Talmud Builders

    Zevachim 8b

    Back to index

    English translation — Zevachim 8b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1From where do we derive these halakhot with regard to a sin offering brought for idol worship, which has unique halakhot , as detailed in Numbers 15:27–31, and with regard to which the term: For a sin offering, is not written? Likewise, from where do we derive them with regard to the sin offerings that are brought for the hearing of the voice, and for an utterance of the lips, and for the defiling of the Temple or its sacrificial foods, which also have unique halakhot (Leviticus 5:1–13), and with regard to which the term: For a sin offering, is not written either?

    2The Gemara answers: With regard to a sin offering brought for idol worship, these halakhot are derived from the halakhot of a sin offering brought for eating forbidden fat, as idol worship is also punishable by karet , similar to consumption of forbidden fat. And with regard to all these other sin offerings, which are brought for transgressions not punishable by karet , these halakhot are derived by analogy from the common element of the aforementioned three sources, namely, a standard sin offering, the sin offering of a nazirite, and the sin offering of a leper.

    3§ The Sages taught: When a Paschal offering is sacrificed at its appointed time, on Passover eve after noon, if it is sacrificed for its sake, it is fit; if it is sacrificed not for its sake, it is unfit, as stated in the mishna. And when an offering consecrated as a Paschal offering is sacrificed during the rest of the days of the year, if it is sacrificed for its sake, it is unfit; if it is sacrificed not for its sake, it is fit.

    4The Gemara presents a mnemonic for the names of the amora’im mentioned in this discussion: Shin , lamed , vav ; kuf , beit , alef , yod , tzadi , nun ; mem , mem , heh , reish ; beit , tzadi , alef ; beit , alef .

    5The Gemara asks: From where are these matters derived, i.e., that if a Paschal offering is sacrificed during the rest of the year it is fit if sacrificed not for its sake? Shmuel’s father says: The verse states: “And if his offering for a sacrifice of peace offerings unto the Lord is of the flock” (Leviticus 3:6), indicating that an offering that is brought only from the flock will be a sacrifice of peace offerings. The Paschal offering fulfills this criterion.

    6The Gemara challenges: Say that if it is sacrificed for the sake of a peace offering, yes, it is fit, but if it is sacrificed for the sake of some other offering, it is not fit. Rabbi Ila says that Rabbi Yoḥanan says: The redundant expression “for a sacrifice” in Leviticus 3:6 is stated to include any type of sacrifice.

    7The Gemara asks: If so, say that a Paschal offering should be rendered as any offering for which one slaughters it; for example, if it is slaughtered for the sake of a burnt offering, it should be rendered a burnt offering.

    8The Gemara answers: If the phrase: For peace offerings and a sacrifice, was written in the verse, it would be as you say. Now that it is written: “For a sacrifice of peace offerings,” it indicates that for whatever type of offering one slaughters it, it will be a peace offering.

    9The Gemara challenges: Say that: “For a sacrifice,” is a generalization and: “Of peace offerings,” is a detail, and according to the principles of biblical hermeneutics, wherever there is a generalization and a detail, the generalization includes only that which is specified in the detail. Accordingly, if the offering is sacrificed for the sake of a peace offering, yes, it is fit; but if it is sacrificed for the sake of another offering, it is not fit.

    10The Gemara answers: With the term: “Unto the Lord,” the verse then generalized again. Therefore, the verse is formulated as a generalization, a detail, and a generalization, as the Gemara will explain.

    11Rav Ya’akov of Nehar Pekod objects to this suggestion: But the latter generalization is dissimilar to the former generalization. The former generalization: “For a sacrifice,” includes only slaughtered offerings and nothing more, whereas the latter generalization: “Unto the Lord,” includes any offering unto the Lord. And accordingly, even if the Paschal offering was sacrificed for the sake of bird offerings, or even for the sake of meal offerings, it should be fit, as these are brought “unto the Lord.”

    12The Gemara responds to this objection: The school of Rabbi Yishmael taught generalizations and details even in examples like this case.

    13The Gemara explains: Since “unto the Lord” is a second generalization, the verse is formulated as a generalization, and a detail, and a generalization, and you may deduce that the verse is referring only to items similar to the detail. Just as the items mentioned in the detail are clearly defined as a case where a Paschal offering was sacrificed not for its own sake, and nevertheless it is fit, so too, in any case where it was sacrificed not for its sake but for the sake of another offering, it is fit.

    14The Gemara asks: If the verse is referring only to actions similar to the detail, then just as the items mentioned in the detail are clearly defined as a peace offering, which is a matter that is brought as a vow offering or as a gift offering, so too, a Paschal offering should be fit only if it was sacrificed for the sake of any offering that is brought as a vow offering or as a gift offering. Accordingly, if it was sacrificed for the sake of a burnt offering or a peace offering, yes, it is fit, as these are brought as a vow offering or as a gift offering; but if it was sacrificed for the sake of a sin offering or a guilt offering, it is not fit, as these are not brought as a vow offering or as a gift offering.

    15The Gemara therefore rejects the exegetical method of generalizations and details in favor of that of amplifications and restrictions: Rather, the term: “For a sacrifice,” is not a generalization, but an amplification, which includes any type of offering. Therefore, if a Paschal offering is sacrificed for the sake of any type of offering during the rest of the year, it is fit.

    16The Gemara challenges: If so, say that it adds that a Paschal offering should be rendered as any offering for which one slaughters it. Why does Shmuel’s father interpret that it is rendered a peace offering specifically?

    17Rabbi Avin says:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    חטאת דעבודת כוכביםדכתיב בפ' שלח לך ולא כתיב בהאי עניינא וכן חטאת דשמיעת הקול לא כתיב בההוא עניינא דההוא עניינא בחטאת דשגגת כרת קיימא כדילפינן בהוריות (דף ב.):

    שמיעת הקולשבועת העדות ושמעה קול אלה (שמיעת הקול) ושבועת ביטוי וטומאת מקדש וקדשיו בחד עניינא כתיבי בקרבן עולה ויורד ושמעה קול אלה או נפש כי תשבע לבטא או נפש אשר תגע וגו' ומוקמא לה במסכת שבועות בטומאת מקדש וקדשיו:

    אתיין במה הצדמחטאת חלב וחטאת נזיר ומצורע דכי פרכת מה לחטאת חלב שכן כרת חטאת נזיר ומצורע יוכיחו מה לחטאת נזיר ומצורע שכן יש עמהן דמים אחרים חטאת חלב תוכיח הצד השוה שבהן כו' אף אני אביא חטאת דשמיעת הקול ומחטאת חלב וחדא מהני לא אתיא דאי מחטאת חלב וחטאת נזיר איכא למיפרך מה להצד השוה שבהן שכן אינן באין בדלות תאמר בשבועת ביטוי שהיא בעולה ויורד אי מחטאת חלב וחטאת מצורע איכא למיפרך מה להצד השוה שבהן שכן אינן בשאלה תאמר בשבועה שישנה בשאלה:

    שלא לשמו פסולכדאמרי' (לעיל זבחים דף ז:):

    בשאר ימות השנה לשמו פסולכדאמרי' במס' פסחים (דף סא.) שחטו קודם חצות פסול דכתיב בין הערבים וכמה פעמים שנה הכתוב בקביעות זמנו בי"ד בין הערבים:

    שלא לשמו כשרכדמפרש ואזיל:

    מנהני מילידבשאר ימות השנה שלא לשמו כשר:

    ואם מן הצאן קרבנו כו'לאו קרא יתירא קא דריש אלא משמעותא דקרא משמע ליה הכי ואם דבר הבא מן הצאן דהיינו פסח שאינו בא אלא מן הצאן היה קרבנו הרי הוא לזבח שלמים ועל כרחך שלא בזמנו קאמר דאי בזמנו הא ילפינן ליה לעיל דפסול:

    ואימא שלמים אין כו'שחטו לשם שלמים ליתכשר אבל שחטו לשם עולה ליפסיל וברייתא קתני שלא לשמו כשר ואפילו שחטו לשם עולה או לשם חטאת:

    לזבחקרא יתירא הוא דמצי למכתב לשלמים:

    אימא לכל דשחיט להוי כוותיהשחטו לשם עולה יהא עולה דהא אתרבי ליה כל זבח:

    ה"ג אי הוה כתיב לשלמים וזבח כדקא אמרתדאי כתב הכי הוה משמע יהא כשלמים או כשאר זבח:

    השתא דכתיב לזבח שלמיםהכי משמע לכל זבח שיזבחנו לשמו שלמים יהיה:

    ואימא לזבח כלל כו'אמאי דריש להאי זבח שלמים הכי דרוש הכי דבר הבא מן הצאן יהא לכל הזבחים כלל שכשר שלא לשמו כי הדר כתב שלמים פרט שלא הכשרתיו בעקירת שמו אלא א"כ שחטו לשלמים אבל שחטו לשם זבח אחר פסול:

    ואפי' לעופותשחטו לשם חטאת עוף:

    אף כל שהוא שלא לשמויצא לשמו:

    חטאת ואשם לאשחטו לשם חטאת ואשם יהא פסול אפילו לשלמים:

    אלא לזבח רבויא הואאינו לשון כלל ולא דרשי' ליה בכלל ופרט שאין כללות ופרטות באין מרבוי לשון אלא ממשמעות המקראות וכגון (ב"ק דף סג.) בכל אשר תאוה נפשך כלל וכן מן הבהמה כלל בקר וצאן פרט אבל לזבח שלמים שתי תיבות דבוקות הן כאילו כתיב לזבח השלמים וקרא יתירא בעלמא הוא דהוה מצי למכתב לשלמים וכל מקרא של לשון ייתור אינו לכלל ופרט אלא לרבות וכמאן דכתיב לשלמים וזבח דמי דאיתרבו ליה כל הזבחים:

    זבחים ח עמוד ב

    1חטאת דעבודת כוכבים דשמיעת הקול, ובטוי שפתים, וטומאת מקדש וקדשיו דלא כתיב בהו; מנלן?

    2חטאת דעבודת כוכבים אתיא מחטאת חלב, שכן כרת כמותה; והנך כולהי אתיין במה הצד.

    Baraita

    3תנו רבנן: פסח בזמנו לשמו כשר, שלא לשמו פסול; ובשאר ימות השנה לשמו פסול, שלא לשמו כשר.

    4(של"ו קבאיצ"ן ממה"ר בצ"א ב"א סימן)׃

    5מנא הני מילי? אמר אבוה דשמואל, אמר קרא: ״(ויקרא א״, י) ״ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים לה'״ דבר הבא מן הצאן יהא לזבח שלמים.

    6אימא שלמים אין, מידי אחרינא לא! אמר רבי אילא א"ר יוחנן: ״לזבח״ לרבות כל זבח.

    7אימא כל דשחיט להוי כמותה!

    8אי הוה כתיב ״לשלמים וזבח״ כדקאמרת; השתא דכתיב ״לזבח שלמים״ לכל דשחיט ליה, שלמים להוי.

    9אימא: ״לזבח״ כלל, ״שלמים״ פרט; כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט; שלמים אין, מידי אחרינא לא!

    10״לה'״ הדר וכלל.

    11מתקיף לה ר' יעקב מנהר פקוד: הא לא דמי כללא בתרא לכללא קמא; כללא קמא מרבי זבחים ותו לא; כללא בתרא ״לה'״ כל דלה', ואפי' לעופות ואפי' למנחות!

    12הא תנא דבי רבי ישמעאל, בכללי ופרטי דריש כי האי גוונא:

    13כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט; מה הפרט מפורש שהוא שלא לשמו, וכשר; אף כל שהוא שלא לשמו, וכשר.

    14אי מה הפרט מפורש, דבר הבא בנדר ובנדבה; אף כל הבא בנדר ובנדבה עולה ושלמים אין, חטאת ואשם לא!

    15אלא ״לזבח״ רבויא הוא.

    16אימא לכל דשחיט ליה להוי כוותיה!

    17א"ר אבין:

    Tosafot

    חטאת דעבודת כוכבים אתיא מחטאת חלב שכן כרת כמותהיש ספרים שכתוב בהן חטאת דעבודת כוכבים וטומאת מקדש וקדשיו ואינו נראה דאע"ג דכרת כמותה מכל מקום איכא למיפרך מה לחטאת חלב שכן אינה באה בדלות כדפרכינן לעיל גבי חטאת מצורע:

    שמיעת קולדלא כתיב לחטאתו גבי עבודה מנלן עכובא אבל כתיב לחטאת על דברים אחרים ואין בכך כלום:

    (ה"ג) הנך כולהו אתיין במה הצדהקשה רבינו תם מה להנך שכן אין באין בדלי דלות תאמר בהנך ותירץ כיון דדלי דלות גופיה פסולה שלא לשמה היינו מנחת חוטא דפסולה שלא לשמה כדתנן בריש מנחות (דף ב.) ומפיק לן מדכתיב כי חטאת היא אין סברא שמה שבאין בדלי דלות יגרום להם בעשירות להיות כשירין שלא לשמן כיון שהדלי דלות עצמן פסול וקשה א"כ לעיל דפריך גבי מצורע מה להנך שכן אינן באין בדלות תאמר במצורע מאי קושיא והלא דלות היינו חטאת העוף וחטאת העוף פסולה שלא לשמה כדתנן בפרק קדשי קדשים (לקמן זבחים דף סד:) ומפיק ליה בתורת כהנים מחטאת היא וכיון דפסולה בדלות היאך יש לה לגרום בעשירות הכשר שלא לשמה ואם תאמר והא בחטאת חלב למדה משלמים בהיקש למצוה והיכי ילפי' שאר חטאות במה הצד הא בעיא היא לקמן פרק איזהו מקומן (זבחים דף נ.) אי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בבנין אב לאו פירכא היא כלל דכולהו חטאות נמי ילפי' למצוה משלמים ולעכב הוא דילפינן בשאר חטאות מהנך דכתיב עכובא בגופייהו ואם תאמר וחטאות הצבור כגון שעירי ראשי חדשים ומועדות מנלן הא לא אתו במה הצד דמה להנך שכן שנוי בעלים פוסל בהן מה שאין כן בקרבן צבור כדאמר לעיל (זבחים דף ד.) דשנוי בעלים ליתא בצבור כביחיד אע"ג דלא שייך שנוי בעלים בצבור מ"מ פירכא טובה היא כדאשכחן בפ"ק דקדושין (דף ה:) מה לכסף שכן פודין בו הקדשות ומעשר שני תאמר בחופה וכן פרק החובל (ב"ק דף פח.) מה לאשה שאינה במילה ועוד קשה חטאות פנימיות לרבי שמעון דאמר כל שאינו על מזבח החיצון אין בו משום פיגול איכא למיפרך מה להנך שכן פיגול פוסל בהן תאמר בחטאות הפנימיות ויש לומר דבפר העלם דבר של צבור כתיב חטאת הקהל היא ודריש מינה בת"כ שפסול שלא לשמו אם כן אשכחן צבור וגם פנימי לעכב ולמצוה ילפינן משלמים:

    הגה"ה בשאר ימות השנה לשמו פסולהיינו קודם הפסח דבעי עקירה או כגון דנדחו בעלים לפסח שני אבל אח"כ לא דפסח בשאר ימות השנה שלמים ושלמים לשם פסח קשחיט כדאמר בפ' תמיד נשחט (פסחים דף סד.) ובפ' שני דחולין (דף ל.) ומיהו איכא למ"ד בסוף אלו דברים (פסחים דף עג:) דבעי עקירה:

    לשמו פסול(כתוב) בקונטרס דלא חזו למילתייהו ורבינו ש"י הגיה כדאמר בפסחים (דף סא.) שחטו קודם חצות פסול שנאמר בין הערבים וכמה פעמים שנה הכתוב בקביעות זמנו בארבעה עשר בין הערבים וסוגיא דהש"ס נמי משמע לקמן בגמרא הפסח ששחטו שחרית דמבין הערבים נפיק ואין לומר דנפיק מדדרשינן הכא לזבח שלמים שצריך שיעקרנו לזבח שלמים דדילמא הני מילי למצוה אבל לעכב לא:

    ואם מן הצאן קרבנופי' בקונטרס לאו קרא יתירא דריש אלא ממשמעות דקרא משמע ליה הכי וזהו תימה דאי לא מייתי קרא יתירא מנא ליה לאוקומי בפסח ונראה דמייתורא דריש דלא הוה צריך למכתב לזבח השלמים דאשלמים קאי [ועי"ל] דבסמוך דריש כשב לרבות פסח לאליה ופירש רבינו ש"י דמיותר דמדכתיב בתר הכי בשלמים ואם מן העז קרבנו מכלל דעד השתא איירי בכשב וה"נ י"ל מדכתיב לעיל אם מן הבקר קרבנו מכלל דהכא בצאן מיירי אם כן הצאן מיותר הוא למותר פסח. ברוך:

    אי הוה כתב לזבח השלמים כדקאמרתהוה ליה למימר אי הוה כתב לזבח כדקאמרת דשלמים לא צריך כלל:

    אלא לזבח רבויא הואמשמע ליה לגמרא שהוא רבויא כדאמר (ב"ק דף סג.) בכל כללא כל רבויא דמשמע ליה לחלק בין כל לבכל הילכך לא דרשינן ליה בכללא ופרטא אלא בריבה ומיעט ובקונטרס האריך בפירושו:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    Babylonian Talmud · folio map

    Zevachim 8b

    Zevachim 8b. The full printed text of this folio side — 17 numbered segments, about 223 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    חטאת דעבודת כוכבים דכתיב בפ' שלח לך ולא כתיב בהאי עניינא וכן חטאת דשמיעת הקול לא כתיב בההוא עניינא דההוא עניינא בחטאת דשגגת כרת קיימא כדילפינן בהוריות (דף ב.):

    שמיעת הקול שבועת העדות ושמעה קול אלה (שמיעת הקול) ושבועת ביטוי וטומאת מקדש וקדשיו בחד עניינא כתיבי בקרבן עולה ויורד ושמעה קול אלה או נפש כי תשבע לבטא או נפש אשר תגע וגו' ומוקמא לה במסכת שבועות בטומאת מקדש וקדשיו:

    אתיין במה הצד מחטאת חלב וחטאת נזיר ומצורע דכי פרכת מה לחטאת חלב שכן כרת חטאת נזיר ומצורע יוכיחו מה לחטאת נזיר ומצורע שכן יש עמהן דמים אחרים חטאת חלב תוכיח הצד השוה שבהן כו' אף אני אביא חטאת דשמיעת הקול ומחטאת חלב וחדא מהני לא אתיא דאי מחטאת חלב וחטאת נזיר איכא למיפרך מה להצד השוה שבהן שכן אינן באין בדלות תאמר בשבועת ביטוי שהיא בעולה ויורד אי מחטאת חלב וחטאת מצורע איכא למיפרך מה להצד השוה שבהן שכן אינן בשאלה תאמר בשבועה שישנה בשאלה:

    שלא לשמו פסול כדאמרי' (לעיל זבחים דף ז:):

    בשאר ימות השנה לשמו פסול כדאמרי' במס' פסחים (דף סא.) שחטו קודם חצות פסול דכתיב בין הערבים וכמה פעמים שנה הכתוב בקביעות זמנו בי"ד בין הערבים:

    שלא לשמו כשר כדמפרש ואזיל:

    מנהני מילי דבשאר ימות השנה שלא לשמו כשר:

    ואם מן הצאן קרבנו כו' לאו קרא יתירא קא דריש אלא משמעותא דקרא משמע ליה הכי ואם דבר הבא מן הצאן דהיינו פסח שאינו בא אלא מן הצאן היה קרבנו הרי הוא לזבח שלמים ועל כרחך שלא בזמנו קאמר דאי בזמנו הא ילפינן ליה לעיל דפסול:

    10 more comments on this page.

    Rashi on Zevachim 8b · Sefaria

    Tosafot

    חטאת דעבודת כוכבים אתיא מחטאת חלב שכן כרת כמותה יש ספרים שכתוב בהן חטאת דעבודת כוכבים וטומאת מקדש וקדשיו ואינו נראה דאע"ג דכרת כמותה מכל מקום איכא למיפרך מה לחטאת חלב שכן אינה באה בדלות כדפרכינן לעיל גבי חטאת מצורע:

    שמיעת קול דלא כתיב לחטאתו גבי עבודה מנלן עכובא אבל כתיב לחטאת על דברים אחרים ואין בכך כלום:

    (ה"ג) הנך כולהו אתיין במה הצד הקשה רבינו תם מה להנך שכן אין באין בדלי דלות תאמר בהנך ותירץ כיון דדלי דלות גופיה פסולה שלא לשמה היינו מנחת חוטא דפסולה שלא לשמה כדתנן בריש מנחות (דף ב.) ומפיק לן מדכתיב כי חטאת היא אין סברא שמה שבאין בדלי דלות יגרום להם בעשירות להיות כשירין שלא לשמן כיון שהדלי דלות עצמן פסול וקשה א"כ לעיל דפריך גבי מצורע מה להנך שכן אינן באין בדלות תאמר במצורע מאי קושיא והלא דלות היינו חטאת העוף וחטאת העוף פסולה שלא לשמה כדתנן בפרק קדשי קדשים (לקמן זבחים דף סד:) ומפיק ליה בתורת כהנים מחטאת היא וכיון דפסולה בדלות היאך יש לה לגרום בעשירות הכשר שלא לשמה ואם תאמר והא בחטאת חלב למדה משלמים בהיקש למצוה והיכי ילפי' שאר חטאות במה הצד הא בעיא היא לקמן פרק איזהו מקומן (זבחים דף נ.) אי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בבנין אב לאו פירכא היא כלל דכולהו חטאות נמי ילפי' למצוה משלמים ולעכב הוא דילפינן בשאר חטאות מהנך דכתיב עכובא בגופייהו ואם תאמר וחטאות הצבור כגון שעירי ראשי חדשים ומועדות מנלן הא לא אתו במה הצד דמה להנך שכן שנוי בעלים פוסל בהן מה שאין כן בקרבן צבור כדאמר לעיל (זבחים דף ד.) דשנוי בעלים ליתא בצבור כביחיד אע"ג דלא שייך שנוי בעלים בצבור מ"מ פירכא טובה היא כדאשכחן בפ"ק דקדושין (דף ה:) מה לכסף שכן פודין בו הקדשות ומעשר שני תאמר בחופה וכן פרק החובל (ב"ק דף פח.) מה לאשה שאינה במילה ועוד קשה חטאות פנימיות לרבי שמעון דאמר כל שאינו על מזבח החיצון אין בו משום פיגול איכא למיפרך מה להנך שכן פיגול פוסל בהן תאמר בחטאות הפנימיות ויש לומר דבפר העלם דבר של צבור כתיב חטאת הקהל היא ודריש מינה בת"כ שפסול שלא לשמו אם כן אשכחן צבור וגם פנימי לעכב ולמצוה ילפינן משלמים:

    הגה"ה בשאר ימות השנה לשמו פסול היינו קודם הפסח דבעי עקירה או כגון דנדחו בעלים לפסח שני אבל אח"כ לא דפסח בשאר ימות השנה שלמים ושלמים לשם פסח קשחיט כדאמר בפ' תמיד נשחט (פסחים דף סד.) ובפ' שני דחולין (דף ל.) ומיהו איכא למ"ד בסוף אלו דברים (פסחים דף עג:) דבעי עקירה:

    לשמו פסול (כתוב) בקונטרס דלא חזו למילתייהו ורבינו ש"י הגיה כדאמר בפסחים (דף סא.) שחטו קודם חצות פסול שנאמר בין הערבים וכמה פעמים שנה הכתוב בקביעות זמנו בארבעה עשר בין הערבים וסוגיא דהש"ס נמי משמע לקמן בגמרא הפסח ששחטו שחרית דמבין הערבים נפיק ואין לומר דנפיק מדדרשינן הכא לזבח שלמים שצריך שיעקרנו לזבח שלמים דדילמא הני מילי למצוה אבל לעכב לא:

    ואם מן הצאן קרבנו פי' בקונטרס לאו קרא יתירא דריש אלא ממשמעות דקרא משמע ליה הכי וזהו תימה דאי לא מייתי קרא יתירא מנא ליה לאוקומי בפסח ונראה דמייתורא דריש דלא הוה צריך למכתב לזבח השלמים דאשלמים קאי [ועי"ל] דבסמוך דריש כשב לרבות פסח לאליה ופירש רבינו ש"י דמיותר דמדכתיב בתר הכי בשלמים ואם מן העז קרבנו מכלל דעד השתא איירי בכשב וה"נ י"ל מדכתיב לעיל אם מן הבקר קרבנו מכלל דהכא בצאן מיירי אם כן הצאן מיותר הוא למותר פסח. ברוך:

    אי הוה כתב לזבח השלמים כדקאמרת הוה ליה למימר אי הוה כתב לזבח כדקאמרת דשלמים לא צריך כלל:

    אלא לזבח רבויא הוא משמע ליה לגמרא שהוא רבויא כדאמר (ב"ק דף סג.) בכל כללא כל רבויא דמשמע ליה לחלק בין כל לבכל הילכך לא דרשינן ליה בכללא ופרטא אלא בריבה ומיעט ובקונטרס האריך בפירושו:

    Tosafot on Zevachim 8b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Zevachim, daf 8, Amud Bet, about 223 words in 17 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 17 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 114 words

      Opens “חטאת דעבודת כוכבים דשמיעת הקול, ובטוי שפתים,…”

    2. Segment 214 words

      Opens “חטאת דעבודת כוכבים אתיא מחטאת חלב, שכן…”

    3. Segment 317 words

      Opens “תנו רבנן: פסח בזמנו לשמו כשר, שלא…”

    4. Segment 46 words

      Opens “(של"ו קבאיצ"ן ממה"ר בצ"א ב"א סימן)…”

    5. Segment 525 words

      Opens “מנא הני מילי? אמר אבוה דשמואל, אמר…”

      Named: שמואל.

    6. Segment 615 words

      Opens “אימא שלמים אין, מידי אחרינא לא! אמר…”

      Named: רבי אילא.

    7. Segment 75 words

      Opens “אימא כל דשחיט להוי כמותה!…”

    8. Segment 815 words

      Opens “אי הוה כתיב ״לשלמים וזבח״ כדקאמרת; השתא…”

    9. Segment 917 words

      Opens “אימא: ״לזבח״ כלל, ״שלמים״ פרט; כלל ופרט…”

    10. Segment 103 words

      Opens “״לה'״ הדר וכלל.…”

    11. Segment 1128 words

      Opens “מתקיף לה ר' יעקב מנהר פקוד: הא…”

      Named: רבי זבחים.

    12. Segment 1211 words

      Opens “הא תנא דבי רבי ישמעאל, בכללי ופרטי…”

      Named: רבי ישמעאל.

    13. Segment 1322 words

      Opens “כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא…”

    14. Segment 1419 words

      Opens “אי מה הפרט מפורש, דבר הבא בנדר…”

    15. Segment 154 words

      Opens “אלא ״לזבח״ רבויא הוא.…”

    16. Segment 166 words

      Opens “אימא לכל דשחיט ליה להוי כוותיה!…”

    17. Segment 172 words

      Opens “א"ר אבין:…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Zevachim 8b · Segment 12 — “הא תנא דבי רבי ישמעאל, בכללי ופרטי דריש כי…

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Zevachim 8b · Segment 6 — “אימא שלמים אין, מידי אחרינא לא!

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Zevachim 8b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026