Talmud Builders

    Zevachim 39b

    Back to index

    English translation — Zevachim 39b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1“As he did with the bull” (Leviticus 4:20); this is a reference to the bull for an unwitting sin of the anointed priest, teaching that all of the sprinklings of the blood of this bull are also indispensable. “A sin offering”; these are the goats for an unwitting communal sin of idol worship, teaching that they are offered in the same manner as the bull for an unwitting communal sin, their blood being sprinkled in the Sanctuary and their flesh burned. One might have thought that I should include also the goats of the Festivals and the goats sacrificed on the New Moons, which are communal offerings as well, i.e., that their service should be performed inside the Sanctuary like that of the bull for an unwitting communal sin. Therefore, the verse states: “So shall he do with this” (Leviticus 4:20), which indicates that this service is performed only with this animal and not with the goats of the Festivals or the goats of the New Moons.

    2The Gemara asks: And what did you see to include these goats for an unwitting communal sin of idol worship and to exclude those goats sacrificed on the Festivals and the New Moons? The Gemara answers: After noting that the verse included some offerings and excluded others, one can say: I include these goats for an unwitting communal sin of idol worship, as they atone for the known transgression of a mitzva, i.e., idol worship, and therefore they are similar to the bull for an unwitting communal sin, which is brought for an erroneous ruling of the Sanhedrin with regard to a specific mitzva. And I exclude those goats sacrificed on the Festivals and the New Moons, as they do not atone for the known transgression of a mitzva, but rather they atone for the unwitting defilement of the Temple or its sacrificial foods.

    3The baraita resumes its interpretation of the verse. “And the priest shall make atonement”; this teaches that atonement is achieved even if the Elders did not place their hands on the head of the bull as they are commanded to do (see Leviticus 4:15). “And they shall be forgiven”; this teaches that atonement is achieved even if the priest did not place the remainder of the blood on the base of the altar, as is required (see Leviticus 4:7).

    4The Gemara again asks: And as the verse does not specify which aspects of the service are included and which are excluded, what did you see to disqualify the offering in the case of the seven sprinklings; how did you derive that the phrase “And he shall do…as he did” teaches that the seven sprinklings are indispensable? And what did you see to render the offering fit in the absence of placing hands on the head of the offering and pouring out the remainder of the blood on the base of the altar, based on the words “And the priest shall make atonement…and they shall be forgiven”?

    5The Gemara answers: You should say the following logical argument: I disqualify the offering in the absence of the seven sprinklings, as these seven sprinklings are indispensable in all cases, as will be explained (40a), and I render the offering fit in the absence of placing hands on the head of the offering and in the absence of the pouring of the remainder of the blood onto the base of the altar, as these are not indispensable in all cases, and therefore it is reasonable to conclude that they are not indispensable here either.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    כאשר עשה (לדם) לפרלאו כאשר עשה קדריש שהרי כבר סירסו ודרשו אלא לפר קדריש:

    זה פר כהן משיחהאמור בפרשה העליונה ולא נכפל לכך חזר והקישן יחד שלימד עיכוב חיסור מתנותיו מזה:

    אלו שעירי עבודת כוכביםלהביאן בדין פר העלם דבר ליטעון הזיה על הפרוכת ועל מזבח הזהב ולישרף חוץ לשלש מחנות לפי שבמקומו לא נתפרשו הלכותיו בפרשת שלח לך:

    יכול שאני מרבה שעירי הרגלים וראשי חדשיםלהיות פנימים ונשרפין:

    ת"ל כן יעשה לולזה ולא לאחר:

    מרבה אני שעירי עבודת כוכביםלתורת פר העלם דבר:

    שמכפרין על עבירת מצוה ידועהכמותו ששניהם באין על חטא הידוע ומוציא אני של רגלים שלא יהיו שוין לו שהרי אין דומין לו בכפרתו שאלו באין על טומאת מקדש וקדשיו שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף שנטמא ונכנס למקדש ואינו מכיר ולא הודע לו לא טומאתו ולא כניסתו כדאמרינן בשבועות (דף ב.):

    וכפרוכפר מכל מקום:

    אע"פ שלא סמכועליו זקנים:

    ונסלח אע"פ שלא נתן שיריםליסוד מזבח החיצון דלא תימא הואיל וכתיבא בה בהדיא כפילה דועשה כאשר עשה נמי עלייהו קאי הילכך מעטינהו קרא:

    שמעכבות בכל מקוםכדמפרש לקמיה בפרה ובנגעים:

    סמיכה לא מעכבת בעלמאכדאמרינן בפרק קמא וסמך ונרצה וכי סמיכה מכפרת וכו':

    שפיכת שירים לא מעכבאבחטאת החיצונה לדברי הכל:

    זבחים 39 עמוד ב

    1(ויקרא ד, כ) ״כאשר עשה לפר״ זה פר כהן משיח. ״החטאת״ אלו שעירי עבודת כוכבים יכול שאני מרבה אף שעירי הרגלים ושעירי ראשי חדשים? תלמוד לומר: ״לו״.

    2ומה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו? אחר שריבה הכתוב ומיעט, מרבה אני את אלו שמכפרין על עבירת מצוה ידועה, ומוציא אני אלו שאין מכפרין על עבירת מצוה ידועה.

    3״וכפר״ אף על פי שלא סמך. ״ונסלח״ אף על פי שלא נתן שירים.

    4ומה ראית לפסול בהזאות, ולהכשיר בסמיכה ושירים?

    5אמרת: פוסל בהזאות שמעכבות בכל מקום, ומכשיר אני בסמיכה ושירים שאין מעכבות בכל מקום.

    Tosafot

    ושעירי ראשי חדשיםואם תאמר והיאך יכול לרבותו והלא חטאת דראש חדש נאכל היה כדכתיב דרש דרש משה והנה שורף ויש לומר שעל זה הוא בא לדקדק דנידרוש משה מהכא שיהא בשריפה כפנימים:

    וכפר אע"פ שלא סמךאע"ג דלא מעכבא בעלמא הוה אמינא דמעכבא הכא כדפי' בקונטרס משום דועשה כאשר עשה עלייהו קאי ומיהו להקטרת אימורים לא איצטריך דלא מעכבי בשום מקום דאחר שהוכשר יחזור ויפסל ולא דמי לסמיכה דהויא קודם עבודת הדם ושיריים נמי עבודת הדם נינהו ומעכבי לכמה תנאי:

    ונסלח אע"פ שלא נתן שיריםוא"ת תיפוק לי מהא דדרשינן בפרק איזהו מקומן (לקמן זבחים דף נב:) בפר כהן משיח ואת כל הדם ישפך נתקו הכתוב ועשאו שירי מצוה לומר שירים אין מעכבין וה"נ נדרוש ישפך דפר העלם ויש לומר דהני מילי בפר כהן משיח כדפרישית לקמן בקונטרס דדריש מדשינה בהילוך לשונו שבכל העבודות של כהן משיח כתיב ולקח והזה ונתן וכאן לא כתיב ושפך את דמו (על) [אל] יסוד אלא בסתם ישפך שינה במשמעו לנתקן אבל הכא בפר העלם לא שינה הכתוב דהא כתב נמי יתן להכי איצטריך ונסלח מדאיתקש פר כהן משיח לפר העלם לא מצי למילף התם דלא מעכבי כיון דשינה עליו הכתוב כדקאמרת התם ק"ו לפר כהן משיח מעתה יכול יעכבנו דמאי דכתב בגופיה הוי כאילו שנה לעכב כיון דאפילו לא הוה כתב אתי מק"ו וקשיא לי דונסלח בפר העלם למה לי נילף מכהן משיח דשירים לא מעכבי וכי תימא לא ילפינן קולות הא ילפינן קולות בסמוך אמין דלא חייץ. ברו"ך:

    ומכשיר אני בסמיכה ושירים שאין מעכבין בכל מקוםדלכל הפחות חטאות החיצונות מודו כולי עלמא דשירים לא מעכבי אבל להזאות לא אשכחן בשום מקום שלא יעכבו ולפירוש רבינו תם דאיכא תנא דאמר שירים החיצונים מעכבי קשה לההוא תנא מנא לן לפסול בהזאות ולהכשיר בשירים ושמא לא דריש ונסלח תדע דלמאן דאמר נמי שירים הפנימים מעכבי על כרחין בכל פנימים קאמר מדקאמר מחלוקת בשירים הפנימים אבל בשירים החיצונים כו' ולא קאמר מחלוקת בשירים דיוה"כ אבל בשאר פנימים לא מעכבי:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Gilyon HaShas

    תוס' ד"ה לפר וכו' ומיהו פירש"י אין נראה לר"תעיין לקמן דף מז ע"ב תוס' ד"ה אלו ואלו:

    Babylonian Talmud · folio map

    Zevachim 39b

    Zevachim 39b. The full printed text of this folio side — 5 numbered segments, about 91 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    כאשר עשה (לדם) לפר לאו כאשר עשה קדריש שהרי כבר סירסו ודרשו אלא לפר קדריש:

    זה פר כהן משיח האמור בפרשה העליונה ולא נכפל לכך חזר והקישן יחד שלימד עיכוב חיסור מתנותיו מזה:

    אלו שעירי עבודת כוכבים להביאן בדין פר העלם דבר ליטעון הזיה על הפרוכת ועל מזבח הזהב ולישרף חוץ לשלש מחנות לפי שבמקומו לא נתפרשו הלכותיו בפרשת שלח לך:

    יכול שאני מרבה שעירי הרגלים וראשי חדשים להיות פנימים ונשרפין:

    ת"ל כן יעשה לו לזה ולא לאחר:

    מרבה אני שעירי עבודת כוכבים לתורת פר העלם דבר:

    שמכפרין על עבירת מצוה ידועה כמותו ששניהם באין על חטא הידוע ומוציא אני של רגלים שלא יהיו שוין לו שהרי אין דומין לו בכפרתו שאלו באין על טומאת מקדש וקדשיו שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף שנטמא ונכנס למקדש ואינו מכיר ולא הודע לו לא טומאתו ולא כניסתו כדאמרינן בשבועות (דף ב.):

    וכפר וכפר מכל מקום:

    5 more comments on this page.

    Rashi on Zevachim 39b · Sefaria

    Tosafot

    ושעירי ראשי חדשים ואם תאמר והיאך יכול לרבותו והלא חטאת דראש חדש נאכל היה כדכתיב דרש דרש משה והנה שורף ויש לומר שעל זה הוא בא לדקדק דנידרוש משה מהכא שיהא בשריפה כפנימים:

    וכפר אע"פ שלא סמך אע"ג דלא מעכבא בעלמא הוה אמינא דמעכבא הכא כדפי' בקונטרס משום דועשה כאשר עשה עלייהו קאי ומיהו להקטרת אימורים לא איצטריך דלא מעכבי בשום מקום דאחר שהוכשר יחזור ויפסל ולא דמי לסמיכה דהויא קודם עבודת הדם ושיריים נמי עבודת הדם נינהו ומעכבי לכמה תנאי:

    ונסלח אע"פ שלא נתן שירים וא"ת תיפוק לי מהא דדרשינן בפרק איזהו מקומן (לקמן זבחים דף נב:) בפר כהן משיח ואת כל הדם ישפך נתקו הכתוב ועשאו שירי מצוה לומר שירים אין מעכבין וה"נ נדרוש ישפך דפר העלם ויש לומר דהני מילי בפר כהן משיח כדפרישית לקמן בקונטרס דדריש מדשינה בהילוך לשונו שבכל העבודות של כהן משיח כתיב ולקח והזה ונתן וכאן לא כתיב ושפך את דמו (על) [אל] יסוד אלא בסתם ישפך שינה במשמעו לנתקן אבל הכא בפר העלם לא שינה הכתוב דהא כתב נמי יתן להכי איצטריך ונסלח מדאיתקש פר כהן משיח לפר העלם לא מצי למילף התם דלא מעכבי כיון דשינה עליו הכתוב כדקאמרת התם ק"ו לפר כהן משיח מעתה יכול יעכבנו דמאי דכתב בגופיה הוי כאילו שנה לעכב כיון דאפילו לא הוה כתב אתי מק"ו וקשיא לי דונסלח בפר העלם למה לי נילף מכהן משיח דשירים לא מעכבי וכי תימא לא ילפינן קולות הא ילפינן קולות בסמוך אמין דלא חייץ. ברו"ך:

    ומכשיר אני בסמיכה ושירים שאין מעכבין בכל מקום דלכל הפחות חטאות החיצונות מודו כולי עלמא דשירים לא מעכבי אבל להזאות לא אשכחן בשום מקום שלא יעכבו ולפירוש רבינו תם דאיכא תנא דאמר שירים החיצונים מעכבי קשה לההוא תנא מנא לן לפסול בהזאות ולהכשיר בשירים ושמא לא דריש ונסלח תדע דלמאן דאמר נמי שירים הפנימים מעכבי על כרחין בכל פנימים קאמר מדקאמר מחלוקת בשירים הפנימים אבל בשירים החיצונים כו' ולא קאמר מחלוקת בשירים דיוה"כ אבל בשאר פנימים לא מעכבי:

    Tosafot on Zevachim 39b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    תוס' ד"ה לפר וכו' ומיהו פירש"י אין נראה לר"ת עיין לקמן דף מז ע"ב תוס' ד"ה אלו ואלו:

    Gilyon HaShas on Zevachim 39b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Zevachim, daf 39, Amud Bet, about 91 words in 5 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 5 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 127 words

      Opens “(ויקרא ד, כ) ״כאשר עשה לפר״ זה…”

      Named: רבה.

    2. Segment 230 words

      Opens “ומה ראית לרבות את אלו ולהוציא את…”

      Named: רבה.

    3. Segment 313 words

      Opens “״וכפר״ אף על פי שלא סמך. ״ונסלח״…”

    4. Segment 47 words

      Opens “ומה ראית לפסול בהזאות, ולהכשיר בסמיכה ושירים?…”

    5. Segment 514 words

      Opens “אמרת: פוסל בהזאות שמעכבות בכל מקום, ומכשיר…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Zevachim 39b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026