בוני התלמוד

    מסכת ברכות דף נ״ז עמוד ב׳

    פרק ט׳ - הרואה

    Also cited as: Berakhot 57b, Chapter 9 HaRoeh

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    השכים - העומד ממטתו ונפל לו פסוק בפיו:

    שיר השירים - כולו יראת שמים וחבת המקום בלב כל ישראל:

    רבי ישמעאל בן אלישע - מהרוגי מלכות היה והפשיטו עור קרקפתו בחייו:

    חוץ מן הפיל והקוף והקפוד - שמשונין במראיהן. קפוד חיה שדומה לקוף ויש לה זנב ארוך ושמה מרטינ"א:

    דמסרג - אוכף על גביו וי"א נתון באפסר:

    חוץ ממר - פשו"ר בלע"ז:

    פסל - דוליי"ר:

    דחזנהו בקתייהו - שראויין למלאכתן לחבל ולהשחית:

    פגי תמרה - שלא בשלו כל צרכן:

    בכנייהו - במחובר אבל בתלוש סימן הוא למכות כדפשר ליה בר הדיא לרבא קולפי בלעת:

    תכלת - ירוק הוא ומי שפניו ירוקים חולה הוא:

    קריא - יבנ"ץ:

    קפופא - צואיט"א בלע"ז ויש לה לסתות כלחיי אדם לפיכך הן מגונים:

    קורפראי - טלפ"א:

    גודגדניות - צירתי"ש:

    כפניות - מין תמרים רעים:

    שמש - חמה זורחת:

    קול - של מיני זמר או קול ערב של אשה:

    עטוש - אשטרנוד"ר:

    מהר צועה - מי שצריך להריק מעיו הרקת כלי נקראת צעיה שנאמר (ירמיהו מח) ושלחתי לו צועים וצעוהו וכליו יריקו במואב כתיב:

    ותחלימני והחייני - בחזקיה כתיב:

    תרדין - בלי"ץ:

    מי סיסין - בשול פוליאו"ל:

    והרת - וידלייר"א שהשליל בתוכה:

    יותרת הכבד - אייבר"ש של בהמה:

    ומברין - לשון בריאות:

    ותגלחת - אם מגלח:

    זוטרי - יפין:

    מסאנא וסנדלא - סימן יוצאי חוץ הוא שמוציא אחרים מן הבית:

    עפרא - סימן הוא שרמז להם קבורה:

    לב עובדיהם - על פושעי ישראל מתפלל:

    כבשן של אש - חפירה שהוסק בה כבשנם של חנניה מישאל ועזריה:

    מקום שנוטלין ממנו עפר - מקום יש בבבל שאין בהמה יוצאה משם אם אין נותנים עליה עפר מעפר המקום והוא סימן השמד ומקללותיה של בבל היא וביסוד מהר"ר יצחק ראיתי שנוטלים משם עפר לטיט לבניני המקום וסוף סוף אותו מקום אין בו ישוב ולא זרע ולא נטיעה:

    גוזר ומקיים - שגזר להשמידה וקיים:

    ברכות 57 עמוד ב

    1אמר רבי יוחנן: השכים ונפל פסוק לתוך פיו הרי זה נבואה קטנה. תנו רבנן, שלשה מלכים הם: הרואה דוד בחלום יצפה לחסידות. שלמה יצפה לחכמה. אחאב ידאג מן הפורענות.

    2ג' נביאים הם: הרואה ספר מלכים יצפה לגדולה. יחזקאל יצפה לחכמה. ישעיה יצפה לנחמה. ירמיה ידאג מן הפורענות.

    3שלשה כתובים גדולים הם: הרואה ספר תהלים יצפה לחסידות, משלי יצפה לחכמה, איוב ידאג מן הפורענות.

    4שלשה כתובים קטנים הם: הרואה שיר השירים בחלום יצפה לחסידות. קהלת יצפה לחכמה. קינות ידאג מן הפורענות. הרואה מגלת אסתר נס נעשה לו.

    5שלשה חכמים הם: הרואה רבי בחלום יצפה לחכמה. ראב"ע יצפה לעשירות. רבי ישמעאל בן אלישע ידאג מן הפורענות.

    6שלשה תלמידי חכמים הם: הרואה בן עזאי בחלום יצפה לחסידות. בן זומא יצפה לחכמה. אחר ידאג מן הפורענות.

    7כל מיני חיות יפות לחלום, חוץ מן הפיל והקוף והקפוד. והאמר מר, הרואה פיל בחלום פלא נעשה לו! לא קשיא, הא דמסרג, הא דלא מסרג.

    8כל מיני מתכת יפין לחלום, חוץ ממר, פסל, וקרדום. והני מילי דחזנהו בקתייהו. כל מיני פירות יפין לחלום, חוץ מפגי תמרה. כל מיני ירקות יפין לחלום, חוץ מראשי לפתות. והאמר רב: לא איעתרי עד דחזאי ראשי לפתות! כי חזא בכנייהו חזא. כל מיני צבעונין יפין לחלום, חוץ מן התכלת. כל מיני עופות יפין לחלום, חוץ מן קריא וקפופא וקורפראי.

    9[הגו"ף, הגו"ף, מעי"ן, משיבי"ן, ומרחיבי"ן, סימן].

    10ג' נכנסין לגוף, ואין הגוף נהנה מהן: גודגדניות, וכפניות, ופגי תמרה. שלשה אין נכנסין לגוף, והגוף נהנה מהן, אלו הן: רחיצה, וסיכה, ותשמיש. שלשה מעין העולם הבא, אלו הן: שבת, שמש, ותשמיש.

    11תשמיש דמאי? אילימא תשמיש המטה הא מכחש כחיש! אלא תשמיש נקבים.

    12שלשה משיבין דעתו של אדם, אלו הן: קול, ומראה, וריח. שלשה מרחיבין דעתו של אדם, אלו הן: דירה נאה, ואשה נאה, וכלים נאים.

    13[חמש"ה ושש"ה ועשר"ה סימן]: חמשה אחד מששים, אלו הן: אש, דבש, ושבת, ושינה, וחלום. אש אחד מששים לגיהנם. דבש אחד מששים למן. שבת אחד מששים לעולם הבא. שינה אחד מששים למיתה. חלום אחד מששים לנבואה.

    14ששה דברים סימן יפה לחולה, אלו הן: עטוש, זיעה, שלשול, קרי, ושינה, וחלום. עטוש דכתיב: ״(איוב מא״, י) ״עטישותיו תהל אור״. זיעה דכתיב: ״(בראשית ג״, יט) ״בזעת אפיך תאכל לחם״. שלשול דכתיב: ״(ישעיהו נא״, יד) ״מהר צועה להפתח ולא ימות לשחת״. קרי דכתיב: ״(ישעיהו נג״, י) ״יראה זרע יאריך ימים״. שינה דכתיב: ״(איוב ג״, יג) ״ישנתי אז ינוח לי״. חלום דכתיב: ״(ישעיהו לח״, טז) ותחלימני והחייני׃

    15ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתו רפואה, אלו הן: כרוב, ותרדין, וסיסין יבשין, וקיבה, והרת, ויותרת הכבד. וי"א אף דגים קטנים. ולא עוד, אלא שדגים קטנים מפרין ומברין כל גופו של אדם.

    16עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו, וחליו קשה, אלו הן: האוכל בשר שור, בשר שמן, בשר צלי, בשר צפרים, וביצה צלויה, ותגלחת, ושחלים, והחלב, והגבינה והמרחץ. וי"א אף אגוזים. וי"א אף קשואים.

    17תנא דבי ר' ישמעאל: למה נקרא שמן קשואים מפני שהן קשים לגוף כחרבות. איני, והכתיב: ״(בראשית כה״, כג) ״ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך״: אל תקרי ״גוים״ אלא ״גיים״, וא"ר יהודה אמר רב: אלו אנטונינוס ורבי, שלא פסק משלחנם לא צנון ולא חזרת ולא קשואין, לא בימות החמה ולא בימות הגשמים.

    18לא קשיא: הא ברברבי, הא בזוטרי.

    ברייתא

    19ת"ר מת בבית שלום בבית. אכל ושתה בבית סימן יפה לבית. נטל כלים מן הבית סימן רע לבית. תרגמא רב פפא במסאנא וסנדלא. כל דשקיל שכבא מעלי, בר ממסאנא וסנדלא. כל דיהיב שכבא מעלי, בר מעפרא וחרדלא.

    20מקום שנעקרה ממנו עבודת גלולים: תנו רבנן: הרואה מרקוליס, אומר: ״ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו״. מקום שנעקרה ממנו עבודת כוכבים אומר: ״ברוך שעקר עכו"ם מארצנו. וכשם שנעקרה ממקום זה כן תעקר מכל מקומות ישראל, והשב לב עובדיהם לעבדך״. ובח"ל אין צריך לומר ״והשב לב עובדיהם לעבדך״ מפני שרובה עובדי כוכבים רשב"א אומר: אף בחוץ לארץ צריך לומר כן, מפני שעתידים להתגייר, שנאמר: ״(צפניה ג״, ט) ״אז אהפוך אל עמים שפה ברורה״.

    21דרש רב המנונא: הרואה בבל הרשעה צריך לברך חמש ברכות. ראה בבל, אומר: ״ברוך שהחריב בבל הרשעה״. ראה ביתו של נבוכדנצר, אומר: ״ברוך שהחריב ביתו של נבוכדנצר הרשע״. ראה גוב של אריות או כבשן האש, אומר: ״ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה״. ראה מרקוליס, אומר: ״ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו״. ראה מקום שנוטלין ממנו עפר, אומר: ״ברוך אומר ועושה גוזר ומקיים״.

    22רבא כי הוה חזי חמרי דשקלי עפרא, טריף להו ידא על גבייהו, ואמר: רהוטו צדיקי למעבד רעותא דמרייכו. מר בריה דרבינא כי הוה מטי לבבל הוה שקיל עפרא בסודריה ושדי לברא, לקיים מה שנא' (ישעיהו יד, כג) ״וטאטאתיה במטאטא השמד״. אמר רב אשי: אנא, הא דרב המנונא לא שמיע לי, אלא מדעתאי בריכתינהו לכולהו.

    תוספות

    הרואה מרקוליס - בתוספתא תנן במקום מרקוליס דהכא עבודת כוכבים וא"כ לאו דוקא מרקוליס אלא לפי שבמקומו של תנא היו עובדים לה ועתה אין אנו רגילים לברך לפי שאנו רואים אותה בכל יום וכל הנך הרואים אמרו לעיל דהוי משלשים יום לשלשים יום:

    הרואה מרקוליס - פירש ר"י לא ידענא אמאי נקט מרקוליס יותר משאר עבודת כוכבים. ונראה לי דא"צ לברך רק במקום שבונים עכו"ם או שהועמדה שם מחדש ולכך נקט מרקוליס שרוגמין בה אבנים בכל יום והוי כמגדל עכו"ם אבל לא על עכו"ם קבועה שם מקודם ובירושלמי יש נעקרה עכו"ם ממקום אחד ונתנה למקום אחר במקום שנתנה אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו ובמקום שנעקרה אומר ברוך שעקר עכו"ם מן המקום הזה:

    רישוי: CC-BY

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רב נסים גאון

    הרואה ר' עקיבא בחלומו יצפה לחסידות - אית בפרק כל ישראל יש להן חלק (דף קי) שנא' אספו לי חסידי אלו ר' עקיבא וחבריו שמסרו נפשם לזביחה על דברי תורה ואמרי' (שם) אמר רבה בר בר חנה שבקה ר' עקיבא לחסידותיה: הרואה ר' אלעזר בן עזריה יצפה לחכמה לפי שנתמנה בישיבה והוא בן י"ח שנה והיה הוא כבר חכם מאד כמו שאתה מוצא (חגיגה דף ג) אמר ר' יהושע עליו אין דור יתום שר' אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו ואמרו בשבחו (גיטין דף סז) ר' אלעזר בן עזריה קופה של בשמים כלומר שהיה מאסף החכמות ומסדר אותם ושנינו (סוטה דף מט) משמת ראב"ע בטלה עטרת החכמים ואע"פ שר"ע הגיע למעלה יתירה וגדולה בחכמה שאפי' משה רבינו כשהראהו הקב"ה דורות העתידין כשראה את ר' עקיבא אמר לפני הקב"ה רבש"ע יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י כמפורש בפ' הקומץ את המנחה (מנחות ד' כט) מיהו לא התחיל ללמוד ולגרוס עד שהיה בן מ' שנה כמו שאמרו (בשלהי ספרי) ר' עקיבא למד תורה בן מ' שנה ושימש את החכמים מ' שנה ופרנס את ישראל מ' שנה ואפשר שחסידותו היתה יתירה על חכמתו ולפיכך הוא משובח בחסידות: ר' ישמעאל בן אלישע ידאג מן הפורענות מפני שבימיו היו ישראל עומדין בצרות וגזירות ומלחמות בסוף זמן בית שני וכבר נשבה בנערותו ופדאהו ר' יהושע בן חנניה כמפורש בפ' הניזקין (גיטין דף נח) מעשה בר' יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול של רומי אמרו לו תינוק אחד יש בבית הסוהר כו' אמרו לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה לא היו ימים מועטים עד שהורה הוראה בישראל ומנו ר' ישמעאל בן אלישע ואיתא בסוף גמ' דהוריות דבני מערבא ושימש בכהונה גדולה כדאמרי' בפ' מאימתי קורין (דף ז) תניא אמר ר' ישמעאל בן אלישע פעם אחת נכנסתי לבית קה"ק להקטיר קטורת לפני לפנים וקודם חרבן הבית נהרג עם רבן שמעון בן גמליאל דתניא במכילתא דר' ישמעאל כשנהרג ר' שמעון ור' ישמעאל אמר להן ר' עקיבא לתלמידיו התקינו עצמיכם לפורענות שאילו טובה עתידה לבא בדורנו בתחלה לא היו מקבלין אותה אלא רבן שמעון ור' ישמעאל ועכשיו גלוי לפני מי שאמר והיה העולם שפורענות גדולה עתידה לבוא בדורנו ונסתלקו אלו מבינותינו שנא' (ישעיהו נ״ז:א׳) הצדיק אבד וגו' ובפ' עגלה ערופה דמס' סוטה (דף מח) ובפ' דיני ממונות דתחלת סנהדרי' (דף יא) אמרי' ת"ר משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוה"ק מישראל אף הוא אומר בשעת מיתתו שמעון וישמעאל לחרבא ושאר עמא לביזא ועקן סגיאן עתידין למיתי על עמא עיקרה דהא בריי' בתוס' סוטה ובפ' העור והרוטב במסכת שחיטת חולין (דף קכג) אמרו אל תתמה שהרי קרקפלו של ר' (יהושע) [ישמעאל] מונח בראשי מלכים:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת ברכות דף נ״ז עמוד ב׳

    מסכת ברכות דף נ״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 22 קטעים ממוספרים, כ־726 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: ברכות דף נ״ז ע״ב

    פתיחה בקורא
    מקורות הפוכים - חכמים שמפנים לדף הזה

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026