מסכת ברכות דף ס״א עמוד א׳

1הכל לטובה.

2ואמר רב הונא אמר רב משום ר' מאיר: לעולם יהיו דבריו של אדם מועטין לפני הקב"ה שנאמר: ״(קהלת ה א) אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים״:

3דרש רב: נחמן בר רב חסדא מאי דכתיב: ״(בראשית ב״, ז) וייצר ה' אלהים את האדם בשני יודי"ן שני יצרים ברא הקב"ה אחד יצר טוב ואחד יצר רע׃

4מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אלא מעתה בהמה דלא כתיב ״בה וייצר לית לה יצרא והא קא חזינן דמזקא ונשכא ובעטא אלא כדר״ש בן פזי דאמר ר' שמעון בן פזי אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי׃

5אי נמי כדר' ירמיה בן אלעזר דאמר ר' ירמיה בן אלעזר דו פרצופין ברא הקב"ה באדם הראשון שנאמר ״(תהלים קלט״, ה) אחור וקדם צרתני:

6(בראשית ב, כב) ויבן ה' אלהים את הצלע׃

7רב ושמואל חד אמר פרצוף וחד אמר זנב׃

8בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב ״אחור וקדם צרתני אלא למאן דאמר זנב מאי אחור וקדם צרתני כדרבי אמי דאמר ר' אמי אחור למעשה בראשית וקדם לפורענות״׃

9בשלמא אחור למעשה בראשית דלא אברי עד מעלי שבתא אלא וקדם לפורענות פורענות דמאי אילימא פורענות דנחש והתניא רבי אומר בגדולה מתחילין מן הגדול ובקללה מתחילין מן הקטן׃

10בגדולה מתחילין מן הגדול דכתיב ״(ויקרא י״, יב) וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים קחו וגו' בקללה מתחילין מן הקטן בתחלה נתקלל נחש ולבסוף נתקללה חוה ולבסוף נתקלל אדם׃

11אלא פורענות דמבול דכתיב ״(בראשית ז״, כג) וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם ועד בהמה ברישא אדם והדר בהמה׃

12בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב ״וייצר בשני יודי״ן אלא למאן דאמר זנב מאי וייצר׃

13כדר"ש בן פזי דאמר ר' שמעון בן פזי אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי׃

14בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב ״(בראשית ה״, ב) זכר ונקבה בראם אלא למאן דאמר זנב מאי זכר ונקבה בראם כדר' אבהו דרבי אבהו רמי כתיב ״זכר ונקבה בראם וכתיב (בראשית ט״, ו) כי בצלם אלהים עשה את האדם הא כיצד בתחלה עלה במחשבה לבראת ב' ולבסוף לא נברא אלא אחד׃

15בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב ״(בראשית ב״, כא) ויסגור בשר תחתנה אלא למאן דאמר זנב מאי ויסגור בשר תחתנה א"ר ירמיה ואיתימא רב זביד ואיתימא רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא למקום חתך׃

16בשלמא למ"ד זנב היינו דכתיב ״ויבן אלא למ״ד פרצוף מאי ויבן׃

17לכדר"ש בן מנסיא דדרש ר"ש בן מנסיא מאי דכתיב ״ויבן ה' את הצלע מלמד שקלעה הקב״ה לחוה והביאה לאדם הראשון שכן בכרכי הים קורין לקליעתא בנייתא׃

18דבר אחר ויבן אמר רב חסדא ואמרי לה במתניתא תנא מלמד שבנאה הקב"ה לחוה כבנין אוצר מה אוצר זה קצר מלמעלה ורחב מלמטה כדי לקבל את הפירות אף אשה קצרה מלמעלה ורחבה מלמטה כדי לקבל את הולד׃

19ויביאה אל האדם א"ר ירמיה בן אלעזר מלמד שנעשה הקב"ה שושבין לאדם הראשון מכאן למדה תורה דרך ארץ שיחזור גדול עם קטן בשושבינות ואל ירע לו׃

20ולמאן דאמר פרצוף הי מינייהו סגי ברישא אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא דגברא סגי ברישא דתניא לא יהלך אדם אחורי אשה בדרך ואפי' אשתו נזדמנה לו על הגשר יסלקנה לצדדין וכל העובר אחורי אשה בנהר אין לו חלק לעולם הבא׃

ברייתא

21תנו רבנן המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה אפילו יש בידו תורה ומעשים טובים כמשה רבינו לא ינקה מדינה של גיהנם שנאמר ״(משלי יא״, כא) יד ליד לא ינקה רע לא ינקה מדינה של גיהנם׃

22א"ר נחמן מנוח עם הארץ היה דכתיב ״(שופטים יג״, יא) וילך מנוח אחרי אשתו׃

23מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אלא מעתה גבי אלקנה דכתיב ״וילך אלקנה אחרי אשתו וגבי אלישע דכתיב (מלכים ב ד״, ל) ויקם וילך אחריה הכי נמי אחריה ממש אלא אחרי דבריה ואחרי עצתה הכא נמי אחרי דבריה ואחרי עצתה׃

24א"ר אשי ולמאי דקאמר רב נחמן מנוח עם הארץ היה אפי' בי רב נמי לא קרא שנאמר ״(בראשית כד״, סא) ותקם רבקה ונערותיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ולא לפני האיש׃

25א"ר יוחנן אחורי ארי ולא אחורי אשה אחורי אשה ולא אחורי עכו"ם אחורי עכו"ם ולא אחורי בהכ"נ בשעה שהצבור מתפללין׃

26ולא אמרן אלא דלא דרי מידי ואי דרי מידי לית לן בה ולא אמרן אלא דליכא פתחא אחרינא ואי איכא פתחא אחרינא לית לן בה ולא אמרן אלא דלא רכיב חמרא אבל רכיב חמרא לית לן בה ולא אמרן אלא דלא מנח תפילין אבל מנח תפילין לית לן בה:

27אמר רב יצר הרע דומה לזבוב ויושב בין שני מפתחי הלב שנא' (קהלת י, א) זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח ושמואל אמר כמין חטה הוא דומה שנאמר ״(בראשית ד״, ז) לפתח חטאת רובץ׃

ברייתא

28ת"ר שתי כליות יש בו באדם אחת יועצתו לטובה ואחת יועצתו לרעה ומסתברא דטובה לימינו ורעה לשמאלו דכתיב ״(קהלת י״, ב) לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו:

ברייתא

29תנו רבנן כליות יועצות לב מבין לשון מחתך פה גומר ושט מכניס ומוציא כל מיני מאכל, קנה מוציא קול,׃