Talmud Builders

    Zevachim 59b

    Back to index

    English translation — Zevachim 59b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1But isn’t it already stated with regard to the altar that Moses built: “A thousand burnt offerings did Solomon offer upon that altar” (I Kings 3:4), while with regard to the Eternal House, i.e., the Temple, it states: “And Solomon offered for the sacrifice of peace offerings, which he offered to the Lord, two and twenty thousand cattle and one hundred and twenty thousand sheep” (I Kings 8:63)?

    2And when you arrive at the calculation of burnt offerings and the number of cubits for each altar, this was greater than that, i.e., Solomon sacrificed more offerings per square cubit on Moses’ altar than he did on the altar in the Temple upon its inauguration. Therefore, it is difficult to suggest that the altar in the Temple was not large enough to accommodate the number of offerings that Solomon sacrificed.

    3Rabbi Yosei presents an alternative understanding of the verse: Rather, what is the meaning of the phrase “because the copper altar… was too small to receive”? It is not referring to the altar built by Solomon, but rather to the copper altar built in the time of Moses, which was disqualified from use from the day of the Temple’s inauguration on. Rather than stating outright that the altar became disqualified, the verse employed a euphemism, like a person who says to his friend: So-and-so is a dwarf [ nanas ], and what he really means to say is that he is disqualified from performing the Temple service. Similarly, rather than stating outright that the altar built in the time of Moses became disqualified, the verse states that it was too small to accommodate the offerings sacrificed in the Temple.

    4The Gemara asks: And how does Rabbi Yehuda respond to this claim? Rabbi Yosei is saying well, i.e., his claim is persuasive. The Gemara explains: Rabbi Yehuda conforms to his standard line of reasoning, as he says that the altar that Moses built was large. As it is taught in a baraita : The verse states that the altar built in the time of Moses was: “Five cubits long and five cubits wide” (Exodus 27:1). The matters in the verse are to be understood as they are written; this is the statement of Rabbi Yosei.

    5Rabbi Yehuda says: It is stated here that the altar built in the time of Moses was: “Square” (Exodus 27:1), and it is stated there, in Ezekiel’s prophetic description of the altar, that it is: “Square” (Ezekiel 43:16). Just as there, in Ezekiel’s vision, he was measuring the distance in each direction from its center, so too here, the verse was measuring the altar that Moses built from its center. Accordingly, the altar built by Moses was ten cubits by ten cubits. As a result, Solomon sacrificed more offerings per square cubit of space on the altar in the Temple than he did on the altar built by Moses. It is therefore possible that the altar in the Temple was not sufficient to accommodate the offerings, and Solomon consecrated the Temple courtyard to serve as an altar.

    6The Gemara asks: And from where do we derive that the altar mentioned there, in Ezekiel, was measured from its center? The Gemara answers: As it is written: “And the hearth shall be twelve cubits long by twelve wide, square, to its four sides” (Ezekiel 43:16). The Gemara asks: Does the verse mean twelve cubits in each direction from the center of the altar, so that in total it was twenty-four by twenty-four cubits? Or perhaps the altar was only a total of twelve by twelve cubits. The Gemara answers: When the verse states: “To its four sides,” it teaches that Ezekiel was measuring from the center of the altar.

    7The Gemara asks: And how does Rabbi Yosei respond to Rabbi Yehuda’s claim? The Gemara answers: When he learns the verbal analogy, he learns it with regard to the altar’s height. As it is taught in a baraita : The verse states with regard to the altar built in the time of Moses: “And its height shall be three cubits” (Exodus 27:1). The matters in the verse are to be understood as they are written, i.e., that the height of the altar was three cubits. This is the statement of Rabbi Yehuda.

    8Rabbi Yosei says: It is stated here that the altar built in the time of Moses was: “Square” (Exodus 27:1), and it is stated there that the incense altar was: “Square” (Exodus 30:2). The verbal analogy indicates that just as there, with regard to the incense altar, its height was twice its length, so too here, the height of the altar built in the time of Moses was twice its length, i.e., ten cubits.

    9Rabbi Yehuda said to Rabbi Yosei: But isn’t it already stated: “The length of the court shall be a hundred cubits…and the height five cubits” (Exodus 27:18)? Is it possible that the priest would stand atop the altar and hold the items with which he would perform the sacrificial service in his hand, and the whole nation could see him from outside the courtyard? That would constitute a lack of respect for the service in the Tabernacle.

    10Rabbi Yosei said back to him: But isn’t it already stated: “And the curtains of the court, and the screen for the door of the gate of the court which is by the Tabernacle and by the altar” (Numbers 4:26)? This verse juxtaposes the Tabernacle with the altar to teach that just as the Tabernacle was ten cubits high, so too, the altar was ten cubits high. And another verse states: “The curtains were fifteen

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    אלף עולות יעלה שלמה וגו' וכשאתה מגיע לחשבון עולות ולמנין אמותשהיה מזבח אבנים של שלמה עודף עליו זה של שלמה גדול משל משה לפי צורך העולות שהרי מזבח של משה כתיב ביה ה' אמות אורך וה' אמות רוחב צא מהם מקום הקרנות אמה לכל צד ומקום הילוך רגלי הכהנים אמה לפנים מן הקרנות סביב המערכה נמצא מקום המערכה אמה על אמה הכי אמרינן לקמן בפירקין (זבחים דף סב.) יסוד וסובב לא היו ממעטין בארכו ורחבו לפי שמקיפין ובולטין סביביו מעשה רשת נחושת והוא היה סובבו ובמזבח שעשה שלמה היה מקום המערכה כ' על כ' לרבי יוסי כדתנן במסכת מדות (דף לה:) חלקהו לכ' רצועות כל אחת ואחת ברוחב אמה ואורך עשרים הרי ד' מאות אורך ברוחב אמה ואין לך אמה על אמה שאינה מחזקת לבער אלף ליום שהיתה אש של שמים ממהרת לאכול הרי ד' מאות אלף:

    אלא מהו אומר קטן מהכיללאו במזבח אבנים קאמר ומשום ההוא יומא אלא למזבח הנחשת קאמר ובא לפוסלו לעולם שסילקו ומה שתלה הכתוב קטנו בעולות של אותו היום לישנא מעליא נקט:

    כאדם שאומר לחבירובאדם שנפסל:

    ננס פלונילישנא מעליא ולא אמר נפסל פלוני:

    ונפסל לעבודהלאו מסקנא דאדם אומר אלא רבי יוסי קאמר לה ואותו פלוני פסול לעבודה והוא קורא לו ננס:

    שפיר קא"ר יוסיול"ל לקדושי רצפה:

    מזבח של משה גדול היהוכשאתה מגיע לחשבון עולות ומנין אמות שבשניהם נמצא של שלמה קטן לפי הצורך:

    ונאמר להלן רבועבשל יחזקאל שנתנבא על בית שני או על העתיד רבוע אל ארבעת רבעיו:

    מה להלןמדה האמורה בו מאמצעיתו הוא מודד כדמפרש ואזיל:

    אף כאן מודד ה' על ה' מאמצעיתולכל רוח נמצא י' על י' צא מהן אמה מכאן ואמה מכאן לקרנות וכן למקום הילוך הרי ו' על ו' מקום המערכה ושל שלמה כ' על כ' מקום המערכה עשה ממנו ג' רצועות של ו' רוחב נשארו שתי אמות בארך עשרים חלוק ג' הרצועות לרחבו [לחתיכות רבועות של שש שש] תמצא בכל אחת ג' חתיכות רבועות של שש שש הרי תשע ועוד נשארו בכל אחת ב' אמות בארך ששה קרבם זו אצל זו הרי ו' על ו' הרי עשר חתיכות רבועות ועוד צרף הרצועה הארוכה עשרים ורחבה ב' ותמצא ו' על ו' הרי י"א וב' אמות על ב' אמות נמצא של משה אחד מי"א כשל שלמה ומגיע לחשבון י"א אלפים עולות ותו לא ובחנוכתו כתיב בקר כ"ב אלף וצאן כ"ב אלף:

    והאריאלמקום מערכה של מזבח:

    שתים עשרהאל ארבעת רבעיו מלמד שמאמצעיתו מודד:

    ורבי יוסידאמר דברים ככתבן:

    כי גמיר ג"שדרבוע רבוע בגובהה הוא דגמר ולאו מרבוע דיחזקאל אלא מרבוע דכתיב במזבח הפנימי דתניא וג' אמות קומתו כו' (שמות כ״ז:א׳) ובמזבח הנחשת כתיב:

    ונאמר להלן רבועבמזבח הזהב אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ואמתים קומתו (שם ל):

    אף כאן גובהו פי שנים כארכוהרי י' אמות ובסיפא מפרש ר' יוסי מאי וג' קומתו:

    והלא כבר נאמר וקומה ה' אמותדאין גובה היקף הקלעים של חצר אלא ה' אמות:

    אפשר כןשיהא כהן בראש המזבח ועבודה בידו כו':

    מה משכןצריך קלעים לחצר סביביו מוקף גובה י' אמות דהא הכי הוה גובהה דכתיב (שם כו) י' אמות אורך הקרש:

    אף מזבחצריך היקף לכדי י' אמות:

    ואומר קלעים ט"ו אמה אל הכתףאצל השער וקס"ד בגובהה קאמר וה"ה לכל החצר:

    זבחים 59 עמוד ב

    1והלא כבר נאמר: (מלכים א ג, ד) אלף עולות יעלה שלמה על המזבח ההוא ואילו בבית עולמים הוא אומר (מלכים א ח, סג) ויזבח שלמה את זבח השלמים אשר זבח לה' בקר עשרים ושנים אלף׃

    2וכשאתה מגיע לחשבון עולות ולמנין אמות, זה גדול מזה׃

    3אלא מהו קטן מהכיל כאדם האומר לחבירו פלוני ננס הוא ופסול לעבודה׃

    4ור' יהודה שפיר קאמר ר' יוסי ר' יהודה לטעמיה דאמר מזבח שעשה משה גדול היה דתניא (שמות כז, א) חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב דברים ככתבן דברי ר' יוסי׃

    5ר' יהודה אומר נאמר כאן (שמות כז, א) רבוע ונאמר להלן (יחזקאל מג, טז) רבוע מה להלן מאמצעיתו היה מודד אף כאן מאמצעיתו היה מודד׃

    6והתם מנלן דכתיב ״(יחזקאל מג״, טז) והאריאל שתים עשרה אמה לכל רוח או אינו אלא י"ב על י"ב כשהוא אומר אל ארבעת רבעיו מלמד שמאמצע הוא מודד׃

    7ור' יוסי כי גמר גזירה שוה בגובהה הוא דגמיר דתניא (שמות כז, א) ושלש אמות קומתו דברים ככתבן דברי רבי יהודה׃

    8רבי יוסי אומר נאמר כאן (שמות כז, א) רבוע ונאמר להלן רבוע מה להלן גובהו פי שנים כארכו אף כאן פי שנים כארכו׃

    9אמר ליה רבי יהודה (והלא כבר נאמר ואת החצר מאה אמה וקומה חמש אמות וגו') אפשר כהן עומד ע"ג המזבח ועבודה בידו וכל העם רואין אותו מבחוץ׃

    10אמר לו ר' יוסי והלא כבר נאמר (במדבר ד, כו) ואת קלעי החצר ואת מסך שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח מה משכן י' אמות אף מזבח י' אמות ואומר (שמות לח, יב) קלעים חמש עשרה׃

    Tosafot

    והלא כבר נאמר אלף עולות יעלה שלמהוא"ת מנא ליה דאמזבח הנחשת קאמר הא ג' מזבחות הוו כדאמר לקמן (זבחים דף סא:) של נוב ושל גבעון וגדול היה וי"ל דסמיך אקרא (דד"ה ב א) דכתיב בהדיא על מזבח הנחשת שעשה בצלאל:

    מה משכן עשר אמותתימה כיון דאיכא היקשא גזירה שוה דרבוע למה לי:

    ואומר קלעים ט"ו אמה אל הכתףפי' בקונטרס וקס"ד בגובה קאמר וה"ה לכל החצר וקשה לר"ת היכי מצי למימר דאגובה קאי והא מוכח קרא בהדיא דברחבה מיירי דקחשיב מעיקרא החצר לפאת ים חמשים אמה ואחר כך מפרש חמש עשרה אמה קלעים לכתף שאצל השער ולכתף השנית חמש עשרה קלעים ואחר כך לשער החצר מסך עשרים אמה ובשמעתא קמייתא דעירובין (דף ב:) קשה טפי דפריך בין לרבנן בין לר' יהודה לילפו מפתח שער החצר ופי' שם בקונטרס שני לשונות ופי' בלשון שני דפריך שיחשב פתח ברחב עשרים ומשני פתח שער החצר איקרי פתח סתמא לא איקרי ואיבעית אימא כי כתיב חמש עשרה בגובהה כתיב והכתיב וקומה ה' אמות ההוא משפת מזבח ולמעלה ופי' שם בקונטרס דהיינו כר' יוסי דשמעתין וזו היא תימה דלא מצינן למימר חמש עשרה אמה בגובה כתיב אלא ברחבה כדפרישית ועוד קשה דאי מרחבה פריך התם הוה ליה למימר הכי אלא הא דתנן הרחב מעשר אמות ימעט נילף מפתח שער החצר כיון דעד השתא איירי בגובהה ועוד לר' יהודה אמאי הוצרך להקשות מפתח החצר פתח אולם דקאי ביה הוה ליה לאקשויי ועוד מאי קושיא מפתח החצר התנן יש לו צורת הפתח א"צ למעט וחצר צורת הפתח הוה ליה שהיו העמודים משני צדדים וכלונסות על גביהן שהקלעים תלויין בהן ומיהו בסמוך (קשה) כי פריך ור' יהודה מפתחו של אולם גמר והתנן וכו' לא משני שאני פתחו של אולם דה"ל צורת הפתח [ובע"כ צ"ל] דכיון דאליבא דרב קיימא לא משני הכי דאיהו תני במתני' צריך למעט כדאמר התם ומהאי טעמא פריך [שפיר] השתא ועוד דשער חצר לא ה"ל צורת הפתח שהכלונסות היו על הווין שקבועין בעמודין מבחוץ ואמרינן התם בפ"ק (דף יא.) צורת הפתח שעשאה מן הצד לא עשה כלום ומפרש רבינו דמגובהה פריך התם דלא יחשב פתח ביתר מה' אמות ומסתברא היא לן טפי למילף מפתח החצר ממאי דנילף מפתח ההיכל דפתח המשכן על כרחין שלא כדין איקרי פתח אהל מועד וחידוש הוא דלא הוו ליה גיפופי שהיה פרוץ לפניו במלואו הלכך פתח ההיכל שהיה במקומו דלמא שלא כדין נמי איקרי פתח ובתר הכי גרס איבעית אימא קלעים ט"ו אמה וכי כתיב וקומה ברוחב ה' אמות משפת קלעים ולמעלה וההיא שינויא כרבי יוסי דהכא ול"ג ט"ו אמה בגובהה הוא דכתיב וגם לא גרס אל הכתף דלא קאי אחמש עשרה דכתיב בקרא דההוא לא מיתוקמא אלא ברחבה אלא פירוש הוא כלומר הקלעים היו גבוהין חמש עשרה שלא יראו עבודה שבידו כרבי יוסי דאמר מזבח י' אמות והאי דכתיב בקלעים וקומה ה' אמות ודאי משפת מזבח ולמעלה והאי קרא דמייתי וקומה ברוחב ה' אמות (היינו) להוכיח גובה פתח כ' אמה היינו ההוא דכתיב גבי מסך בסוף ויקהל ומפרש דמשפת קלעים ולמעלה קאמר שהקלעים היו גבוהין סביב החצר צפון ודרום ומערב וכן לצד המזרח [שכמו] שהקלעים היו ט"ו רוחב מימין הפתח וכן משמאל הפתח כמו כן היו גבוהין ט"ו אמה ועל מסך הפתח כתיב רוחב כ' אמה וקומה ה' אמות ברוחב לעומת קלעי החצר פירוש שהמסך כל רוחב כ' היה גבוה ה' אמות משאר קלעי החצר אשתכח המסך גבוה כ' וזו היא אמת גובהו של פתח וההיא שינויא בתרא ליתיה אלא לרבנן דהא לרבי יהודה לא מתוקם כלל ואע"ג דקאי התם לשנויי לרבנן ולרבי יהודה שינויא קמא יתיישב לרבי יהודה דשנינן פתח סתמא לא איקרי דהכי נמי לא מיתוקם ההוא שינויא כרבי יוסי דהכא אלא כרבי יהודה דפליג עליה והכא בשמעתין גרסי' מה משכן י' אמות אף מזבח י' אמות קלעים ט"ו ולא גרסינן נמי אל הכתף דלאו קרא מייתי ובברייתא דמלאכת המשכן לא גרסינן כלל קלעים ט"ו במילתא דר' יוסי ופירושא בעלמא הוא כלומר הקלעים היו גבוהין ט"ו אמה שלא יראה כהן ועבודה בידו ומה ת"ל ה' אמות משפת מזבח כו' ור"ת מפרש בספר הישר דלשמואל עצמו פריך נילף מפתח שער החצר מנא ליה דושחטו פתח אהל מועד אפתח היכל קאי ואי אפשר לומר כן כלל כדמוכחי כמה קראי בפרשת אלה פקודי ובשאר מקומות וקצת קשה לפירוש ר"ת דפריך מגובה חמש דמאי משני פתח שער איקרי פתח סתמא לא איקרי כיון דנקרא שער כ"ש דאיקרי פתח דפתח קטן משער עוד נילף מפתח עזרה שנקרא פתח (ביחזקאל מא) והיה גובהו עשרים:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    Babylonian Talmud · folio map

    Zevachim 59b

    Zevachim 59b. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 246 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    אלף עולות יעלה שלמה וגו' וכשאתה מגיע לחשבון עולות ולמנין אמות שהיה מזבח אבנים של שלמה עודף עליו זה של שלמה גדול משל משה לפי צורך העולות שהרי מזבח של משה כתיב ביה ה' אמות אורך וה' אמות רוחב צא מהם מקום הקרנות אמה לכל צד ומקום הילוך רגלי הכהנים אמה לפנים מן הקרנות סביב המערכה נמצא מקום המערכה אמה על אמה הכי אמרינן לקמן בפירקין (זבחים דף סב.) יסוד וסובב לא היו ממעטין בארכו ורחבו לפי שמקיפין ובולטין סביביו מעשה רשת נחושת והוא היה סובבו ובמזבח שעשה שלמה היה מקום המערכה כ' על כ' לרבי יוסי כדתנן במסכת מדות (דף לה:) חלקהו לכ' רצועות כל אחת ואחת ברוחב אמה ואורך עשרים הרי ד' מאות אורך ברוחב אמה ואין לך אמה על אמה שאינה מחזקת לבער אלף ליום שהיתה אש של שמים ממהרת לאכול הרי ד' מאות אלף:

    אלא מהו אומר קטן מהכיל לאו במזבח אבנים קאמר ומשום ההוא יומא אלא למזבח הנחשת קאמר ובא לפוסלו לעולם שסילקו ומה שתלה הכתוב קטנו בעולות של אותו היום לישנא מעליא נקט:

    כאדם שאומר לחבירו באדם שנפסל:

    ננס פלוני לישנא מעליא ולא אמר נפסל פלוני:

    ונפסל לעבודה לאו מסקנא דאדם אומר אלא רבי יוסי קאמר לה ואותו פלוני פסול לעבודה והוא קורא לו ננס:

    שפיר קא"ר יוסי ול"ל לקדושי רצפה:

    מזבח של משה גדול היה וכשאתה מגיע לחשבון עולות ומנין אמות שבשניהם נמצא של שלמה קטן לפי הצורך:

    ונאמר להלן רבוע בשל יחזקאל שנתנבא על בית שני או על העתיד רבוע אל ארבעת רבעיו:

    13 more comments on this page.

    Rashi on Zevachim 59b · Sefaria

    Tosafot

    והלא כבר נאמר אלף עולות יעלה שלמה וא"ת מנא ליה דאמזבח הנחשת קאמר הא ג' מזבחות הוו כדאמר לקמן (זבחים דף סא:) של נוב ושל גבעון וגדול היה וי"ל דסמיך אקרא (דד"ה ב א) דכתיב בהדיא על מזבח הנחשת שעשה בצלאל:

    מה משכן עשר אמות תימה כיון דאיכא היקשא גזירה שוה דרבוע למה לי:

    ואומר קלעים ט"ו אמה אל הכתף פי' בקונטרס וקס"ד בגובה קאמר וה"ה לכל החצר וקשה לר"ת היכי מצי למימר דאגובה קאי והא מוכח קרא בהדיא דברחבה מיירי דקחשיב מעיקרא החצר לפאת ים חמשים אמה ואחר כך מפרש חמש עשרה אמה קלעים לכתף שאצל השער ולכתף השנית חמש עשרה קלעים ואחר כך לשער החצר מסך עשרים אמה ובשמעתא קמייתא דעירובין (דף ב:) קשה טפי דפריך בין לרבנן בין לר' יהודה לילפו מפתח שער החצר ופי' שם בקונטרס שני לשונות ופי' בלשון שני דפריך שיחשב פתח ברחב עשרים ומשני פתח שער החצר איקרי פתח סתמא לא איקרי ואיבעית אימא כי כתיב חמש עשרה בגובהה כתיב והכתיב וקומה ה' אמות ההוא משפת מזבח ולמעלה ופי' שם בקונטרס דהיינו כר' יוסי דשמעתין וזו היא תימה דלא מצינן למימר חמש עשרה אמה בגובה כתיב אלא ברחבה כדפרישית ועוד קשה דאי מרחבה פריך התם הוה ליה למימר הכי אלא הא דתנן הרחב מעשר אמות ימעט נילף מפתח שער החצר כיון דעד השתא איירי בגובהה ועוד לר' יהודה אמאי הוצרך להקשות מפתח החצר פתח אולם דקאי ביה הוה ליה לאקשויי ועוד מאי קושיא מפתח החצר התנן יש לו צורת הפתח א"צ למעט וחצר צורת הפתח הוה ליה שהיו העמודים משני צדדים וכלונסות על גביהן שהקלעים תלויין בהן ומיהו בסמוך (קשה) כי פריך ור' יהודה מפתחו של אולם גמר והתנן וכו' לא משני שאני פתחו של אולם דה"ל צורת הפתח [ובע"כ צ"ל] דכיון דאליבא דרב קיימא לא משני הכי דאיהו תני במתני' צריך למעט כדאמר התם ומהאי טעמא פריך [שפיר] השתא ועוד דשער חצר לא ה"ל צורת הפתח שהכלונסות היו על הווין שקבועין בעמודין מבחוץ ואמרינן התם בפ"ק (דף יא.) צורת הפתח שעשאה מן הצד לא עשה כלום ומפרש רבינו דמגובהה פריך התם דלא יחשב פתח ביתר מה' אמות ומסתברא היא לן טפי למילף מפתח החצר ממאי דנילף מפתח ההיכל דפתח המשכן על כרחין שלא כדין איקרי פתח אהל מועד וחידוש הוא דלא הוו ליה גיפופי שהיה פרוץ לפניו במלואו הלכך פתח ההיכל שהיה במקומו דלמא שלא כדין נמי איקרי פתח ובתר הכי גרס איבעית אימא קלעים ט"ו אמה וכי כתיב וקומה ברוחב ה' אמות משפת קלעים ולמעלה וההיא שינויא כרבי יוסי דהכא ול"ג ט"ו אמה בגובהה הוא דכתיב וגם לא גרס אל הכתף דלא קאי אחמש עשרה דכתיב בקרא דההוא לא מיתוקמא אלא ברחבה אלא פירוש הוא כלומר הקלעים היו גבוהין חמש עשרה שלא יראו עבודה שבידו כרבי יוסי דאמר מזבח י' אמות והאי דכתיב בקלעים וקומה ה' אמות ודאי משפת מזבח ולמעלה והאי קרא דמייתי וקומה ברוחב ה' אמות (היינו) להוכיח גובה פתח כ' אמה היינו ההוא דכתיב גבי מסך בסוף ויקהל ומפרש דמשפת קלעים ולמעלה קאמר שהקלעים היו גבוהין סביב החצר צפון ודרום ומערב וכן לצד המזרח [שכמו] שהקלעים היו ט"ו רוחב מימין הפתח וכן משמאל הפתח כמו כן היו גבוהין ט"ו אמה ועל מסך הפתח כתיב רוחב כ' אמה וקומה ה' אמות ברוחב לעומת קלעי החצר פירוש שהמסך כל רוחב כ' היה גבוה ה' אמות משאר קלעי החצר אשתכח המסך גבוה כ' וזו היא אמת גובהו של פתח וההיא שינויא בתרא ליתיה אלא לרבנן דהא לרבי יהודה לא מתוקם כלל ואע"ג דקאי התם לשנויי לרבנן ולרבי יהודה שינויא קמא יתיישב לרבי יהודה דשנינן פתח סתמא לא איקרי דהכי נמי לא מיתוקם ההוא שינויא כרבי יוסי דהכא אלא כרבי יהודה דפליג עליה והכא בשמעתין גרסי' מה משכן י' אמות אף מזבח י' אמות קלעים ט"ו ולא גרסינן נמי אל הכתף דלאו קרא מייתי ובברייתא דמלאכת המשכן לא גרסינן כלל קלעים ט"ו במילתא דר' יוסי ופירושא בעלמא הוא כלומר הקלעים היו גבוהין ט"ו אמה שלא יראה כהן ועבודה בידו ומה ת"ל ה' אמות משפת מזבח כו' ור"ת מפרש בספר הישר דלשמואל עצמו פריך נילף מפתח שער החצר מנא ליה דושחטו פתח אהל מועד אפתח היכל קאי ואי אפשר לומר כן כלל כדמוכחי כמה קראי בפרשת אלה פקודי ובשאר מקומות וקצת קשה לפירוש ר"ת דפריך מגובה חמש דמאי משני פתח שער איקרי פתח סתמא לא איקרי כיון דנקרא שער כ"ש דאיקרי פתח דפתח קטן משער עוד נילף מפתח עזרה שנקרא פתח (ביחזקאל מא) והיה גובהו עשרים:

    Tosafot on Zevachim 59b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Zevachim, daf 59, Amud Bet, about 246 words in 10 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 10 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 135 words

      Opens “והלא כבר נאמר: (מלכים א ג, ד)…”

    2. Segment 29 words

      Opens “וכשאתה מגיע לחשבון עולות ולמנין אמות, זה…”

    3. Segment 312 words

      Opens “אלא מהו קטן מהכיל כאדם האומר לחבירו…”

    4. Segment 430 words

      Opens “ור' יהודה שפיר קאמר ר' יוסי ר'…”

    5. Segment 525 words

      Opens “ר' יהודה אומר נאמר כאן (שמות כז,…”

    6. Segment 627 words

      Opens “והתם מנלן דכתיב (יחזקאל מג, טז) והאריאל…”

    7. Segment 721 words

      Opens “ור' יוסי כי גמר גזירה שוה בגובהה…”

      Named: רבי יהודה.

    8. Segment 823 words

      Opens “רבי יוסי אומר נאמר כאן (שמות כז,…”

      Named: רבי יוסי.

    9. Segment 927 words

      Opens “אמר ליה רבי יהודה (והלא כבר נאמר…”

      Named: רבי יהודה.

    10. Segment 1037 words

      Opens “אמר לו ר' יוסי והלא כבר נאמר…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Zevachim 59b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026