דאם עלתה תרד א"נ שחט בדרום כעין שחיטת חוץ היא:

    הניתנין למעלה שנתנן למטה כו' בכל הני מודה רבי יהודה והכי אמרינן לעיל בפרק ב' (זבחים דף כז:) קתני מיהא הניתנין למטה שנתנן למעלה ולא פליג רבי יהודה ובפ' כל הפסולין (לעיל זבחים דף לו.) נמי אמרינן דלא פסל רבי יהודה במחשבה דלמטה למעלה ולמעלה למטה כי היכי דפסיל במחשבת הינוח משום דרבי יהודה לטעמיה דאמר שלא במקומו כבמקומו דמי ותימה דבריש מעילה (דף ב:) משמע דפליג רבי יהודה גבי קדשי קדשים ששחטן בדרום דרבה אמר אם עלו ירדו ורב יוסף לא ירדו וקאמר אליבא דרבי יהודה כ"ע לא פליגי דירדו כי פליגי אליבא דר"ש רב יוסף כר"ש ורבה אמר לך ע"כ לא קאמר ר"ש אלא בניתנין למטה שנתנן למעלה כו' ולעולם בנשחטין בצפון וקבל דמן בצפון ומדנקט למטה שנתנן למעלה משמע דפליגי בה דה"ל למנקט נשחטה בלילה ונשפך דמה ויצא דמה וי"ל דהכי פי' רב יוסף כר"ש דמשמע ליה ניתנין למעלה שנתנן למטה אפילו עולת העוף שמלקה ומיצה דמה למטה דהוי כעין שינוי מקום דשחיטת קדשי קדשים וקבלת דמן מצפון לדרום ורבה אמר ע"כ לא קאמר ר"ש אלא בזבחים הניתנין למטה שנתנן למעלה ולעולם בשחטה בצפון אבל בעולת העוף שעשאה למטה ובקדשי קדשים ששחטן בדרום מודה ר"ש לרבי יהודה שירדו והא דקאמר לעיל בפרק שני (זבחים דף כז:) קתני מיהא הניתנין למטה שנתנן למעלה ולא פליג רבי יהודה אע"ג דלרב יוסף יש במשמע ניתנין למעלה שנתנן למטה אפילו עולת העוף שעשאה למטה דפליג ר' יהודה כיון דמודה בדמי זבחים שייך שפיר לומר דלא פליג ר' יהודה אלא ירדו דניתנין למעלה שנתנן למטה כמו בקבלו פסולין וזרקו את דמן דקאמר בסמוך דלא פליג רבי יהודה אע"ג דלא מודה לר"ש אלא בהנך דחזו לעבודת ציבור ור"ש אפילו בהנך דלא חזו לעבודת ציבור קאמר דלא ירדו דלא גרע משנשפך הדם ונאבד לגמרי דלא ירדו לר"ש ומיהו צריך עיון כי שמא בשנשפך הדם ונאבד קודם קבלה לא יאמר ר"ש לא ירדו בשביל שחיטה לבדה אלא בשנשפך מן הכלי ונאבד אחר קבלה ופסולין דלא חזו לעבודת ציבור דלא אשכחן להו הכשר בשום מקום אם קבלו נמי את הדם לא יאמר ר"ש אם עלו לא ירדו דמשום שחיטה לבדה שחיטה כשרה לא יחשבנו פסולו בקדש כדמשמע בריש מעילה (דף ב: וג.) שאפילו שחט בצפון וקבל בדרום לא היה חושבן רבה פסולו בקדש דקמותיב ליה רב יוסף ממתני' דחטאת העוף (לעיל זבחים דף סו:) וכולן אין מטמאין בגדים אבית הבליעה בעולת העוף שעשה למטה ולעיל מוקמינן לה בגמ' במיצוי ולא במליקה ומייתי מינה ראיה לדרום וגבי קדשי קדשים דחשיב פסולו בקדש א"כ אע"פ שנעשית המליקה בהכשר שהיה במקום שחיטה לא היה חושבו פסולו בקדש לרבה עד דאותביה רב יוסף אלמא בשחיטה לבדה בהכשר לא חשיב לרבה פסולו בקדש ומיהו יש לדמות פסול מיצוי לפסול שחיטה יותר מקבלה כיון שבמיצוי הוא ממצה ומוציא הדם מן הגוף כמו שעושה בשחיטה:

    Tosafot on Zevachim 84a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Zevachim, daf 84, Amud Aleph, about 323 words in 15 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 15 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 114 words

      Opens “תרד. מנחה הבאה עם הזבח לדברי ר"ג…”

      Named: רבי יהושע.

    2. Segment 224 words

      Opens “נסכים הבאין בפני עצמן לדברי כולן ירדו,…”

    3. Segment 316 words

      Opens “פשיטא! מנחה הבאה בפני עצמה איצטריכא ליה…”

      Named: רבא.

    4. Segment 414 words

      Opens “ונשמעינן כדרבא! נסכים הבאים עם הזבח איצטריכא…”

      Named: רב להו, רבא.

    5. Segment 524 words

      Opens “ס"ד אמינא, הואיל ואמר מר: (במדבר כט,…”

    6. Segment 619 words

      Opens “מתני׳ אלו אם עלו לא ירדו: הלן,…”

    7. Segment 735 words

      Opens “רבי יהודה אומר: שנשחט בלילה ונשפך דמה…”

      Named: רבי יהודה.

    8. Segment 834 words

      Opens “ואלו שלא היו פסולן בקדש: הרובע, והנרבע,…”

      Named: רבי חנינא, אבא.

    9. Segment 928 words

      Opens “כשם שאם עלו לא ירדו, כך אם…”

    10. Segment 1027 words

      Opens “גמ׳ תניא, ר' יהודה אומר: (ויקרא ו,…”

    11. Segment 1131 words

      Opens “ר"ש אומר: עולה אין לי אלא עולה…”

    12. Segment 1214 words

      Opens “הניתנין למטה שנתנן למעלה, ולמעלה שנתנן למטה,…”

    13. Segment 1318 words

      Opens “ופסח וחטאת ששחטן שלא לשמן מנין? ת"ל…”

    14. Segment 1415 words

      Opens “יכול שאני מרבה הרובע והנרבע, והמוקצה והנעבד,…”

      Named: רבה.

    15. Segment 1510 words

      Opens “ומה ראית לרבות את אלו ולהוציא את…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Zevachim 84a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026