Talmud Builders

    Zevachim 110b

    Back to index

    English translation — Zevachim 110b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1is liable. Rabbi Elazar says: So too, one who pours as a libation water consecrated for the libation of the festival of Sukkot , during the Festival, outside the courtyard, is liable. Rabbi Neḥemya says: For the remainder of the blood of an offering that was supposed to be poured at the base of the altar and that instead one sacrificed outside the courtyard, one is liable.

    2GEMARA: Rava says: Rabbi Elazar generally holds that one is liable for sacrificing outside only when he sacrifices a complete offering, but Rabbi Elazar concedes with regard to the sprinkling of the blood of an offering, that one is liable for sprinkling outside even part of the blood, e.g., one sprinkling instead of four. This is clearly the halakha with regard to offerings whose blood is sprinkled on the external altar, as a single sprinkling renders such an offering valid (see 36b), and it can be regarded as a complete offering. Rabbi Elazar concedes that this is the halakha even with regard to offerings whose blood is sprinkled on the inner altar, despite the fact that such offerings are valid only once all the sprinklings have been completed.

    3The fact that Rabbi Elazar concedes this point is apparent from that which is taught in a mishna ( Yoma 60a) with regard to the numerous sprinklings of blood performed in the Holy of Holies, upon the Curtain, and on the inner altar, as part of the Yom Kippur Temple service: If during the sprinklings the blood spills and it is necessary to bring the blood of a second animal in order to complete them, Rabbi Elazar and Rabbi Shimon say: From the place that the High Priest stopped sprinkling the blood of the first animal, there he begins to sprinkle the blood of the second animal; it is unnecessary to repeat any of the sprinklings that have already been performed. From this ruling it is apparent that each sprinkling is considered an independent and complete act of service, and one will be liable for even a single act of sprinkling done outside the Temple.

    4§ The mishna teaches: Rabbi Elazar says: So too, one who pours as a libation water consecrated for the libation of the festival of Sukkot , during the Festival, outside the courtyard, is liable. Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Menaḥem Yodfa’a: Rabbi Elazar said that halakha in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, his teacher, who says: The water libation on Sukkot is a mitzva by Torah law. As it is taught in a baraita that Rabbi Akiva says concerning the verse: “Beside the daily burnt offering, its meal offering, and its libations” (Numbers 29:31), the fact that the Torah makes reference to “libations” in the plural indicates that the verse is speaking of two types of libations. One is the water libation, which is unique to the festival of Sukkot ; and the other one is the wine libation, which always accompanies the daily offering. If the water libation was not a mitzva by Torah law, one would not be liable for pouring it as a libation outside the Temple courtyard.

    5Reish Lakish said to Rabbi Yoḥanan: If Rabbi Elazar derives the mitzva of the water libation through the derivation taught by Rabbi Akiva, according to which both the wine libation and water libation are derived from the same word, then he should hold that just as there, with regard to wine, one is liable only if he pours three log , so too here, with regard to water, one should be liable only if he pours three log . But in the mishna, Rabbi Elazar says simply: Water of the festival of Sukkot , which seems to include any amount. Furthermore, he should hold that just as with regard to pouring a libation of wine outside the Temple, one is liable for pouring a libation during the rest of the days of the year and not only on Sukkot , so too, with regard to pouring a libation of water, one should be liable for pouring a libation during the rest of the days of the year. But in the mishna Rabbi Elazar says that one is liable only if he pours the water libation during the Festival. It is apparent that Rabbi Elazar derived the mitzva of the water libation from a different source.

    6That which Rabbi Asi says escaped him, as Rabbi Asi says that Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Neḥunya, a man of the valley of Beit Ḥortan: The halakha of ten saplings, the practice of taking a willow in the Temple during Sukkot , and the obligation to perform the water libation during Sukkot , each of these is a halakha transmitted to Moses from Sinai. According to Rabbi Asi, the mitzva of the water libation is not derived from the same source as the wine libation, and it is possible that there will be differences in the halakhot that apply to them.

    7§ The Sages taught in a baraita : One who pours as a libation three log of water during the festival of Sukkot outside the courtyard is liable. Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, says: If he filled a service vessel with the three log in order to consecrate them for the sake of the Festival, he is liable.

    8The Gemara asks: What is the difference between these two opinions? Rav Naḥman bar Yitzḥak said: They disagree with regard to whether there is a precise measure of water that can be consecrated as a libation. The first tanna holds that even if one fills a service vessel with more than three log , the water is thereby consecrated. Therefore, if one then pours at least three log of that water outside the courtyard, he is liable. Rabbi Elazar holds that if one attempts to consecrate more than three log , the consecration of the water is ineffective. Therefore, if one then pours three log of that water as a libation outside the courtyard, he is not liable.

    9Rav Pappa said:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    חייבלרבנן דלא בעו כולו מתיר ורבי אלעזר נמי מודה בה כדאמרינן בגמרא:

    מי החגשנתמלאו לשם ניסוך המים בחג הסוכות:

    שירי הדםשל חטאות הטעונין שפיכה ליסוד שהקריב בחוץ חייב דקסבר שירים מעכבין הילכך מתקבלים בפנים וזריקה גמורה הן:

    גמ' מודה ר' אלעזר בדמיםואפי' בחטאות הפנימיות דהא בפנים אם נשפך הדם אחר שנתן מתנה אחת מהניא הך דיהבה ומביא פר אחר ומתחיל ממקום שפסק:

    דתנן כו'במסכת יומא בהוציאו לו (יומא דף ס.):

    יודפאהדמן יודפת:

    ניסוך המים דאורייתאהילכך בחוץ נמי מיחייב עלה:

    אמר ליה ריש לקישאי רבי אלעזר מההוא קרא יליף ובההוא קרא מים ויין איתקוש אלמא שלשת לוגין בעינן כנסכי יין של עולת התמיד:

    והא ר' אלעזר מי החג קאמרואפילו פחות משלשת לוגין דאיכא למאן דאמר סוכה (דף מח.) בלוג היה מנסך:

    בחג קאמרבלשון קושיא גרסינן ליה:

    אישתמיטתיהלמנחם יודפאה:

    הא דא"ר יוחנן כו'אלמא לכולי עלמא דאורייתא הוא הילכך איכא למ"ד בלוג גמירי לה או אין להם שיעור:

    [מאי בינייהו]במאי קמיפלגי ומאי קא אתי רבי אלעזר למימר:

    ביש שיעור למיםדקאמר תנא קמא המנסך שלשת לוגין חייב והוא הדין יותר משלשת לוגין דיש בכלל מאתים מנה ואף על גב דמלינהו בכלי גדול קדשינהו כלי דאין שיעור למי החג למעלה ואתא רבי אלעזר למימר והוא שמילאן לשם חג כדרך מילואן דהיינו שלשת לוגין ותו לא כדתנן (שם) צלוחית של זהב מחזקת שלשת לוגין ממלא מן השילוח אבל אי הוי טפי לא קדשינהו כלי דלא חזו ליה דיש שיעור למים ואין כלי שרת מקדשין אלא הראוי להם:

    זבחים 110 עמוד ב

    1חייב. ר"א אומר: אף המנסך מי החג בחג בחוץ חייב. רבי נחמיה אומר: שירי הדם שהקריבו בחוץ חייב.

    Gemara

    2אמר רבא: ומודה רבי אלעזר בדמים.

    3דתניא, רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים: ממקום שפסק הוא מתחיל.

    4רבי אלעזר אומר: אף המנסך מי החג [בחג] בחוץ. א"ר יוחנן משום רבי מנחם יודפאה: רבי אלעזר בשטת רבי עקיבא רבו אמרה, דאמר: ניסוך המים דאורייתא. דתניא, רבי עקיבא אומר: (במדבר כט, לא) ״ונסכיה״ בשני ניסוכים הכתוב מדבר, אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין.

    5אמר ליה ריש לקיש לר' יוחנן: אי מה להלן שלשת לוגין, אף כאן שלשת לוגין?! והא ר"א ״מי החג״ קאמר! אי מה להלן בשאר ימות השנה, אף כאן בשאר ימות השנה?! [ור"א] ״בחג״ קאמר!

    6אישתמיטתיה הא דאמר רבי אסי; דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן: עשר נטיעות, ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני.

    Baraita

    7תנו רבנן: המנסך שלשת לוגין מים בחג בחוץ חייב. ר"א (בר"ש) אומר: אם מלאן לשם חג חייב.

    8מאי בינייהו? אמר רב נחמן בר יצחק: ביש שיעור במים קמיפלגי.

    9רב פפא אמר:

    Tosafot

    ומודה רבי אלעזר בדמיםתימה מאי קמ"ל רבא מתניתין היא דהא תנן רבי אלעזר אומר אף המנסך כו' שמע מינה דמודה ברישא וי"ל דסלקא דעתך דרבי אלעזר קאי אהנהו דלעיל ולא אמקצת דמים ועוד י"ל דמתניתין איכא לאוקומי בדמים החיצונים דבמתנה אחת כיפר ואתא רבא לאשמועינן דאפילו בפנימיים דכל מתנות מעכבות אפ"ה מודה ר"א דחייב על מקצת בחוץ דתניא ר"א אומר ממקום שפסק הוא מתחיל ולעיל נמי בפרק בית שמאי (זבחים דף מב.) דאמר והאמר רבא מודה ר"א בדמים גבי חטאות פנימיות מייתי לה:

    אי מה להלן בשאר ימות השנה אף כאן בשאר ימות השנהתימה דהא רבי עקיבא מודה דאין ניסוך המים אלא בחג ויש ספרים דגרסי הסך נסך בשני ניסוכים וההוא קרא בתמיד כתיב וליתא דר' נתן גריס הכי בריש מסכת תענית (דף ג.) ואפילו לרבי נתן נמי לא מישתמיט תנא דלימא ניסוך המים כל השנה כולה ואמר רבינו תם דמצא בספרים ישנים אי מה להלן בשאר ימות החג לא דלרבי עקיבא לא רמזה אלא בששי ואמרינן במסכת תענית (שם) אלא הך דתנן ניסוך המים כל שבעה מני אי רבי עקיבא האמר בששי מזכיר תרי יומי הוו ורבי אלעזר בחג קאמר משמע כל ימות החג ונראה שפיר ליישב גרסת הספרים דאף על גב דאין ניסוך המים אלא בחג מכל מקום חייבין עליו בחוץ כל השנה כדאשכחן בשמעתין למאן דאמר קרבו נסכים במדבר דמחייב בלא כלי שרת אע"ג דאין מתקבל בפנים הואיל ובשעת היתר הבמות קריבים בלא קדושת כלי וכדאמרינן לעיל (זבחים דף קח:) במעלה על גבי הסלע דמשום דהויא הקטרה בבמת יחיד מחייב עליו בחוץ בשעת איסור הבמות ומיהו לא דמי דאין לך מחוסר זמן גדול מזה וכיון דהשתא לא חזו בפנים היכי מיחייב ואמרינן ביומא בריש פרק שני שעירי (יומא דף סב:) שלמים ששחטן בחוץ קודם שיפתחו דלתות ההיכל פטור מ"ט מחוסר פתיחה כמחוסר מעשה דמי וא"ת ומאי שנא נסכים בכלי חול מקבלת דם בכלי חול דאמר רבא לעיל דקבלה בכלי חול לרבי פטור ויש לומר דלא דמי לקבלה בכלי חול בפנים וזרק בחוץ אין לנו לחייב מחמת דכשר בבמה הואיל וכבר נפסל בפנים ולא דמי לנסכים שמקריבין בחוץ בכלי חול דלא נפסלו בפנים:

    אישתמיטתיה כו'פי' בקונטרס למנחם יודפאה ותימה דהא רבי יוחנן אמרן לתרוייהו ושמא לבתר הכי שמעה רבי יוחנן וי"ל דאישתמיטתיה לריש לקיש דאי הוה שמעה לא היה מקשה כלום דהוי מצי לפרושי בשיטת רבי עקיבא רבו אמרה דאמר ניסוך המים דאורייתא ולאו מטעמיה ולפי זה משמע דאיכא למאן דאמר ניסוך המים דרבנן וזהו תימה דאפילו למאן דאמר (מנחות דף קו.) חולין בעזרה לאו דאורייתא שתקנו חכמים לנסך חולין בעזרה שמא לפי שהוא אז זמן גשמים כדי שיזכרו לפני המקום להתברך במי גשמים וקצת משמע בריש לולב וערבה (סוכה דף מד.) דריש לקיש הוה ידע להא דר' יוחנן דעשר נטיעות ערבה וניסוך המים גבי הא דאמר ריש לקיש התם כהנים בעלי מומין היו נכנסים בין האולם ולמזבח כדי לצאת בערבה ושמא נהי דשמיע ליה ערבה ניסוך המים לא שמיע ליה ומיהו לא יתכן פי' זה לפי' הקונטרס במעילה פרק ולד חטאת (מעילה דף יג:) דתנן התם נתנן לצלוחית מועלין בהן אמר ריש לקיש אין מועלין אלא בשלשת לוגין ורבי יוחנן אמר מועלין בכולן ופריך למימרא דקסבר ריש לקיש יש שיעור למים והא תנן רבי אלעזר אומר אף המנסך מי החג בחוץ חייב ואמר רבי יוחנן משום ר' מנחם יודפאה רבי אלעזר בשיטת רבי עקיבא אמרה דדריש ונסכיה אחד נסכי יין ואחד נסכי מים ואמר ליה ריש לקיש אי מה יין שלשת לוגין אף מים נמי שלשת לוגין מכלל דקסבר ריש לקיש אין שיעור למים ומשני לטעמיה דמנחם יודפאה קאמר ופי' בקונטרס דריש לקיש דאמר יש שיעור למים היינו לטעמיה דמנחם דאמר רבי אלעזר בשיטת רבי עקיבא אבל איהו סבירא ליה כרבי יוחנן רביה דאין שיעור למים ומיהו לא יתכן אותו פי' דמעילה דלמה ליה למימר לטעמא דמנחם יודפאה הוה ליה למימר לטעמיה דרבי עקיבא ורבי אלעזר ור' נתן ונראה לפרש לטעמיה דמנחם יודפאה היינו מה שהקשה אי מה להלן שלשת לוגין דלרבי עקיבא יש שיעור ורבי אלעזר מי החג קאמר אלמא סבירא ליה אין שיעור ולא משום דסבירא ליה כרבי אלעזר דר"ל קסבר יש שיעור אלא לאפוקי ממנחם יודפאה קאתי דאמר רבי אלעזר בשיטת רבי עקיבא:

    ביש שיעור במים קא מיפלגיפירש בקונטרס דקאמר תנא קמא המנסך שלשת לוגין חייב והוא הדין יותר מג' לוגין דיש בכלל מאתים מנה ואע"ג דמלינהו בכלי גדול קדשינהו כלי דאין שיעור למי החג למעלה ואתא רבי אלעזר למימר והוא שמלאן לשם חג כדרך מילואן דהיינו שלשת לוגין ותו לא כדתנן צלוחית של זהב מחזקת שלשת לוגין ממלא מן השילוח אבל אי הוו טפי לא קדשינהו כלי דלא חזו ליה דיש שיעור למי החג ואין כלי שרת מקדשין אלא הראויין להן עד כאן לשונו וקשה דהא רבי אלעזר מי החג קאמר לעיל דאין שיעור למים כלל לא למעלה ולא למטה כדמוכחא נמי ההיא דמעילה (שם) ומפרש הר' חיים איפכא דתנא קמא סבר יש שיעור דנקט שלשת לוגין לא פחות ולא יותר ואתא רבי אלעזר למימר והוא שמלאן לשם חג דקבעינהו מנא דרבי אלעזר לטעמיה דאמר לעיל קביעותא דמנא מילתא הוא אבל לא קבעינהו מנא חייב בפחות משלשת לוגין דאין שיעור למים ור' אלעזר לטעמיה דאמר במתני' מי החג:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    Babylonian Talmud · folio map

    Zevachim 110b

    Zevachim 110b. The full printed text of this folio side — 9 numbered segments, about 170 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    חייב לרבנן דלא בעו כולו מתיר ורבי אלעזר נמי מודה בה כדאמרינן בגמרא:

    מי החג שנתמלאו לשם ניסוך המים בחג הסוכות:

    שירי הדם של חטאות הטעונין שפיכה ליסוד שהקריב בחוץ חייב דקסבר שירים מעכבין הילכך מתקבלים בפנים וזריקה גמורה הן:

    גמ' מודה ר' אלעזר בדמים ואפי' בחטאות הפנימיות דהא בפנים אם נשפך הדם אחר שנתן מתנה אחת מהניא הך דיהבה ומביא פר אחר ומתחיל ממקום שפסק:

    דתנן כו' במסכת יומא בהוציאו לו (יומא דף ס.):

    יודפאה דמן יודפת:

    ניסוך המים דאורייתא הילכך בחוץ נמי מיחייב עלה:

    אמר ליה ריש לקיש אי רבי אלעזר מההוא קרא יליף ובההוא קרא מים ויין איתקוש אלמא שלשת לוגין בעינן כנסכי יין של עולת התמיד:

    6 more comments on this page.

    Rashi on Zevachim 110b · Sefaria

    Tosafot

    ומודה רבי אלעזר בדמים תימה מאי קמ"ל רבא מתניתין היא דהא תנן רבי אלעזר אומר אף המנסך כו' שמע מינה דמודה ברישא וי"ל דסלקא דעתך דרבי אלעזר קאי אהנהו דלעיל ולא אמקצת דמים ועוד י"ל דמתניתין איכא לאוקומי בדמים החיצונים דבמתנה אחת כיפר ואתא רבא לאשמועינן דאפילו בפנימיים דכל מתנות מעכבות אפ"ה מודה ר"א דחייב על מקצת בחוץ דתניא ר"א אומר ממקום שפסק הוא מתחיל ולעיל נמי בפרק בית שמאי (זבחים דף מב.) דאמר והאמר רבא מודה ר"א בדמים גבי חטאות פנימיות מייתי לה:

    אי מה להלן בשאר ימות השנה אף כאן בשאר ימות השנה תימה דהא רבי עקיבא מודה דאין ניסוך המים אלא בחג ויש ספרים דגרסי הסך נסך בשני ניסוכים וההוא קרא בתמיד כתיב וליתא דר' נתן גריס הכי בריש מסכת תענית (דף ג.) ואפילו לרבי נתן נמי לא מישתמיט תנא דלימא ניסוך המים כל השנה כולה ואמר רבינו תם דמצא בספרים ישנים אי מה להלן בשאר ימות החג לא דלרבי עקיבא לא רמזה אלא בששי ואמרינן במסכת תענית (שם) אלא הך דתנן ניסוך המים כל שבעה מני אי רבי עקיבא האמר בששי מזכיר תרי יומי הוו ורבי אלעזר בחג קאמר משמע כל ימות החג ונראה שפיר ליישב גרסת הספרים דאף על גב דאין ניסוך המים אלא בחג מכל מקום חייבין עליו בחוץ כל השנה כדאשכחן בשמעתין למאן דאמר קרבו נסכים במדבר דמחייב בלא כלי שרת אע"ג דאין מתקבל בפנים הואיל ובשעת היתר הבמות קריבים בלא קדושת כלי וכדאמרינן לעיל (זבחים דף קח:) במעלה על גבי הסלע דמשום דהויא הקטרה בבמת יחיד מחייב עליו בחוץ בשעת איסור הבמות ומיהו לא דמי דאין לך מחוסר זמן גדול מזה וכיון דהשתא לא חזו בפנים היכי מיחייב ואמרינן ביומא בריש פרק שני שעירי (יומא דף סב:) שלמים ששחטן בחוץ קודם שיפתחו דלתות ההיכל פטור מ"ט מחוסר פתיחה כמחוסר מעשה דמי וא"ת ומאי שנא נסכים בכלי חול מקבלת דם בכלי חול דאמר רבא לעיל דקבלה בכלי חול לרבי פטור ויש לומר דלא דמי לקבלה בכלי חול בפנים וזרק בחוץ אין לנו לחייב מחמת דכשר בבמה הואיל וכבר נפסל בפנים ולא דמי לנסכים שמקריבין בחוץ בכלי חול דלא נפסלו בפנים:

    אישתמיטתיה כו' פי' בקונטרס למנחם יודפאה ותימה דהא רבי יוחנן אמרן לתרוייהו ושמא לבתר הכי שמעה רבי יוחנן וי"ל דאישתמיטתיה לריש לקיש דאי הוה שמעה לא היה מקשה כלום דהוי מצי לפרושי בשיטת רבי עקיבא רבו אמרה דאמר ניסוך המים דאורייתא ולאו מטעמיה ולפי זה משמע דאיכא למאן דאמר ניסוך המים דרבנן וזהו תימה דאפילו למאן דאמר (מנחות דף קו.) חולין בעזרה לאו דאורייתא שתקנו חכמים לנסך חולין בעזרה שמא לפי שהוא אז זמן גשמים כדי שיזכרו לפני המקום להתברך במי גשמים וקצת משמע בריש לולב וערבה (סוכה דף מד.) דריש לקיש הוה ידע להא דר' יוחנן דעשר נטיעות ערבה וניסוך המים גבי הא דאמר ריש לקיש התם כהנים בעלי מומין היו נכנסים בין האולם ולמזבח כדי לצאת בערבה ושמא נהי דשמיע ליה ערבה ניסוך המים לא שמיע ליה ומיהו לא יתכן פי' זה לפי' הקונטרס במעילה פרק ולד חטאת (מעילה דף יג:) דתנן התם נתנן לצלוחית מועלין בהן אמר ריש לקיש אין מועלין אלא בשלשת לוגין ורבי יוחנן אמר מועלין בכולן ופריך למימרא דקסבר ריש לקיש יש שיעור למים והא תנן רבי אלעזר אומר אף המנסך מי החג בחוץ חייב ואמר רבי יוחנן משום ר' מנחם יודפאה רבי אלעזר בשיטת רבי עקיבא אמרה דדריש ונסכיה אחד נסכי יין ואחד נסכי מים ואמר ליה ריש לקיש אי מה יין שלשת לוגין אף מים נמי שלשת לוגין מכלל דקסבר ריש לקיש אין שיעור למים ומשני לטעמיה דמנחם יודפאה קאמר ופי' בקונטרס דריש לקיש דאמר יש שיעור למים היינו לטעמיה דמנחם דאמר רבי אלעזר בשיטת רבי עקיבא אבל איהו סבירא ליה כרבי יוחנן רביה דאין שיעור למים ומיהו לא יתכן אותו פי' דמעילה דלמה ליה למימר לטעמא דמנחם יודפאה הוה ליה למימר לטעמיה דרבי עקיבא ורבי אלעזר ור' נתן ונראה לפרש לטעמיה דמנחם יודפאה היינו מה שהקשה אי מה להלן שלשת לוגין דלרבי עקיבא יש שיעור ורבי אלעזר מי החג קאמר אלמא סבירא ליה אין שיעור ולא משום דסבירא ליה כרבי אלעזר דר"ל קסבר יש שיעור אלא לאפוקי ממנחם יודפאה קאתי דאמר רבי אלעזר בשיטת רבי עקיבא:

    ביש שיעור במים קא מיפלגי פירש בקונטרס דקאמר תנא קמא המנסך שלשת לוגין חייב והוא הדין יותר מג' לוגין דיש בכלל מאתים מנה ואע"ג דמלינהו בכלי גדול קדשינהו כלי דאין שיעור למי החג למעלה ואתא רבי אלעזר למימר והוא שמלאן לשם חג כדרך מילואן דהיינו שלשת לוגין ותו לא כדתנן צלוחית של זהב מחזקת שלשת לוגין ממלא מן השילוח אבל אי הוו טפי לא קדשינהו כלי דלא חזו ליה דיש שיעור למי החג ואין כלי שרת מקדשין אלא הראויין להן עד כאן לשונו וקשה דהא רבי אלעזר מי החג קאמר לעיל דאין שיעור למים כלל לא למעלה ולא למטה כדמוכחא נמי ההיא דמעילה (שם) ומפרש הר' חיים איפכא דתנא קמא סבר יש שיעור דנקט שלשת לוגין לא פחות ולא יותר ואתא רבי אלעזר למימר והוא שמלאן לשם חג דקבעינהו מנא דרבי אלעזר לטעמיה דאמר לעיל קביעותא דמנא מילתא הוא אבל לא קבעינהו מנא חייב בפחות משלשת לוגין דאין שיעור למים ור' אלעזר לטעמיה דאמר במתני' מי החג:

    Tosafot on Zevachim 110b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Zevachim, daf 110, Amud Bet, about 170 words in 9 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 9 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 118 words

      Opens “חייב. ר"א אומר: אף המנסך מי החג…”

      Named: רבי נחמיה.

    2. Segment 27 words

      Opens “גמ׳ אמר רבא: ומודה רבי אלעזר בדמים.…”

      Named: רבי אלעזר, רבא.

    3. Segment 310 words

      Opens “דתניא, רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים: ממקום…”

      Named: רבי אלעזר, רבי שמעון.

    4. Segment 444 words

      Opens “רבי אלעזר אומר: אף המנסך מי החג…”

      Named: רבי אלעזר, רבי מנחם, רבי עקיבא.

    5. Segment 534 words

      Opens “אמר ליה ריש לקיש לר' יוחנן: אי…”

    6. Segment 626 words

      Opens “אישתמיטתיה הא דאמר רבי אסי; דאמר רבי…”

      Named: רבי אסי, רבי יוחנן, רבי נחוניא, רבה.

    7. Segment 717 words

      Opens “תנו רבנן: המנסך שלשת לוגין מים בחג…”

    8. Segment 811 words

      Opens “מאי בינייהו? אמר רב נחמן בר יצחק:…”

      Named: רב נחמן בר יצחק.

    9. Segment 93 words

      Opens “רב פפא אמר:…”

      Named: רב פפא.

    Sages named on this page

    • Rabbi Akiva ben Yosef · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs

      Rabbi Akiva, one of the Ten Martyrs, exemplified unwavering devotion to God even under torture, reciting the Shema as he was flayed,…

      Source: Zevachim 110b · Segment 4 — “…רבי אלעזר בשטת רבי עקיבא רבו אמרה, דאמר: ניסוך…

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Zevachim 110b · Segment 4 — “רבי אלעזר אומר: אף המנסך מי החג [בחג] בחוץ.

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Zevachim 110b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026