בנהרדעא — לפי שיש שם צבור והשליח פוטרני:
פולמוסא — חיל:
דצלי והדר צלי — ולמה ליה ב' תפלות אלא אחת של שחרית ואחת של מוספין ש"מ לית ליה דראב"ע:
ודילמא מעיקרא לא כוון דעתיה — ותרווייהו דשחרית:
מאן גברא רבא דקמסהיד עליה — רבי יוחנן שהעיד על הדבר יפה דקדק שבשביל תפלת המוספין היתה:
משום רבינו — רב:
טעה ולא הזכיר במוספין — שהתפלל אתה חונן:
בצבור שנו — דאין מחזירין משום דשמע ליה מש"צ ואיכא מקצת הזכרה אבל ביחיד צריך לחזור ובה"ג מפרש לה בש"צ משום טירחא דצבורא אבל יחיד הדר:
כמה ישהה בין תפלה לתפלה — מי שיש עליו לחזור ולהתפלל או משום דטעה או משום מוספין כמה ישהה בין זו לזו:
שתתחונן — שתהא דעתו מיושבת לערוך דבריו בלשון תחנה:
שתתחולל — לשון חילוי והיא היא אלא בלישנא בעלמא פליגי:
בחדש מלא — כשהחדש שעבר מלא עושין ר"ח ב' ימים הלכך יכול לאומרה למחר דערבית של מחר ר"ח גמור יותר מן הראשון:
מכדי טעמא קאמר — שאין מקדשין את החדש בלילה:
הדרן עלך תפלת השחר
כובד ראש — הכנעה:
שוהין שעה אחת — במקום שבאו להתפלל:
גמ' אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך — מתוך יראה:
מציין נפשיה — מקשט עצמו בבגדיו:
עבדו את ה' ביראה — תפלה שהיא לנו במקום עבודה עשו אותה ביראה:
דהוה קא בדח טובא — יותר מדאי ונראה כפורק עול:
תפילין מנחנא — והם עדות שממשלת קוני ומשרתו עלי:
בכל עצב יהיה מותר — כשאדם מראה את עצמו עצב יהיה לו שכר:
