מסכת ברכות דף נ״ג עמוד א׳

1אי נימא לא שבת מחמת מלאכה אפילו ממלאכה דהתירא, והתניא: אור של חיה ושל חולה מברכין עליו!

2אר"נ בר יצחק: מאי ״שבת״ ששבת מחמת מלאכת עבירה. תנ"ה עששית שהיתה דולקת והולכת כל היום כולו, למ"ש מברכין עליה.

ברייתא

3ת"ר נכרי שהדליק מישראל וישראל שהדליק מנכרי מברכין עליו, נכרי מנכרי אין מברכין עליו!

4מ"ש נכרי מנכרי דלא משום דלא שבת א"ה ישראל מנכרי נמי הא לא שבת׃

5וכי תימא הך איסורא אזל ליה והא אחרינא הוא ובידא דישראל קא מתילדא אלא הא דתניא המוציא שלהבת לר"ה חייב אמאי חייב מה שעקר לא הניח ומה שהניח לא עקר׃

6אלא לעולם דאיסורא נמי איתיה וכי קא מברך אתוספתא דהתירא קא מברך אי הכי נכרי מנכרי נמי׃

7אין ה"נ גזרה משום נכרי ראשון ועמוד ראשון:

ברייתא

8ת"ר היה מהלך חוץ לכרך וראה אור אם רוב נכרים אינו מברך אם רוב ישראל מברך׃

9הא גופא קשיא אמרת אם רוב נכרים אינו מברך הא מחצה על מחצה מברך והדר תני אם רוב ישראל מברך הא מחצה על מחצה אינו מברך׃

10בדין הוא דאפי' מחצה על מחצה נמי מברך ואיידי (דתנ') רישא רוב נכרים תנא סיפא רוב ישראל:

ברייתא

11ת"ר היה מהלך חוץ לכרך וראה תינוק ואבוקה בידו בודק אחריו אם ישראל הוא מברך אם נכרי הוא אינו מברך׃

12מאי איריא תינוק אפי' גדול נמי׃

13אמר רב יהודה אמר רב הכא בסמוך לשקיעת החמה עסקי' גדול מוכחא מילתא דודאי נכרי הוא תינוק אימר ישראל הוא אקרי ונקיט:

ברייתא

14ת"ר היה מהלך חוץ לכרך וראה אור אם עבה כפי הכבשן מברך עליו ואם לאו אינו מברך עליו׃

15תני חדא אור של כבשן מברכין עליו ותניא אידך אין מברכין עליו׃

16לא קשיא הא בתחלה הא לבסוף׃

17תני חדא אור של תנור ושל כירים מברכין עליו ותניא אידך אין מברכין עליו׃

18לא קשיא הא בתחלה הא לבסוף׃

19תני חדא אור של בית הכנסת ושל בית המדרש מברכין עליו ותניא אידך אין מברכין עליו׃

20ל"ק הא דאיכא אדם חשוב הא דליכא אדם חשוב׃

21ואי בעית אימא הא והא דאיכא אדם חשוב ולא קשיא הא דאיכא חזנא הא דליכא חזנא׃

22ואב"א הא והא דאיכא חזנא ולא קשיא הא דאיכא סהרא והא דליכא סהרא:

ברייתא

23ת"ר היו יושבין בבית המדרש והביאו אור לפניהם בש"א כל אחד ואחד מברך לעצמו ובה"א אחד מברך לכולן משום שנאמר ״(משלי יד״, כח) ברוב עם הדרת מלך׃

24בשלמא ב"ה מפרשי טעמא אלא בית שמאי מאי טעמא קסברי מפני בטול בית המדרש׃

ברייתא

25תניא נמי הכי של בית רבן גמליאל לא היו אומרים מרפא בבית המדרש מפני בטול בית המדרש:

26אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של מתים: מ"ט נר לכבוד הוא דעבידא בשמים לעבורי ריחא הוא דעבידי׃

27אמר רב יהודה אמר רב כל שמוציאין לפניו ביום ובלילה אין מברכין עליו וכל שאין מוציאין לפניו אלא בלילה מברכין עליו׃

28אמר רב הונא בשמים של בית הכסא ושמן העשוי להעביר את הזוהמא אין מברכין עליו׃

29למימרא דכל היכא דלאו לריחא עבידא לא מברכין עלויה מיתיבי הנכנס לחנותו של בשם והריח ריח אפילו ישב שם כל היום כלו אינו מברך אלא פעם אחד נכנס ויצא נכנס ויצא מברך על כל פעם ופעם והא הכא דלאו לריחא הוא דעבידא וקמברך׃

30אין לריחא נמי הוא דעבידא כי היכי דנירחו אינשי וניתו ונזבון מיניה׃

ברייתא

31תנו רבנן היה מהלך חוץ לכרך והריח ריח אם רוב עובדי כוכבים אינו מברך אם רוב ישראל מברך רבי יוסי אומר אפי' רוב ישראל נמי אינו מברך מפני שבנות ישראל מקטרות לכשפים׃

32אטו כולהו לכשפים מקטרן ה"ל מיעוטא לכשפים ומיעוטא נמי לגמר את הכלים אשתכח רובא דלאו לריחא עביד וכל רובא דלאו לריחא עביד לא מברך׃

33אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן המהלך בערבי שבתות בטבריא ובמוצאי שבתות בצפורי והריח ריח אינו מברך מפני שחזקתו אינו עשוי אלא לגמר בו את הכלים׃

ברייתא

34תנו רבנן היה מהלך בשוק של עכו"ם נתרצה להריח הרי זה חוטא.