Talmud Builders

    Zevachim 71b

    Back to index

    English translation — Zevachim 71b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Additional examples include an offering that was intermingled with an animal born of a mixture of diverse kinds, e.g., the offspring of a ram and a goat, or with an animal with a wound that will cause it to die within twelve months [ tereifa ], or with an animal born by caesarean section. In all these cases the animals that are intermingled shall graze until they become unfit for sacrifice and then they shall be sold. And from the money received in the sale, the owner shall bring another offering of the monetary value of the highest-quality animal among them, of the same type of offering that the intermingled offering was.

    2The mishna continues: If sacrificial animals were intermingled with unblemished, non-sacred animals, which, if consecrated, are fit for sacrifice, the non-sacred animals shall be sold for the purpose of purchasing offerings of the same type as the offering with which they were intermingled.

    3In a case where sacrificial animals were intermingled with other sacrificial animals, if it was an animal of one type of offering with animals of the same type of offering, one shall sacrifice this animal for the sake of whoever is its owner and one shall sacrifice that animal for the sake of whoever is its owner, and both fulfill their obligation.

    4In a case where sacrificial animals were intermingled with other sacrificial animals, where an animal of one type of offering was intermingled with animals not of the same type of offering, e.g., two rams, where one is designated as a burnt offering and one as a peace offering, they shall graze until they become unfit for sacrifice and then they shall be sold. And from the money received in the sale, the owner shall bring another offering of the monetary value of the highest-quality animal among them as this type of offering, and another offering of the monetary value of the highest-quality animal among them as that type of offering, and he will lose the additional expense of purchasing two highest-quality animals, when he had sold only one highest-quality animal, from his own assets.

    5In a case where sacrificial animals were intermingled with a firstborn offering or with an animal tithe offering, they shall graze until they become unfit for sacrifice and they shall both be eaten as a firstborn offering or as an animal tithe offering.

    6All offerings can become indistinguishably intermingled with each other, except for a sin offering and a guilt offering, as the Gemara will explain.

    7GEMARA: The mishna teaches the halakha of all the offerings that were intermingled with animals from which deriving benefit is forbidden. This indicates that one offering became intermingled with a majority of prohibited animals, as it is usual to describe the smaller unit as being intermingled with the larger unit. The Gemara asks: If so, what is the meaning of the term: Even, in the clause: Even if the ratio is one in ten thousand, deriving benefit from them all is prohibited and they all must die. If the permitted animal is rendered prohibited by a simple majority, of course it is prohibited if the ratio is one in ten thousand.

    8The Gemara explains: This is what the mishna is saying: All the offerings in which were intermingled sin offerings left to die, or in which an ox that was sentenced to be stoned was intermingled, even if the ratio is one forbidden animal intermingled with ten thousand offerings, they all must die.

    9The Gemara raises a difficulty: Why is this mishna necessary? We already learn this halakha on another occasion, in a mishna ( Temura 28a): With regard to all animals whose sacrifice on the altar is prohibited, if they are intermingled with animals whose sacrifice is permitted they render the entire mixture prohibited in any amount, regardless of the ratio of permitted to prohibited animals. The mishna adds that these are the animals whose sacrifice is prohibited: An animal that actively copulated with a person, and an animal that was the object of bestiality. That mishna proceeds to add other categories of animals to this list, including ones mentioned in the mishna here. In any event, the basic halakha of the mishna is also taught in tractate Temura .

    10Rav Ashi says: I said this halakha in the presence of Rav Shimi, and he explained to me that both mishnayot are necessary, as each teaches a novelty not included in the other. Rav Ashi clarifies: As, if this halakha was learned only from there, the mishna in Temura , I would say that this statement, that prohibited animals render a mixture prohibited in any ratio, applies only to prohibiting the animals from being sacrificed to the Most High; but with regard to prohibiting the animals even to an ordinary person [ hedyot ], e.g., that if they became intermingled with an ox that is to be stoned they all must die without the possibility of redemption, one might say that they are not all rendered prohibited in benefit, as the prohibited animal is nullified in a majority. Therefore, the mishna here teaches that even with regard to deriving benefit, all the animals in the mixture are prohibited.

    11Rav Ashi continues: And if this halakha was learned only from here, I would say that it is only these categories that are mentioned in this mishna, i.e., sin offerings that were condemned to die or an ox that was sentenced to be stoned, that render a mixture prohibited in any ratio. The halakha is stringent with regard to them, as they are items from which deriving benefit is prohibited. But with regard to these categories mentioned in the mishna in Temura , e.g., an animal that copulated with a person, which are not items from which deriving benefit is prohibited, one might say that they are not disqualified from being sacrificed, and they are nullified in a majority. Therefore, both mishnayot are necessary.

    12The Gemara questions this explanation: This justifies the mishna here, but concerning the halakha stated in Temura , why did that mishna teach the halakha with regard to those animals that are not items from which deriving benefit is prohibited, such as an animal that copulated with a person; the tanna already taught this halakha in the mishna here. The Gemara answers: Does the mishna here teach by what ratio they render the mixture prohibited? The important measure: In any amount, is taught there, in Temura , not in the mishna here, and that is the novelty of the mishna in Temura .

    13The Gemara challenges: But if so, let the tanna teach that mishna in Temura , and then he would not require this mishna here. Why teach the second clause of the mishna here? The Gemara explains: It was necessary for the tanna to mention the remedy, i.e., that the animals that are intermingled shall graze until they become unfit for sacrifice and then they shall be sold; and from the money received in the sale, the owner shall bring another offering of the monetary value of the highest-quality animal among them as the same type of offering that the sacrificial animal was. This halakha is not stated in the mishna in Temura .

    14The Gemara raises another difficulty. The halakha of the mishna that items from which deriving benefit is prohibited render a mixture prohibited in any amount even to an ordinary person, as stated with regard to the sin offerings that were condemned to die and an ox that was sentenced to be stoned, is also taught in a mishna ( Avoda Zara 74a): And these following items are themselves forbidden, and any amount of them renders other items with which they become mixed forbidden: Wine used for a libation that became mixed with kosher wine, and objects of idol worship that were intermingled with permitted items.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    כלאים וטריפה ויוצא דופןשור או כשב פרט לכלאים כי יולד פרט ליוצא דופן טריפה התם אמרינן כשהוא אומר מן הבקר למטה שאין ת"ל להוציא את הטריפה ולהדיוט מותרת בהנאה להשליכה לכלבים:

    ירעו עד שיסתאבודמחמת הזבח המעורב בהן נאסרו כולן להדיוט ולחללו על המעות בעודו תם אי איפשר הילכך ירעו עד שיסתאבו ויביא בדמי היפה שבהן מאותו המין ממין הקרבן אם עולה הוא יביא מעות כנגד דמי היפה שבכולן דשמא הזבח הוא היפה ויאמר כל מקום שהוא הזבח יהא מחולל על מעות הללו ויביא מן המעות עולה ואם שלמים שלמים:

    נתערבו בחולין תמימיןאו אחד באחד או זבח אחד בחולין הרבה ימכרו כל החולין לצרכי מין אותו הקרבן ונמצאת הרי כולן קדשים של מין אחד אלא שאין ידוע כל אחד של מי הוא ויקרבו כולן כל אחד ואחד לשם מי שהוא כדקתני מתני':

    קדשים בקדשים מין במינואלא שבעליהן מוחלקות יקרב כל אחד לשם מי שהוא:

    מין בשאינו מינועולה בשלמים שאין מתן דמן ואימוריהן שוה:

    וימכרונמצאו דמי עולה עולה דמי שלמים שלמים ואינו יודע איזו עולה ואיזו שלמים הילכך יטול מעות [מביתו] כנגד דמי היפה ויאמר כל מקום שהן ממעות עולה יתחללו על אלו (ואלו מעות כיוצא בהן) לפי שאינו יודע איזו מין היה יפה [ויביא מעות כיוצא בהן] ויאמר כל מקום שהן מעות שלמים יהו מחוללין על אלו ונמצא מפסיד אותו עודף מביתו ול"נ דלא גרסינן וימכרו אלא ירעו עד שיסתאבו ויביא בדמי היפה כו' ובתחילת חילולן יאמר כל מקום שהיא עולה תהא מחוללת על אלו וכל מקום שהן שלמים יהיו מחוללין על אלו ויביא מאלו עולה ומאלו שלמים ותדע דלא גרסינן ליה דהא נתערבו בבכור ומעשר דקתני נמי וימכרו אי איפשר דהא תנן במעשר נאמר לא יגאל ואינו נמכר לא חי ולא שחוט לא תם ולא בעל מום וילפינן לה בבכורות (דף לב:) דהאי לא יגאל לא ימכר הוא אלא הכי גרסינן ירעו עד שיסתאבו ויאכלו כמעשר וכבכור:

    נתערבוזבחים כגון עולה בבכור או במעשר בהמה שאין תופסין דמיהן בקדושה ולהקריבן אי איפשר שזה כליל וזה נאכל או אפילו הוא שלמים זה טעון מתן ארבע וזה מתן אחת וכן סמיכה ונסכים:

    ירעו עד שיסתאבוויביא מעות בדמי היפה ויאמר כל מקום שהוא הזבח התופס את דמיו יהא מחולל על מעות הללו נמצא חולין מעורב בבכור ומעשר בעלי מומין ויאכלו מעורבים כולן בתורת בכור ומעשר בעלי מומין שלא ישחטו באיטליז ולא ימכרו באיטליז ולא ישקלו בליטרא כדתנן (מנחות דף עא) כל פסולי מוקדשים הנאתן להקדש לפיכך נשחטין באיטליז לאחר שנפדו ונמכרים באיטליז ונשקלים בליטרא דכמה דמשכיר במכירתן טפי ופריק להו מעיקרא חוץ מן הבכור והמעשר שהנאתן לבעלים שאין מביאין בדמיהן קרבן וא"ת השתא איכא בהאי זבח המעורב פסידא דהקדש דכיון דאין נשקל בליטרא לא טפי ופריק ליה אין ה"נ אי משום פסידא דידיה לא מזלזלינן בבכור ומעשר נהי דאי לא הוה מערב דליכא זילותא אלא בדידיה מזלזלינן ביה משום דרווחא נמי דידיה הוא אבל באחריני משום איהו לא מזלזלינן:

    הכל יכולין להתערבבכל שני מיני קדשים אפשר להו שיהו מעורבין:

    חוץ מן החטאת ואשםשאין מתערבין זה בזה לפי שניכרין זה מזה כדמפרש בגמרא:

    גמ' מאי אפילוכל שכן כיון דרובא למיתה ימותו:

    שנתערבו בהן חטאות המתותחד דאיסורא ורובא דהתירא:

    כל האסורין כו'משנה היא במסכת תמורה:

    אוסרין בכל שהןכל המתערבין בהן ואפי' אחד בריבוא:

    הני מילי לגבוהכולן המעורבין אסורין לגבוה ומותרין להדיוט ברעייה ובפדייה דלא איירי התם בנתערבו באיסורי הנאה:

    אבל הנידלהדיוט נמי לא חזו לפדייה דהא באיסורי הנאה נתערבו:

    אימאניבטלי איסורי הנאה ברובא שלא ימותו אלא ירעו וימכרו דלא חמיר דין הדיוט כולי האי קמ"ל ימותו:

    אי מהכאאשמעינן דאפילו קדשים נמי מפסדינן ולא תנא ההיא בתמורה ה"א הני הוא דמפסדינן משום דאיערוב באיסורי הנאה אבל הנך דתמורה דלא איערוב בהו איסורי הנאה אימא לא לאסרינהו לכולהו אלא ניבטיל ברובא ויקרבו צריכא:

    אבל הנך דלאו איסורי הנאה נינהואימא קיל איסורייהו וניבטלו ברובא ואפילו לגבוה:

    הא תנא ליההנך במתני' דלא בטלי לגבוה דקתני במתניתין נתערבו בשור שנעבדה כו' ולמה לי למהדר ולמיתנייה התם:

    ומשני מי קתניבמתני' גבי רובע ונרבע בכמה הן אוסרין:

    כל שהן התם קתניבמסכת תמורה הוא דקתני אוסרין בכל שהן דאי ממתני' דילמא בטלי במאה או במאתים ואחד ברבוא דקתני מתני' לאו עלייהו קאי:

    וניתני הא דתמורהולא ניתני הא דזבחים:

    תקנתא איצטריכא ליהדהתם אוסרין בכל שהוא תני ולא תקנתא והכא תנא תקנתא ירעו עד שיסתאבו כו':

    דהדיוטנמי תנא במסכת עבודה זרה דאיסורי הנאה לא בטלי ברובא ומיתסרו להדיוט ולמה לי למיתני הכא בחטאות המתות ושור הנסקל:

    זבחים 71 עמוד ב

    1בכלאים ובטריפה, ביוצא דופן ירעו עד שיסתאבו, וימכרו, ויביא בדמי היפה שבהן מאותו המין.

    2נתערבו בחולין תמימים ימכרו החולין לצורכי אותו המין.

    3קדשים בקדשים מין במינו [זה יקרב לשם מי שהוא, וזה] יקרב לשם מי שהוא.

    4קדשים בקדשים מין בשאינו מינו ירעו עד שיסתאבו (וימכרו), ויביא בדמי יפה שבהן ממין זה, ובדמי היפה שבהן ממין זה, ויפסיד המותר מביתו.

    5נתערבו בבכור ובמעשר ירעו עד שיסתאבו, ויאכלו כבכור וכמעשר.

    6הכל יכולין להתערב, חוץ מן החטאת והאשם.

    Gemara

    7מאי אפי'׃

    8ה"ק כל הזבחים שנתערבו בהן חטאות המתות או שור הנסקל, אפילו אחד בריבוא ימותו כולן.

    9תנינא חדא זימנא: כל האסורין לגבי מזבח אוסרין בכל שהן, הרובע והנרבע!

    10אמר רב אשי: אמריתה לשמעתיה קמיה דרב שימי, ואצריכן דאי מהתם, הוה אמינא: הני מילי לגבוה, אבל להדיוט אימא לא;׃

    11ואי מהכא, ה"א הני הוא דאיסורי הנאה נינהו אבל הני אימא לא צריכי׃

    12דלאו איסורי הנאה נינהו הא, תנא ליה מי קתני (בכמה כל שהן: התם קתני)׃

    13וניתני הא ולא בעי הא תקנתא איצטריכא ליה׃

    14דהדיוט נמי תנא ליה ואלו אסורין ואוסרין בכל שהן יין נסך ועבודת כוכבים׃

    Tosafot

    ובטריפהבגמ' דייק האי טריפה היכי דמי אי ידע לה ליזיל ולישקלה ומפרש רבי ירמיה כגון שנתערבה בוולד טריפה ורבי אליעזר היא ורבי ינאי מפרש כגון דאיתערבה נקובת הקוץ בדרוסת הזאב וריש לקיש מפרש כגון דאיערב בנפולה והקשה ה"ר אפרים כיון דלא ידיעה מה מועלת כאן רעייה דלמיכלה א"א משום ספק טריפה ולעובדי כוכבים ולכלבים אי איפשר דאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים ומחיים נמי לא איפשר ליהנות דפסולי המוקדשים אסורים בגיזה ועבודה מיהו למ"ד דאיערב בדרוסה יש לה בדיקה לאחר שחיטה אם האדימה בשר כנגד בני מעיים או כנגד הסימנים דאפי' ודאי דרוסה יש לה בדיקה ולמ"ד דאיערב בנפולה נפולה יש לה בדיקה אבל למ"ד בוולד טריפה קשה ושמא קסבר פודין את הקדשים להאכילן לכלבים כאיכא דאמרי בפרק שני דבכורות (דף טו:) אי נמי כדאמרינן (פסחים דף.) אין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים הני מילי היכא דלא חזו אלא לכלבים כגון קדשים שמתו או נטרפו אבל הני אסורים מחמת טריפות חולין שנתערבו בהן אבל קדשים גופייהו אם היה מכירן דחזו לדידיה שרי להאכילן לעובדי כוכבים ולכלבים ומיתרצא בהכי פירכא אחריתי שהיה מקשה ה"ר אפרים בבכורות פ' כל פסולי המוקדשין (בכורות דף לב:) בכור מתיר ר"ע אפי' לעובד כוכבים ולקמן בפ' טבול יום (זבחים דף קג:) אמר ר"ע מדבריהם למדנו שהמפשיט את הבכור ונמצא טריפה שיאותו הכהנים בעורו משמע דווקא בעורו אבל בבשרו לא דאסור להאכילו לכלבים ולעובדי כוכבים ולפי מה שפירשתי ניחא דמידי דלא חזי לישראל אסור להאכילו לכלב ולעובדי כוכבים אבל מידי דחזי לישראל כיון שנפדו שרי ליתן לכלב והיינו טעמא דדרשינן ואכלת ולא לכלביך כלומר דבר שאין עומד אלא לכלביך אבל היכא דחזי לדידיה אישתרו לגמרי דאיתקש לצבי ואיל וא"ת בפרק הפרה (ב"ק דף נג:) דפטרינן שור פסולי המוקדשים שנפל לבור משום דכתיב והמת יהיה לו מי שהמת שלו הרי המת שלו כדתנן (לקמן זבחים דף קג:) דיאותו הכהנים בעורו ומשום עור לחודיה איצטריך שור ולא אדם דהוה מחייבנא באדם דחשיב המת שלו משום עור דשרי בהנאה מדאורייתא ולא אסור אלא משום גזירה שמא יעשה עורות אביו ואמו שטיחין (חולין דף קכב.) וי"ל דסוגיא דב"ק (דף נג:) אתיא כמסקנא דפרק טבול יום (לקמן זבחים ד' קד.) דפסקי' כרבנן בשר בקבורה ועור בשריפה:

    ויביא בדמי היפה שבהןפירש"י ויקח מעות כשיעור דמי היפה שבכולן ויאמר כל מקום שהוא הזבח יהא מחולל על מעות הללו משמע לפירושו שהזבח מעורב בריבוא של רובע ונרבע והלשון משמע כן ואי איפשר לומר כן דדומיא דרישא קתני שהנסקל נתערב ברוב זבחים וכן מוכח בגמרא ובדמי היפה שבהן היינו דמי היפה של כל אחד ואחד ומניח הגרוע שבהן שלא יחלל:

    לשם מי שהואפירש בקונטרס (כדי) כשיקריבנו יאמר הרי הוא לשם בעלים שלו וקשה דהא אמר בריש מכילתין (דף ב:) אתנו בית דין דלא לימא לשמן דילמא אתי למימר שלא לשמן אלא לשם מי שהוא היינו סתמא דסתמא נמי כלשמו דמי:

    מי קתני בכמהבפרק כל האסורין (תמורה דף כח.) משני בענין אחר ולא פריך התם וליתני הא ולא בעי הא כדפריך הכא:

    דהדיוט נמי תנא ליה ואלו אסורין כו'מכמה משניות הוה מצי לאתויי ממתני' דאפה בו את הפת במסכת עבודה זרה (דף מט:) וממתני' דערלה (פ"ג מ"ה ו) בערלה וכלאי הכרם:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    Babylonian Talmud · folio map

    Zevachim 71b

    Zevachim 71b. The full printed text of this folio side — 14 numbered segments, about 173 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    כלאים וטריפה ויוצא דופן שור או כשב פרט לכלאים כי יולד פרט ליוצא דופן טריפה התם אמרינן כשהוא אומר מן הבקר למטה שאין ת"ל להוציא את הטריפה ולהדיוט מותרת בהנאה להשליכה לכלבים:

    ירעו עד שיסתאבו דמחמת הזבח המעורב בהן נאסרו כולן להדיוט ולחללו על המעות בעודו תם אי איפשר הילכך ירעו עד שיסתאבו ויביא בדמי היפה שבהן מאותו המין ממין הקרבן אם עולה הוא יביא מעות כנגד דמי היפה שבכולן דשמא הזבח הוא היפה ויאמר כל מקום שהוא הזבח יהא מחולל על מעות הללו ויביא מן המעות עולה ואם שלמים שלמים:

    נתערבו בחולין תמימין או אחד באחד או זבח אחד בחולין הרבה ימכרו כל החולין לצרכי מין אותו הקרבן ונמצאת הרי כולן קדשים של מין אחד אלא שאין ידוע כל אחד של מי הוא ויקרבו כולן כל אחד ואחד לשם מי שהוא כדקתני מתני':

    קדשים בקדשים מין במינו אלא שבעליהן מוחלקות יקרב כל אחד לשם מי שהוא:

    מין בשאינו מינו עולה בשלמים שאין מתן דמן ואימוריהן שוה:

    וימכרו נמצאו דמי עולה עולה דמי שלמים שלמים ואינו יודע איזו עולה ואיזו שלמים הילכך יטול מעות [מביתו] כנגד דמי היפה ויאמר כל מקום שהן ממעות עולה יתחללו על אלו (ואלו מעות כיוצא בהן) לפי שאינו יודע איזו מין היה יפה [ויביא מעות כיוצא בהן] ויאמר כל מקום שהן מעות שלמים יהו מחוללין על אלו ונמצא מפסיד אותו עודף מביתו ול"נ דלא גרסינן וימכרו אלא ירעו עד שיסתאבו ויביא בדמי היפה כו' ובתחילת חילולן יאמר כל מקום שהיא עולה תהא מחוללת על אלו וכל מקום שהן שלמים יהיו מחוללין על אלו ויביא מאלו עולה ומאלו שלמים ותדע דלא גרסינן ליה דהא נתערבו בבכור ומעשר דקתני נמי וימכרו אי איפשר דהא תנן במעשר נאמר לא יגאל ואינו נמכר לא חי ולא שחוט לא תם ולא בעל מום וילפינן לה בבכורות (דף לב:) דהאי לא יגאל לא ימכר הוא אלא הכי גרסינן ירעו עד שיסתאבו ויאכלו כמעשר וכבכור:

    נתערבו זבחים כגון עולה בבכור או במעשר בהמה שאין תופסין דמיהן בקדושה ולהקריבן אי איפשר שזה כליל וזה נאכל או אפילו הוא שלמים זה טעון מתן ארבע וזה מתן אחת וכן סמיכה ונסכים:

    ירעו עד שיסתאבו ויביא מעות בדמי היפה ויאמר כל מקום שהוא הזבח התופס את דמיו יהא מחולל על מעות הללו נמצא חולין מעורב בבכור ומעשר בעלי מומין ויאכלו מעורבים כולן בתורת בכור ומעשר בעלי מומין שלא ישחטו באיטליז ולא ימכרו באיטליז ולא ישקלו בליטרא כדתנן (מנחות דף עא) כל פסולי מוקדשים הנאתן להקדש לפיכך נשחטין באיטליז לאחר שנפדו ונמכרים באיטליז ונשקלים בליטרא דכמה דמשכיר במכירתן טפי ופריק להו מעיקרא חוץ מן הבכור והמעשר שהנאתן לבעלים שאין מביאין בדמיהן קרבן וא"ת השתא איכא בהאי זבח המעורב פסידא דהקדש דכיון דאין נשקל בליטרא לא טפי ופריק ליה אין ה"נ אי משום פסידא דידיה לא מזלזלינן בבכור ומעשר נהי דאי לא הוה מערב דליכא זילותא אלא בדידיה מזלזלינן ביה משום דרווחא נמי דידיה הוא אבל באחריני משום איהו לא מזלזלינן:

    17 more comments on this page.

    Rashi on Zevachim 71b · Sefaria

    Tosafot

    ובטריפה בגמ' דייק האי טריפה היכי דמי אי ידע לה ליזיל ולישקלה ומפרש רבי ירמיה כגון שנתערבה בוולד טריפה ורבי אליעזר היא ורבי ינאי מפרש כגון דאיתערבה נקובת הקוץ בדרוסת הזאב וריש לקיש מפרש כגון דאיערב בנפולה והקשה ה"ר אפרים כיון דלא ידיעה מה מועלת כאן רעייה דלמיכלה א"א משום ספק טריפה ולעובדי כוכבים ולכלבים אי איפשר דאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים ומחיים נמי לא איפשר ליהנות דפסולי המוקדשים אסורים בגיזה ועבודה מיהו למ"ד דאיערב בדרוסה יש לה בדיקה לאחר שחיטה אם האדימה בשר כנגד בני מעיים או כנגד הסימנים דאפי' ודאי דרוסה יש לה בדיקה ולמ"ד דאיערב בנפולה נפולה יש לה בדיקה אבל למ"ד בוולד טריפה קשה ושמא קסבר פודין את הקדשים להאכילן לכלבים כאיכא דאמרי בפרק שני דבכורות (דף טו:) אי נמי כדאמרינן (פסחים דף.) אין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים הני מילי היכא דלא חזו אלא לכלבים כגון קדשים שמתו או נטרפו אבל הני אסורים מחמת טריפות חולין שנתערבו בהן אבל קדשים גופייהו אם היה מכירן דחזו לדידיה שרי להאכילן לעובדי כוכבים ולכלבים ומיתרצא בהכי פירכא אחריתי שהיה מקשה ה"ר אפרים בבכורות פ' כל פסולי המוקדשין (בכורות דף לב:) בכור מתיר ר"ע אפי' לעובד כוכבים ולקמן בפ' טבול יום (זבחים דף קג:) אמר ר"ע מדבריהם למדנו שהמפשיט את הבכור ונמצא טריפה שיאותו הכהנים בעורו משמע דווקא בעורו אבל בבשרו לא דאסור להאכילו לכלבים ולעובדי כוכבים ולפי מה שפירשתי ניחא דמידי דלא חזי לישראל אסור להאכילו לכלב ולעובדי כוכבים אבל מידי דחזי לישראל כיון שנפדו שרי ליתן לכלב והיינו טעמא דדרשינן ואכלת ולא לכלביך כלומר דבר שאין עומד אלא לכלביך אבל היכא דחזי לדידיה אישתרו לגמרי דאיתקש לצבי ואיל וא"ת בפרק הפרה (ב"ק דף נג:) דפטרינן שור פסולי המוקדשים שנפל לבור משום דכתיב והמת יהיה לו מי שהמת שלו הרי המת שלו כדתנן (לקמן זבחים דף קג:) דיאותו הכהנים בעורו ומשום עור לחודיה איצטריך שור ולא אדם דהוה מחייבנא באדם דחשיב המת שלו משום עור דשרי בהנאה מדאורייתא ולא אסור אלא משום גזירה שמא יעשה עורות אביו ואמו שטיחין (חולין דף קכב.) וי"ל דסוגיא דב"ק (דף נג:) אתיא כמסקנא דפרק טבול יום (לקמן זבחים ד' קד.) דפסקי' כרבנן בשר בקבורה ועור בשריפה:

    ויביא בדמי היפה שבהן פירש"י ויקח מעות כשיעור דמי היפה שבכולן ויאמר כל מקום שהוא הזבח יהא מחולל על מעות הללו משמע לפירושו שהזבח מעורב בריבוא של רובע ונרבע והלשון משמע כן ואי איפשר לומר כן דדומיא דרישא קתני שהנסקל נתערב ברוב זבחים וכן מוכח בגמרא ובדמי היפה שבהן היינו דמי היפה של כל אחד ואחד ומניח הגרוע שבהן שלא יחלל:

    לשם מי שהוא פירש בקונטרס (כדי) כשיקריבנו יאמר הרי הוא לשם בעלים שלו וקשה דהא אמר בריש מכילתין (דף ב:) אתנו בית דין דלא לימא לשמן דילמא אתי למימר שלא לשמן אלא לשם מי שהוא היינו סתמא דסתמא נמי כלשמו דמי:

    מי קתני בכמה בפרק כל האסורין (תמורה דף כח.) משני בענין אחר ולא פריך התם וליתני הא ולא בעי הא כדפריך הכא:

    דהדיוט נמי תנא ליה ואלו אסורין כו' מכמה משניות הוה מצי לאתויי ממתני' דאפה בו את הפת במסכת עבודה זרה (דף מט:) וממתני' דערלה (פ"ג מ"ה ו) בערלה וכלאי הכרם:

    Tosafot on Zevachim 71b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Zevachim, daf 71, Amud Bet, about 173 words in 14 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 14 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 114 words

      Opens “בכלאים ובטריפה, ביוצא דופן ירעו עד שיסתאבו,…”

    2. Segment 28 words

      Opens “נתערבו בחולין תמימים ימכרו החולין לצורכי אותו…”

    3. Segment 314 words

      Opens “קדשים בקדשים מין במינו [זה יקרב לשם…”

      Named: רב לשם.

    4. Segment 423 words

      Opens “קדשים בקדשים מין בשאינו מינו ירעו עד…”

    5. Segment 59 words

      Opens “נתערבו בבכור ובמעשר ירעו עד שיסתאבו, ויאכלו…”

    6. Segment 67 words

      Opens “הכל יכולין להתערב, חוץ מן החטאת והאשם.…”

    7. Segment 73 words

      Opens “גמ׳ מאי אפי'…”

    8. Segment 815 words

      Opens “ה"ק כל הזבחים שנתערבו בהן חטאות המתות…”

    9. Segment 912 words

      Opens “תנינא חדא זימנא: כל האסורין לגבי מזבח…”

    10. Segment 1020 words

      Opens “אמר רב אשי: אמריתה לשמעתיה קמיה דרב…”

      Named: רב אשי, רב שימי.

    11. Segment 1113 words

      Opens “ואי מהכא, ה"א הני הוא דאיסורי הנאה…”

    12. Segment 1214 words

      Opens “דלאו איסורי הנאה נינהו הא, תנא ליה…”

    13. Segment 138 words

      Opens “וניתני הא ולא בעי הא תקנתא איצטריכא…”

    14. Segment 1413 words

      Opens “דהדיוט נמי תנא ליה ואלו אסורין ואוסרין…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Zevachim 71b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026