מסכת ברכות דף נ״ב עמוד ב׳

1תוכו ואוגנו ואזנו וידיו טהורין. נטמא תוכו נטמא כולו.

2במאי קא מיפלגי?

3ב"ש סברי אסור להשתמש בכלי שנטמאו אחוריו במשקין, גזרה משום ניצוצות. וליכא למגזר שמא יטמאו המשקין שבידים בכוס.

4וב"ה סברי מותר להשתמש בכלי שנטמאו אחוריו במשקין, אמרי ניצוצות לא שכיחי, ואיכא למיחש שמא יטמאו משקין שבידים מחמת הכוס.

5ד"א תכף לנט"י סעודה.

6מאי ד"א ה"ק להו ב"ה לב"ש לדידכו דאמריתו אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאין דגזרינן משום ניצוצות, אפ"ה הא עדיפא, דתכף לנט"י סעודה.

7ב"ש אומרים מקנח וכו'.

ברייתא

8ת"ר בית שמאי אומרים: מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן. שאם אתה אומר על הכסת, גזרה שמא יטמאו משקין שבמפה מחמת הכסת, ויחזרו ויטמאו את הידים.

9ונטמייה כסת למפה! אין כלי מטמא כלי.

10ונטמייה כסת לגברא גופיה! אין כלי מטמא אדם.

11ובה"א על הכסת שאם אתה אומר על השלחן גזרה שמא יטמאו משקים שבמפה מחמת השלחן ויחזרו ויטמאו את האוכלין׃

12ולטמא שלחן לאוכלין שבתוכו הכא בשלחן שני עסקינן, ואין שני עושה שלישי בחולין אלא ע"י משקין׃

13במאי קמיפלגי ב"ש סברי אסור להשתמש בשלחן שני גזרה משום אוכלי תרומה׃

14וב"ה סברי מותר להשתמש בשלחן שני אוכלי תרומה זריזין הם׃

15ד"א אין נט"י לחולין מן התורה׃

16מאי ד"א הכי קאמרי להו ב"ה לב"ש וכי תימרו מ"ש גבי אוכלין דחיישינן ומ"ש גבי ידים דלא חיישינן אפילו הכי הא עדיפא דאין נט"י לחולין מן התורה מוטב שיטמאו ידים דלית להו עיקר מדאורייתא ואל יטמאו אוכלים דאית להו עיקר מדאורייתא:

17בש"א מכבדין וכו':

ברייתא

18ת"ר בש"א מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים שאם אתה אומר נוטלין לידים תחלה נמצא אתה מפסיד את האוכלין אבל נט"י לב"ש תחלה לא סבירא להו מ"ט משום פירורין׃

19ובה"א אם שמש תלמיד חכם הוא נוטל פירורין שיש בהן כזית ומניח פירורין שאין בהן כזית׃

20מסייע ליה לר' יוחנן דא"ר יוחנן פירורין שאין בהם כזית מותר לאבדן ביד׃

21במאי קמיפלגי ב"ה סברי אסור להשתמש בשמש ע"ה וב"ש סברי מותר להשתמש בשמש ע"ה׃

22א"ר יוסי בר חנינא א"ר הונא בכוליה פרקין הלכה כב"ה בר מהא דהלכה כב"ש ור' אושעיא מתני איפכא ובהא נמי הלכה כב"ה:

23בש"א נר ומזון וכו':

24רב הונא בר יהודה איקלע לבי רבא חזייה לרבא דבריך אבשמים ברישא א"ל מכדי ב"ש וב"ה אמאור לא פליגי דתניא בש"א נר ומזון בשמים והבדלה ובה"א נר ובשמים מזון והבדלה׃

25עני רבא בתריה זו דברי ר"מ אבל ר' יהודה אומר לא נחלקו ב"ש וב"ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שבש"א על המאור ואח"כ בשמים ובה"א בשמים ואח"כ מאור׃

26וא"ר יוחנן נהגו העם כב"ה אליבא דרבי יהודה:

27בש"א שברא כו':

28אמר רבא בברא כ"ע לא פליגי דברא משמע כי פליגי בבורא ב"ש סברי בורא דעתיד למברא וב"ה סברי בורא נמי דברא משמע׃

29מתיב רב יוסף (ישעיהו מה, ז) יוצר אור ובורא חשך (עמוס ד, יג) יוצר הרים ובורא רוח (ישעיהו מב, ה) בורא השמים ונוטיהם אלא א"ר יוסף בברא ובורא כ"ע לא פליגי דברא משמע כי פליגי במאור ומאורי דב"ש סברי חדא נהורא איכא בנורא וב"ה סברי טובא נהורי איכא בנורא תנ"ה אמרו להם ב"ה לב"ש הרבה מאורות יש באור:

30אין מברכין כו': בשלמא נר משום דלא שבת? אלא בשמים מ"ט לא׃

31אמר רב יהודה אמר רב הכא במסבת עובדי כוכבים עסקינן מפני שסתם מסבת עובדי כוכבים לע"ז היא׃

32הא מדקתני סיפא אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של ע"ז מכלל דרישא לאו בע"ז עסקינן׃

33א"ר חנינא מסורא מה טעם קאמר מה טעם אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של עכו"ם מפני שסתם מסבת עובדי כוכבים לע"ז׃

ברייתא

34ת"ר אור ששבת מברכין עליו ושלא שבת אין מברכין עליו (מאי שבת) ומאי לא שבת׃