בוני התלמוד

    מסכת ברכות דף כ״ב עמוד ב׳

    פרק ג׳ - מי שמתו

    Also cited as: Berakhot 22b, Chapter 3 Mi SheMeto

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    בקילעא - כניסת הבית חדר שלפני הטרקלין שקורין פורטיג"ו בלעז:

    אצטמיד - נתחזקו שבריו ונצמדו כלומר צורך לנו עוד בו:

    דאמר מר - גבי עשר תקנות בב"ק בפרק מרובה:

    וקא מיפלגי אמוראי - רב דימי ורבין:

    אמר רבא הלכתא וכו' - אפלוגתא דאמוראי הוא דפסק רבא דפליגי אליבא דרבנן מיהו השתא אנן כרבי יהודה בן בתירא נהגינן כדאמר רב נחמן לעיל ורב נחמן בר יצחק בתרא הוה:

    לעצמו - לעסוק בתורה לעצמו אבל ללמד לאחרים מ' סאה:

    ור"י אומר מ' סאה מ"מ - מ' סאה שאמרו בכל ענין שהן ולקמן מפרש לה:

    חד מהאי זוגא וחד מהאי זוגא - פליגי ארישא בפירושא דמילתא דת"ק:

    אסיפא - דר' יהודה:

    ל"ש אלא בקרקע - לא תימא מ"מ דר' יהודה לאכשורי בכלי אתא דאין כשר אלא מ' סאה בקרקע ולקמן בעי א"כ מאי מ"מ:

    אבל לאחרים מ' סאה - והכא נמי דלאפוקי אחרים ידי חובתן כלאחרים דמי:

    דנפול עילואי - לאו דוקא אלא טבלתי במ' סאה:

    לא האי ולא האי - לא הוצרכתי לא לזו ולא לזו שלא ראיתי קרי:

    טבל - ובירך רגיל היה לעשות כן דהו"ל ללמד אחרים ובשאר ימות השנה לא היה טובל אלא נותן עליו ט' קבין:

    ולית הלכתא כוותיה - דכי היכי דלעצמו בנתינה לאחרים נמי בנתינה אי נמי דקיי"ל כרבי יהודה בן בתירא:

    מתני' לא יפסיק - תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה ואומר כל הברכות בקוצר:

    במים הרעים - מים סרוחים:

    מי המשרה - ששורים שם הפשתן והקנבוס והם מסריחים:

    עד שיתן לתוכן מים - ובגמרא (ד' כה:) מפרש כמה מיא רמי ואזיל ומפרש לה בחסורי מחסרא והכי קתני לא יקרא אצל מי רגלים עד שיתן לתוכן מים:

    וכמה ירחיק מהם - ממי רגלים:

    גמ' מגמגם - במרוצה:

    יותר מג' פסוקים - כגון בבית הכנסת דאי אפשר לפחות כדתנן (מגילה פ"ג ד' כג:) הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים:

    והתניא לצדדין - א"צ להלך עד שתהא לאחוריו:

    דאפשר - לילך לפניו ילך לפניו עד שתהא לאחוריו:

    לא אפשר - כגון יש נהר לפניו מסתלק לצדדים:

    ברכות 22 עמוד ב

    1בקילעא דרב אושעיא, אתו ושאלו לרב אסי. אמר להו: לא שנו אלא לחולה המרגיל, אבל לחולה לאונסו פטור מכלום. א"ר יוסף: אצטמיד חצביה דרב נחמן.

    2מכדי כולהו אמוראי ותנאי בדעזרא קמיפלגי, ונחזי עזרא היכי תקן.

    3אמר אביי: עזרא תקן לבריא המרגיל מ' סאה, ובריא לאונסו ט' קבין. ואתו אמוראי ופליגי בחולה. מר סבר חולה המרגיל כבריא המרגיל וחולה לאונסו כבריא לאונסו. ומר סבר חולה המרגיל כבריא לאונסו, וחולה לאונסו פטור מכלום.

    4אמר רבא: נהי דתקן עזרא טבילה, נתינה מי תקן?! והאמר מר עזרא תקן טבילה לבעלי קריין. אלא אמר רבא: עזרא תקן טבילה לבריא המרגיל מ' סאה. ואתו רבנן והתקינו לבריא לאונסו ט' קבין. ואתו אמוראי וקא מיפלגי בחולה, מר סבר חולה המרגיל כבריא המרגיל, וחולה לאונסו כבריא לאונסו, ומר סבר לבריא המרגיל מ' סאה, וחולה המרגיל כבריא לאונסו ט' קבין. אבל לחולה לאונסו פטור מכלום.

    5אמר רבא הלכתא: בריא המרגיל וחולה המרגיל ארבעים סאה. ובריא לאונסו תשעה קבין. אבל לחולה לאונסו פטור מכלום.

    ברייתא

    6ת"ר בעל קרי שנתנו עליו ט' קבין מים טהור. בד"א לעצמו, אבל לאחרים ארבעים סאה. ר' יהודה אומר: מ' סאה מכל מקום.

    7ר' יוחנן וריב"ל ור"א ור' יוסי בר' חנינא חד מהאי זוגא וחד מהאי זוגא ארישא חד אמר: הא דאמרת במה דברים אמורים לעצמו אבל לאחרים מ' סאה לא שנו אלא לחולה המרגיל אבל לחולה לאונסו ט' קבין וחד אמר כל לאחרים אפילו חולה לאונסו עד דאיכא מ' סאה׃

    8וחד מהאי זוגא וחד מהאי זוגא אסיפא חד אמר הא דאמר רבי יהודה מ' סאה מכל מקום לא שנו אלא בקרקע אבל בכלים לא וחד אמר אפי' בכלים נמי׃

    9בשלמא למ"ד אפי' בכלים היינו דקתני ר' יהודה אומר מ' סאה מכל מקום אלא למ"ד בקרקע אין בכלים לא מכל מקום לאתויי מאי׃

    10לאתויי מים שאובין׃

    11רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע ורבא (ברבי) בר שמואל כריכו ריפתא בהדי הדדי א"ל רב פפא הבו לי לדידי לברוך דנפול עילואי ט' קבין אמר להו רבא (ברבי) [בר] שמואל תנינא במה דברים אמורים לעצמו אבל לאחרים מ' סאה אלא הבו לי לדידי לברוך דנפול עילואי ארבעים סאה אמר להו רב הונא הבו לי לדידי לברוך דליכא עילואי לא האי ולא האי׃

    12רב חמא טביל במעלי יומא דפסחא להוציא רבים ידי חובתן ולית הלכתא כוותיה:

    מתני׳ · משנה

    13היה עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר׃

    14ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תהא הנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא ולא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ד' אמות:

    גמ׳ · גמרא

    15ת"ר היה עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר היה קורא בתורה ונזכר שהוא בעל קרי אינו מפסיק ועולה אלא מגמגם וקורא ר"מ אומר אין בעל קרי רשאי לקרות בתורה יותר מג' פסוקים׃

    ברייתא

    16תניא אידך היה עומד בתפלה וראה צואה כנגדו מהלך לפניו עד שיזרקנה לאחוריו ד' אמות והתניא לצדדין ל"ק הא דאפשר הא דלא אפשר׃

    17היה מתפלל ומצא צואה במקומו אמר רבה אע"פ שחטא תפלתו תפלה מתקיף ליה רבא והא (משלי כא, כז) זבח רשעים תועבה אלא אמר רבא הואיל וחטא אע"פ שהתפלל תפלתו תועבה:

    ברייתא

    18ת"ר היה עומד בתפלה ומים שותתין על ברכיו פוסק עד שיכלו המים וחוזר ומתפלל להיכן חוזר רב חסדא ורב המנונא חד אמר חוזר לראש וחד אמר למקום שפסק.

    19לימא בהא קמיפלגי:

    תוספות

    ונחזי עזרא היכן תקן - בהרבה מקומות גבי שאר תקנות לא פריך גמרא הכי אלא שאני הכא דדבר הרגיל בכל יום הוא על כן אנו זכורים:

    ולית הלכתא כוותיה - דטבילה בכל יום ארבעים סאה אלא אפילו לאחרים נמי סגי בתשעה קבין אי נמי הכי פירושו ולית הלכתא כוותיה אלא כר' יהודה בן בתירא דאמר דברי תורה אין מקבלין טומאה וי"מ דוקא לתורה אבל לתפלה צריך טבילה ופי' ר"י דלא שנא והטובל בערב יוה"כ אין לו לברך והמברך הוה ברכה לבטלה:

    והא זבח רשעים תועבה - פר"י דדוקא במקום שהיה יכול להסתפק ולתלות שיש שם צואה:

    אע"פ שהתפלל תפלתו תועבה - והוי מעוות לא יוכל לתקן ור"י פי' דיחזור ויתפלל:

    ממתין עד שיכלו המים - במשתין על גבי קרקע או ע"ג בגדים ואין שם טופח ע"מ להטפיח כדמשמע לקמן (ברכות ד' כה.) כגון דעביד טיף טיף שנבלעין מהרה כן פי' הרב רבי יוסף ומיהו נראה אפילו אם יש בהן טופח על מנת להטפיח מותרין כיון דמדאורייתא אינן אסורין אלא כנגד העמוד בלבד ורבנן הוא דגזור וכיון שעומד כבר בתפלתו לא אטרחוהו רבנן לחזור בתפלה:

    רישוי: CC-BY

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רב נסים גאון

    היה עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק - אמרי' עלה בתלמוד ארץ ישראל [פ"ג הלכה ה'] מתניתא ברבים אבל בינו לבין עצמו מפסיק וכר' מאיר ברם כר' יהודה אפי' בינו לבין עצמו אינו מפסיק כשאין לו מים לטבול אבל יש לו מים לטבול אפי' ר' יהודה מודה שהוא מפסיק:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת ברכות דף כ״ב עמוד ב׳

    מסכת ברכות דף כ״ב עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 19 קטעים ממוספרים, כ־528 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: ברכות דף כ״ב ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026