ובלבד שלא יראנו — החבר כשהוא לוקט מן הנטיעות:
אינה משנה — ואין זה ספק אלא ודאי:
ותיפוק ליה — דאי נמי ר' עקיבא דאמר לענין מעשר דלאו פירא נינהו לענין ערלה אסירי קפריסין דהוה ליה שומר:
בתלוש ליתיה — סופו שנופל הימנו כשמגיע להתבשל:
פיטמא של רמון — הפרח שבראשו כעין שיש לתפוחים ולספרגלין:
מצטרפת — לכביצה לטומאת אוכלין:
והנץ שלו — נץ ברמון כקפרס באביונות:
אין מצטרף — אע"ג דקי"ל בהעור והרוטב (ד' קיז:) שומרים מצטרפין לטומאה קלה דהיינו טומאת אוכלין הני מילי קליפת האגוז והרמון אבל הנץ שומר על גבי שומר הוא ואין מצטרף והכי אמרינן בהעור והרוטב (ד' קיט:):
חייבים בערלה — דרחמנא רבינהו מאת פריו הטפל לפריו והא נץ ליתיה שומר בתלוש שכשמתיבש נופל מעל הקליפה:
קפרס ליתיה בגמר פירא — כשמגיע סמוך לבשולו הוא נופל ממנו:
מתחלי — בתמרי כקפרס בצלף:
בכופרא — כשהתמרים קטנים קודם בשולם:
סבר לה כר' יוסי — דכופרא הוי פרי ואע"פ שלא נגמר לפיכך שומר שלו חשוב שומר:
סמדר אסור — ענבים כיון שנפל הפרח וכל גרגיר נראה לעצמו קרוי סמדר וקאמר ר' יוסי כיון שבא לכלל סמדר קרוי פרי ואסור משום ערלה:
ופליגי רבנן עליה — והלכה כרבים הלכך אביונות בעוד שהקפריסין בהן לאו פירי נינהו ולא מיקרו קפריסין שומר לפרי:
בשאר אילנות — חוץ מן הענבים:
אין קוצצין בשביעית — דרחמנא אמר לאכלה ולא להפסד:
משיוציאו — את הפרי:
משישרשרו — משיראו בהן כמין שרשרות של חרובין:
משיגרעו — שהענבים גסים כגרוע ולקמן מפרש לה:
משיניצו — משיגדל הנץ סביב:
הוא בוסר הוא גרוע — כל מקום שהזכירו בוסר הוא גרוע:
פול הלבן ס"ד — הא בענבים קיימינן:
מאן שמעת ליה דאמר — גבי ענבים בוסר הוא דהוי פרי אבל סמדר לא:
רבנן — הוא דפליגי עליה דר' יוסי במסכת ערלה וקאמרי בשאר אילנות דמשיוציאו הוי פרי הראוי:
ביטיתא — אביונות:
כס פלפלי — כל דבר שאדם אוכל שלא כדרכו מקרי כסיסה:
פטור — מכרת:
המלתא — ליטואר"יו בלעז:
שריא — אין בה לא משום בשול נכרים ולא משום געול נכרים:
הנדואי — כושיים:
חביץ קדרה — מין מאכל קפוי כמו חלב שחבצוהו בקיבה כך עושין מאכל קפוי בקדרה ולקמן מפרש לה קמחא ודובשא ומשחא וקרו ליה אברושד"י:
דייסא — של חטים כתושות במכתשת:
דייסא כעין חביץ קדרה — לקמן מפרש לה חטי דמתברי באשיתא ויהבו בהו דובשא ועביד להו בקדירה:
סמידא — סלת:
