Talmud Builders

    Zevachim 37a

    Back to index

    English translation — Zevachim 37a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1From where is it derived that all the blood that is left over from an offering after the requisite placement requires placement of blood on the base of the altar? The verse states: “And the blood of your offerings shall be poured upon the altar of the Lord your God” (Deuteronomy 12:27). The Gemara answers: The tanna of the first baraita derives this from the verse cited by Rabbi Yehuda HaNasi, as it is taught in a baraita : Rabbi Yehuda HaNasi says with regard to a verse discussing a bird sin offering: “And the rest of the blood shall be squeezed out at the base of the altar; it is a sin offering” (Leviticus 5:9). As there is no need for the verse to state “of the blood,” because the entire verse is talking about the blood, what is the meaning when the verse states “of the blood”?

    2The baraita continues: Since we have learned only about those offerings whose blood is placed on the altar with four placements, i.e., outer sin offerings, that they require placement of the leftover blood on the base of the altar, from where is it derived that the same applies to the leftover blood of all the other offerings? The verse states: “And the rest of the blood shall be squeezed out at the base of the altar; it is a sin offering” (Leviticus 5:9). Since there is no need for the verse to state “of the blood,” because the entire verse is talking about the blood, what is the meaning when the verse states “of the blood”? This teaches that all the leftover blood from all the offerings requires placement of blood on the base of the altar.

    3The Gemara asks: But still, does this verse, Deuteronomy 12:27, come to teach this halakha , that if a priest placed the blood with one placement, he facilitated atonement? That verse is necessary for that which is taught in a baraita : From where is it derived with regard to those offerings whose blood is supposed to be placed by means of sprinkling from a certain distance from the altar, that if the priest placed the blood by pouring it from up close he has fulfilled his obligation? The verse states: “And the blood of your offerings shall be poured upon the altar of the Lord your God” (Deuteronomy 12:27).

    4The Gemara answers that the ruling in this baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael, while the tanna of the earlier baraita holds in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who says: Sprinkling is not included in pouring, and similarly pouring is not included in sprinkling. Rather, these are separate actions performed under different circumstances, and one does not fulfill his obligation to sprinkle the blood by pouring it. Therefore, the verse is available to him to teach that if a priest placed the blood with one placement, he facilitated atonement.

    5The Gemara demonstrates that this is the opinion of Rabbi Akiva: This is as we learned in a mishna ( Pesaḥim 121a): If one recited the blessing over the Paschal offering, which is: Who sanctified us with His mitzvot and commanded us to eat the Paschal offering, he has also exempted himself from reciting a blessing over the Festival peace offering, i.e., the peace offering that is eaten together with the Paschal offering. The blessing for the Festival peace offering of the fourteenth of Nisan is: Who sanctified us with His mitzvot and commanded us to eat the offering.

    6If he recited the blessing over the Festival offering, he has not exempted himself from reciting a blessing over the Paschal offering. This is the statement of Rabbi Yishmael. Rabbi Yishmael’s reasoning is based on the halakha that the blood of the Paschal offering is poured, while the blood of the Festival offering is sprinkled. He maintains that sprinkling is included in the more general category of pouring, and therefore the blessing over the Paschal offering includes the Festival offering. Pouring is not included in the more limited category of sprinkling, and therefore reciting the blessing over the Festival offering does not exempt one from reciting a blessing over the Paschal offering.

    7The mishna continues: Rabbi Akiva says: This blessing does not exempt one from reciting a blessing over that one, and that blessing does not exempt one from reciting a blessing over this one. Sprinkling is not included in pouring, and pouring is not included in sprinkling. Therefore, there is a separate blessing for each offering.

    8The Gemara asks: Still, does this verse, Deuteronomy 12:27, come to teach this halakha , that if a priest placed the blood with one placement he facilitated atonement? That verse is necessary for that which is taught in a baraita : Rabbi Yishmael says: Since it is stated: “But the firstborn of a bull, or the firstborn of a sheep, or the firstborn of a goat, you shall not redeem; they are sacred. You shall sprinkle their blood upon the altar and shall burn their fat for an offering made by fire, for an aroma pleasing to the Lord” (Numbers 18:17), we learned with regard to a firstborn animal, which must be given to a priest to be offered on the altar in the Temple, that it requires placement of its blood and sacrificial portions on the altar. From where is it derived that the same applies to an animal tithe offering and a Paschal offering? The verse states: “And the blood of your offerings shall be poured upon the altar of the Lord your God” (Deuteronomy 12:27). This verse teaches that all offerings require placement of their blood on the altar.

    9The Gemara answers that the tanna of the earlier baraita , who derives from Deuteronomy 12:27 the halakha that if a priest placed the blood with one placement he facilitated atonement, holds in accordance with the opinion of Rabbi Yosei HaGelili. Rabbi Yosei HaGelili maintains that the halakha that the blood and sacrificial parts of an animal tithe offering and a Paschal offering must be placed on the altar is derived from the aforementioned verse concerning a firstborn animal: “You shall sprinkle their blood upon the altar and shall burn their fat for an offering made by fire, for an aroma pleasing to the Lord” (Numbers 18:17).

    10This is as it is taught in a baraita , that Rabbi Yosei HaGelili says: It is not stated in this verse: Its blood, but rather: “Their blood.” Similarly, it is not stated: Its fat, but rather: “Their fat.” The plural form teaches with regard to the firstborn animal, which is mentioned explicitly in the verse, as well as with regard to the animal tithe offering and the Paschal offering, which have a level of sanctity similar to that of a firstborn animal, that each requires placement of the blood and sacrificial portions on the altar.

    11The Gemara asks: But does Rabbi Yishmael derive one halakha from this verse and then derive another halakha from this same verse? It was stated earlier that Rabbi Yishmael derives from the verse “And the blood of your offerings shall be poured” that sprinkling is included in pouring, and yet here he derives from that same verse that the blood of an animal tithe offering and that of a Paschal offering must be presented on the altar. The Gemara answers: These are the opinions of two tanna’im , each of whom expressed his opinion in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael.

    12The Gemara raises a question with regard to the disagreement about the interpretation of Numbers 18:17. Granted, according to the opinion of Rabbi Yishmael, who interprets the entire verse as referring to a firstborn animal, and according to whom the plural form in the verse is referring to three such firstborns, that of a bull, that of a sheep, and that of a goat, this explains that which is written immediately afterward: “And their meat shall be yours” (Numbers 18:18), in the plural, i.e., the meat of these firstborn animals shall be eaten by the priests.

    13But according to the opinion of Rabbi Yosei, who interprets this verse as referring also to an animal tithe offering and a Paschal offering, there is a difficulty, as an animal tithe offering and a Paschal offering are eaten by their owners, not by the priests. If so, what is the meaning of the phrase “and their meat shall be yours”? The Gemara answers that the plural term “their meat,” is referring not to an animal tithe offering or a Paschal offering, but to different types of firstborns, i.e., both an unblemished animal, whose blood is poured on the altar, and a blemished one, which is not brought as an offering on the altar.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מניןשכל הדמים של כל הקרבנות שטעונים מתן דם ליסוד אם נשאר מן הדם בכלי לאחר שזרק שתי מתנותיו שצריך לשופכו ליסוד ואע"פ שלא נאמר שפיכת שיריים אלא בחטאת:

    והנשאר בדם וגו'בחטאת העוף כתיב והנשאר ימצא הוה ליה למכתב:

    ומה תלמוד לומר בדם כו' אלא על הניתנין מתן ארבעהיינו חטאת שטעונה ארבע מתנות על ארבע קרנות ובחטאת כתיבי שירים לשפיכה:

    לימד על כל הדמיםשנשאר בהן כלום לאחר עיקר זריקתן שישפך הנשאר ליסוד:

    מנין לניתנין בזריקהכל הדמים שכתב בהן זריקה כגון עולה ושלמים ואשם דכתיב בהו וזרקו ובכור דכתיב ביה ואת דמם תזרוק (במדבר י״ח:י״ז) וכל זריקה מרחוק משמע שזורק מן הכלי למזבח למרחוק:

    שפיכהעומד אצל היסוד ושופך:

    ודם זבחיך ישפךכל זבחים במשמע:

    בירך ברכת הפסח פטר את של זבחחגיגת ארבעה עשר שבאה עם הפסח כשהחבורה מרובה ושנינו בתוספתא דפסחים על הפסח הוא אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול הפסח ועל הזבח הוא אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול את הזבח ואם בירך על הפסח פטר את הזבח:

    על הזבח לא פטר את הפסחוקס"ד ובפסחים נמי הכי מפרש דקסבר רבי ישמעאל זריקה בכלל שפיכה כדאמר לעיל מנין לניתנין בזריקה הניתנין בשפיכה יצא הלכך מתן דם שלמים שכתב בה זריקה בכלל מתן דם פסח שכתב בה שפיכה כדאמרינן לקמן וכי בירך על הפסח פטר את הזבח שהזבח בכלל פסח אבל בירך על הזבח לא פטר את הפסח שלא מצינו לניתנין בשפיכה שכשרין בזריקה הלכך אין פסח בכלל שלמים:

    ר' עקיבא אומר אין זו פוטרת את זודלית ליה לניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא דהא דפסח בשפיכה מודם זבחיך ישפך נפקא לן לקמן ותרתי לא דרשת מיניה ולקמן פריך לרבי ישמעאל היכי דרשת ליה להכי ולהכי ותנא דברייתא קמייתא סבר לה כרבי עקיבא בהא דאין זריקה בכלל שפיכה אבל בפסח בשפיכה לא סבירא ליה כוותיה דהא לא מייתר ליה קרא דמיבעיא ליה לכל הניתנין במזבח החיצון שנתנן במתנה אחת כיפר והכי אמרינן בשמעתין:

    סבר לה כרבי יוסי הגלילידאמר פסח בזריקה ונפקא ליה מואת דמם דלא כתיב דמו דליקו אבכור לחודיה:

    ור' ישמעאל האי קראדודם זבחיך ישפך:

    מפיק ליה להכי ולהכיבתמיה דריש ליה לניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה דעל כרחך כר"ע לא אתיא דאם כן אמאי אין פסח פוטר את הזבח הואיל ושלמים בכלל פסח ואי נמי סבירא ליה לר' עקיבא פסח בזריקה כר' יוסי הגלילי כל שכן דשניהם פוטרין זה את זה וקדריש להו תו לפסח דבשפיכה:

    תרי תנאי אליבא דר' ישמעאלדמאן דיליף ליה לפסח בשפיכה לית ליה פסח פוטר את הזבח ולא פליג רבי ישמעאל אדר' עקיבא בהאי כיון דפסח בשפיכה מהאי קרא יליף תו לית לן למילף מינה ניתנין בזריקה כשרים בשפיכה ומאן דאית ליה פלוגתא לית ליה פסח בשפיכה אלא בזריקה כשלמים ומיהו פסח עיקר וזבח טפל לו הלכך אין זבח פוטרו לפסח אבל פסח פוטר את הזבח ובפסחים ירושלמי האי טעמא אמר בה:

    בשלמא רבי ישמעאלדמפיק מתן פסח מדם זבחיך ישפך והאי לשון רבים דדמם וחלבם כוליה בבכור מוקי לה ובשור וכשב ועז הוא דנקט לשון רבים והאי נמי דקאי לשון רבים דבשרם יהיה לך דסמיך ליה אבכור שור ובכור כשב ובכור עז:

    אלא לרבי יוסי הגלילידאית ליה בכור לשון יחיד וקרא דנקט לשון רבים משום מעשר ופסח נקט לה ומעשר ופסח פשיטא לן שאינה מתנה לכהן אלא בעלים אכלי ליה:

    מאי ובשרםדקא"ל רחמנא לאהרן:

    ומשני אחד תם ואחד בעל מוםכלומר לעולם לשון רבים דנקט קרא קמא לאו אמיני דבכורות קאי דכולן בלשון חד בכור מפיק להו ודמם וחלבם לרבות מעשר ופסח ולשון רבים דבשרם אבכור קאי ולא אשלשת מיני בכור דקרא דתימא דחלבם ודמם נמי עלייהו קאי אלא אבכור דחד מינא נמי שייך למימר ובשרם אתם ובעל מום:

    זבחים 37 עמוד א

    1מנין לכל הדמים שטעונים מתן דם ליסוד? ת"ל ״ודם זבחיך ישפך״. נפקא ליה מדרבי דתניא, רבי אומר: (ויקרא ה, ט) ״והנשאר בדם ימצה״ שאין ת"ל ״בדם״; ומה ת"ל ״בדם״?

    2לפי שלא למדנו אלא לניתנין מתן ד' שטעונין מתן דמים ליסוד; שאר דמים מנין? ת"ל ״והנשאר בדם ימצה״ שאין ת"ל ״בדם״; ומה ת"ל ״בדם״? לימד על כל הדמים, שטעונין מתן דמים ליסוד.

    3ואכתי להכי הוא דאתא?! מיבעי ליה לכדתניא: מנין לניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא? ת"ל ״ודם זבחיך ישפך״.

    4סבר לה כר' עקיבא, דאמר: לא זריקה בכלל שפיכה, ולא שפיכה בכלל זריקה.

    5דתנן: ברך ברכת הפסח פטר את של זבח.

    6של זבח לא פטר את הפסח. דברי רבי ישמעאל.

    7רבי עקיבא אומר: לא זו פוטרת זו, ולא זו פוטרת זו.

    8אכתי להכי הוא דאתא?! מיבעי ליה לכדתניא, ר' ישמעאל אומר: מתוך שנאמר ״(במדבר יח״, יז) ״אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז וגו'״ למדנו לבכור, שטעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח. מעשר ופסח מנין? תלמוד לומר: ״ודם זבחיך ישפך״.

    9סבר לה כר' יוסי הגלילי.

    10דתניא, רבי יוסי הגלילי אומר: ״דמו״ לא נאמר, אלא ״דמם״; ״חלבו״ לא נאמר, אלא ״חלבם״; לימד על בכור, מעשר ופסח, שטעון מתן דמים ואימורין לגבי מזבח.

    11ורבי ישמעאל האי קרא, מפיק ליה להכי ומפיק ליה להכי?! תרי תנאי אליבא דרבי ישמעאל.

    12בשלמא לרבי ישמעאל, דמוקים לה כוליה בבכור היינו דכתיב: ״(במדבר יח״, יח) ״ובשרם יהיה לך״.

    13אלא לרבי יוסי, דמוקי ליה נמי במעשר ופסח מעשר ופסח בעלים אכלי ליה; מאי ״ובשרם יהיה לך״? אחד תם ואחד בעל מום;׃

    Tosafot

    מתן דם ליסוד ת"ל ודם זבחיך ישפךאע"ג דלא כתיב יסוד מצינו שירים שנשפכין ליסוד דכתיב בחטאת ואת דמה ישפך אל יסוד המזבח:

    תרי תנאי ואליבא דרבי ישמעאלדמאן דיליף ליה לפסח בשפיכה לית ליה פסח פוטר את הזבח ולא פליג ר' ישמעאל אדרבי עקיבא דכיון דפסח בשפיכה מהאי קרא תו לית לן למילף מיניה ניתנין בזריקה כשרין בשפיכה ומאן דאית ליה פלוגתא לית ליה פסח בשפיכה אלא בזריקה כשלמים ומיהו פסח עיקר וזבח טפל לו הלכך אין זבח פוטר לפסח אבל פסח פוטר זבח ובפסחים ירושלמי האי טעמא ] אמר בה כך פי' בקונט' ויש תימה מסוגיא דסוף ע"פ (פסחים קכא.) גבי בירך ברכת הפסח פטר את של זבח דקאמר עלה כשתימצי לומר לדברי ר' ישמעאל זריקה בכלל שפיכה ולא שפיכה בכלל זריקה ולדברי ר' עקיבא לא שפיכה בכלל זריקה ולא זריקה בכלל שפיכה אלמא ר' ישמעאל אית ליה תרתי דפסח בשפיכה וזריקה בכלל שפיכה ועוד קשה לפירוש הקונטרס מסוגיא דשמעתין דקאמר לעיל סבר לה כר' עקיבא ולא סבר לה כוותיה לגמרי דרבי עקיבא סבירא ליה דפסח בשפיכה ותנא דברייתא סבר בזריקה ועוד מאי האי דפריק סבר כר"ע דאמר פסח בשפיכה הלא מאן דאמר פסח בשפיכה היינו מדם זבחיך ישפך דתניא ר' ישמעאל אומר כו' אם כן לא אייתר קרא למתנה אחת כיפר ע"כ ועוד קשה דאמר בפסחים פרק האשה (דף פח:) גבי חמשה שנתערבו עורות פסחיהם והא שלמים בזריקה ופסח בשפיכה ומשני מאי נפקא מינה והתניא מנין לניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה שיצא אלמא אית ליה תרתי דפסח בשפיכה וניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה שיצא ועוד מדקתני בברייתא מנין לניתנין בזריקה כו' מכלל דאיכא שפיכה ואי פסח בזריקה אם כן כולהו בזריקה נינהו [ועוד קשה הא אמרי' בספרי ר' יאשיה אומר קודש הם למה נאמר להביא את המעשר ואת הפסח שיטענו שפיכה אחת שלא שמענו להם בכל התורה כולה] ורבי יצחק אומר אין צריך שהרי כבר נאמר ודם זבחיך ישפך להביא את המעשר ואת הפסח שיטענו שפיכה ומה תלמוד לומר קודש הם להביא את המעשר שיטעון הקטר חלבים שלא מצינו בכל התורה כולה משמע דרבי יאשיה שפיכה דרבי יצחק קאמר ואע"ג דדריש ליה מקרא דכתיב גבי בכור בזריקה דלמא מדאתו מריבויא ולא כתבינהו בהדיא קדריש וכי פריך [התם אבא חנן למה נאמר ומה שאר קדשים שלא הושוו במתן דמים היינו] דאתא למעוטי חטאת דבאצבע ונראה דרבי ישמעאל (דפסחים) קסבר דפסח בשפיכה מקרא אחרינא ולא מדם זבחיך וכי פריך הכא האי מיבעי ליה לכדתניא רבי ישמעאל אומר מתוך הוה מצי למימר דקסבר פסח בשפיכה מקרא אחרינא ולא מדם זבחיך אלא משום דאשכח ברייתא דרבי יוסי הגלילי נקטה ורבינו שמואל בשם רבינו שלמה פי' בענין אחר האי דערבי פסחים (דף קכא.) כשתימצי לומר לדברי רבי ישמעאל זריקה בכלל שפיכה כלומר מתוך דברי רבי ישמעאל תוכל לדקדק דזריקה בכלל שפיכה דכיון דקאמר דבירך על הפסח פטר את הזבח אם כן סבירא ליה דמתנותיהם שוין ואף פסח בזריקה והא דזבח לא פטר פסח משום דזבח טפל לו וכיון דפסח בזריקה אם כן אייתר ליה דם זבחיך ישפך ומצי למידרש מיניה לומר דזריקה בכלל שפיכה ולא גריס ולא שפיכה בכלל זריקה דלהאי תנא דרבי ישמעאל כולהו בזריקה ולדברי ר"ע דלא זה פטר את זה אם כן אין מתנותיהם שוות דפסח בשפיכה מקרא ודם זבחיך ישפך ואם כן לא זריקה בכלל שפיכה ולא שפיכה בכלל זריקה דהא ודם זבחיך איצטריך ליה לדידיה לומר דפסח בשפיכה ולהאי פירושא קשה מכל מקום מההיא דהאשה (פסחים דף פט.) ועוד מנא ליה לרבי ישמעאל דזריקה בכלל שפיכה משום דמייתר ודם זבחיך ישפך דלמא אתא לכל הניתנין על מזבח החיצון שנתנן במתנה אחת כיפר וה"ר חיי"ם אומ"ר דבספרי"ם ישני"ם גרסינן כשתימצי לומר לדברי רבי ישמעאל זריקה בכלל שפיכה ושפיכה בכלל זריקה דהכל אחד דכל הקרבנות בזריקה לרבי ישמעאל ואין לחוש אם בזריקה אם בשפיכה והיינו כשיטת רבינו שמואל וכל מה שהקשיתי עליו קשה גם לפי' זה ולכולהו לישני קשה אי פסח בשפיכה (לרבי עקיבא) אם כן דריש לקרא דדמו כרבי ישמעאל ובשרם דהנך (קאמר) כרבי ישמעאל ואחד תם ואחד בעל מום נפקא ליה מיהיה לך ולקמן בסוף איזהו מקומן (זבחים דף נז.) פליג רבי עקיבא ארבי ישמעאל ומוקי לה לקרא דובשרם אחד תם ואחד בעל מום כרבי יוסי הגלילי דהכא:

    אחד תם ואחד בעל מוםאע"ג דיהיו לך כחזה התנופה ושוק התרומה מוקמינן ליה בסוף איזהו מקומן (שם) ובבכורות (כז:) בבכור תם רישיה דקרא דבשרם לשון רבים נקט משום בעל מום:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    Babylonian Talmud · folio map

    Zevachim 37a

    Zevachim 37a. The full printed text of this folio side — 13 numbered segments, about 243 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מנין שכל הדמים של כל הקרבנות שטעונים מתן דם ליסוד אם נשאר מן הדם בכלי לאחר שזרק שתי מתנותיו שצריך לשופכו ליסוד ואע"פ שלא נאמר שפיכת שיריים אלא בחטאת:

    והנשאר בדם וגו' בחטאת העוף כתיב והנשאר ימצא הוה ליה למכתב:

    ומה תלמוד לומר בדם כו' אלא על הניתנין מתן ארבע היינו חטאת שטעונה ארבע מתנות על ארבע קרנות ובחטאת כתיבי שירים לשפיכה:

    לימד על כל הדמים שנשאר בהן כלום לאחר עיקר זריקתן שישפך הנשאר ליסוד:

    מנין לניתנין בזריקה כל הדמים שכתב בהן זריקה כגון עולה ושלמים ואשם דכתיב בהו וזרקו ובכור דכתיב ביה ואת דמם תזרוק (במדבר י״ח:י״ז) וכל זריקה מרחוק משמע שזורק מן הכלי למזבח למרחוק:

    שפיכה עומד אצל היסוד ושופך:

    ודם זבחיך ישפך כל זבחים במשמע:

    בירך ברכת הפסח פטר את של זבח חגיגת ארבעה עשר שבאה עם הפסח כשהחבורה מרובה ושנינו בתוספתא דפסחים על הפסח הוא אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול הפסח ועל הזבח הוא אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול את הזבח ואם בירך על הפסח פטר את הזבח:

    10 more comments on this page.

    Rashi on Zevachim 37a · Sefaria

    Tosafot

    מתן דם ליסוד ת"ל ודם זבחיך ישפך אע"ג דלא כתיב יסוד מצינו שירים שנשפכין ליסוד דכתיב בחטאת ואת דמה ישפך אל יסוד המזבח:

    תרי תנאי ואליבא דרבי ישמעאל דמאן דיליף ליה לפסח בשפיכה לית ליה פסח פוטר את הזבח ולא פליג ר' ישמעאל אדרבי עקיבא דכיון דפסח בשפיכה מהאי קרא תו לית לן למילף מיניה ניתנין בזריקה כשרין בשפיכה ומאן דאית ליה פלוגתא לית ליה פסח בשפיכה אלא בזריקה כשלמים ומיהו פסח עיקר וזבח טפל לו הלכך אין זבח פוטר לפסח אבל פסח פוטר זבח ובפסחים ירושלמי האי טעמא ] אמר בה כך פי' בקונט' ויש תימה מסוגיא דסוף ע"פ (פסחים קכא.) גבי בירך ברכת הפסח פטר את של זבח דקאמר עלה כשתימצי לומר לדברי ר' ישמעאל זריקה בכלל שפיכה ולא שפיכה בכלל זריקה ולדברי ר' עקיבא לא שפיכה בכלל זריקה ולא זריקה בכלל שפיכה אלמא ר' ישמעאל אית ליה תרתי דפסח בשפיכה וזריקה בכלל שפיכה ועוד קשה לפירוש הקונטרס מסוגיא דשמעתין דקאמר לעיל סבר לה כר' עקיבא ולא סבר לה כוותיה לגמרי דרבי עקיבא סבירא ליה דפסח בשפיכה ותנא דברייתא סבר בזריקה ועוד מאי האי דפריק סבר כר"ע דאמר פסח בשפיכה הלא מאן דאמר פסח בשפיכה היינו מדם זבחיך ישפך דתניא ר' ישמעאל אומר כו' אם כן לא אייתר קרא למתנה אחת כיפר ע"כ ועוד קשה דאמר בפסחים פרק האשה (דף פח:) גבי חמשה שנתערבו עורות פסחיהם והא שלמים בזריקה ופסח בשפיכה ומשני מאי נפקא מינה והתניא מנין לניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה שיצא אלמא אית ליה תרתי דפסח בשפיכה וניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה שיצא ועוד מדקתני בברייתא מנין לניתנין בזריקה כו' מכלל דאיכא שפיכה ואי פסח בזריקה אם כן כולהו בזריקה נינהו [ועוד קשה הא אמרי' בספרי ר' יאשיה אומר קודש הם למה נאמר להביא את המעשר ואת הפסח שיטענו שפיכה אחת שלא שמענו להם בכל התורה כולה] ורבי יצחק אומר אין צריך שהרי כבר נאמר ודם זבחיך ישפך להביא את המעשר ואת הפסח שיטענו שפיכה ומה תלמוד לומר קודש הם להביא את המעשר שיטעון הקטר חלבים שלא מצינו בכל התורה כולה משמע דרבי יאשיה שפיכה דרבי יצחק קאמר ואע"ג דדריש ליה מקרא דכתיב גבי בכור בזריקה דלמא מדאתו מריבויא ולא כתבינהו בהדיא קדריש וכי פריך [התם אבא חנן למה נאמר ומה שאר קדשים שלא הושוו במתן דמים היינו] דאתא למעוטי חטאת דבאצבע ונראה דרבי ישמעאל (דפסחים) קסבר דפסח בשפיכה מקרא אחרינא ולא מדם זבחיך וכי פריך הכא האי מיבעי ליה לכדתניא רבי ישמעאל אומר מתוך הוה מצי למימר דקסבר פסח בשפיכה מקרא אחרינא ולא מדם זבחיך אלא משום דאשכח ברייתא דרבי יוסי הגלילי נקטה ורבינו שמואל בשם רבינו שלמה פי' בענין אחר האי דערבי פסחים (דף קכא.) כשתימצי לומר לדברי רבי ישמעאל זריקה בכלל שפיכה כלומר מתוך דברי רבי ישמעאל תוכל לדקדק דזריקה בכלל שפיכה דכיון דקאמר דבירך על הפסח פטר את הזבח אם כן סבירא ליה דמתנותיהם שוין ואף פסח בזריקה והא דזבח לא פטר פסח משום דזבח טפל לו וכיון דפסח בזריקה אם כן אייתר ליה דם זבחיך ישפך ומצי למידרש מיניה לומר דזריקה בכלל שפיכה ולא גריס ולא שפיכה בכלל זריקה דלהאי תנא דרבי ישמעאל כולהו בזריקה ולדברי ר"ע דלא זה פטר את זה אם כן אין מתנותיהם שוות דפסח בשפיכה מקרא ודם זבחיך ישפך ואם כן לא זריקה בכלל שפיכה ולא שפיכה בכלל זריקה דהא ודם זבחיך איצטריך ליה לדידיה לומר דפסח בשפיכה ולהאי פירושא קשה מכל מקום מההיא דהאשה (פסחים דף פט.) ועוד מנא ליה לרבי ישמעאל דזריקה בכלל שפיכה משום דמייתר ודם זבחיך ישפך דלמא אתא לכל הניתנין על מזבח החיצון שנתנן במתנה אחת כיפר וה"ר חיי"ם אומ"ר דבספרי"ם ישני"ם גרסינן כשתימצי לומר לדברי רבי ישמעאל זריקה בכלל שפיכה ושפיכה בכלל זריקה דהכל אחד דכל הקרבנות בזריקה לרבי ישמעאל ואין לחוש אם בזריקה אם בשפיכה והיינו כשיטת רבינו שמואל וכל מה שהקשיתי עליו קשה גם לפי' זה ולכולהו לישני קשה אי פסח בשפיכה (לרבי עקיבא) אם כן דריש לקרא דדמו כרבי ישמעאל ובשרם דהנך (קאמר) כרבי ישמעאל ואחד תם ואחד בעל מום נפקא ליה מיהיה לך ולקמן בסוף איזהו מקומן (זבחים דף נז.) פליג רבי עקיבא ארבי ישמעאל ומוקי לה לקרא דובשרם אחד תם ואחד בעל מום כרבי יוסי הגלילי דהכא:

    אחד תם ואחד בעל מום אע"ג דיהיו לך כחזה התנופה ושוק התרומה מוקמינן ליה בסוף איזהו מקומן (שם) ובבכורות (כז:) בבכור תם רישיה דקרא דבשרם לשון רבים נקט משום בעל מום:

    Tosafot on Zevachim 37a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Zevachim, daf 37, Amud Aleph, about 243 words in 13 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 13 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 129 words

      Opens “מנין לכל הדמים שטעונים מתן דם ליסוד?…”

      Named: רבי דתניא, רבי אומר.

    2. Segment 232 words

      Opens “לפי שלא למדנו אלא לניתנין מתן ד'…”

    3. Segment 317 words

      Opens “ואכתי להכי הוא דאתא?! מיבעי ליה לכדתניא:…”

    4. Segment 413 words

      Opens “סבר לה כר' עקיבא, דאמר: לא זריקה…”

    5. Segment 58 words

      Opens “דתנן: ברך ברכת הפסח פטר את של…”

    6. Segment 69 words

      Opens “של זבח לא פטר את הפסח. דברי…”

      Named: רבי ישמעאל.

    7. Segment 711 words

      Opens “רבי עקיבא אומר: לא זו פוטרת זו,…”

      Named: רבי עקיבא.

    8. Segment 841 words

      Opens “אכתי להכי הוא דאתא?! מיבעי ליה לכדתניא,…”

    9. Segment 95 words

      Opens “סבר לה כר' יוסי הגלילי.…”

    10. Segment 1026 words

      Opens “דתניא, רבי יוסי הגלילי אומר: ״דמו״ לא…”

      Named: רבי יוסי.

    11. Segment 1115 words

      Opens “ורבי ישמעאל האי קרא, מפיק ליה להכי…”

      Named: רבי ישמעאל.

    12. Segment 1215 words

      Opens “בשלמא לרבי ישמעאל, דמוקים לה כוליה בבכור…”

      Named: רבי ישמעאל.

    13. Segment 1322 words

      Opens “אלא לרבי יוסי, דמוקי ליה נמי במעשר…”

      Named: רבי יוסי.

    Sages named on this page

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Zevachim 37a · Segment 6 — “…את הפסח. דברי רבי ישמעאל.

    • Rabbi Akiva ben Yosef · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs

      Rabbi Akiva, one of the Ten Martyrs, exemplified unwavering devotion to God even under torture, reciting the Shema as he was flayed,…

      Source: Zevachim 37a · Segment 7 — “רבי עקיבא אומר: לא זו פוטרת זו, ולא זו…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Zevachim 37a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026