Talmud Builders

    Zevachim 81a

    Back to index

    English translation — Zevachim 81a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1And if you would say that here too, the mishna is discussing a case where the measure of four placements was mixed with precisely the amount of one placement, and therefore the priest certainly placed some blood of both offerings, if so, how would one explain the clause in the mishna that states: Rabbi Yehoshua said to Rabbi Eliezer: According to your opinion, doesn’t the priest violate the prohibition of: Do not add? From where is the violation of: Do not add, here? After all, the priest places only the measure of one placement from the offering that requires one placement.

    2Rather, Rava says: Rabbi Eliezer and the Rabbis do not disagree with regard to a case of actual blood mixed together. When they disagree it is with regard to a case of cups of blood that were intermingled, and it is unknown which blood is in which cup. The explanation according to Rabbi Eliezer is that he is of the opinion that one views the blood that was not placed properly as though it were water, and therefore it is permitted to present the blood; whereas the explanation according to the Rabbis is that they are not of the opinion that one views the blood that was not placed properly as though it were water, and consequently all of it must be poured into the Temple courtyard drain.

    3The Gemara asks: And do they not disagree with regard to blood mixed together? But isn’t it taught in a baraita : Rabbi Yehuda said: Rabbi Eliezer and the Rabbis did not disagree in a case of blood of a sin offering that was mixed with blood of a burnt offering that the mixture shall be sacrificed, or in a case of blood that was fit for presentation that was mixed with the blood of an animal that copulated with a person, or an animal that was the object of bestiality, that it shall not be sacrificed. The baraita continues: With regard to what case did they disagree? With regard to blood of an unblemished animal that was mixed with blood of a blemished animal, as Rabbi Eliezer says that it shall be sacrificed, whether in a case of blood mixed together or in a case of cups intermingled, and the Rabbis say it shall not be sacrificed.

    4The Gemara answers: Rabbi Yehuda, in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, i.e., when Rabbi Yehuda teaches the opinion of Rabbi Eliezer, teaches that the dispute applies both in a case of blood mixed together and in a case of intermingled cups, but the Rabbis who taught the mishna maintain that Rabbi Eliezer and the Rabbis disagree only in a case of intermingled cups.

    5§ The mishna teaches that if the blood of a sin offering, which is to be placed above the red line, was mixed with blood of a burnt offering, which is to be placed below the line, Rabbi Eliezer holds that it shall all be placed above the red line, and one views the blood of the burnt offering placed there as though it is water, and subsequently the priest shall place the blood below the red line. By contrast, the Rabbis rule that all the blood shall be poured into the Temple courtyard drain. Concerning this, Abaye says: The mishna taught that according to the opinion of the Rabbis the blood shall be poured into the drain only if the first portion of the blood of a sin offering, i.e., that blood which is to be placed above the red line, and the blood of a burnt offering were mixed.

    6But if the final portion of the blood of a sin offering, i.e., the remainder of the blood that is poured onto the base of the altar (see Leviticus 4:25), and the blood of a burnt offering were mixed, everyone agrees that since the place of the blood of a burnt offering, below the red line, is the same as the place of the remainder of the blood of a sin offering, as the remainder of the blood of a sin offering is poured on the base of the altar, the priest shall place all the blood on the side of the altar below the red line. Rav Yosef said to Abaye: This is what Rav Yehuda says: The places are not the same, as the remainder of blood needs to be placed on the bench, i.e., on the upper horizontal surface of the base itself, and not on the side of the altar as is the case with the blood of a burnt offering.

    7The Gemara notes that amora’im of Eretz Yisrael disagreed in the same manner as Abaye and Rav Yosef: And likewise Rabbi Shimon ben Lakish says: The mishna taught that according to the opinion of the Rabbis the blood shall be poured into the drain only if the first portion of the blood of a sin offering and the blood of a burnt offering were mixed. But if the final portion of the blood of a sin offering and the blood of a burnt offering were mixed, everyone agrees that since the place of the blood of a burnt offering is the same as the place of the remainder of the blood of a sin offering, the priest shall place all the blood on the side of the altar below the red line. Rabbi Yoḥanan says, and some say it was Rabbi Elazar who says: This case of the remainder of blood of a sin offering that was mixed with the blood of a burnt offering is still included in the dispute between Rabbi Eliezer and the Rabbis.

    8Rav Huna bar Yehuda raises an objection from a baraita : The verse states with regard to firstborn animals: “They are holy” (Numbers 18:17). The emphasis of the term “they” serves to teach that even if the blood of a firstborn offering was mixed with blood of other sacrificial animals, the blood shall be sacrificed, as the blood of firstborn offerings is not nullified. What, is it not referring even to a case of the final portion of the blood of a burnt offering and the blood of a firstborn offering that were mixed, indicating that the priest places the mixture below the red line? And if so, one can learn from this baraita that the place of the blood of a burnt offering, which is also the place of the blood of a firstborn offering, is the same as the place of the remainder of blood of a sin offering. The Gemara answers: No, the baraita is referring to the first part of the blood of a burnt offering and the blood of a firstborn offering.

    9The Gemara raises a difficulty: But if so, what is this baraita teaching us? Is it teaching that the blood of offerings that ascend to the altar do not nullify one another? This halakha is already derived from the verse: “And he shall take of the blood of the bull and of the blood of the goat” (Leviticus 16:18), from which it is understood that although the blood of the two animals is in the same vessel, they each retain their distinct identity. The Gemara answers: This is a dispute between tanna’im , as there is a tanna who derives this halakha from here, and there is a tanna who derives it from there.

    10Rava raises an objection from a baraita that discusses a verse describing a burnt offering: “And Aaron’s sons, the priests, shall present the blood and sprinkle the blood” (Leviticus 1:5). The superfluous second mention of the blood teaches that it is still called the blood of a burnt offering even after it was mixed with other blood, and therefore it should be sprinkled in its proper manner. What does it mean when

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    וכ"ת ה"נ בנתערבמתנה אחת מן הבכור בשיעור מתן ד' מתנות מן העולה ודקאמר ינתנו במתן ד' ינתנו חמשתן קאמר שיהו ניתנין ד' מתנות ודאי מן העולה ואתא רבי יהושע למימר יש בילה ודיו במתנה אחת על שניהן ולא יעבור על בל תוסיף דלית ליה רואין:

    הכא בל תוסיף מהיכאהרי אין כאן מן הבכור אלא כדי מתנה:

    אלא אמר רבאכל הנך שנויי דשנינן לא תשנין דודאי התחתונים עלו לו דקתני בין לשם שירים בין לתחילת עולה קאמר ומתני' דמתן ד' במתנה אחת בדאיכא טובא מכל חד קאמר ואפ"ה לא תשמע מינה לר"א יש בילה דתקשה לרב אשי דאיכא לשנויי הא מתני' דלעיל דעליונים ותחתונים ומתני' דמתן ד' במתן אחת לאו בבלול פליגי אלא בתערובת כוסות וקאמר ר"א בעליונים ותחתונים דיתן שניהם למעלה ולמטה ושניהם כשרין ורואה אני את דם (חטאת) למעלה כאילו הוא מים וכן בעולה ובכור נותן ד' מכל כוס וכוס ורואה אני את התוספת כאילו הוא מים (וכן בעולה ובכור) ורבנן לית להו רואין וישפך לאמה ואע"ג דהך פלוגתא בבלול נמי איכא לאיפלוגי בהכי ועוד פליגי נמי ביש בילה ואין בילה מיהו הך מתניתא דקתני והתחתונים עלו לו דמשמע יש בילה ומתני' נמי דקתני הרי הוא עובר על בל תוסיף דמשמע דבאיעריב טובא קאי ואפ"ה מכשר משמע דיש בילה וע"כ לאו בבלול קיימי דלעולם לר"א אין בילה דאי בבלול לא הוה מכשיר ר"א לא בבכור ולא בעולה דדלמא מהאי קא יהיב ומהאי לא קיהיב אלא א"כ נתערבו ד' באחת וכן בעולה ועולה אלא א"כ נתערבו ד' בד' ולא בחטאת ועולה אלא ברובא עליונים וקיהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד וחטאת לבדה תעלה לו ולרבנן ישפך לאמה דלית להו רואין:

    שיקריבדרבנן נמי אית להו רואין ומתני' לאו רבי יהודה היא:

    שר"א אומר יקריבואפי' לא קרב אחד מהם דדריש מום בם לא ירצו לכם בעיניה הוא משמע הא ע"י תערובת ירצו בין בבלול כו' ומדר' יהודה נשמע לרבנן דפליגי עליה במתני' ומוקמי פלוגתא ברואין ואף בחטאת ועולה בין בבלול בין בכוסות קיימי וקתני לר"א התחתונים עלו לו וגבי עולה ובכור נמי מכשיר במתני' אלמא יש בילה:

    ומשני רבי יהודה אליבא דר"א דמוקי פלוגתא בבעלת מום דאין כשר לר"א אלא א' ומתני' בין בבלול בין בכוסות ומוקי לה רב אשי לענין בלול כגון דרובא כשר וקיהיב במזבח שיעור בעלת מום ועוד אבל לרבנן דפליגי עליה דר' יהודה ומוקמי' פלוגתא אף בהיכא דשניהם כשרין ומכשר להו לתרווייהו בכוסות פליגי ר"א ורבנן ומש"ה מכשיר רבי אליעזר בתרוייהו דאי בבלול לא הוה מכשר אלא כדאוקימנא לעיל:

    לא שנוהך פלוגתא דחטאת ועולה דמתני' דלעיל דאמרי רבנן ישפך לאמה אלא בתחלת חטאת ועולה שנתערבו לפני מתן דמם בההיא פסלי רבנן דלית להו רואין ואסור לשנות את מקומן לתת את העולה למעלה מן החוט מפני הכשר חטאת:

    אבל סוף חטאתשנתערב בתחלת עולה שנתערבו (בו) שירי חטאת בתחילת עולה אין כאן מחלוקת ויתנה למטה מן החוט דמקום תחילת מתן עולה כשר לשירי חטאת ויזרקם לקיר המזבח ומאיליהן שותתין ליסוד ואין כאן שינוי מקום:

    צריכין איצטבאשישפכם על גבי היסוד ממש העשוי כאיצטבא ולא יזרקם לקיר הזקוף כמשפט עולה ובסוף חטאת ועולה נמי לרבנן ישפך לאמה ולקמן מותיב ליה מהא דתניא לעיל נתן למעלה ולא נמלך אלו ואלו מודים שיחזור ויתן למטה:

    עדיין היא מחלוקתאף בסוף חטאת ותחילת עולה דלאו חד מקום הוא ולר"א דאית ליה רואין כשר ולרבנן ישפך לאמה:

    קדש הםבבכור כתיב ומשמע ליה הם בהוייתן יהו שאם נתערבו בדמים אחרים לא אבדו את שמם ויקרבו ולרבנן מיתוקמא כגון שנתערב בתחתונים כמותו ולא בחטאת ומאי לאו דאיערב בסוף עולה שהוא שירים והולכין למקום שירי חטאת כדאמרן באיזהו מקומן (לעיל זבחים נא.) תן יסוד למזבח של עולה וקתני דתחילת בכור כשר בו לכתחלה שמקומו מקום תחילת עולה אלמא מקום תחילת עולה ותחלת בכור הוא מקום כשר לשפיכת שירים לכתחלה:

    לא תחילת עולה ובכורדשניהם מקום אחד להם וכיון דלרבנן יש בילה שניהם כשירין:

    ומאי קא משמע לןקרא הואיל ומקום אחד להן:

    דאין עולין מבטלין זה את זהואפילו אחד מרובה על חבירו לא בטל המועט:

    האי מולקח מדם הפר ומדם השעיר נפקא לןבמנחות בהקומץ רבה (מנחות דף כב.) שמערבין דם פר ודם השעיר יה"כ במתן דם קרנות המזבח הפנימי והדבר ידוע שדם הפר מרובה מדם השעיר מכאן לעולין שאין מבטלין זה את זה:

    איכא דנפקא ליה כו'ולקמן מפרש פלוגתא בשמעתא:

    והקריבו וזרקו מה ת"ל דם דםגבי עולה קאי בת"כ ושחט את בן הבקר והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם [וזרקו את הדם] והקריבו בני אהרן וזרקו אל המזבח היה לו לומר ואין צריך לכתוב דם דמה יש לו לקבל ולזרוק ע"י שחיטה אם לא דם מה ת"ל דם דם:

    ה"ג מנין אתה אומר נתערב דם עולה בדם עולה דם עולה בדם תמורה דם עולה בדם חולין שיקרבו ת"ל דם שיכול אין לי אלא אלו - יקרבו שאף אם נתערבו מחיים יקרבו מנין אפילו נתערב באשם כו':

    זבחים 81 עמוד א

    1וכי תימא ה"נ בנתערב באחת; אי הכי, אמר לו רבי יהושע: הרי הוא עובר על בל תוסיף הכא בל תוסיף מהיכא?

    2אלא אמר רבא: בבלול לא פליגי, כי פליגי בכוסות; לר"א אית ליה רואין, לרבנן לית להו רואין.

    3ובבלול לא פליגי?! והתניא, א"ר יהודה: לא נחלקו ר"א וחכמים על דם חטאת שנתערב בדם עולה שיקרב, ברובע ונרבע שלא יקרב. על מה נחלקו? על דם תמימה שנתערב בדם בעלת מום שר"א אומר: יקרב, בין בבלול בין בכוסות; וחכ"א לא יקרב.

    4רבי יהודה אליבא דר"א מתני בין בבלול בין בכוסות, ורבנן בכוסות פליגי.

    5אמר אביי: לא שנו אלא תחלת חטאת ועולה,׃

    6אבל סוף חטאת [ועולה] דברי הכל מקום עולה מקום שיריים. א"ל רב יוסף, הכי אמר רב יהודה: שירים צריכין איצטבא.

    7וכן אמר ר"ש לא שנו אלא תחלת חטאת ועולה, אבל סוף חטאת ועולה דברי הכל מקום עולה מקום שירים. א"ר יוחנן, ואיתימא רבי אלעזר: עדיין היא מחלוקת.

    8מתיב רב הונא בר יהודה: ״קדש הם״ שאם נתערב בדם קדשים אחרים, יקרבו. מאי, לאו סוף עולה ובכור וש"מ מקום עולה מקום שירים? לא; תחילת עולה ובכור.

    9ומאי קא משמע לן, דאין עולין מבטלים זה את זה? האי (ויקרא טז, יד) מולקח מדם הפר ומדם השעיר נפקא! תנאי היא; איכא דנפקא ליה מהכא, ואיכא דנפקא ליה מהכא.

    10מתיב רבא: (ויקרא א, ה) ״והקריבו בני אהרן את הדם וזרקו את הדם״ מה׃

    Tosafot

    הג"ה בל תוסיף מהיכאתימה לי הלא במתנה אחת של בכור אי אפשר שלא יוכלו לחלק לשתים ואם כן דילמא יהיב מיניה לשתי קרנות דאע"ג דאין בילה זהו שיכול להיות מזה הדם לבדו והוא הדין במתנה אחת יכול להיות בה מדם זה ומדם זה ואי ליכא שיעור נתינה לשתי קרנות דלא היה רישומו ניכר לשתים אם כן היאך הקרבן נאכל דילמא חלקו לשתי קרנות ולא הועיל כלום וי"ל דיש שיעור לשתי קרנות וכיון דאין בילה אין כאן רק ספק בל תוסיף ומשום ספק זה לא יניח קרבנו ואפילו כי הוה נמי דמים מעורבים יחד הוה ספק והכי פריך נהי דנתערב ארבע באחד לא תיקשי מאין בילה אכתי [תיקשי] קושיא אחריתי דלא מתרץ דבל תוסיף בודאי ליכא. ברו"ך. ואם תאמר איזה בל תוסיף יש וליהוי מתנה שניה בשביל שיריים של בכור ואי עביד עוד שיריים בשביל עולה אין כלום אלא יעשה שיריים בשביל עולה (שתי מתנות שהן ארבע ויש לומר מתנה ראשונה) של עולה נכרת משתי צדדין וזהו בל תוסיף דמתנה של בכור אינה רק מצד אחד אי נמי שיריים הוו באותו קרן של מתנה אחת (ארבע) מתנה שניה שבקרן שני הוי תוספת. הג"ה:

    תנאי היא איכא דנפקא לה מהכא ואיכא דנפקא לה מהכאתימה למה דוחק לומר תנאי היא דבהקומץ רבה (מנחות כב:) פריך ואימא עד דאיכא מין ומינו ועולין קשיא לימא קרא קדש הם איצטריך דאם אינו ענין למין ומינו ועולין תנהו לענין לעולין לחוד אפילו הוי שלא מינו ועוד קשה דהכא אליבא דר' יוחנן קיימא והתם קאמר רבי יוחנן לההיא דרשה דולקח מדם הפר וע"ק נימא דאיצטריך משום דס"ד שישפך לאמה כדי שלא יעבור על בל תוסיף ועל בל תגרע וע"ק דמאי שנא שנתערבו למטה בלמעלה דמודה ר' יהושע דישפך ואין משנים זה להכשיר זה ומתן אחת במתן ד' משנים ועובר על בל תגרע וכי תימא משום דמתן א' במתן ד' אי אמרת ישפך אין שייך לשלם תחתיהם כגון בכור ומעשר שנפסל אבל עולה וחטאת שנפסל דאפשר לשלם תחתיהם ישפך עולת נדבה מאי איכא למימר ומיהו י"ל דלא דמי דניתנים למעלה בניתנים למטה אין לו לפסול בידים דם עולה להכשיר דם חטאת אבל הכא שאינו פוסלו בידים אלא עומד במקומו שב ואל תעשה שאני ומיהו לר"א קשה דמשנה דחייב ליתן ב' מתנות לבד מתנה אחת ועובר משום בל תוסיף ובניתנין למעלה בלמטה לא מכשיר למעלה אלא ע"י רואין לשם מים ומיהו הא נמי חד טעמא הוא דמשום דאית ליה לשם מים הוא דלא עבר משום בל תוסיף ועוד כשעובר על בל תוסיף אינו משנה בדם לפסול אבל בניתנין למעלה ולמטה וניתנין בחוץ בניתנין בפנים כולהו משנה בדם לפסול:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    Babylonian Talmud · folio map

    Zevachim 81a

    Zevachim 81a. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 217 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    וכ"ת ה"נ בנתערב מתנה אחת מן הבכור בשיעור מתן ד' מתנות מן העולה ודקאמר ינתנו במתן ד' ינתנו חמשתן קאמר שיהו ניתנין ד' מתנות ודאי מן העולה ואתא רבי יהושע למימר יש בילה ודיו במתנה אחת על שניהן ולא יעבור על בל תוסיף דלית ליה רואין:

    הכא בל תוסיף מהיכא הרי אין כאן מן הבכור אלא כדי מתנה:

    אלא אמר רבא כל הנך שנויי דשנינן לא תשנין דודאי התחתונים עלו לו דקתני בין לשם שירים בין לתחילת עולה קאמר ומתני' דמתן ד' במתנה אחת בדאיכא טובא מכל חד קאמר ואפ"ה לא תשמע מינה לר"א יש בילה דתקשה לרב אשי דאיכא לשנויי הא מתני' דלעיל דעליונים ותחתונים ומתני' דמתן ד' במתן אחת לאו בבלול פליגי אלא בתערובת כוסות וקאמר ר"א בעליונים ותחתונים דיתן שניהם למעלה ולמטה ושניהם כשרין ורואה אני את דם (חטאת) למעלה כאילו הוא מים וכן בעולה ובכור נותן ד' מכל כוס וכוס ורואה אני את התוספת כאילו הוא מים (וכן בעולה ובכור) ורבנן לית להו רואין וישפך לאמה ואע"ג דהך פלוגתא בבלול נמי איכא לאיפלוגי בהכי ועוד פליגי נמי ביש בילה ואין בילה מיהו הך מתניתא דקתני והתחתונים עלו לו דמשמע יש בילה ומתני' נמי דקתני הרי הוא עובר על בל תוסיף דמשמע דבאיעריב טובא קאי ואפ"ה מכשר משמע דיש בילה וע"כ לאו בבלול קיימי דלעולם לר"א אין בילה דאי בבלול לא הוה מכשיר ר"א לא בבכור ולא בעולה דדלמא מהאי קא יהיב ומהאי לא קיהיב אלא א"כ נתערבו ד' באחת וכן בעולה ועולה אלא א"כ נתערבו ד' בד' ולא בחטאת ועולה אלא ברובא עליונים וקיהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד וחטאת לבדה תעלה לו ולרבנן ישפך לאמה דלית להו רואין:

    שיקריב דרבנן נמי אית להו רואין ומתני' לאו רבי יהודה היא:

    שר"א אומר יקריב ואפי' לא קרב אחד מהם דדריש מום בם לא ירצו לכם בעיניה הוא משמע הא ע"י תערובת ירצו בין בבלול כו' ומדר' יהודה נשמע לרבנן דפליגי עליה במתני' ומוקמי פלוגתא ברואין ואף בחטאת ועולה בין בבלול בין בכוסות קיימי וקתני לר"א התחתונים עלו לו וגבי עולה ובכור נמי מכשיר במתני' אלמא יש בילה:

    ומשני רבי יהודה אליבא דר"א דמוקי פלוגתא בבעלת מום דאין כשר לר"א אלא א' ומתני' בין בבלול בין בכוסות ומוקי לה רב אשי לענין בלול כגון דרובא כשר וקיהיב במזבח שיעור בעלת מום ועוד אבל לרבנן דפליגי עליה דר' יהודה ומוקמי' פלוגתא אף בהיכא דשניהם כשרין ומכשר להו לתרווייהו בכוסות פליגי ר"א ורבנן ומש"ה מכשיר רבי אליעזר בתרוייהו דאי בבלול לא הוה מכשר אלא כדאוקימנא לעיל:

    לא שנו הך פלוגתא דחטאת ועולה דמתני' דלעיל דאמרי רבנן ישפך לאמה אלא בתחלת חטאת ועולה שנתערבו לפני מתן דמם בההיא פסלי רבנן דלית להו רואין ואסור לשנות את מקומן לתת את העולה למעלה מן החוט מפני הכשר חטאת:

    אבל סוף חטאת שנתערב בתחלת עולה שנתערבו (בו) שירי חטאת בתחילת עולה אין כאן מחלוקת ויתנה למטה מן החוט דמקום תחילת מתן עולה כשר לשירי חטאת ויזרקם לקיר המזבח ומאיליהן שותתין ליסוד ואין כאן שינוי מקום:

    10 more comments on this page.

    Rashi on Zevachim 81a · Sefaria

    Tosafot

    הג"ה בל תוסיף מהיכא תימה לי הלא במתנה אחת של בכור אי אפשר שלא יוכלו לחלק לשתים ואם כן דילמא יהיב מיניה לשתי קרנות דאע"ג דאין בילה זהו שיכול להיות מזה הדם לבדו והוא הדין במתנה אחת יכול להיות בה מדם זה ומדם זה ואי ליכא שיעור נתינה לשתי קרנות דלא היה רישומו ניכר לשתים אם כן היאך הקרבן נאכל דילמא חלקו לשתי קרנות ולא הועיל כלום וי"ל דיש שיעור לשתי קרנות וכיון דאין בילה אין כאן רק ספק בל תוסיף ומשום ספק זה לא יניח קרבנו ואפילו כי הוה נמי דמים מעורבים יחד הוה ספק והכי פריך נהי דנתערב ארבע באחד לא תיקשי מאין בילה אכתי [תיקשי] קושיא אחריתי דלא מתרץ דבל תוסיף בודאי ליכא. ברו"ך. ואם תאמר איזה בל תוסיף יש וליהוי מתנה שניה בשביל שיריים של בכור ואי עביד עוד שיריים בשביל עולה אין כלום אלא יעשה שיריים בשביל עולה (שתי מתנות שהן ארבע ויש לומר מתנה ראשונה) של עולה נכרת משתי צדדין וזהו בל תוסיף דמתנה של בכור אינה רק מצד אחד אי נמי שיריים הוו באותו קרן של מתנה אחת (ארבע) מתנה שניה שבקרן שני הוי תוספת. הג"ה:

    תנאי היא איכא דנפקא לה מהכא ואיכא דנפקא לה מהכא תימה למה דוחק לומר תנאי היא דבהקומץ רבה (מנחות כב:) פריך ואימא עד דאיכא מין ומינו ועולין קשיא לימא קרא קדש הם איצטריך דאם אינו ענין למין ומינו ועולין תנהו לענין לעולין לחוד אפילו הוי שלא מינו ועוד קשה דהכא אליבא דר' יוחנן קיימא והתם קאמר רבי יוחנן לההיא דרשה דולקח מדם הפר וע"ק נימא דאיצטריך משום דס"ד שישפך לאמה כדי שלא יעבור על בל תוסיף ועל בל תגרע וע"ק דמאי שנא שנתערבו למטה בלמעלה דמודה ר' יהושע דישפך ואין משנים זה להכשיר זה ומתן אחת במתן ד' משנים ועובר על בל תגרע וכי תימא משום דמתן א' במתן ד' אי אמרת ישפך אין שייך לשלם תחתיהם כגון בכור ומעשר שנפסל אבל עולה וחטאת שנפסל דאפשר לשלם תחתיהם ישפך עולת נדבה מאי איכא למימר ומיהו י"ל דלא דמי דניתנים למעלה בניתנים למטה אין לו לפסול בידים דם עולה להכשיר דם חטאת אבל הכא שאינו פוסלו בידים אלא עומד במקומו שב ואל תעשה שאני ומיהו לר"א קשה דמשנה דחייב ליתן ב' מתנות לבד מתנה אחת ועובר משום בל תוסיף ובניתנין למעלה בלמטה לא מכשיר למעלה אלא ע"י רואין לשם מים ומיהו הא נמי חד טעמא הוא דמשום דאית ליה לשם מים הוא דלא עבר משום בל תוסיף ועוד כשעובר על בל תוסיף אינו משנה בדם לפסול אבל בניתנין למעלה ולמטה וניתנין בחוץ בניתנין בפנים כולהו משנה בדם לפסול:

    Tosafot on Zevachim 81a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Zevachim, daf 81, Amud Aleph, about 217 words in 10 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 10 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 121 words

      Opens “וכי תימא ה"נ בנתערב באחת; אי הכי,…”

      Named: רב באחת, רבי יהושע.

    2. Segment 217 words

      Opens “אלא אמר רבא: בבלול לא פליגי, כי…”

      Named: רבא.

    3. Segment 341 words

      Opens “ובבלול לא פליגי?! והתניא, א"ר יהודה: לא…”

      Named: רב בדם.

    4. Segment 412 words

      Opens “רבי יהודה אליבא דר"א מתני בין בבלול…”

      Named: רבי יהודה.

    5. Segment 58 words

      Opens “אמר אביי: לא שנו אלא תחלת חטאת…”

      Named: אביי.

    6. Segment 620 words

      Opens “אבל סוף חטאת [ועולה] דברי הכל מקום…”

      Named: רב יוסף, רב יהודה.

    7. Segment 727 words

      Opens “וכן אמר ר"ש לא שנו אלא תחלת…”

      Named: רבי אלעזר.

    8. Segment 827 words

      Opens “מתיב רב הונא בר יהודה: ״קדש הם״…”

      Named: רב הונא בר יהודה, רב בדם.

    9. Segment 930 words

      Opens “ומאי קא משמע לן, דאין עולין מבטלים…”

    10. Segment 1014 words

      Opens “מתיב רבא: (ויקרא א, ה) ״והקריבו בני…”

      Named: רבא.

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Zevachim 81a · Segment 7 — “וכן אמר ר"ש לא שנו אלא תחלת חטאת ועולה,…

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Zevachim 81a · Segment 6 — “…מקום שיריים. א"ל רב יוסף, הכי אמר רב יהודה:…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Zevachim 81a · Segment 5 — “אמר אביי: לא שנו אלא תחלת חטאת ועולה,

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Zevachim 81a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026