Talmud Builders

    Zevachim 29a

    Back to index

    English translation — Zevachim 29a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1indicates that to render an offering piggul , the priest does not mix other improper intentions [ maḥashavot ] with intent of piggul . If he has more than one type of improper intent, the offering is disqualified, but it is not rendered piggul .

    2When the verse states: “ Piggul ,” this is referring to an offering that one had intent to consume outside its designated area.

    3And since the verse states: “It shall be,” and not: They shall be, this teaches that intent to consume half an olive-bulk beyond its designated time and intent to consume half an olive-bulk outside its designated area join together with one another to constitute the minimum measure required to disqualify the offering.

    4Finally, when the verse states: “And the soul that eats of it shall bear his iniquity,” the term “of it” indicates that only one of the above disqualifications carries the penalty of karet , but not two of them. And which is this? It is intent to consume the offering beyond its designated time, as one derives by way of verbal analogy between “iniquity” and “iniquity” from notar (Leviticus 19:8), that “bear his iniquity” means that one is liable to receive karet . The comparison is apt since notar is similar to intent to consume the offering beyond its designated time in that both prohibitions share the features mentioned above that form the acronym: Zayin , beit .

    5Rav Pappa said to Rava: According to your opinion, in what way do you interpret the reference to the third day (Leviticus 19:7) in the Torah portion that begins: “You shall be holy”? Rava responded: That verse is necessary to teach that a given location is considered to be outside the offering’s designated area only if it is so in three ways, i.e., outside the permitted limits of the blood, of the meat, and of the sacrificial portions.

    6The Gemara asks: Why not let me derive that halakha from the first verse: “And if any of the flesh of his peace offerings be at all eaten on the third day” (Leviticus 7:18), since the Merciful One expresses that verse as well with the term “third”? Since Rava derives the disqualification of intent to consume an offering outside its designated area from this verse, why not let him derive this halakha from the verse as well?

    7Rav Ashi said: I stated this halakha before Rav Mattana, and he said to me: If one were to derive this halakha only from there (Leviticus 7:18), I would say: The term “third” is a detail, and the term “ piggul ” is a generalization, and whenever a detail is followed by a generalization, the generalization becomes an addition to the detail, and consequently, all other areas are included as well. The additional verse teaches us that the halakha includes only those areas that are outside in three ways.

    8§ The Sages taught with regard to the verse: “And if any of the flesh of his peace offerings be at all eaten on the third day, it shall not be accepted” (Leviticus 7:18): Rabbi Eliezer said: Bend your ear to hear the true meaning of the verse: The verse is speaking of one who intends to partake of his offering on the third day. Or perhaps it is referring only to one who actually partakes of his offering on the third day, per the straightforward meaning of the verse? But that cannot be; would you say that after the offering is fit for the first two days, it should then be disqualified retroactively by being eaten on the third day?

    9Rabbi Akiva said to him: Yes, it could be disqualified retroactively. After all, we find with regard to a man who experiences a gonorrhea-like discharge [ zav ], or a woman who experiences a discharge of uterine blood after her menstrual period [ zava ], or a woman who observes a clean day for a day when she experiences a discharge, that they all have the presumptive status of purity after immersing. But once they have seen another discharge the same day, they have negated this status retroactively, and everything they had touched after immersing becomes impure. Therefore, you as well should not be surprised about this offering consumed beyond its designated time, that even though it was rendered fit, it may then be disqualified retroactively.

    10Rabbi Eliezer said to him: But the same verse says: “He who offers it,” indicating that the offering is disqualified at the time of its offering, and it is not disqualified on the third day. Or perhaps when the verse says: “He who offers it,” this is referring only to the priest who sacrifices the offering, indicating that he is disqualified. But if so, it would have been enough for the verse to state: He who offers shall not be credited. Therefore, when it states instead: “Neither shall it be credited to he who offers it,” this indicates that the verse is speaking of the offering, and it is not speaking of the priest.

    11Ben Azzai says: Why must the verse state: “It”? It is necessary because elsewhere it is stated: “When you shall vow a vow to the Lord your God, you shall not delay paying it; for the Lord your God will require it from you, and it will be sin in you” (Deuteronomy 23:22). One might have thought that even one who is late in fulfilling his vow is included in: “It shall not be accepted” (Leviticus 7:18). Therefore, the verse states: “It,” to indicate that it, an offering rendered piggul , is included in the halakha of: “It shall not be accepted,” but the animal of one who is late in fulfilling his vow is not included in the halakha of: “It shall not be accepted.”

    12Aḥerim say: One can conclude that the verse (Leviticus 7:18) is referring to improper intention rather than improper consumption from the phrase “neither shall it be credited [ yeḥashev ],” which indicates that the offering is disqualified by improper intention [ maḥashava ], and it is not disqualified by consumption on the third day.

    13The Gemara asks: And ben Azzai, who interprets the term “it” as excluding vows that were fulfilled late, from where does he derive that the verse is speaking of the offering and not of the priest? The Gemara responds: If you wish, say that he derives it from the statement of Aḥerim that the verse rules out disqualification on the third day itself. This would be necessary only if the verse is referring to the offering and not the priest. Or, if you wish, say instead: From the fact that it is written: “They shall not be accepted” (Leviticus 22:25), and: “It shall not be accepted” (Leviticus 7:18), it is evident that the verse is referring to an offering, which may be accepted or may not be accepted.

    14The Gemara asks: And with regard to the statement of ben Azzai that one derives from the word “it” that it, i.e., piggul , is included in the halakha of: “It shall not be accepted,” but the animal of one who is late in fulfilling his vow is not included in the halakha of: “It shall not be accepted,” is this halakha derived from here? It is derived from the statement of Aḥerim , as it is taught in a baraita : Aḥerim say: One might have thought that a firstborn animal whose first year passed, during which time it ought to have been sacrificed, should be

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    לא יערב בו מחשבות אחרותמכאן למחשבות שמוציאות זו מזו שמחשבת פסול מוציאה מידי פיגול כדתנא מתני' כיצד לא קרב המתיר כמצותו כו':

    יהיהעשאן הכתוב לחוץ למקומו ולחוץ לזמנו הויה אחת מלמד שמצטרפין חצאי שיעוריהן לפסול את הקרבן כדתנן במתני' לאכול כחצי זית בחוץ כחצי זית למחר פסול:

    דדמי ליה בז"בולא שבקיה חוץ לזמנו דדמי לנותר דאתיא ג"ש מיניה ונגמר חוץ למקומו דלא דמי לנותר במידי והא דלא שנייה רבה בריש שמעתא הכי כי פרכינן אדרבה חוץ למקומו עדיף דסמיך ליה משום דאכתי לא קמה ליה ג"ש דתני לוי בר זבדי דכרת בנותר כתיב דנימא דנשיאות עון דגבי מחשבה בדדמי לנותר משתעי הואיל ומינה גמר:

    שיהא משולש כו'ולימד על מחשבת חוץ למקומו שאינה מועלת אלא או בקדשי קדשים שחישב עליהם לאוכלם חוץ לעזרה או בקדשים קלים לאוכלם חוץ לעיר פרט למחשב לאכול בהיכל דלא פסיל דבעינן שחישב על מקום המשולש:

    בדם בבשר ואימוריןהיינו חוץ לעזרה בשעת היתר הבמות לאפוקי היכל שאין בו הקטרת אימורין ולא אכילת בשר:

    תיפוק לי מקרא קמאמדאפקיה רחמנא בלשון שלישי לחוץ לזמנו וכתיב בההוא קרא חוץ למקומו:

    שלישי פרטמקום משולש ולא פנים:

    מאחר שהוכשרבעבודת דמו כתקונו:

    בזב וזבהשפסקו והתחילו למנות ימי סיפורן ומנו ד' או ה' ימים ואם ראו סתרו כל מניינם כדאמרינן במס' נדה (דף סז:) ואחר תטהר אחר אחר לכולן שלא תהא טומאה מפסקת בהן:

    ושומרת יום כנגד יוםהרואה תוך אחד עשר יום שבין נדה לנדה וטבלה למחר שחרית הרי היא טהורה דמקצת היום ככולו וטבילתה ביום ואם תראה היום סתרה טהרתה ואדם וכלים שנגעו בהן היום טמאין למפרע כדתנן בפ"ב דנדה (דף עב.) ושוין ברואה תוך אחד עשר יום כו' וטבלה ביום של אחריו ושמשה הרי זו תרבות רעה ומגעה ובעילתה תלויין וזו היא תלייתן אם תראה היום יהיו טמאין למפרע וחייבין בקרבן:

    הרי הוא אומר המקריבבהקרבה נפסל והכי מידרש לא ירצה המקריב אין הקרבתו מרצה:

    אלא זה כהן המקריבואמר לך הכתוב שלא יהא כשר לכהונה ושמע מינה תרתי שעת הקרבה ופסול כהן:

    אותודא"כ ליכתוב המקריב לא יחשב השתא דכתיב אותו הזבח בלא יחשב ואין המקריב בלא יחשב:

    במחשבה הוא נפסלזה מפורש מן הראשון דהמקריב לא משמע להו שעת הקרבה עד דגמר קרא למילתיה ואמר המקריב אותו לא יחשב במחשבה זאת דהאי לא יחשב לדרשא הוא דהא כתיב לא ירצה:

    נפקא ליה מדאחריםמדאיצטריך קרא למימר ואינו נפסל בשלישי שמע מינה בזבח הכתוב מדבר דאי בזובח למה יפסל בשלישי הלא הוא לא חטא כי אם האוכל:

    מדכתיב לישנא דלא ירצה ולא ירצה זיבחא הואדאין לשון לא ירצה נופל בפסול כהן:

    שעיברה שנתווזהו איחור דכתיב לפני ה' תאכלנו שנה בשנה:

    זבחים 29 עמוד א

    1לא יערב בו מחשבות אחרות.

    2פיגול זה חוץ למקומו.

    3״יהיה״ מלמד שמצטרפין זה עם זה.

    4״והנפש האוכלת ממנו״ אחד ולא שנים; ואיזה? זה חוץ לזמנו דגמר עון עון מנותר, דדמי ליה בז"ב.

    5אמר ליה רב פפא לרבא: לדידך, ״שלישי״ דפרשת קדושים תהיו מאי דרשת ביה? ההוא מיבעי ליה למקום שיהא משולש בדם, בבשר ובאימורין.

    6תיפוק לי מקרא קמא: ״אם האכל יאכל״ מדאפקיה רחמנא בלשון ״שלישי״!

    7אמר רב אשי: אמריתה לשמעתא קמיה דרב מתנה; א"ל אי מהתם הוה אמינא שלישי פרט פיגול כלל ונעשה כלל מוסף על הפרט ואיתרבו שאר מקומות קא משמע לן׃

    Baraita

    8ת"ר (ויקרא ז, יח) ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו אמר רבי אליעזר כוף אזנך לשמוע במחשב לאכול מזבחו ביום השלישי הכתוב מדבר או אינו אלא באוכל מזבחו ליום שלישי אמרת אחר שהוא כשר יחזור ויפסל׃

    9אמר לו רבי עקיבא הן מצינו בזב וזבה ושומרת יום כנגד יום שהן בחזקת טהרה וכיון שראו סתרו אף אתה אל תתמה על זה שאע"פ שהוכשר שיחזור ויפסל׃

    10אמר ליה הרי הוא. אומר המקריב בשעת הקרבה הוא נפסל ואינו נפסל בשלישי או אינו אומר המקריב אלא זה כהן המקריב כשהוא אומר אותו בזבח הוא מדבר ואינו מדבר בכהן׃

    11בן עזאי אומר אותו מה ת"ל לפי שנא' (דברים כג, כב) לא תאחר לשלמו יכול אף מאחר נדרו בלא ירצה ת"ל אותו אותו בלא ירצה ואין המאחר נדרו בלא ירצה׃

    12אחרים אומרים לא יחשב במחשבה הוא נפסל ואינו נפסל בשלישי׃

    13ובן עזאי דבזבח הכתוב מדבר ואינו בכהן מנא ליה אי בעית אימא נפקא ליה מדאחרים ואיבעית אימא מדכתיב ״לא ירצו ולא ירצה זיבחא הוא״׃

    14ובן עזאי אותו בלא ירצה ואין מאחר נדרו בלא ירצה מהכא נפקא מדאחרים נפקא דתניא אחרים אומרים יכול יהא בכור שעיברה שנתו׃

    Tosafot

    למקום שיהא משולש בדם ובבשר ואימוריםפירש בקונטרס פרט למחשב לאכול בהיכל דלא פסול דבעינן שחישב על מקום המשולש בדם ובשר ואימורים דהיינו חוץ לעזרה בשעת היתר הבמות לאפוקי היכל שאין בו הקטרת אימורים ולא אכילת בשר ובזה לא דק בקונטרס דאכילת בשר מצי משכחת בהיכל כדאמר לקמן (זבחים דף סג.) שאם הקיפו עובדי כוכבים את כל העזרה שכהנים נכנסים בהיכל ואוכלין שם ק"ק. ועוד קשה לפירוש הקונטרס מאי קפריך תיפוק לי מקרא קמא מדאפקיה רחמנא בלשון שלישי הא האי שלישי לאו בחוץ למקומו כתיב אלא בחוץ לזמנו ומקום משולש לא שייך בחוץ לזמנו אלא בחוץ למקומו. ועוד דקמשני הוה אמינא שלישי פרט הא האי שלישי בחוץ לזמנו [כתיב ופיגול] במקום משולש כתיב ויש מפרשים דמקום משולש היינו דלא פסלה מחשבה אלא במזבח החיצון ששלשתן כשירין בו לאפוקי מזבח הפנימי שאין נותנין בו רק דם. וזה אי אפשר דמתנות הפנימיות פלוגתא דר' שמעון ורבנן דרבנן מחייבין בפיגולן כרת וכן ר"מ ורבנן סברי בפ' בית שמאי לקמן (זבחים דף מב:) גבי ארבעים ושלש של יום הכיפורים ולעיל בפ"ק (זבחים דף יג:) גבי טבילת אצבע בחטאות הפנימיות דאמרינן דפסול מק"ו ואמר נמי בגיטין (דף נד:) כהן גדול ביום הכפורי' יוכיח דכי אומר פגול מהימן ובמקום שאינו משולש אפילו פסול ליכא כדמוכח לקמן בפ' כל הפסולים (זבחים דף לו.) ויש מפרשים דמקום משולש היינו דבעינן שיעמוד המחשבה במקום משולש פרט לעומד חוץ בעזרה ושוחט בסכין ארוכה. ולפירוש זה קשה ממתנות הפנימיות דלאו מקום משולש הוא והוי פיגול (תוספות) ויש לומר חוץ לעזרה אין שלשתן כשרין שהרי דם ואימורין נפסלין שם אבל היכל יש דם שלא נפסל שם כגון דם פנימי ואימורין אם הכניסן שם לא נפסלו בכך. מיהו אין נראה דשילהי כל הפסולין (לקמן זבחים דף לו.) קאמר מחשב לניתנין בחוץ שנתנו בפנים דאינו פסול משום דאינו מקום משולש הג"ה ע"כ והרב ר' יום טוב מפרש דמקום משולש היינו שיחשוב לזרוק במקום שדם ובשר ואימורין פסולין כגון מחשב לזרוק קדשים קלים חוץ לירושלים אבל מחשב לזרוק בירושלים לא דאין שום פסול בבשר וקדשי קדשים אפילו בירושלים כיון דבזה המקום שלשתן פסולין שם. ולהאי פירושא ניחא הא דקשיא לן לעיל אברייתא דחישב ליתן את הניתנין למטה למעלה למעלה למטה לאלתר כשר דמשמע דאי שלא במקומו לאו כמקומו דמי ניחא ויתיישב לפי' זה משום דלאו מקום משולש הוא. ומיהו קשה אם כן למחר פסול אמאי לאו מקום משולש הוא וכי תימא מידי דהוי אמחשבת הינוח ואליבא דר' יהודה הא משמע לעיל דלא צריך להאי טעמא אלא למאי דמסקינן שלא במקומו כמקומו דמי וי"מ דשלישי בחוץ לזמנו איירי ובעינן שיחשוב לזרוק ליום ששלשתן פסולין אפילו לאכול הבשר היינו ליום שלישי דאם חישב לזרוק דם שלמים למחר לא פיגל עד שיהא משולש באכילה דהיינו לשלשה ימים והוא הדין בקדשי קדשים לזרוק דמן למחר פיגול דזמן אכילתו נמי למחר אלא דקרא בשלמים כתיב דזמנו ליום שלישי והכי קאמר ההוא מיבעי ליה למקום משולש דאם חישב לזרוק דם שלמים בחוץ ליום הג' פיגל אבל קודם השלישי לא פיגל. והא דאמר בפ' איזהו מקומן (לקמן זבחים דף נו:) דקדשים הנאכלין ליום ולילה מחשבים בדמן משתשקע החמה ההוא כמאן דלית ליה מקום משולש דפלוגתא דתנאי היא בפ' כל הפסולין (לקמן זבחים דף לו:) ופי' זה לא יתכן כלל דכולה שמעתא מיירי במקום שיהא משולש:

    וכיון שראו סתרופי' הקונטרס דזב וזבה שפסקו והתחילו למנות ימי ספורן ומנו ארבעה או חמשה ימים וקשה דאין זה קרוי חזקת טהרה אלא נראה דמיירי בשביעי שלהן לאחר שטבלו (תוספות) דזב וזבה טבילתן ביום ואם טבלו בשביעי ואחר כך נגעו בטהרות או שמשו וראו לאח"כ (או) קודם הערב שמש טמאים למפרע ואם המתינה לשמש עד הלילה ואח"כ ראתה אינה טמאה אלא מכאן ולהבא (הג"ה ע"כ) ומיהו רבי יוסי דאמר פ' כיצד צולין (פסחים דף פא.) דלא מטמא למפרע לא יתכן:

    ואין מאחר נדרו בלא ירצהיש תימה דלמה לן קרא דמהיכא תיתי לן דהוי בלא ירצה דאיצטריך קרא דלא ירצה למעוטיה:

    נפקא לן מדאחריםתימה הא רבי אליעזר נמי דריש שאינו נפסל בשלישי ואפילו הכי צריך פסוק שאין כהן נפסל וי"ל דרבי אליעזר כיון דלא דריש לא יחשב לומר במחשבה הוא נפסל איכא למימר שהוא לשון חשיבות ואתא למימר שאף הכהן נפסל אי לאו דמעטיה קרא בהדיא אבל בן עזאי דדריש לא יחשב לשון מחשבה ממילא שמעינן דלאו בכהן מיירי:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    Babylonian Talmud · folio map

    Zevachim 29a

    Zevachim 29a. The full printed text of this folio side — 14 numbered segments, about 273 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    לא יערב בו מחשבות אחרות מכאן למחשבות שמוציאות זו מזו שמחשבת פסול מוציאה מידי פיגול כדתנא מתני' כיצד לא קרב המתיר כמצותו כו':

    יהיה עשאן הכתוב לחוץ למקומו ולחוץ לזמנו הויה אחת מלמד שמצטרפין חצאי שיעוריהן לפסול את הקרבן כדתנן במתני' לאכול כחצי זית בחוץ כחצי זית למחר פסול:

    דדמי ליה בז"ב ולא שבקיה חוץ לזמנו דדמי לנותר דאתיא ג"ש מיניה ונגמר חוץ למקומו דלא דמי לנותר במידי והא דלא שנייה רבה בריש שמעתא הכי כי פרכינן אדרבה חוץ למקומו עדיף דסמיך ליה משום דאכתי לא קמה ליה ג"ש דתני לוי בר זבדי דכרת בנותר כתיב דנימא דנשיאות עון דגבי מחשבה בדדמי לנותר משתעי הואיל ומינה גמר:

    שיהא משולש כו' ולימד על מחשבת חוץ למקומו שאינה מועלת אלא או בקדשי קדשים שחישב עליהם לאוכלם חוץ לעזרה או בקדשים קלים לאוכלם חוץ לעיר פרט למחשב לאכול בהיכל דלא פסיל דבעינן שחישב על מקום המשולש:

    בדם בבשר ואימורין היינו חוץ לעזרה בשעת היתר הבמות לאפוקי היכל שאין בו הקטרת אימורין ולא אכילת בשר:

    תיפוק לי מקרא קמא מדאפקיה רחמנא בלשון שלישי לחוץ לזמנו וכתיב בההוא קרא חוץ למקומו:

    שלישי פרט מקום משולש ולא פנים:

    מאחר שהוכשר בעבודת דמו כתקונו:

    9 more comments on this page.

    Rashi on Zevachim 29a · Sefaria

    Tosafot

    למקום שיהא משולש בדם ובבשר ואימורים פירש בקונטרס פרט למחשב לאכול בהיכל דלא פסול דבעינן שחישב על מקום המשולש בדם ובשר ואימורים דהיינו חוץ לעזרה בשעת היתר הבמות לאפוקי היכל שאין בו הקטרת אימורים ולא אכילת בשר ובזה לא דק בקונטרס דאכילת בשר מצי משכחת בהיכל כדאמר לקמן (זבחים דף סג.) שאם הקיפו עובדי כוכבים את כל העזרה שכהנים נכנסים בהיכל ואוכלין שם ק"ק. ועוד קשה לפירוש הקונטרס מאי קפריך תיפוק לי מקרא קמא מדאפקיה רחמנא בלשון שלישי הא האי שלישי לאו בחוץ למקומו כתיב אלא בחוץ לזמנו ומקום משולש לא שייך בחוץ לזמנו אלא בחוץ למקומו. ועוד דקמשני הוה אמינא שלישי פרט הא האי שלישי בחוץ לזמנו [כתיב ופיגול] במקום משולש כתיב ויש מפרשים דמקום משולש היינו דלא פסלה מחשבה אלא במזבח החיצון ששלשתן כשירין בו לאפוקי מזבח הפנימי שאין נותנין בו רק דם. וזה אי אפשר דמתנות הפנימיות פלוגתא דר' שמעון ורבנן דרבנן מחייבין בפיגולן כרת וכן ר"מ ורבנן סברי בפ' בית שמאי לקמן (זבחים דף מב:) גבי ארבעים ושלש של יום הכיפורים ולעיל בפ"ק (זבחים דף יג:) גבי טבילת אצבע בחטאות הפנימיות דאמרינן דפסול מק"ו ואמר נמי בגיטין (דף נד:) כהן גדול ביום הכפורי' יוכיח דכי אומר פגול מהימן ובמקום שאינו משולש אפילו פסול ליכא כדמוכח לקמן בפ' כל הפסולים (זבחים דף לו.) ויש מפרשים דמקום משולש היינו דבעינן שיעמוד המחשבה במקום משולש פרט לעומד חוץ בעזרה ושוחט בסכין ארוכה. ולפירוש זה קשה ממתנות הפנימיות דלאו מקום משולש הוא והוי פיגול (תוספות) ויש לומר חוץ לעזרה אין שלשתן כשרין שהרי דם ואימורין נפסלין שם אבל היכל יש דם שלא נפסל שם כגון דם פנימי ואימורין אם הכניסן שם לא נפסלו בכך. מיהו אין נראה דשילהי כל הפסולין (לקמן זבחים דף לו.) קאמר מחשב לניתנין בחוץ שנתנו בפנים דאינו פסול משום דאינו מקום משולש הג"ה ע"כ והרב ר' יום טוב מפרש דמקום משולש היינו שיחשוב לזרוק במקום שדם ובשר ואימורין פסולין כגון מחשב לזרוק קדשים קלים חוץ לירושלים אבל מחשב לזרוק בירושלים לא דאין שום פסול בבשר וקדשי קדשים אפילו בירושלים כיון דבזה המקום שלשתן פסולין שם. ולהאי פירושא ניחא הא דקשיא לן לעיל אברייתא דחישב ליתן את הניתנין למטה למעלה למעלה למטה לאלתר כשר דמשמע דאי שלא במקומו לאו כמקומו דמי ניחא ויתיישב לפי' זה משום דלאו מקום משולש הוא. ומיהו קשה אם כן למחר פסול אמאי לאו מקום משולש הוא וכי תימא מידי דהוי אמחשבת הינוח ואליבא דר' יהודה הא משמע לעיל דלא צריך להאי טעמא אלא למאי דמסקינן שלא במקומו כמקומו דמי וי"מ דשלישי בחוץ לזמנו איירי ובעינן שיחשוב לזרוק ליום ששלשתן פסולין אפילו לאכול הבשר היינו ליום שלישי דאם חישב לזרוק דם שלמים למחר לא פיגל עד שיהא משולש באכילה דהיינו לשלשה ימים והוא הדין בקדשי קדשים לזרוק דמן למחר פיגול דזמן אכילתו נמי למחר אלא דקרא בשלמים כתיב דזמנו ליום שלישי והכי קאמר ההוא מיבעי ליה למקום משולש דאם חישב לזרוק דם שלמים בחוץ ליום הג' פיגל אבל קודם השלישי לא פיגל. והא דאמר בפ' איזהו מקומן (לקמן זבחים דף נו:) דקדשים הנאכלין ליום ולילה מחשבים בדמן משתשקע החמה ההוא כמאן דלית ליה מקום משולש דפלוגתא דתנאי היא בפ' כל הפסולין (לקמן זבחים דף לו:) ופי' זה לא יתכן כלל דכולה שמעתא מיירי במקום שיהא משולש:

    וכיון שראו סתרו פי' הקונטרס דזב וזבה שפסקו והתחילו למנות ימי ספורן ומנו ארבעה או חמשה ימים וקשה דאין זה קרוי חזקת טהרה אלא נראה דמיירי בשביעי שלהן לאחר שטבלו (תוספות) דזב וזבה טבילתן ביום ואם טבלו בשביעי ואחר כך נגעו בטהרות או שמשו וראו לאח"כ (או) קודם הערב שמש טמאים למפרע ואם המתינה לשמש עד הלילה ואח"כ ראתה אינה טמאה אלא מכאן ולהבא (הג"ה ע"כ) ומיהו רבי יוסי דאמר פ' כיצד צולין (פסחים דף פא.) דלא מטמא למפרע לא יתכן:

    ואין מאחר נדרו בלא ירצה יש תימה דלמה לן קרא דמהיכא תיתי לן דהוי בלא ירצה דאיצטריך קרא דלא ירצה למעוטיה:

    נפקא לן מדאחרים תימה הא רבי אליעזר נמי דריש שאינו נפסל בשלישי ואפילו הכי צריך פסוק שאין כהן נפסל וי"ל דרבי אליעזר כיון דלא דריש לא יחשב לומר במחשבה הוא נפסל איכא למימר שהוא לשון חשיבות ואתא למימר שאף הכהן נפסל אי לאו דמעטיה קרא בהדיא אבל בן עזאי דדריש לא יחשב לשון מחשבה ממילא שמעינן דלאו בכהן מיירי:

    Tosafot on Zevachim 29a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Zevachim, daf 29, Amud Aleph, about 273 words in 14 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 14 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 15 words

      Opens “לא יערב בו מחשבות אחרות.…”

      Named: רב בו.

    2. Segment 24 words

      Opens “פיגול זה חוץ למקומו.…”

    3. Segment 36 words

      Opens “״יהיה״ מלמד שמצטרפין זה עם זה.…”

    4. Segment 417 words

      Opens “״והנפש האוכלת ממנו״ אחד ולא שנים; ואיזה?…”

    5. Segment 522 words

      Opens “אמר ליה רב פפא לרבא: לדידך, ״שלישי״…”

      Named: רב פפא, רבא.

    6. Segment 611 words

      Opens “תיפוק לי מקרא קמא: ״אם האכל יאכל״…”

    7. Segment 728 words

      Opens “אמר רב אשי: אמריתה לשמעתא קמיה דרב…”

      Named: רב אשי, רב מתנה.

    8. Segment 836 words

      Opens “ת"ר (ויקרא ז, יח) ואם האכל יאכל…”

      Named: רבי אליעזר.

    9. Segment 928 words

      Opens “אמר לו רבי עקיבא הן מצינו בזב…”

      Named: רבי עקיבא.

    10. Segment 1030 words

      Opens “אמר ליה הרי הוא. אומר המקריב בשעת…”

      Named: רבה.

    11. Segment 1130 words

      Opens “בן עזאי אומר אותו מה ת"ל לפי…”

    12. Segment 1210 words

      Opens “אחרים אומרים לא יחשב במחשבה הוא נפסל…”

    13. Segment 1324 words

      Opens “ובן עזאי דבזבח הכתוב מדבר ואינו בכהן…”

    14. Segment 1422 words

      Opens “ובן עזאי אותו בלא ירצה ואין מאחר…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Akiva ben Yosef · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs

      Rabbi Akiva, one of the Ten Martyrs, exemplified unwavering devotion to God even under torture, reciting the Shema as he was flayed,…

      Source: Zevachim 29a · Segment 9 — “אמר לו רבי עקיבא הן מצינו בזב וזבה ושומרת…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Zevachim 29a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026