מסכת ברכות דף כ״ה עמוד ב׳

1והכא בטופח על מנת להטפיח, איכא בינייהו.

2ירד לטבול, אם יכול לעלות כו': לימא תנא סתמא כר' אליעזר דאמר עד הנץ החמה?

3אפי' תימא ר' יהושע, ודלמא כותיקין. דא"ר יוחנן: ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה.

4ואם לאו יתכסה במים ויקרא. והרי לבו רואה את הערוה?

5א"ר אלעזר, ואי תימא ר' אחא בר אבא בר אחא משום רבינו: במים עכורין שנו, דדמו כארעא סמיכתא, שלא יראה לבו ערותו.

ברייתא

6ת"ר מים צלולין ישב בהן עד צוארו וקורא. וי"א עוכרן ברגלו.

7ות"ק והרי לבו רואה את הערוה! קסבר לבו רואה את הערוה מותר. והרי עקבו רואה את הערוה! קסבר עקבו רואה את הערוה מותר.

8אתמר: עקבו רואה את הערוה מותר, נוגע אביי אמר: אסור, ורבא אמר: מותר. רב זביד מתני לה להא שמעתא הכי. רב חיננא בריה דרב איקא מתני לה הכי: נוגע דברי הכל אסור, רואה אביי אמר: אסור, רבא אמר: מותר: לא נתנה תורה למלאכי השרת. והלכתא נוגע אסור, רואה מותר.

9אמר רבא: צואה בעששית, מותר לקרות ק"ש כנגדה. ערוה בעששית, אסור לקרות ק"ש כנגדה. צואה בעששית מותר לקרות ק"ש כנגדה דצואה בכסוי תליא מילתא, והא מיכסיא. ערוה בעששית אסור לקרות ק"ש כנגדה, (דברים כג, טו) ״ולא יראה בך ערות דבר״ אמר רחמנא. והא קמיתחזיא.

10אמר אביי: צואה כל שהוא. מבטלה ברוק אמר רבא: וברוק עבה אמר רבא: צואה בגומא מניח סנדלו עליה וקורא ק"ש בעא מר בריה דרבינא צואה דבוקה בסנדלו מאי תיקו׃

11אמר רב יהודה עכו"ם ערום אסור לקרות ק"ש כנגדו מאי איריא עכו"ם אפילו ישראל נמי ישראל פשיטא ליה דאסור אלא עכו"ם אצטריכא ליה מהו דתימא הואיל וכתיב ״בהו (יחזקאל כג״, כ) אשר בשר חמורים בשרם אימא כחמור בעלמא הוא קמ"ל דאינהו נמי איקרו ערוה דכתיב ״(בראשית ט״, כג) וערות אביהם לא ראו:

12ולא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים: וכמה מיא רמי ואזיל אלא ה"ק לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה כלל ומי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ויקרא׃

ברייתא

13ת"ר כמה יטיל לתוכן מים כל שהוא ר' זכאי אומר רביעית׃

14אמר רב נחמן מחלוקת לבסוף אבל בתחלה כל שהן׃

15ורב יוסף אמר מחלוקת לכתחלה אבל לבסוף דברי הכל רביעית אמר ליה רב יוסף לשמעיה אייתי לי רביעיתא דמיא כר' זכאי:

ברייתא

16ת"ר גרף של רעי ועביט של מי רגלים אסור לקרות ק"ש כנגדן ואף ע"פ שאין בהן כלום ומי רגלים עצמן עד שיטיל לתוכן מים וכמה יטיל לתוכן מים כל שהוא ר' זכאי אומר רביעית בין לפני המטה בין לאחר המטה רבן שמעון בן גמליאל אומר לאחר המטה קורא לפני המטה אינו קורא אבל מרחיק הוא ארבע אמות וקורא ר"ש בן אלעזר אומר אפי' בית מאה אמה לא יקרא עד שיוציאם או שיניחם תחת המטה׃

17איבעיא להו היכי קאמר אחר המטה קורא מיד לפני המטה מרחיק ארבע אמות וקורא או דלמא הכי קאמר לאחר המטה מרחיק ד' אמות וקורא לפני המטה אינו קורא כלל׃

18ת"ש דתניא ר"ש בן אלעזר אומר אחר המטה קורא מיד לפני המטה מרחיק ארבע אמות רבן שמעון בן גמליאל אומר אפי' בית מאה אמה לא יקרא עד שיוציאם או שיניחם תחת המטה׃

19בעיין איפשיטא לן מתנייתא קשיין אהדדי איפוך בתרייתא׃

20מה חזית דאפכת בתרייתא איפוך קמייתא׃

21מאן שמעת ליה דאמר כוליה בית כארבע אמות דמי ר"ש בן אלעזר היא׃

22אמר רב יוסף בעאי מיניה מרב הונא מטה פחות משלשה פשיטא לי דכלבוד דמי שלשה ארבעה חמשה ששה שבעה שמנה תשעה מהו א"ל לא ידענא עשרה ודאי לא מיבעי לי אמר אביי שפיר עבדת דלא איבעיא לך כל עשרה רשותא אחריתי היא׃

23אמר רבא הלכתא פחות משלשה כלבוד דמי עשרה רשותא אחריתי היא משלשה עד עשרה היינו דבעא מיניה רב יוסף מרב הונא ולא פשט ליה אמר רב הלכה כר"ש בן אלעזר וכן אמר באלי א"ר יעקב ברה דבת שמואל הלכה כרבי שמעון בן אלעזר ורבא אמר אין הלכה כר"ש בן אלעזר׃

24רב אחאי איעסק ליה לבריה בי רב יצחק בר שמואל בר מרתא עייליה לחופה ולא הוה מסתייעא מילתא אזל בתריה לעיוני חזא ספר תורה דמנחא אמר להו איכו השתא לא אתאי סכנתון לברי דתניא בית שיש בו ספר תורה או תפילין אסור לשמש בו את המטה עד שיוציאם או שיניחם כלי בתוך כלי׃

25אמר אביי לא שנו אלא בכלי שאינו כליין אבל בכלי שהוא כליין אפילו עשרה מאני כחד מאנא דמי אמר רבא גלימא׃