Talmud Builders

    Zevachim 41a

    Back to index

    English translation — Zevachim 41a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1that the actions of sprinkling the blood in one offering are equated with the actions of the blood in the other offering? The blood of the goat of Yom Kippur is sprinkled even inside the Holy of Holies, which is not so concerning the blood of the bull. Nevertheless, with regard to the sprinkling in the Sanctuary, which is common to both, their actions are performed in the same manner, with the blood being sprinkled with a finger on the Curtain and on the corners of the altar.

    2And by means of this a fortiori inference the case of the bull of Yom Kippur is derived from the case of the bull of an unwitting sin of the anointed priest, with regard to the halakhot summarized by the words et , in the blood, and immersion, as they are both bulls. And likewise, the case of the goat of Yom Kippur is derived from the case of the goats for an unwitting communal sin of idol worship, with regard to the halakhot of et , in the blood, and immersion, via this a fortiori inference, as they are both goats.

    3The Gemara asks: How can the halakhot of the goat of Yom Kippur be derived from the goats for an unwitting communal sin of idol worship? But does a matter derived by juxtaposition, i.e., a halakha that is not written explicitly in the Torah but that is learned by means of a comparison, again teach by a fortiori inference? There is a principle that a halakha derived by juxtaposition with regard to consecrated matters cannot subsequently teach another halakha via an a fortiori inference. The halakhot alluded to by the words et , in the blood, and immersion, are not explicitly stated with regard to the goats of an unwitting communal sin of idol worship. Rather, they are derived from the comparison found in the verse: “And he shall do…as he did” (Leviticus 4:20), which alludes to the goats for an unwitting communal sin of idol worship and the bull for an unwitting sin of the anointed priest. Rav Pappa said: The school of Rabbi Yishmael maintains that a matter derived by juxtaposition does again teach by a fortiori inference, even with regard to consecrated matters.

    4The Gemara continues to analyze the statement of Rabbi Yishmael in the baraita : “With the bull”; this is the bull for an unwitting communal sin. The Gemara asks: Why is it necessary to derive this case by way of an exposition? This verse itself is written in reference to the bull for an unwitting communal sin. Rav Pappa said: The derivation is necessary because Rabbi Yishmael wants the case of the bull for an unwitting communal sin to teach with regard to the burning on the altar of the sacrificial portions, including the diaphragm and the two kidneys, that this obligation applies also to the goats for an unwitting communal sin of idol worship, despite the fact that this requirement is not stated with regard to them.

    5Rav Pappa continues: And as the obligation to burn the diaphragm and the two kidneys on the altar is not written with regard to the bull for an unwitting communal sin itself, but rather it is derived by juxtaposition from the bull for an unwitting sin of the anointed priest, in which this requirement is explictly stated (see Leviticus 4:8–9), it was necessary to include the bull for an unwitting communal sin once again with the term “with the bull.”

    6The Gemara elaborates: This derivation is required in order that it should be as though this halakha of burning the diaphragm and the two kidneys was written with regard to the bull for an unwitting communal sin itself. And in this manner the derivation from this case, teaching the halakha in the case of the goats for an unwitting communal sin of idol worship, should not be a matter derived by juxtaposition that again teaches by juxtaposition, as such a derivation is not done with regard to consecrated matters.

    7§ The Gemara comments: It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rav Pappa: “And he shall do with the bull, as he did” (Leviticus 4:20); what is the meaning when the verse states: “With the bull”? It is clear that this verse is referring to the bull.

    8The baraita answers: Because it is stated with regard to the goats for an unwitting communal sin of idol worship: “And they have brought their offering, an offering made by fire to the Lord, and their sin offering before the Lord for their error” (Numbers 15:25), and this verse is interpreted as follows: “Their sin offering”; these are the goats for an unwitting communal sin of idol worship, alluded to in that passage. “Their error”; this is the bull for an unwitting communal sin, which is brought for an inadvertent transgression of the community. The juxtaposition of these offerings in the verse: “Their sin offering…for their error,” indicates that the Torah means to say: Their sin offering is for you like their error, i.e., all the portions consumed on the altar in the case of the bull for an unwitting communal sin are also burned on the altar in the case of the goats for an unwitting sin of idol worship.

    9The Gemara asks: With regard to the offering brought for their error, i.e., the bull for an unwitting communal sin, from where did you learn this halakha ? Was it not via juxtaposition from the bull for an unwitting sin of the anointed priest, as the diaphragm and the two kidneys are not explicitly mentioned with regard to the bull for an unwitting communal sin? But this is difficult, as does a matter derived via juxtaposition again teach via juxtaposition?

    10Therefore, the verse states: “And he shall do with the bull, as he did with the bull for a sin offering” (Leviticus 4:20). With regard to the first instance of “with the bull,” this is the bull for an unwitting communal sin. And with regard to the second instance of “with the bull,” this is the bull for an unwitting sin of the anointed priest. Due to this juxtaposition, it is as though the burning of the diaphragm and the two kidneys was explicitly written with regard to the bull for an unwitting communal sin, and therefore the halakha can be taught by juxtaposition with regard to the goats for an unwitting sin of idol worship, as stated by Rav Pappa.

    11The Gemara analyzes the previous baraita . The Master said above: “Their sin offering,” these are the goats for an unwitting communal sin of idol worship, which are juxtaposed in this verse to the bull for an unwitting communal sin. The Gemara asks: But let the tanna derive this from the earlier verse stated with regard to the bull for an unwitting communal sin, as the Master said in the baraita cited earlier (39b): “A sin offering” (Leviticus 4:20), this serves to include the goats for an unwitting communal sin of idol worship. Rav Pappa said: This derivation was necessary, as if there were only the juxtaposition from Leviticus 4:20, it would enter your mind to say: This matter applies only to the acts of sprinkling, which are written with regard to the bull for an unwitting communal sin itself.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    הושוו מעשים למעשים למאי דכתיב בהושפירש הכתוב בהזאות הכתובות בהן לא שינה את זו מזו אלו על הפרכת ואלו על הפרכת אלו על הקרנות ואלו על הקרנות אלו באצבע ואלו באצבע ואע"ג דלא כתיב ביה בשעיר את בדם וטבילה אין זה שינוי דאיכא למימר לא פירש את הכל דהא במה דפריש לא שני ואם זה נכנס לפנים וזה לא נכנס לפנים וזה טעון שמנה הזאות וזה טעון שבע מיהו למאי דכתיב בהו לא שינה אם ריבה עבודות בזה יותר מזה מכל מקום מעשה עבודות שהצריך לשניהם לא שינה:

    ה"ג ואתא ליה פר יוה"כ לאת בדם וטבילה מפר משיחבהאי ק"ו כדאמרן:

    ואתי ליה שעיר יוה"כ נמילאת בדם וטבילה משעירי עבודת כוכבים בק"ו מה במקום שלא הושווה קרבן לקרבן דפר העלם ושעיר של יוה"כ הושוו מעשים המפורשים בשניהם שלא שינה בפי' עבודות השוות בהם כגון הזאות דהיכל מקום שהושווה קרבן לקרבן כגון שעיר יוה"כ ושעירי עבודת כוכבים אינו דין שיושוו מעשים למעשים וילמד סתום מן המפורש שעיר של יוה"כ משעירי עבודת כוכבים:

    וכי דבר הלמד בהיקשכגון שעירי עבודת כוכבים לא למדנו בהן את בדם וטבילה אלא בהיקשא שהוקשו לפר כהן משיח וחוזרין ומלמדין את בדם וטבילה על שעיר יוה"כ כדאמר בק"ו:

    אמר רב פפאהאי לפר דמוקי רבי ישמעאל בפר העלם משום דלקמן בעינן אגמורי פר העלם ביותרת הכבד ושתי הכליות לשעירי עבודת כוכבים בהיקשא דחטאתם על שגגתם ופר העלם דבר בגופיה לא כתיב יותרת ושתי כליות אלא ואת כל חלבו יקריב ממנו ובהיקשא (להאי קרא) גמר להו מפר כהן משיח דכתיבי ביה להכי איצטריך לפר יתירה לפר העלם לכפול בהיקשא שנייה דהא בלאו הכי איתקש דהאי קרא ביה קאי וכתיב כאשר עשה לפר זה פר כהן משיח וחזר וכפל ועשה לפר זה פר העלם לכפול בהיקשו ללמד ממנו יותרת דליהוי האי היקש שני במקום כתיבה בגופו דלא ניהוי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקשא דקיימא לן לקמן באיזהו מקומן (זבחים דף מט:) דאין למדין בקדשים למד בהיקשא מן הלמד בהיקש:

    והם הביאו את קרבנם וגו'בפרשת קרבנות עבודת כוכבים כתיב בשלח לך ומקרא יתירא הוא לדרשא דמה לו לכתוב זאת ונסלח להם כי שגגה היא והם הביאו את קרבנם לכתוב ונסלח להם ונשתוק אלא משום דבעי לאקושי שעירי עבודת כוכבים דמשתעי ביה קרא לפר העלם להקטרת אימורים כדכתיב קרבנם אשה לה' היינו אימוריהם ואקיש חטאתם לשגגה:

    שגגתם זה פר העלםדכתיב ביה (ויקרא ד׳:י״ג) ואם כל עדת ישראל ישגו אמרה תורה חטאת דעבודת כוכבי' זו הרי היא כשאר שגגתם דשאר עבירות לענין אישים:

    חטאתם אלו שעירי עבודת כוכביםדעלייהו קאי:

    ושגגתם מהיכן למדהקטרת האישים שלה לא בהיקש מפר כהן משיח בתמיה והיאך חוזר ולמד בהיקש ת"ל ועשה לפר זה פר העלם חזר וכפל בהיקשן כדאמרן לעיל למיהוי כמאן דכתיב בגופו:

    דאמר מר החטאת אלו שעירי עבודת כוכביםלמה לי תו הך דחטאתם על שגגתם:

    תיפוק ליהיותרת הכבד לשעירי עבודת כוכבים:

    מקרא קמאדאקשינן לעיל לפר העלם:

    סד"א הני מילידאיתרבו שעירי עבודת כוכבים לדין פר העלם להזאות דכתיבן בגופיה בהדיא אבל ליותרת וכליות לא:

    זבחים 41 עמוד א

    1שהושוו מעשים למעשים?!

    2ואתא ליה פר יוה"כ (נמי) לאת בדם וטבילה מפר כהן משיח; ואתי ליה שעיר יוה"כ משעירי עבודת כוכבים מק"ו׃

    3וכי דבר הלמד בהיקש, חוזר ומלמד בק"ו אמר רב פפא: קסבר תנא דבי רבי ישמעאל: דבר הלמד בהיקש, חוזר ומלמד בק"ו׃

    4״לפר״ זה פר העלם דבר של צבור. הא בציבור גופיה כתיב״! אמר רב פפא: משום דבעי אגמורי פר העלם דבר של צבור ביותרת ושתי״ כליות, לשעירי עבודת כוכבים׃

    5ופר העלם דבר של צבור בגופיה לא כתיב״, בהיקשא אתי; איצטריך ״לפר״׃

    6למיהוי כמאן דכתיב ״ביה בגופיה״, ולא ליהוי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש.

    Baraita

    7תניא כוותיה דרב פפא: ״ועשה כאשר עשה״ מה ת"ל ״לפר״?

    8לפי שנאמר: ״(במדבר טו״, כה) ״והם הביאו את קרבנם אשה לה' וגו'״; ״חטאתם״ אלו שעירי עבודת כוכבים ״שגגתם״ זה פר העלם דבר של צבור, ״חטאתם על שגגתם״ אמרה תורה: חטאתם הרי היא לך כשגגתם;׃

    9שגגתם מהיכן למדת לא בהיקשא וכי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש?!

    10ת"ל ״לפר״ זה פר העלם דבר של צבור, ״לפר״ זה פר כהן משיח.

    11אמר מר: ״חטאתם״ אלו שעירי עבודת כוכבים תיפוק ליה מקרא קמא, דאמר מר: ״החטאת״ לרבות שעירי עבודת כוכבים אמר רב פפא: איצטריך; סלקא דעתך אמינא: הני מילי הזאות דכתיב״ן בגופיה״,׃

    Tosafot

    הושוו מעשים למעשים למאי דכתיב בהופי' בקונטרס מה שפירש הכתוב בהזאות הכתובות בהן לא שינה את זו מזו אלו [ואלו] על הפרכת ואלו [ואלו] על הקרנות ואלו [ואלו] באצבעות ואע"ג דלא כתיב בשעיר את בדם וטבילה אין זה שינוי דאיכא למימר לא פירש הכל דהא במאי דפריש לא שני ואם זה נכנס לפנים וזה לא נכנס וזה טעון שמונה הזאות וזה טעון שבע מיהו למאי דכתיב בהו לא שני ואם ריבה עבודות בזה יותר מבזה מ"מ מעשה עבודות שהצריך לשניהם לא שינה והגיה רבינו שמואל דכל זה לא יתכן דא"כ למה לנו ללמוד פר יוה"כ (הא) משעיר יוה"כ [הא] מההוא טעמא דנפיק שעיר ליפוק פר ותו מאי האי דאמרינן לקמן ואתא ליה שעיר יוה"כ מה צריך תו בהאי ק"ו הרי כבר למד מפר העלם וגם לא הוזכר בברייתא דלעיל שנצטרך ללומדו אלא הכי פירושו ומה במקום שלא הושוו קרבן לקרבן דהאי פר העלם והאי שעיר יוה"כ דשני מיני בהמות הן אפילו הכי הושוו מעשים למעשים לאת בדם וטבילה למאי דכתיב בהו כלומר אותן עבודות שכתובות בהן אע"פ שאינן שוות בחשבון דבשעיר יש לפני ולפנים ובהיכל אחת למעלה ושבע למטה מיהו לאת בדם וטבילה הושוו כדיליף לקמן שעיר יוה"כ משעירי עבודת כוכבים בק"ו מקום שהושוו קרבן לקרבן דהאי פר והאי פר כו' וקיימא לן באיזהו מקומן (לקמן זבחים דף נ:) דדבר הלמד בקל וחומר חוזר ומלמד בק"ו והיינו דמפרש לקמיה ואתא ליה שעיר יוה"כ משעירי עבודת כוכבים כלומר וכבר אתא ליה שעיר יוה"כ ויכול ללמד על פר יוה"כ כדאמרינן עד כאן לשונו:

    וקשיא היכי אתי שעיר יוה"כ משעירי עבודת כוכבים ופר העלם מה להנך שכן מכפרין על מצוה ידועה ועוד שכתוב בספרים מפר יוה"כ ושעירי עבודת כוכבים ועל זה קשה היכי אתי בק"ו ראשון פר יוה"כ משעיר יוה"כ לאת בדם וטבילה הלא שעיר יוה"כ גופיה לא קמה לו לאת בדם וטבילה בק"ו אחרון אלא מפר יוה"כ והוא גופיה מנא ליה ונראה לפרש ק"ו ראשון כמו רש"י ומה במקום שלא הושוו קרבן לקרבן פר העלם ושעיר יוה"כ הושוו מעשים למעשים למאי דכתיב בהו השתא לא קאמר דהושוו לאת בדם וטבילה דאכתי לא קמה לו בשעיר יוה"כ אלא הושוו ששניהם על הפרכת ועל מזבח הזהב מקום שהושוו קרבן לקרבן אינו דין שיושוו למאי דכתיב בהו אפילו לאת בדם וטבילה וכן הוי ק"ו דשעיר יוה"כ וצריך לדקדק אי שייך למימר דיו בהאי ק"ו דמה בפר העלם לא הוי את בדם וטבילה אלא בשבע הזאות אף פר יוה"כ כן אבל הזאה שמינית לא ולהאי פירושא אתי שפיר דרבי חולק על קל וחומר זה שאינו פשוט דתחילת דינו דפר העלם דבר ושעיר יוה"כ בק"ו ראשון דהושוו מעשים למעשים לא הוי מאת בדם וטבילה ולא תיקשי לרבי שעיר יוה"כ מנא ליה את בדם וטבילה כיון דלית ליה האי קל וחומר כיון דלרבי כתיב לפר [למידרש ביה] פר יוה"כ לאת בדם וטבילה א"כ אתיא ליה שעיר יוה"כ בק"ו גמור מפר יוה"כ ושעירי עבודת כוכבים דלא הושווה קרבן לקרבן והושוו מעשים למעשים לאת בדם וטבילה כל שכן שעירי (עבודת כוכבים ושעירי) יוה"כ ע"כ. ברו"ך:

    ואתא ליה שעיר של יוה"כ משעירי עבודת כוכבים מק"וואם תאמר רבי דלית ליה האי ק"ו מהיכא יליף ליה וכי תימא משום דאיתקש פר ושעיר של יוה"כ אהדדי דבקרא לא אשכחן הך היקשא ותו דא"כ לר' ישמעאל נמי תיפוק לי מהיקשא דהכא ותו מנא ליה הכא ובאיזהו מקומן (לקמן זבחים ד' נ.) לר' ישמעאל דדבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בקל וחומר אימא איפכא דדבר הלמד בקל וחומר חוזר ומלמד בהיקשא דפר של יום הכפורים דאתי בק"ו מפר כהן משיח חוזר ומלמד על שעיר בהיקש ובפרק איזהו מקומן (גם זה שם:) משמע דקודם יש לנו לומר דדבר הלמד בקל וחומר חוזר ומלמד בהיקש ממה שנאמר דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בקל וחומר שעיר של יום הכפורים משעירי עבודת כוכבים דלעיל דרשינן החטאת אלו שעירי עבודת כוכבים אבל שעיר של יום הכפורים לא אתיא מהחטאת כי היכי דלא מוקמי ליה בשעירי רגלים כדאמר לעיל:

    ואתא ליה פר של יום הכפורים לאת בדם וטבילה מפר העלם של צבור - בקונטרס גריס מפר כהן משיח כי היכי דלא ליהוי למד מלמד:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Gilyon HaShas

    גמ' איצטריך לפר למהוי כמאן דכתיבעי' יומא דף מד תוס' ד"ה אתיא כפרה:

    Babylonian Talmud · folio map

    Zevachim 41a

    Zevachim 41a. The full printed text of this folio side — 11 numbered segments, about 195 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    הושוו מעשים למעשים למאי דכתיב בהו שפירש הכתוב בהזאות הכתובות בהן לא שינה את זו מזו אלו על הפרכת ואלו על הפרכת אלו על הקרנות ואלו על הקרנות אלו באצבע ואלו באצבע ואע"ג דלא כתיב ביה בשעיר את בדם וטבילה אין זה שינוי דאיכא למימר לא פירש את הכל דהא במה דפריש לא שני ואם זה נכנס לפנים וזה לא נכנס לפנים וזה טעון שמנה הזאות וזה טעון שבע מיהו למאי דכתיב בהו לא שינה אם ריבה עבודות בזה יותר מזה מכל מקום מעשה עבודות שהצריך לשניהם לא שינה:

    ה"ג ואתא ליה פר יוה"כ לאת בדם וטבילה מפר משיח בהאי ק"ו כדאמרן:

    ואתי ליה שעיר יוה"כ נמי לאת בדם וטבילה משעירי עבודת כוכבים בק"ו מה במקום שלא הושווה קרבן לקרבן דפר העלם ושעיר של יוה"כ הושוו מעשים המפורשים בשניהם שלא שינה בפי' עבודות השוות בהם כגון הזאות דהיכל מקום שהושווה קרבן לקרבן כגון שעיר יוה"כ ושעירי עבודת כוכבים אינו דין שיושוו מעשים למעשים וילמד סתום מן המפורש שעיר של יוה"כ משעירי עבודת כוכבים:

    וכי דבר הלמד בהיקש כגון שעירי עבודת כוכבים לא למדנו בהן את בדם וטבילה אלא בהיקשא שהוקשו לפר כהן משיח וחוזרין ומלמדין את בדם וטבילה על שעיר יוה"כ כדאמר בק"ו:

    אמר רב פפא האי לפר דמוקי רבי ישמעאל בפר העלם משום דלקמן בעינן אגמורי פר העלם ביותרת הכבד ושתי הכליות לשעירי עבודת כוכבים בהיקשא דחטאתם על שגגתם ופר העלם דבר בגופיה לא כתיב יותרת ושתי כליות אלא ואת כל חלבו יקריב ממנו ובהיקשא (להאי קרא) גמר להו מפר כהן משיח דכתיבי ביה להכי איצטריך לפר יתירה לפר העלם לכפול בהיקשא שנייה דהא בלאו הכי איתקש דהאי קרא ביה קאי וכתיב כאשר עשה לפר זה פר כהן משיח וחזר וכפל ועשה לפר זה פר העלם לכפול בהיקשו ללמד ממנו יותרת דליהוי האי היקש שני במקום כתיבה בגופו דלא ניהוי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקשא דקיימא לן לקמן באיזהו מקומן (זבחים דף מט:) דאין למדין בקדשים למד בהיקשא מן הלמד בהיקש:

    והם הביאו את קרבנם וגו' בפרשת קרבנות עבודת כוכבים כתיב בשלח לך ומקרא יתירא הוא לדרשא דמה לו לכתוב זאת ונסלח להם כי שגגה היא והם הביאו את קרבנם לכתוב ונסלח להם ונשתוק אלא משום דבעי לאקושי שעירי עבודת כוכבים דמשתעי ביה קרא לפר העלם להקטרת אימורים כדכתיב קרבנם אשה לה' היינו אימוריהם ואקיש חטאתם לשגגה:

    שגגתם זה פר העלם דכתיב ביה (ויקרא ד׳:י״ג) ואם כל עדת ישראל ישגו אמרה תורה חטאת דעבודת כוכבי' זו הרי היא כשאר שגגתם דשאר עבירות לענין אישים:

    חטאתם אלו שעירי עבודת כוכבים דעלייהו קאי:

    5 more comments on this page.

    Rashi on Zevachim 41a · Sefaria

    Tosafot

    הושוו מעשים למעשים למאי דכתיב בהו פי' בקונטרס מה שפירש הכתוב בהזאות הכתובות בהן לא שינה את זו מזו אלו [ואלו] על הפרכת ואלו [ואלו] על הקרנות ואלו [ואלו] באצבעות ואע"ג דלא כתיב בשעיר את בדם וטבילה אין זה שינוי דאיכא למימר לא פירש הכל דהא במאי דפריש לא שני ואם זה נכנס לפנים וזה לא נכנס וזה טעון שמונה הזאות וזה טעון שבע מיהו למאי דכתיב בהו לא שני ואם ריבה עבודות בזה יותר מבזה מ"מ מעשה עבודות שהצריך לשניהם לא שינה והגיה רבינו שמואל דכל זה לא יתכן דא"כ למה לנו ללמוד פר יוה"כ (הא) משעיר יוה"כ [הא] מההוא טעמא דנפיק שעיר ליפוק פר ותו מאי האי דאמרינן לקמן ואתא ליה שעיר יוה"כ מה צריך תו בהאי ק"ו הרי כבר למד מפר העלם וגם לא הוזכר בברייתא דלעיל שנצטרך ללומדו אלא הכי פירושו ומה במקום שלא הושוו קרבן לקרבן דהאי פר העלם והאי שעיר יוה"כ דשני מיני בהמות הן אפילו הכי הושוו מעשים למעשים לאת בדם וטבילה למאי דכתיב בהו כלומר אותן עבודות שכתובות בהן אע"פ שאינן שוות בחשבון דבשעיר יש לפני ולפנים ובהיכל אחת למעלה ושבע למטה מיהו לאת בדם וטבילה הושוו כדיליף לקמן שעיר יוה"כ משעירי עבודת כוכבים בק"ו מקום שהושוו קרבן לקרבן דהאי פר והאי פר כו' וקיימא לן באיזהו מקומן (לקמן זבחים דף נ:) דדבר הלמד בקל וחומר חוזר ומלמד בק"ו והיינו דמפרש לקמיה ואתא ליה שעיר יוה"כ משעירי עבודת כוכבים כלומר וכבר אתא ליה שעיר יוה"כ ויכול ללמד על פר יוה"כ כדאמרינן עד כאן לשונו:

    וקשיא היכי אתי שעיר יוה"כ משעירי עבודת כוכבים ופר העלם מה להנך שכן מכפרין על מצוה ידועה ועוד שכתוב בספרים מפר יוה"כ ושעירי עבודת כוכבים ועל זה קשה היכי אתי בק"ו ראשון פר יוה"כ משעיר יוה"כ לאת בדם וטבילה הלא שעיר יוה"כ גופיה לא קמה לו לאת בדם וטבילה בק"ו אחרון אלא מפר יוה"כ והוא גופיה מנא ליה ונראה לפרש ק"ו ראשון כמו רש"י ומה במקום שלא הושוו קרבן לקרבן פר העלם ושעיר יוה"כ הושוו מעשים למעשים למאי דכתיב בהו השתא לא קאמר דהושוו לאת בדם וטבילה דאכתי לא קמה לו בשעיר יוה"כ אלא הושוו ששניהם על הפרכת ועל מזבח הזהב מקום שהושוו קרבן לקרבן אינו דין שיושוו למאי דכתיב בהו אפילו לאת בדם וטבילה וכן הוי ק"ו דשעיר יוה"כ וצריך לדקדק אי שייך למימר דיו בהאי ק"ו דמה בפר העלם לא הוי את בדם וטבילה אלא בשבע הזאות אף פר יוה"כ כן אבל הזאה שמינית לא ולהאי פירושא אתי שפיר דרבי חולק על קל וחומר זה שאינו פשוט דתחילת דינו דפר העלם דבר ושעיר יוה"כ בק"ו ראשון דהושוו מעשים למעשים לא הוי מאת בדם וטבילה ולא תיקשי לרבי שעיר יוה"כ מנא ליה את בדם וטבילה כיון דלית ליה האי קל וחומר כיון דלרבי כתיב לפר [למידרש ביה] פר יוה"כ לאת בדם וטבילה א"כ אתיא ליה שעיר יוה"כ בק"ו גמור מפר יוה"כ ושעירי עבודת כוכבים דלא הושווה קרבן לקרבן והושוו מעשים למעשים לאת בדם וטבילה כל שכן שעירי (עבודת כוכבים ושעירי) יוה"כ ע"כ. ברו"ך:

    ואתא ליה שעיר של יוה"כ משעירי עבודת כוכבים מק"ו ואם תאמר רבי דלית ליה האי ק"ו מהיכא יליף ליה וכי תימא משום דאיתקש פר ושעיר של יוה"כ אהדדי דבקרא לא אשכחן הך היקשא ותו דא"כ לר' ישמעאל נמי תיפוק לי מהיקשא דהכא ותו מנא ליה הכא ובאיזהו מקומן (לקמן זבחים ד' נ.) לר' ישמעאל דדבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בקל וחומר אימא איפכא דדבר הלמד בקל וחומר חוזר ומלמד בהיקשא דפר של יום הכפורים דאתי בק"ו מפר כהן משיח חוזר ומלמד על שעיר בהיקש ובפרק איזהו מקומן (גם זה שם:) משמע דקודם יש לנו לומר דדבר הלמד בקל וחומר חוזר ומלמד בהיקש ממה שנאמר דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בקל וחומר שעיר של יום הכפורים משעירי עבודת כוכבים דלעיל דרשינן החטאת אלו שעירי עבודת כוכבים אבל שעיר של יום הכפורים לא אתיא מהחטאת כי היכי דלא מוקמי ליה בשעירי רגלים כדאמר לעיל:

    ואתא ליה פר של יום הכפורים לאת בדם וטבילה מפר העלם של צבור - בקונטרס גריס מפר כהן משיח כי היכי דלא ליהוי למד מלמד:

    Tosafot on Zevachim 41a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' איצטריך לפר למהוי כמאן דכתיב עי' יומא דף מד תוס' ד"ה אתיא כפרה:

    Gilyon HaShas on Zevachim 41a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Zevachim, daf 41, Amud Aleph, about 195 words in 11 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 11 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 13 words

      Opens “שהושוו מעשים למעשים?!…”

    2. Segment 219 words

      Opens “ואתא ליה פר יוה"כ (נמי) לאת בדם…”

    3. Segment 321 words

      Opens “וכי דבר הלמד בהיקש, חוזר ומלמד בק"ו…”

      Named: רב פפא, רבי ישמעאל.

    4. Segment 428 words

      Opens “״לפר״ זה פר העלם דבר של צבור.…”

      Named: רב פפא.

    5. Segment 512 words

      Opens “ופר העלם דבר של צבור בגופיה לא…”

    6. Segment 613 words

      Opens “למיהוי כמאן דכתיב ביה בגופיה, ולא ליהוי…”

    7. Segment 710 words

      Opens “תניא כוותיה דרב פפא: ״ועשה כאשר עשה״…”

      Named: רב פפא.

    8. Segment 834 words

      Opens “לפי שנאמר: (במדבר טו, כה) ״והם הביאו…”

    9. Segment 912 words

      Opens “שגגתם מהיכן למדת לא בהיקשא וכי דבר…”

    10. Segment 1013 words

      Opens “ת"ל ״לפר״ זה פר העלם דבר של…”

    11. Segment 1130 words

      Opens “אמר מר: ״חטאתם״ אלו שעירי עבודת כוכבים…”

      Named: רב פפא.

    Sages named on this page

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Zevachim 41a · Segment 3 — “…קסבר תנא דבי רבי ישמעאל: דבר הלמד בהיקש, חוזר…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Zevachim 41a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026