מסכת ברכות דף ל״ד עמוד ב׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Berakhot 34b, Chapter 5 Ein Omdin
רש"י
כהן גדול בסוף כל ברכה - כל מה שהוא גדול ביותר צריך להכניע ולהשפיל עצמו:
אינו זוקף - עד שיגמור:
קם מלפני מזבח ה' מכרוע - רישיה דקרא ויהי ככלות שלמה להתפלל והדר קם מכרוע:
ארצה - לשון משתטח משמע:
דמצלו אצלויי - כשנופלין על פניהם אין פושטין ידיהם ורגליהם אלא מטין על צדיהן:
בתחלה - כורע:
חזינא לרב נחמן דכרע - תחלה וסוף:
בהודאה דהלל - הודו לה' כי טוב:
מתני' אם שגורה - אם סדורה תפלתי בפי במרוצה ואיני נכשל ותחנתי נובעת מלבי אל פי כל מה שאני חפץ להאריך בתחנונים:
שהוא מטורף - החולה לשון אחר [לשון] טורפין לו תפלתו בפניו כלומר התפלה שהתפללו עליו מטורפת וטרודה ממנו ואינה מקובלת:
גמ' אהייא - בהיכא ובאיזו מן הברכות הוי טעות בסימן רע:
באבות - שהוא תחלת התפלה רמז הוא שאין חפץ בה:
בורא ניב שפתים - כשהניב בריא באדם אז מובטח על השלום:
לא נתנבאו - הטובות והנחמות:
עין לא ראתה - לא נראית ולא נגלית לשום נביא:
רחוק - שהיה רחוק כל ימיו מן העבירה דהיינו צדיק מעיקרו:
חלצתו חמה - שלפתו ניטלה מגופו החמה הוא החולי הקודחו חלצתו לשון חלץ מהם:
לא חסרתם - שעה:
כעבד - בן בית נכנס ויוצא שלא ברשות:
כשר לפני המלך - שאינו רגיל לבא לפניו:
חלונות - שגורמין לו שיכוין לבו שהוא מסתכל כלפי שמים ולבו נכנע:
דמצלי בבקתא - בבקעה שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר:
הדרן עלך אין עומדין
1כהן גדול, בסוף כל ברכה וברכה. והמלך, תחלת כל ברכה וברכה וסוף כל ברכה וברכה.
2אמר רבי יצחק בר נחמני: לדידי מפרשא לי מיניה דריב"ל הדיוט, כמו שאמרנו. כהן גדול, תחלת כל ברכה וברכה. המלך כיון שכרע שוב אינו זוקף, שנאמר: ״(מלכים א ח״, נד) ״ויהי ככלות שלמה להתפלל וגו' קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו״.
ברייתא
3ת"ר קידה על אפים, שנאמר: ״(מלכים א א״, לא) ותקד בת שבע אפים ארץ כריעה על ברכים שנאמר: ״מכרוע על ברכיו השתחואה זו פשוט ידים ורגלים שנאמר״: (בראשית לז, י) הבא נבא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה׃
4אמר רב חייא בריה דרב הונא חזינא להו לאביי ורבא דמצלו אצלויי׃
5תני חדא הכורע בהודאה הרי זה משובח ותניא אידך הרי זה מגונה׃
6לא קשיא הא בתחלה הא לבסוף׃
7רבא כרע בהודאה תחלה וסוף אמרי ליה רבנן אמאי קא עביד מר הכי אמר להו חזינא לרב נחמן דכרע וחזינא ליה לרב ששת דקא עבד הכי׃
8והתניא הכורע בהודאה הרי זה מגונה׃
9ההיא בהודאה שבהלל׃
10והתניא הכורע בהודאה ובהודאה של הלל הרי זה מגונה׃
11כי תניא ההיא בהודאה דברכת המזון:
מתני׳ · משנה
12המתפלל וטעה סימן רע לו ואם שליח צבור הוא סימן רע לשולחיו מפני ששלוחו של אדם כמותו אמרו עליו על ר' חנינא בן דוסא שהיה מתפלל על החולים ואומר זה חי וזה מת אמרו לו מנין אתה יודע אמר להם אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקובל ואם לאו יודע אני שהוא מטורף:
גמ׳ · גמרא
13אהייא׃
14א"ר חייא אמר רב ספרא משום חד דבי רבי באבות׃
15איכא דמתני לה אברייתא המתפלל צריך שיכוין את לבו בכולן ואם אינו יכול לכוין בכולן יכוין את לבו באחת׃
16א"ר חייא אמר רב ספרא משום חד דבי רבי באבות׃
17אמרו עליו על רבי חנינא וכו': מנא הני מילי א"ר יהושע בן לוי דאמר קרא ״(ישעיהו נז״, יט) בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו׃
18א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם ולעושה פרקמטיא לת"ח ולמהנה ת"ח מנכסיו אבל תלמידי חכמים עצמן (ישעיהו סד, ג) עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו׃
19ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא עין לא ראתה אלהים זולתך׃
20ופליגא דשמואל דאמר שמואל אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד שנאמר ״(דברים טו״, יא) כי לא יחדל אביון מקרב הארץ׃
21וא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה אבל צדיקים גמורים עין לא ראתה אלהים זולתך׃
22ופליגא דר' אבהו דא"ר אבהו מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין שנאמר ״(ישעיהו נז״, יט) שלום שלום לרחוק ולקרוב לרחוק ברישא והדר לקרוב׃
23ורבי יוחנן אמר לך מאי רחוק שהיה רחוק מדבר עבירה מעיקרא ומאי קרוב שהיה קרוב לדבר עבירה ונתרחק ממנו השתא׃
24מאי עין לא ראתה אמר רבי יהושע בן לוי זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית רבי שמואל בר נחמני אמר זה עדן שלא שלטה בו עין כל בריה׃
25שמא תאמר אדם הראשון היכן היה בגן׃
26ושמא תאמר הוא גן הוא עדן תלמוד לומר (בראשית ב, י) ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן גן לחוד ועדן לחוד:
ברייתא
27ת"ר מעשה שחלה בנו של ר"ג שגר שני ת"ח אצל רבי חנינא בן דוסא לבקש עליו רחמים כיון שראה אותם עלה לעלייה ובקש עליו רחמים בירידתו אמר להם לכו שחלצתו חמה אמרו לו וכי נביא אתה אמר להן לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי אלא כך מקובלני אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקובל ואם לאו יודע אני שהוא מטורף ישבו וכתבו וכוונו אותה שעה וכשבאו אצל ר"ג אמר להן העבודה לא חסרתם ולא הותרתם אלא כך היה מעשה באותה שעה חלצתו חמה ושאל לנו מים לשתות׃
28ושוב מעשה ברבי חנינא בן דוסא שהלך ללמוד תורה אצל ר' יוחנן בן זכאי וחלה בנו של ריב"ז אמר לו חנינא בני בקש עליו רחמים ויחיה הניח ראשו בין ברכיו ובקש עליו רחמים וחיה אמר רבי יוחנן בן זכאי אלמלי הטיח בן זכאי את ראשו בין ברכיו כל היום כולו לא היו משגיחים עליו אמרה לו אשתו וכי חנינא גדול ממך אמר לה לאו אלא הוא דומה כעבד לפני המלך ואני דומה כשר לפני המלך:
29ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אל יתפלל אדם אלא בבית שיש שם חלונות שנאמר ״(דניאל ו״, יא) וכוין פתיחן ליה בעליתיה (לקבל) [נגד]׃
30ירושלם אמר רב כהנא חציף עלי מאן דמצלי בבקתא׃
31ואמר רב כהנא חציף עלי מאן דמפרש חטאיה שנאמר ״(תהלים לב״, א) אשרי נשוי פשע כסוי חטאה:
32הדרן עלך אין עומדין׃
תוספות
קידה על אפים - ומייתי קרא אע"ג דאשכחן נמי בענין אחר יש לומר דקים ליה מקבלה דקידה על אפים ומייתי קרא דמסייעו:
חזינא לאביי ורבא דמצלו אצלויי - פירוש שהיו מטין על צדיהן:
יכוין לבו באחת מהן - והא דאמרי' בסוף פרק ת"ה (ברכות ל ב) לעולם ימוד אדם דעתו אם יכול לכוין יתפלל ואם לאו אל יתפלל יש לפרש התם נמי באחת מהן:
חציף עלי מאן דמצלי בבקתא - וא"ת הכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה (בראשית כ״ד:ס״ג) י"ל דהתם מיירי בהר המוריה כדאמרי' בפסחים פרק האשה (פסחים פח א) לא כיצחק שקראו שדה וכו' א"נ בקתא דהכא מיירי בבקעה במקום שרגילין שם בני אדם לעבור והולכי דרכים:
כסוי חטאה - וטעמא לפי שאז מתבייש על חטאו אבל אם מפרש חטאיו דומה שאינו מתבייש עליו ואמרינן לעיל פרק קמא (ברכות ד' יב:) כל העושה דבר ומתבייש מוחלים לו מיד:
הדרן עלך אין עומדין
רישוי: CC-BY
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רב נסים גאון
אמר ר' חייא בריה דרב הונא חזינא לאביי ורבא דכי נפלי על אנפיהו מצלו אצלויי. איתא במס' מגילה בפ' הקורא את המגילה עומד יושב (דף כב) רב איקלע (לבית) [לבבל] בתענית צבור נפל כולי עלמא על אפייהו רב לא נפל מאי טעמא רצפה של אבנים היתה ומשום אבן משכית אית דאמר דמשום האי טעמא הוו אביי ורבא מצלו אצלויי. במס' ע"ז בגמ' דבני מערבא בפ' ר' ישמעאל (הלכה א) אמרו עליה אי אתה משתחוה אבל אתה משתחוה על אבני בית המקדש רב מפקד לדבי רב אחא ר' אמי מפקד לאנשי ביתיה כד תהוון נפקין לתעניתא לא תהוון רבעין כאורחכון ר' יונה רבע על סיטריה ר' אחא רבע על סיטריה:
אמר רב (ששת) [כהנא] חציף עלאי מאן דמפרש חטאיה שנא' (תהילים ל״ב:א׳) אשרי נשוי פשע כסוי חטאה. אית בפרק יום הכפורים (יומא דף פו) רב רמי כתיב אשרי נשוי פשע כסוי חטאה וכתיב (משלי כ״ח:י״ג) מכסה פשעיו לא יצליח לא קשיא כאן בחטא מפורסם כאן בחטא שאינו מפורסם רב זוטרא בר טוביה אמר לא קשיא כאן בעבירות שבין אדם לחבירו כאן בעבירות שבין אדם למקום:
מסכת ברכות דף ל״ד עמוד ב׳
מסכת ברכות דף ל״ד עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 32 קטעים ממוספרים, כ־727 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: ברכות דף ל״ד ע״ב
פתיחה בקורא