Talmud Builders

    Zevachim 58a

    Back to index

    English translation — Zevachim 58a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1MISHNA: It was taught in the previous chapter that offerings of the most sacred order are to be slaughtered in the northern section of the Temple courtyard. With regard to offerings of the most sacred order that one slaughtered atop the altar, Rabbi Yosei says: Their status is as though they were slaughtered in the north, and the offerings are therefore valid. Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: The status of the area from the halfway point of the altar and to the south is like that of the south, and offerings of the most sacred order slaughtered in that area are therefore disqualified. The status of the area from the halfway point of the altar and to the north is like that of the north.

    2GEMARA: Rav Asi says that Rabbi Yoḥanan says: Rabbi Yosei used to say: The entire altar stands in the north section of the Temple courtyard. The Gemara asks: And what is the meaning of Rabbi Yosei’s statement that if one slaughtered offerings of the most sacred order atop the altar it is as though they were slaughtered in the north, which indicates that they were not actually slaughtered in the north? The Gemara answers: Rabbi Yosei said this lest you say that we require that the offering be slaughtered “on the side of the altar northward” (Leviticus 1:11), i.e., on the ground beside the altar, and that requirement is not fulfilled when it is slaughtered on top of the altar. Therefore, Rabbi Yosei teaches us that the offering is still valid.

    3Rabbi Zeira said to Rav Asi: Rabbi Yoḥanan apparently understands that the reason Rabbi Yosei holds that an offering of the most sacred order slaughtered on the altar is valid is because the entire altar is in the northern section of the Temple courtyard. If that is so, shall one also say that according to Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, half of the altar was situated in the north of the Temple courtyard and half of it was situated in the south?

    4And if you would say that indeed that is so, wasn’t it you who said in the name of Rabbi Yoḥanan that Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, concedes that if one slaughtered offerings of the most sacred order on the ground opposite the northern half of the altar, the offering is disqualified? Accordingly, Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, apparently maintains that the altar is not located in the north at all.

    5Rav Asi said to Rabbi Zeira: Rabbi Yoḥanan’s statement with regard to Rabbi Yosei’s opinion is an independent statement rather than an inference from the mishna. And with regard to the dispute in the mishna, this is what Rabbi Yoḥanan says: Both of them derived their opinions from one verse: “An altar of earth you shall make for Me, and you shall slaughter upon it your burnt offerings and your peace offerings” (Exodus 20:21).

    6Rabbi Yosei maintains that the verse teaches that all of it, i.e., the entire altar, is fit for slaughtering a burnt offering, and all of it is also fit for slaughtering a peace offering. And Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, maintains that the verse teaches that half of it is fit for slaughtering a burnt offering and half of it is fit for slaughtering a peace offering.

    7The Gemara explains the reasoning of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda: As if it enters your mind that all of it is fit for slaughtering a burnt offering, now that all of it is fit for slaughtering a burnt offering, which must be slaughtered in the northern section of the Temple courtyard (see 53b), is it necessary to teach that it is also fit for slaughtering a peace offering, which may be slaughtered anywhere in the Temple courtyard (see 55a)? The verse therefore must be understood as teaching that half the altar is fit for slaughtering burnt offerings and half is fit for slaughtering peace offerings.

    8The Gemara asks: And how does the other Sage, Rabbi Yosei, respond to this reasoning? The Gemara answers: It was necessary for the verse to mention peace offerings. Otherwise, it could enter your mind to say that the verse allows one to slaughter only a burnt offering atop the altar, as the location where it may be slaughtered on the ground is narrow. But with regard to peace offerings, whose location for slaughter on the ground is not narrow, say that no, one may not slaughter them atop the altar. Therefore, the verse teaches us that peace offerings as well may be slaughtered atop the altar.

    9§ The Gemara discusses the matter itself: Rav Asi says that Rabbi Yoḥanan says: Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, concedes that if one slaughtered offerings of the most sacred order on the ground opposite the northern half of the altar, the offering is disqualified. Rav Aḥa of Difti said to Ravina: What is the meaning of the phrase: On the ground opposite the northern half of the altar? If we say it means that the offering was sacrificed upon the cubit -wide base of the altar or upon the cubit -wide surrounding ledge of the altar, this itself is part of the altar. And furthermore, what is the meaning of the phrase: On the ground opposite the northern half of the altar? The base and ledge are not on the ground.

    10And if you would say that the case is where one dug tunnels in the ground beneath the altar, and slaughtered the offerings in them, in a case like this would the altar itself be fit for use so that according to Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, one may slaughter the offerings of the most sacred order on the altar but not on the ground? But isn’t it taught in a baraita : The verse states: “An altar of earth you shall make for Me” (Exodus 20:21)? This verse indicates that the altar must be attached to the earth, so that one may not build it on top of tunnels nor on top of arches.

    11The Gemara answers: No, it is necessary to have the phrase: On the ground opposite the northern half of the altar, in order to teach the halakha in a case where one minimized the dimensions of the altar and slaughtered the offerings on the ground where the northern half of the altar had previously stood.

    12§ The Gemara returns to discuss Rabbi Yoḥanan’s statement that according to Rabbi Yosei the entire altar was located in the northern section of the Temple courtyard. The Gemara had mentioned that Rabbi Yoḥanan’s statement is an independent statement, not based on the mishna. Rabbi Zeira said: Is it possible that this statement of Rabbi Yoḥanan is correct and we did not learn it in any mishna?

    13Rabbi Zeira went out, examined the matter, and discovered a mishna that alludes to Rabbi Yoḥanan’s statement, as we learned in a mishna ( Tamid 2:5): The priests selected fine wood of a fig tree from the chamber of firewood, with which to lay out a second arrangement of wood on the altar so that coals from this arrangement could be used for burning the incense. This second arrangement was located opposite the southwest corner of the altar, distanced from the corner northward by four cubits. They would arrange enough wood which, when burned, would produce approximately five se’a of coals. And on Shabbat, there was enough wood to produce approximately eight se’a of coals, as they would place there the two bowls of frankincense of the shewbread.

    14The Gemara asks: And what is the significance of the mishna’s defining the precise location of the arrangement and the fact that this is where the frankincense is burned? The Gemara embarks on a lengthy discussion to answer this question: This mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, who holds that this arrangement of wood and the burning of the frankincense must be in that precise location, as it is taught in a baraita :

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מתני' קדשי קדשיםכאילו נשחטו בצפון - בגמ' יליף טעמא:

    גמ' אמר רבי יוחנן אומר היה כו'גמרא גמיר לה רבי יוחנן:

    מאי כאילוהא ודאי בצפון נשחט:

    אלא מעתה כו'קס"ד דרבי זירא דממתני' גמיר לה רבי יוחנן להא דאומר היה רבי יוסי:

    מודה רבי יוסי ברבי יהודהאע"פ שמכשיר למזבח מחציו לצפון מודה הוא שאם שחטו כנגד אותו מקום מתחתיהם בקרקע פסולות ולקמיה מפרש היאך יכול לשחוט תחת המזבח:

    א"לרב אסי הכי אמר ר' יוחנן כו' כלומר אומר היה רבי יוסי דקאמר ר' יוחנן לעיל לאו ממתני' גמר אלא הכי גמר לה מרבותיו ומתניתין לאו במקום מזבח פליגי דנימא רבי יוסי כולה בצפון ור' יוסי בר' יהודה נימא חציו צפון אלא מדרשא דקרא:

    ה"ג כולו לעולה וכולו לשלמיםכולו ראוי לשחיטת עולה דקדושת צפון עליו מגזירת הכתוב וכולו ראוי לשלמים שהשלמים כשירין אף בצפון מק"ו בפירקין דלעיל (זבחים דף נה.):

    דדחיק לה מקוםשמקומן קטן ודחוק שאין כשר לה אלא צפון ופעמים שהעולות מרובות וצר להם המקום והכשיר להן הכתוב ראש המזבח:

    מאי כנגדן בקרקעהא ליכא לפרושי כנגדן ברצפה למזרח המזבח ובמערבו דאם כן לא הוה קשיא מילתא לרב אסי לעיל דמהכא ליכא למילף דלית ליה לרבי יוסי ברבי יהודה חצי המזבח עומד בצפון דאפילו הוא צפון נמי פסיל ליה לרבי יוסי [ברבי יהודה] ואפילו סמוך לכותל העזרה צפוני פוסל אם משוך מכנגד זוית המזבח צפונה למזרח או למערב דדייקינן על ירך כדאמר בפ"ב (לעיל זבחים כו.) איזהו צפון מקיר מזבח צפוני עד כותל עזרה צפונית כנגד המזבח כולו אבל משוך מכנגד המזבח לא הלכך על כרחך האי כנגדו דילפינן מינה דמקום המזבח לאו צפון הוא תחתיו קאמר ומאי היא:

    אי נימאאם שחטן על כניסת הסובב והיסוד האי לאו כנגדן הוא אלא מזבח ממש ומכשר בה רבי יוסי בר' יהודה כדקתני מחצי המזבח לצפון:

    כיפיןאולמים ארקמלו"ט:

    דבצריה בצוריאם נמלך לקצר את המזבח ונשאר מחצה של צפון פנוי ושחט שם פסולות ואע"ג דירך הוא פסיל ליה אלמא סבירא ליה בדרום עזרה הוא דאי לא אמאי פסיל ליה:

    אפשר איתא להא דר' יוחנןדאמר אומר היה רבי יוסי כוליה מזבח בצפון קאי ולא תנינן לה שום רמז במשנה בששה סדרים:

    דק ואשכחבמשנת תמיד:

    ביררו משםמדיר העצים:

    עצי תאנה יפיןבשל תאנה היו רגילין וטעם אגדה הוא שבו היתה תקנה לאדם הראשון ויעשו להם חגורות:

    מערכה שניה של קטרתאצל מערכה גדולה היו מסדרין מערכה קטנה ליטול ממנה גחלים להכניס על מזבח הפנימי שלשה קבין לכל בקר וערב להקטיר עליהם קטרת ובמסכת יומא בפרק טרף בקלפי (יומא דף מה:) בסופיה ילפינן מקרא דעל מזבח החיצון צריך להיות מערכה לכך:

    כנגד מערבית דרומיתשל מזבח ומשוך לצד צפון להרחיקו מן הקרן ד' אמות וטעם מפרש לקמיה מאי שנא הקרן זה ומ"ט מושכו הימנה ולצפון ד' אמות:

    משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות גרסוכן מצינו בסדר המשנה במשנת תמיד:

    באומד חמש סאין גחליםלפי אומד ה' סאין גחלים היו נותנין שם עצים כך שיעורו לחתות בתוכו בראש המזבח שהוא חלק מחתה של סאה לר' יוסי דאמר בסדר יומא (דף מג:) בכל יום חותה בשל סאה ומערה בתוך ג' קבין:

    בשבת היו מסדרין שם לפי אומד ח' סאיןלפי שצריך להקטיר הבזיכין על מזבח החיצון שעל מזבח הפנימי אין הקטר אלא של קטרת שחרית וערבית כדכתיב לא תעלו עליו קטרת זרה וגו' (שמות ל׳:ט׳):

    ומאי סימנאמהו הסימן שהוקבע להם למערכה שניה ולהקטרת הבזיכין קרן מערבית דרומית ומשוך ארבע אמות מן הקרן ולצפון:

    זבחים 58 עמוד א

    Mishna

    1קדשי קדשים ששחטן בראש המזבח רבי יוסי אומר: כאילו נשחטו בצפון. ר' יוסי, בר' יהודה אומר מחצי המזבח ולדרום כדרום מחצי המזבח ולצפון כצפון:

    Gemara

    2אמר רב אסי א"ר יוחנן: אומר היה ר' יוסי כוליה מזבח בצפון קאי ומאי כאילו מהו דתימא בעינן על ירך וליכא קמ"ל׃

    3אמר ליה רבי זירא לרב אסי אלא מעתה לר' יוסי ברבי יהודה הכי נמי דחציו בצפון וחציו בדרום׃

    4וכי תימא הכי נמי והא את הוא דאמרת משמיה דרבי יוחנן מודי רבי יוסי בר"י שאם שחטן כנגדן בקרקע פסולה׃

    5אמר ליה הכי קאמר רבי יוחנן שניהם מקרא אחד דרשו (שמות כ, כ) וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך׃

    6ר' יוסי סבר כולו לעולה וכולו לשלמים ורבי יוסי בר' יהודה סבר חציו לעולה וחציו לשלמים׃

    7דאי ס"ד כולו לעולה כשר השתא כולו לעולה כשר כולו לשלמים מיבעיא׃

    8ואידך איצטריך ס"ד אמינא עולה הוא דדחיק ליה מקום אבל שלמים דלא דחיק ליה מקום אימא לא קמ"ל׃

    9גופא אמר רב אסי אמר רבי יוחנן מודי רבי יוסי ברבי יהודה שאם שחטן כנגדן בקרקע פסולות אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא מאי כנגדן בקרקע אילימא אמה יסוד אמה סובב האי גופיה מזבח הוא ועוד מאי כנגדן בקרקע׃

    10וכ"ת דעביד מחילות בקרקע ושחיט בהו וכי האי גוונא מי הוי מזבח והתניא (שמות כ, כ) מזבח אדמה תעשה לי שיהא מחובר מאדמה שלא יבננו לא על גבי מחילות ולא על גבי כיפין׃

    11לא צריכא דבצריה בצורי׃

    12אמר רבי זירא אפשר איתא להא דרבי יוחנן ולא תנינא לה במתני'׃

    13נפק דק ואשכח דתנן ביררו משם עצי תאינה יפים לסדר מערכה שניה של קטרת כנגד קרן מערבית דרומית משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות באומד חמש סאין גחלים ובשבת באומד שמונה סאין גחלים ששם היו נותנין שני בזיכי לבונה של לחם הפנים׃

    14ומאי סימנא רבי יוסי היא, דתניא,׃

    Tosafot

    מתני' קדשי קדשים ששחטן בראש המזבחמדאורייתא שוחט לכתחלה כדדרשינן מוזבחת עליו ושמא הא דנקט דיעבד מדרבנן שלא תרביץ גללים:

    כולו לשלמיםואע"ג דקסבר ליה כולו מזבח בצפון קאי אפילו הכי איצטריך לן לעיל קרא להכשיר צפון לשלמים דמהכא לא נפקא דעל המזבח גזירת הכתוב הוא כי היכי דמכשר רבי יוסי ברבי יהודה מחציו ולצפון לעולה אע"ג דכנגדן בקרקע פסולות דדרום הוא אלא דעל המזבח גזירת הכתוב:

    משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמותבכולה שמעתא משמע דגחלים דיום הכפורים צריך ליקח כנגד הפתח וצריך לומר דהיינו לכתחילה אבל דיעבד כשר אפילו דהאי גיסא ודהאי גיסא כדאמר בפרק טרף בקלפי (יומא מה: מו. ע"ש ד"ה אבל.) ואיצטריך מעל המזבח ואיצטריך מלפני ה' וא"ת מהיכא תיתי עיכובא דאיצטריך קרא לאכשורי בדיעבד אין זה בדברים הנעשים בבגדי לבן לא בפנים ולא בחוץ ובין לרבי יהודה ובין לרבי נחמיה ליכא עיכובא וי"ל דאיצטריך משום דצורך פנים כפנים דמי כקטורת שחפנה קודם שחיטת הפר שלא עשה ולא כלום דחוקה כתיב בה (ויקרא ט״ז:י״ב) דצורך פנים כפנים דמי וא"ת הכא משמע דלא מקרי לפני ה' אלא במערב וכן גבי נר מערבי בפ' שתי הלחם (מנחות דף צח:) ואילו בסוף כל המנחות [באות מצה] (שם סא.) אמרינן לפני ה' במזרח גבי תנופת לוג שמן של מצורע ואשמו וכן גבי שחיטה כתיב לפני ה' ושריא בכל מקום בעזרה וי"ל דשחיטה ותנופת לוג אשם כתיב לפני ה' למעוטי בחוץ דתנופת אשם מחיים אבל גבי גחלים כתיב (ויקרא טז) מעל המזבח ונרות היו בהיכל אם כן לפני ה' למה לי לאו משום דבעינן במערב ומיהו קשה דבההוא שמעתא דכל המנחות באות מצה (גם זה שם) פריך עלה והאמרת במערב לפני ה' פי' גבי הגשת מנחה בפירקין ובריש הקומץ רבה (מנחות דף יט:) ומשני הני מילי מנחות דאיקרי חטאת וחטאת טעונה יסוד וקרן דרומית מזרחית לא היה לה יסוד אבל הכא לפני ה' קרינא ביה משמע דאי לא בעיא יסוד הוה מכשרנא קרן דרומית מזרחית להגשה ואע"ג דכתיב לפני ה' ונראה לי ברו"ך דאי לא כתיב לפני ה' בהגשת מנחה אע"ג דכתיב בה אל פני המזבח דהיינו דרום וגם איתקש לחטאת העוף ליסוד אכתי אמצע לצד דרום באמה של יסוד רחוק מקרן מערבי אבל קשה בלא היקשא לחטאת בעינן ליסוד מערב כיון דכתיב לפני ה' לגלות מערב כמו גבי גחלי יום הכיפורים וגם כתיב פני המזבח דמשמע דרום וכן איתא לקמן בפירקין (זבחים דף סג:). ברו"ך:

    רבי יוסי היאוא"ת מי מצית מוקמת לה לסדר תמיד כר"י הא תנן בסוף מסכת תמיד (דף לג.) עירן לתוך של זהב ונתפזר ממנה קב גחלים ולרבי יוסי היה מתפזר יותר כדתנן פרק טרף בקלפי (יומא דף מג:) רבי יוסי אומר בכל יום היה חותה בשל סאה ומערה לשל שלשת קבין וי"ל נהי דהא דלא כרבי יוסי הך כרבי יוסי אתיא שפיר ולא דמי להא דדייקינן בפ"ק דיומא (דף טז:) ואי ס"ד מדות רבי יהודה היא כו':

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Gilyon HaShas

    תוס' ד"ה כולו לשלמים כו' אצטריך לן לעילדף נה ע"א:

    Babylonian Talmud · folio map

    Zevachim 58a

    Zevachim 58a. The full printed text of this folio side — 14 numbered segments, about 288 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מתני' קדשי קדשים כאילו נשחטו בצפון - בגמ' יליף טעמא:

    גמ' אמר רבי יוחנן אומר היה כו' גמרא גמיר לה רבי יוחנן:

    מאי כאילו הא ודאי בצפון נשחט:

    אלא מעתה כו' קס"ד דרבי זירא דממתני' גמיר לה רבי יוחנן להא דאומר היה רבי יוסי:

    מודה רבי יוסי ברבי יהודה אע"פ שמכשיר למזבח מחציו לצפון מודה הוא שאם שחטו כנגד אותו מקום מתחתיהם בקרקע פסולות ולקמיה מפרש היאך יכול לשחוט תחת המזבח:

    א"ל רב אסי הכי אמר ר' יוחנן כו' כלומר אומר היה רבי יוסי דקאמר ר' יוחנן לעיל לאו ממתני' גמר אלא הכי גמר לה מרבותיו ומתניתין לאו במקום מזבח פליגי דנימא רבי יוסי כולה בצפון ור' יוסי בר' יהודה נימא חציו צפון אלא מדרשא דקרא:

    ה"ג כולו לעולה וכולו לשלמים כולו ראוי לשחיטת עולה דקדושת צפון עליו מגזירת הכתוב וכולו ראוי לשלמים שהשלמים כשירין אף בצפון מק"ו בפירקין דלעיל (זבחים דף נה.):

    דדחיק לה מקום שמקומן קטן ודחוק שאין כשר לה אלא צפון ופעמים שהעולות מרובות וצר להם המקום והכשיר להן הכתוב ראש המזבח:

    14 more comments on this page.

    Rashi on Zevachim 58a · Sefaria

    Tosafot

    מתני' קדשי קדשים ששחטן בראש המזבח מדאורייתא שוחט לכתחלה כדדרשינן מוזבחת עליו ושמא הא דנקט דיעבד מדרבנן שלא תרביץ גללים:

    כולו לשלמים ואע"ג דקסבר ליה כולו מזבח בצפון קאי אפילו הכי איצטריך לן לעיל קרא להכשיר צפון לשלמים דמהכא לא נפקא דעל המזבח גזירת הכתוב הוא כי היכי דמכשר רבי יוסי ברבי יהודה מחציו ולצפון לעולה אע"ג דכנגדן בקרקע פסולות דדרום הוא אלא דעל המזבח גזירת הכתוב:

    משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות בכולה שמעתא משמע דגחלים דיום הכפורים צריך ליקח כנגד הפתח וצריך לומר דהיינו לכתחילה אבל דיעבד כשר אפילו דהאי גיסא ודהאי גיסא כדאמר בפרק טרף בקלפי (יומא מה: מו. ע"ש ד"ה אבל.) ואיצטריך מעל המזבח ואיצטריך מלפני ה' וא"ת מהיכא תיתי עיכובא דאיצטריך קרא לאכשורי בדיעבד אין זה בדברים הנעשים בבגדי לבן לא בפנים ולא בחוץ ובין לרבי יהודה ובין לרבי נחמיה ליכא עיכובא וי"ל דאיצטריך משום דצורך פנים כפנים דמי כקטורת שחפנה קודם שחיטת הפר שלא עשה ולא כלום דחוקה כתיב בה (ויקרא ט״ז:י״ב) דצורך פנים כפנים דמי וא"ת הכא משמע דלא מקרי לפני ה' אלא במערב וכן גבי נר מערבי בפ' שתי הלחם (מנחות דף צח:) ואילו בסוף כל המנחות [באות מצה] (שם סא.) אמרינן לפני ה' במזרח גבי תנופת לוג שמן של מצורע ואשמו וכן גבי שחיטה כתיב לפני ה' ושריא בכל מקום בעזרה וי"ל דשחיטה ותנופת לוג אשם כתיב לפני ה' למעוטי בחוץ דתנופת אשם מחיים אבל גבי גחלים כתיב (ויקרא טז) מעל המזבח ונרות היו בהיכל אם כן לפני ה' למה לי לאו משום דבעינן במערב ומיהו קשה דבההוא שמעתא דכל המנחות באות מצה (גם זה שם) פריך עלה והאמרת במערב לפני ה' פי' גבי הגשת מנחה בפירקין ובריש הקומץ רבה (מנחות דף יט:) ומשני הני מילי מנחות דאיקרי חטאת וחטאת טעונה יסוד וקרן דרומית מזרחית לא היה לה יסוד אבל הכא לפני ה' קרינא ביה משמע דאי לא בעיא יסוד הוה מכשרנא קרן דרומית מזרחית להגשה ואע"ג דכתיב לפני ה' ונראה לי ברו"ך דאי לא כתיב לפני ה' בהגשת מנחה אע"ג דכתיב בה אל פני המזבח דהיינו דרום וגם איתקש לחטאת העוף ליסוד אכתי אמצע לצד דרום באמה של יסוד רחוק מקרן מערבי אבל קשה בלא היקשא לחטאת בעינן ליסוד מערב כיון דכתיב לפני ה' לגלות מערב כמו גבי גחלי יום הכיפורים וגם כתיב פני המזבח דמשמע דרום וכן איתא לקמן בפירקין (זבחים דף סג:). ברו"ך:

    רבי יוסי היא וא"ת מי מצית מוקמת לה לסדר תמיד כר"י הא תנן בסוף מסכת תמיד (דף לג.) עירן לתוך של זהב ונתפזר ממנה קב גחלים ולרבי יוסי היה מתפזר יותר כדתנן פרק טרף בקלפי (יומא דף מג:) רבי יוסי אומר בכל יום היה חותה בשל סאה ומערה לשל שלשת קבין וי"ל נהי דהא דלא כרבי יוסי הך כרבי יוסי אתיא שפיר ולא דמי להא דדייקינן בפ"ק דיומא (דף טז:) ואי ס"ד מדות רבי יהודה היא כו':

    Tosafot on Zevachim 58a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    תוס' ד"ה כולו לשלמים כו' אצטריך לן לעיל דף נה ע"א:

    Gilyon HaShas on Zevachim 58a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Zevachim, daf 58, Amud Aleph, about 288 words in 14 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 14 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 125 words

      Opens “מתני׳ קדשי קדשים ששחטן בראש המזבח רבי…”

      Named: רבי יוסי.

    2. Segment 223 words

      Opens “גמ׳ אמר רב אסי א"ר יוחנן: אומר…”

      Named: רב אסי.

    3. Segment 318 words

      Opens “אמר ליה רבי זירא לרב אסי אלא…”

      Named: רבי זירא, רב אסי, רבי יהודה.

    4. Segment 420 words

      Opens “וכי תימא הכי נמי והא את הוא…”

      Named: רבי יוחנן, רבי יוסי.

    5. Segment 519 words

      Opens “אמר ליה הכי קאמר רבי יוחנן שניהם…”

      Named: רבי יוחנן.

    6. Segment 616 words

      Opens “ר' יוסי סבר כולו לעולה וכולו לשלמים…”

      Named: רבי יוסי.

    7. Segment 712 words

      Opens “דאי ס"ד כולו לעולה כשר השתא כולו…”

    8. Segment 818 words

      Opens “ואידך איצטריך ס"ד אמינא עולה הוא דדחיק…”

    9. Segment 939 words

      Opens “גופא אמר רב אסי אמר רבי יוחנן…”

      Named: רב אסי, רבי יוחנן, רבי יוסי ברבי יהודה, רב אחא.

    10. Segment 1033 words

      Opens “וכ"ת דעביד מחילות בקרקע ושחיט בהו וכי…”

    11. Segment 114 words

      Opens “לא צריכא דבצריה בצורי…”

    12. Segment 1212 words

      Opens “אמר רבי זירא אפשר איתא להא דרבי…”

      Named: רבי זירא, רבי יוחנן.

    13. Segment 1343 words

      Opens “נפק דק ואשכח דתנן ביררו משם עצי…”

    14. Segment 146 words

      Opens “ומאי סימנא רבי יוסי היא, דתניא,…”

      Named: רבי יוסי.

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Zevachim 58a · Segment 2 — “גמ׳ אמר רב אסי א"ר יוחנן: אומר היה ר'…

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Zevachim 58a · Segment 9 — “…פסולות אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא מאי כנגדן…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Zevachim 58a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026